האמת אני לא מבין למה מכנים את "אם תרצו" פאשיסטים. מה הם רוצים לבטל את הבחירות לכנסת? לא. הם בסך הכל רוצים ליצור שיח חדש שמרמז על בגידה ("מלשנות") לגבי כל מי שמהרהר באופן ביקורתי – חכם או טיפשי – על האופי שמדינת ישראל צריכה ללבוש (וזה שאופי כזה מעולם לא התעצב, זה לא סיבה לחתור תחת האי-אופי הזה). זה הכל, מפחיד? פאשיסטי? אז נכון, האפקט של זה יהיה שקולות ביקורתיים ידחקו אל מחוץ לשולי הלגיטימיות, לא רק ברמה של דעת הקהל אלא גם ברמה של המימסד והפרשנויות המשפטיות המקובלות לגבולות חופש הביטוי; אז נכון, פרלמנטרים ואישי ציבור שתומכים באופק לא-פופולרי לאופיה של המדינה יצטרכו לצנזר את עצמם קצת; אז מה, זה פאשיסטי? אם כבר זה דומה יותר לכוחות פוליטיים אירופיים מכובדים כמו אילו בהובלת לה פן, היידר או ניק גריפין. אבל פאשיסטים?
*
תגידו לי אתם, לתהות בביקורתיות (כלומר חתרנות) לגבי האין-אופי היהודי של המדינה זה עוד דעה לגיטימית או חתרנות לשמה? ונכון שלא הכרענו עדיין בכללל מי נחשב יהודי, אבל זה לא סיבה לחתור תחת הקולקטיב של הספק-יהודים שרוצה בסך הכל זכות להגדרה עצמית (והקצעת קרקעות מפלה וכאלה). מה לא מגיע לנו? (ואגב, ב"לנו" אני כולל כמובן את העולים מרוסיה שהם התגלמות הציונות למרות שצריך להעיף אותם מפה כי הם לא באמת יהודים).
*
מה, את הימין הכהאניסטי לא ניסו לדחוק משולי הלגיטימיות של חופש הדיבור? צבועים שכמותכם בשמאל. אז נכון שהכהאניסטים ניסו לפגוע בחופש הביטוי של חלקים באוכלוסיה (ערבי מת, מטרונספר או מדוכא אין לו חופש דיבור) ורק משום כך פגעו בחופש הדיבור של מניפי הידיים השחורות על רקע צהוב (למעשה פגעו בעיקר בחופש הייצוג הפרלנטרי שלהם), אבל מה זה משנה? גם השמאל משתיק את הימין, הנה הם קוראים לימין פאשיסטים ומתנשאים עליהם. בגלל זה הימין מצא עצמו שנים מחוץ למעגלי הכוח במדינה – להוציא את היכולת המופלאה להביא ממשלות מכל גווני הקשת לתמוך במשך עשרות שנים בקיום משטר אפליה אנטי-דמוקרטי שסיפח דה-פאקטו את שטחי יהודה ושומרון (לשעבר יש"ע) והיה מנוגד בתכלית לרוחה של מגילת העצמאות. אז מה?
*
אז נכון, הפעולות של "אם תרצו" מזכירות קצת תהליכים של התדרדרות הדמוקרטיה, אבל זה שזה מזכיר לא אומר שזה אכן כך. לוגיקה בסיסית. חוץ מזה, כוס אמק הדמוקרטיה, כשיש איום קיומי עלינו אז עדיף להגמיש קצת את הדמוקרטיה. אין דמוקרטיה ישראלית ללא קיומה של ישראל – מה, לא ככה? אז אם אירן מאיימת על קיומינו ברור שאנחנו צריכים ללכד את השורות נגד אלא שרוצים שניהיה מוסרים וטובים, ונראה כמו מדינה ליברלית שחלילה עלולה להתקרב לחוג המדינות המערביות המודאגות מהפונדמנטליזם האירני. הם עשויים לא לנטוש, ואנחנו מעדיפים להתמודד עם העולם הערבי לבד. חוץ מזה שאם תיהיה נסיגה יהודה ושומרון תהפוך לבסיס איראני קדמי (ואל תתבלבלו מהשנאה בין עבאס לאיראן, זה מפריע להערכות האסטרטגיות שלנו שכל הערבים אותו דבר. נו, גם האיראנים. כן כן) תודו שאין לכם טיעונים לזה.
הבלוג של יריב מוהר 
לא הבנתי
זה אמור להיות מצחיק ?
ההתחכמויות שלך מעייפות.
מי שקוראים ל"אם תרצו" פאשיסטים עושים זאת מאותן סיבות שהם קוראים כמעט לכל דבר שזז פשיסטים.
1. עצלות מחשבתית
2. חוסר יכולת אינלקטואלית הנובעת מאינטיליגנציה נמוכה במיוחד.
3. רדידות אידאולוגית
4. חולשת טיעונים
5. בורות
6. עדריות (זה יושב טוב במנעד הקולי של מאאההה-מאאאה, באאאה-באאה, ו מוווו-מוווו)
6. אופנתיות (זה מאגניב כזה, להיות צ'ה גווארה דה-לה שמאטע ומהפכן סלון. מין אנרכיסט כזה-כאילו, שאבא'לה או אמא'לה משלמים לו את שכר הדירה והוצאות המחיה, כך שנשאר לו המון זמן פנוי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה, לשנן סיסמאות, להפליץ קלישאות, ולהפגין נגד הגדר, או נגד הכיבוש, או נגד הממסד, או נגד משהו)
בעיקר – זה נשמע פחות ג'וחי מלצעוק "בן-זונה מזדיין". יש על זה פוזה יעני צפונבונית. להראות שאין מדובר בפרעחיות פרובנציאלית חלילה, אלא בפרעחיות קוסמופוליטית. שכנופיות החוליגאנים שהנ"ל משתייך אליה רועה בדשא של גילמן, ולא במדבר החוב"תי (ודאי שלא בישימון האינסופי השורר מחוץ לגבולות גוש דן)
***
כמובן שאין בכל לטעון ש"אם תרצו" אינם פשיסטים, אלא שעודף שימוש לקוי הפך את התואר הזה לחסר משמעות.
אם תרצו תואמים היטב את הקווים של הימין-הקיצוני האירופאי העכשווי. הם לא מזכירים לי את מוסלויני ולכן ממילא אני לא מכנה אותם פאשיסטים, למעט בפוסט אחד, בלהט הרגע. אוותר לעצמי, הם סתם ניאו-פאשיסטים, שזה אימוץ השיח הפאשיסטי בהקשר דמוקרטי-מסורס, תוך שימוש מניפולטיבי בשיח של זכויות.
דף המסרים של "אם תרצו", שקל לשער אותו מתגובותיהם האחידות, הוא צפונבוני להחריד, ואפשר היה לטעות בהם כמדבררי מרץ. הם מדברים במושגים של: חופש הביטוי, פלורליזם, דמוקרטיה, אנטי-הגמוניה, ייצוג למיעוט ונגד סתימת פיות והפחדה – אבסורד! כל מי שיוצא נגד כל הפעולות הללו שהם מבצעים לאחרים, חוטף את תמונת המראה של טיעוניו הוא, כאילו שזה הגיוני: תקפת אותי, איש "אם תרצו", על שקראתי לך בוגד (ובכך ניסיתי להשתיק אותך בפועל), אז אתה מנסה להשתיק אותי. הם בעצם אומרים בטקטיקה הזאת: הכל עובר אליך וקקה בידיך, רק בתחכום.
בדיוק. זו טקטיקה חדשה בת איזה שנתיים שלוש.
חייבים להבין שהמתקפות הפשיסטיות יתגברו.יש כאן משנה סדורה ברוח המסמך שלLewis F. Powell .
The Powell Manifesto
How A Prominent Lawyer's Attack Memo Changed America
http://www.reclaimdemocracy.org/corporate_accountability/powell_memo_lewis.html
http://old.mediatransparency.org/story.php?storyID=21
חייבים להבין שהמתקפות הפשיסטיות יתגברו.יש כאן משנה סדורה ברוח המסמך שלLewis F. Powell .
The Powell Manifesto
How A Prominent Lawyer's Attack Memo Changed America
http://www.reclaimdemocracy.org/corporate_accountability/powell_memo_lewis.html
על הטיפול בקמפוסים כדאי לקרוא בערך : The Campus
http://old.mediatransparency.org/story.php?storyID=21
http://www.notes.co.il/roy/40825.asp
ראה בתגובה מס' 1 .
The 14 characteristics of fascist regimes
http://stopfascism.ning.com/profiles/blog/show?id=2053082%3ABlogPost%3A875
כללית הבאסט ובל"ד אש"פ ובודאי חמאס הנם ארגונים פשיסטיים מובהקים [ השגבת המוות= השהיד, דם, אדמה, מלחמה מתמדת, עבדות האישה כמשרתת הגבר והרעיון הלאומי, מצעדים צבאיים, דיכוי מיעוטים, טוטליטריות רעיונית, הערצת הנשק, משטר חברתי כלכלי קפיטליסטי, ריסוק ארגוני עובדים בכח, בעלייה לשלטון חיסול פיזי של קומוניסטים – שאל את עמירה הס] לחלקם שורשים איאולוגיים מובהקים בנציזם ובפשיזם האירופאי.
אזרח בכלל לא מבין את המסמכים שהפנה להם. שם זו כלכלה נטו. אין בכלל דיבור על יחסי ארה"ב ומדינות אחרות. בישראל שמאל זה אך ורק עסקי ערבים יהודים. ענת מטר וגיב גורדון, לדוגמה, פעלו ופועלים כסוכנים של האיסלמו-פשיזם במלחמה נגד הלאומיות היהודית ישראלית ואימצו לחלוטין את המדיניות הלאומנית פשיסטית דתית של האיסלמו-פשיזם. יראה לי אזרח כמה מפרסומי גורדוןומטר עוסקים בכלכלת עסקים אמריקאית מול שמאל כלכלי שרק בזה עוסקים המאמרים שהוא שלח אליהם.
רני,ה-כ-ל זה כלכלה.ה-כ-ל.התאגידים המקומיים והבין לאומיים מעצבים ,בין היתר,את ההשקפה הפוליטית של הנתינים.
ראה דוגמה מהפורום למען ארץ ישראל.ההשקפה הפוליטית והכלכלית שזורות זו בזו.
http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4910
2. קפיטליזם חזירי. המחנה הדמוקרטי בישראל חייב תודה גדולה לפורום למען ארץ ישראל. עד לקמפיין שלהם, הקשר בין קפיטליזם חזירי לבין התחזקותן של מגמות פשיסטיות, אתנוקרטיות, אנטי-דמוקרטיות בישראל לא היה מחודד דיו. אבל עכשיו הם באדיבותם עשו לנו סדר: אלו שרוצים שהקפיטליזם יהיה חזירי בעוצמות סירחון של רפובליקת בננות אוליגרכית, מתייצבים שכם אל שכם לצידם של אלו שרוצים לסתום פיות ושרואים איום קיומי בערבים, בפליטים, במהגרי עבודה, בסמולנים ובכל מי שפשוט לא מיישר קו עם הרוחות הפרוטו-פשיסטיות של ישראל 2010.
לא שיש כאן משהו חדש: היעדר סולידאריות אנושית, חיסולה של רשת הביטחון החברתית, שוק עבודה דורסני, תפיסה של צרכים יסודיים כבריאות, חינוך או קורת גג כ"מוצרים" למי שידו משגת, פערים כלכליים שדוקרים את העין ופוצעים את הלב – כל אלו התנגשו מאז ומעולם עם קיומה של דמוקרטיה מהותית במסגרתה ממומשות כל הזכויות של כל בני האדם. שהחברים של "אם תרצו" מ"הפורום למען ארץ ישראל" יבואו עכשיו ובפועל יגידו – כן, אנחנו בעד ברוני הגז ושיחנקו האזרחים, ולנמק את כל זה ב"איום" חיצוני מדומיין, זו הברקה ניאו-פשיסטית. חברים, תודה על גילוי הלב.
“Fascism should more appropriately be called Corporatism because it is a merger of state ,and corporate power”
Benito Mussolini
אני קורא לאם תרצו תנועה פאשיסטית, קודם כל כי יש להם עקרונות מסויימים התואמים את המחשבה הפאשיסטית. לא פחות מבגלל שזה נכון, אני קורא להם פאשיסטים, כי הם תנועה מסוכנת, וצריך להרחיק מהם אנשים. הם נותנים לגיטימציה לרעיונות גזענים, לקונספטים של השתקה והצרת השיח (מכהנא מעולם לא נשלל חופש הביטוי. הזכות להתמודד בכנסת, אינה שקולה לחופש הביטוי) ולהשתלטות הלאומיות על המחשבה הישראלית. אני נתקל ביותר מדי אנשים שהקצינו את דעותיהם, וניתן לאתר את ההקצנה לאותם פירסומים. זה סוג של שיח שצריך לעצור.
אכן תנועה מסוכנת,
העניין אם כהנאה זה באירוניה כמובן, ניסיון להיכנס לראשו של אם-תרצואיסט
רני,
הצימוד של הפאשיזם למשטר חברתי כלכלי קפיטליסטי הוא מהלך מופרך. ההפך הגמור הוא הנכון. פאשיזם הוא למעשה תת זרם של הקולקטיביזם, צורה נוראית אחת מיני רבות של האסכולה הזו. ליברטריאניזם הוא ההפך המוחלט מפאשיזם: מיקסום חופש הפרט לרבות חופש כלכלי. הקפיטליזם שוכן בסמוך לאמונה באינדיבידואל – לא במדינה, באדמה, בדגל, בצבא, בגזע, במסורת, בדת או בשאר המעוזות הקולקטיביסטיים שהשמאל מנסה לטשטש את טיבם כשהוא מסיט את הדיון מהציר אינדיבידואליזם-אותוריטריאניזם לציר שמאל-ימין.
בתיאוריה איש-התרנגולות צודק. בעולם של מושגים אנליטיים האינדיווידואליזם המתודולוגי בבסיס הקפיטליזם (הליברליזם למעשה) והקולקטיוויזם הפשיסטי סותרים.
בפועל אנשים וקבוצות חיים ערכים מקוטבים כל הזמן ומכילים אותם בהיגיון פנימי. כשהאינדיווידואליזם הקיצוני שולט, ומפרק כל מבנה קהילתי עד שגם התא-המשפחתי הופך מנוכר ורופף יותר, אנשים ממהרים להיאחז בקולקטיב ה"מדומיין" (במובן שהוא איננו מוכר להם בצורה בלתי-אמצעית) של האומה. קולקטיב ערטילאי זה איננו מציע סולידאריות פרקטית יומיומית שמשרישה בפרט מטבעה היגיון שיתופי, שיוויוני יחסית (ראה על ההיגיון הפרקטי והסכמות המנטליות הוא משריש את כתיבתו של הסוציולוג Sewell הבן). ההזדהות עם האומה מציעה למצער סולידריות עם יישות מופשטת בדילוג על מעגלים קהילתיים נגישים יותר שהתפרקו. כך הניכור של הפרט המתוסכל לא מנותב לבניית קהילה, התאגדות, סולידריות מעמדית\מקצועית ומשם להזדהות לאומית, אלא לסולידריות טוטאלית, קמאית ונואשת עם הקהל הגדול (האומה) של הדומים לו – דומים בצורה מיתית שהוא לא יכול להתווכח איתה אך גם לא להפיק ממנה לחם או צדק חלוקתי.
קפיטליזם וליברליזם ? בתיאוריה.תחרות ? בתיאוריה.אמונה בפרט ולא במדינה? בתיאוריה.Dylan Ratigan מ MSNBC מוציא את האמת החוצה,וקורא לילד בשמו.Corporate Communism
CORPORATE COMMUNISM
יריב,
האידאולוגיה שעומדת מול הלוקל פטריוטיזם היא אוניברסליזם טוטלי. דה-לגיטימציה של העדפה.
מי שמצהיר שהוא אוהב את כולם ללא אפליה אינו אוהב בעצם אף אחד, כי אהבה פירושה העדפה של אובייקט מסויים על פני אובייקטים אחרים.
לבני הבניין היסודיות של כל ציוויליזציה אנושית הן קשרי משפחה. מבני העל הם הרחבות ופיתוחים של הקשרים הראשוניים. משפחה, משפחה מורחבת, חמולה, שבט, כפר, ממלכה, ברית מדינות בעלות אינטרס משותף, אימפריה.
כל המנגנונים האלו עובדים על ערבות הדדית בין שותפים להשיג יתרון על המתחרים/יריבים/אוייבים בנסיון לתפוס ולהבטיח נתח גדול יותר במשאבים הזמינים המוגבלים.
האידאולוגיה השמאלית מציעה להחליף את הסולידאריות השבטית בסולידאריות "מעמדית". יוצא מזה שאם אתה פועל חרושת ואחיך חנווני (זעיר בורגני), הלויאליות שלך לפועל חרושת חסר פנים בשוודיה או בעזה, אמורה לגבור על הלויאליות שלך לאחיך, במקרה של תחרות.
מותר לטעון שהאידאולוגיה הזו לא ישימה בעולם המוכר לנו גם בלי להיות "פשיסט".
מותר גם לטעון שיש צביעות רצינית באידאולוגים שמאליים שתובעים להעלות על המוקד מדינה כמו ישראל בגלל חטא ה"ציוניות" הנתעב, שהרי ציונות היא גזענות, ולגנות יהודים ברחבי העולם בגלל שהם תומכים בישראל סתם ככה בגלל זהות לאומית, אבל מעלים על נס סולידריות ערבית בין משפחת השלטון בקטאר, למשל, לפלאח פלסטיני. או מבינים את התועלת בסולידאריות בין רופא ערבי ישראלי, פועל בניין פלסטיני, רועה עיזים בדואי, סטודנט תושב ארה"ב ממוצא ערבי, יזם נדל"ן ערבי ואפנדי – בעל אדמות לשעבר.
סולידריות בין ערבים היא לא פשיזם, אבל סולידריות בין יהודים היא גזענות על גבול הנאציזם? למה?
איך מתיישבת תביעה בלתי מתפשרת לטמיעה במרחב המזרח תיכוני מזה, עם דרישה ליישום אידאלים "הומניסטיים" אוניברסליסטיים מערביים, שאפילו במערב הם יותר בגדר יומרה מאשר בגדר פרקטיקה, ובמזרח התיכון המצב הרבה הרבה יותר גרוע מאשר בישראל?
למה מי שלכאורה נורא מוטרד מ"סימני פשיזם" בישראל, מטיף להפיכת ישראל למדינה ערבית, כאשר הפוליטיקה הערבית המוכרת לנו, באותן אמות בוחן, במצב הרבה, הרבה יותר גרוע?
"אינטלקטואלים" ערבים-ישראלים בודקים כל פעולה של ישראל בזכוכית מגדלת של שען חירש, כמו הקוקואים הדוסים שמשתגעים מ"חשש לחשד חמץ" בפסח, אבל זורחים מרוב נחת כשחיזבאללה משגר טילים על אוכלוסיה אזרחית, גם אם כמה מהם נהפכים לשהידים על הדרך.
מה שמדריך אותם היא אובייקטיביות אוניברסלית, נייטראליות חסרת פניות, ודאגה מקרב לב ל"משפט הבינלאומי", או סולידריות שבטית "פשיסטית"?
באשר ל"אם תרצו" – הם טוענים שבחוגים מסויימים באונברסיטאות יש הצטברות לא סבירה מבחינה סטטיסטית בהשוואה לכלל האוכלוסיה, של אידאולוגים אנטי-ציונייים הפועלים להחרבת מדינת ישראל גם ע"י שטיפת מוח לתלמידים וגם על ידי הכפשה והסתה נגדה בחו"ל.
הטענה היא שההצטברות הזו לא נוצרה בגלל "מצויינות אקדמית" אלא בגלל קידום אנשים בעלי דעות "נכונות" מצד אחד וחסימת אנשים בעלי דעות "לא נכונות" מצד שני.
כמו כן, יש טענה ליצירת אקלים של איום והפחדה כלפי סטודנטים, בכדי שיתישרו עם "קו התנועה". תראה לי את הסטודנט שיפתח פה אחרי שהמרצה שלו יודיע לו שהדעות שלו "פשיסטיות" בכיתה. המקרה של המרצה שדרש מסטודנט במדים לצאת מהכיתה כי הוא לא לא מוכן ללמד חיילים – זה רק קצה הקרחון.
את המרצה ההוא זרקו כי הוא היה ערבי, אבל מה עם מרצים יהודים שיוצרים אווירה של רדיפה בחוגים ובקורסים שלהם?
איפה פה החופש האקדמי ואיפה הפלורליזם?
מרצה שיתגמל או יעניש סטודנט עקב מתן או מניעת שירותי מין יגונה בצורה גורפת.
מה עם מרצה שמתגמל או מעניש סטודנט עקב דעה פוליטית?
אולי במקום להכות באיש-קש תתייחס לסוגיה הזו?
להלל,
תשמע חבר, אם כך אני לא שמאלני לפי הגדרותיך. אני בעד ערכי המשפחה, הקהילה והלויאליות לקהילה הקרובה אליך. נכון, כל קהילתיות מחייבת מידה מסויימת של הדרה, אבל לעולם לא אקבל הרמטיות גזענית נוסח וועדות הקבלה, ותמיד ארצה שחבריי הקהילה אליה אני שייך יהיו בעלי תכונות אופי מסויימות, ולאוו דווקא מוצא אתני מסויים. אין פה שום העדפה של פועל סיני מופשט על פני חברי הבורגני הנחמד בשל הזדהות אוניברסלית, מדוע? משום שהשמאל הקהילתני ירד מהאידיאולוגיות הגדולות, המטאפיזיות, המארקסיסטיות-וולגריות המדברות בהפשטות מגוחכות כאלו.
אם זאת, בזמני הפנוי אשמח להשקיע מעט אנרגיה במחאה על עושק פועלים סיניים בשמי. לא אקדיש לכך את מלוא מרצי על חשבון חבריי הקרובים לקהילה וקשייהם הבורגניים, אבל אפעל ולו במידה סמלית, גם למען זר סובל. זה רק אנושי. אני מתקשה לחשוב על אנשי שמאל – מעט אולי בודדים – הפועלים אחרת.
בעצם הטענה שלך היא נגד תופעה דמיונית, תיאורטית. לא זכור לי על אף תופעה של שמאלנים מוכי סולידריות מעמדית שזנחו את משפחותיהם לאנחות והלכו להיאבק עם איגודי עובדים בכל זמנם הפנוי. למעשה ההזדהות המשפחתית-שבטית לא זקוקה להגנה שלך, היא שם, וכדי לחזק אותה יש להיאבק בקפיטליזם המנכר, ולא במישורים אחרים ש סולידאריות, הזדהות ואמפתיה שאנשים מפגינים. מישור אחד לא סותר את השני. אהבה היא לא תמיד העדפה במשחק סכום אפס (אוהב גם את אשתי וגם את ילדיי, למשל).
יריב שלום,
מוסכם שלא קיים שמאל כזה בפועל, אבל קיים גם קיים שמאל כזה בהצהרות. אתה מוזמן לעיין בשיח של מי שמגדיר עצמו כשמאל רדיקאלי בארץ. השיח לטעמי מופרך ומטורף. נכון. אבל עובדה היא שבשם האידאלים האוניברסליסטים הנ"ל תובעים פעילי הארגונים הנ"ל לפרק את מדינת ישראל, משום שאינה עומדת ב"תו התקן" המחמיר לייחס לאזרח ולאוייב אותה מידה של חשיבות ולהתייחס אליו באותה מידה של מחוייבות.
כמובן שהחלק המצחיק בעניין הוא שאותם פעילים לוקים בעצמם בהעדפה – הם מעדיפים את האוייב על האזרח, אבל אולי זה נראה להם כמו העדפה מתקנת, ואי לכך מוסריות לא סתם שגרתית, כי אם מוסריות מסדר עליון.
אין לי מושג אם אתה איש שמאל או לא, ואם אתה רואה את עצמך ככזה. מה שברור הוא שעבור מי שמכנה עצמו "שמאל עקבי", "שמאל אמיתי" "שמאל אותנטי", "אני הוא שמאל ורק אני, ואין בלתי", אתה חשוד כפשיסט. אז כדאי שתיזהר, וורדרד שכמוך. ורוד זה מאוד קרוב לחום, כידוע, ומי שנודף ממנו ניחוח של מר"צ הישנה אולי הוא גם קצת ציוני, טפו עליך. ציוני זה "סימן מבשר" של נאצי. אין מה להגיד, רפובליקת וויימאר בימיה האחרונים.
נשארה לך רק ברירה אחת, יריב. או לענוד כבר מעכשיו צלב קרס, או לשלב ידיים עם "השמאל העקבי". כדאי שתחשוב טוב נאמנות לאיזו קבוצה תבטיח לך ויזה כשהכל יתמוטט ויגיע הזמן לברוח מכאן ולהשאיר את המקום לחסדי הפלסטינים.. (אופס, סליחה, הם הרי יקימו כאן חברת מופת סופר אוניברסליסטית, חילונית, וסוציאליסטית, סובלנית להדהים למיעוטים מכל סוג ומין, גם לכאלה שעוד לא החליטו לאיזה מין הם שייכים, וגם משתלבת במרחב, כמו שרק ערבים יודעים לעשות. אולי כדאי לך להשאר. יהיה מעניין.)
הלל היקר, שכחתי להגיב לך על החלק השני של דבריך, אז הנה:
לגבי ריכוז העמדות בחוג\פקולטה מסויימת, יש בהחלט מקום לדון בכך אבל רק בעיניים אקדמאיות (כלומר מחוץ לויכוח הפוליטי במובן הפולמוסי הנוכחי). בחינה כזו תבדוק האם עמדות מדעיות או תיאורטיות מסויימות, שיש להן רלוונטיות אקדמאית (ולא משום שהן מקובלות בעם) מודרות מהחוג. אני לא מכיר תיאוריה סוציולוגית ציונית ולכן ממילא אני לא יכול (בהסתכלות אקדמאית) לראות את הדרתה. אני כן יכול לזהות תיאוריות סוציולוגיות קהילתניות (אמיתי עציוני למשל) שנוטים לזהות יותר עם הבנת החשיבות של הלאומיות בלכידות החברתית. עמדות כאלו ייתכן שהן בתת-ייצוג ויש צורך להוציא קול קורא על מנת לקדם מחקרים מזוויות כאלו. זה דיון שהוא לא רק לגיטימי הוא אפילו חשוב. אישית אני לא רק שלא אצא נגדו אלא אתמוך בו.
אבל תכניסו לראש: אין תיאוריה סוציולוגית ציונית. אין גם תיאוריה סוציולוגית פוסט-ציונית, אלא הסתכלות פוסט לאומית על החברה. אדם יכול לשים את "המשקפיים" התיאורטיות הללו ולהצביע לליכוד. זו רק פריזמה לבחון חברות (למשל לבחון את העליות לישראל בפריזמה של תיאוריות על הגירה, שבעצם אומרות כי לא מדובר בתופעה ייחודית לחלוטין – קמרלינג).
יריב היקר,
המצב הנוכחי הוא תוצאת רשלנות פושעת של שנים מצד ה"עיניים האקדמיות" למנוע אותו. "אם תרצו" הוציאו את הכביסה הצואה לבחינת הציבור, והצחנה אכן מעידה שמשהו רקוב *מאוד* בממלכת דנמרק.
בלי החשיפה, יש להניח ש"העיניים האקדמיות" היו ממשיכות להתעלם. עכשיו אין להן ברירה והן יצטרכו לעשות משהו. כמו לבדוק את הסילבוסים ולבקש הסבר למה יש קורסים עם שמות כמו "נאציותה של ישראל – הקורס יסביר, יפרט וינמק למה ישראל נאצית ואיך היא הגיעה למצבה האומלל, ואף יציע שיטות איך מחסלים אותה לטובת האנושות והעולם כולו. קורס ההמשך למתקדמים ולמצטיינים יכלול עבודה מעשית בשיטות חיסול וכפל נקודות לתואר. יש מצב להשתלם באוניברסיטה באנגליה."
כמו כן, למה יש ל"קורס" אלפיים שבעים וארבעה "מקורות" אנטי-ציונים שהם שכפולים זה של זה, ורק מקור אחד – טפו – ציוני. יש להניח שההסבר למציאותו של ה – טפו – ציוני, היא שכמו שחייבים ללמוד את "מיין קמפף" בכדי להבין את טיבו של הרוע, צריך ללמוד גם טקסט – טפו – ציוני אחד לפחות.
דרך אגב, חסוך ממני את הצידוקים המגומגמים בעניין "תיאוריות פוסט לאומיות". איכשהו לצד חיטוט אובססיבי ברשעותה של הלאומיות היהודית, הן נוטות לפספס את הכפשת הלאומיות הפלסטינית על גילוייה מעוררי שאר הרוח, ואף מצדיקות את הכרחיותה "בשלב זה".
מסתבר שלפי החונטה האנטי-ציונית, הפלסטינים עוד צריכים "לאומיות". זה רק אנחנו שצריכים לאמץ את היהודי הנודד כמודל מעשי. יאללה, יאללה.
גילוי נאות – הח"מ השתעשע בתיאוריות פוסט- לאומיות בעצמו, עד שיצא לו להריח מקרוב "פוסט-לאומי" מהזן האנטי-ישראלי. עד שלא נתקלתי באלה, גם אני חשבתי שאנטישמיות זה משהו שעבר מהעולם.
יריב,
אתה בונה טיעון שלם על מטאפורה. מה זאת אומרת "שהאינדיווידואליזם הקיצוני שולט"? אינדיבידואליזם יכול לרווח לכל היותר, הוא אינהרנטית מנוע מלשלוט בניגוד לאותוריטריאניזם ששליטה היא סלע קיומו. זה מזכיר לי קצת את הסיפור על ההוא שמנסה לראות אם האור במקרר כבה, אבל מיד כשהוא פותח את המקרר האור נדלק. ברגע שקיימת תשתית לשלוט, זוהי אינדיקציה לכך שהאינדיבידואליזם כבה.
בתיאוריה אתה אומר? כל משטר פאשיסטי בהיסטוריה למיטב ידיעתי היה קולקטיביסטי וברוב מוחץ של אלו הכלכלה היתה סוציאליסטית (או, על מנת שלא נריב על פירורים -לא כלכלת שוק). אתה מוזמן להמציא לי חברה "ליברטריאנית פאשיסטית", או אפילו חברה ליברטריאנית שהפכה לפאשיסטית. לי זה מרגיש כמו צמד מילים שמחרבות האחת את השנייה, אבל אם לטענתך החירוב הוא תיאורטי בלבד, אתה מוזמן להציג עדויות סותרות.
בלי שום קשר, אפילו אם הייתי מסכים עם הנראטיב שלך(ולפרוטוקול, אני חולק על כל מילה (נדיר אגב, אני בדר"כ מסכים איתך)), אני עדיין מוצא את ההגיון בטיעון שלך לקוי: למעשה מה שאתה מציע זה מלכתחילה לדבוק בקולקטיביזם (שאתה מכיר במגרעותיו הרבות) כי אינדיבידואליזם רק יוביל אותנו לקולקטיביזם, וזה כאמור מקום רע להגיע אליו. הפתרון שלך זה לטעון שאינדיבידואליזם מביא להזדהות עם קולקטיב *מדומיין*. אבל קולקטיב מדומיין זה הסוג היחיד שקיים. בהווייה כל שקיים זה אוסף של אינדיבידואלים. מה שאתה למעשה מציע זה לגאול אותנו מהנפילה לטלפיו של הקולקטיביזם ע"י התמסרות אליו מרצון.
הי איש התרנגולות, לונג טיים (אגב תענוג להתווכח איתך),
אני יוצא נגד צורת השימוש שלך במושגים כמו קולקטיוויזם ואינדיבידואלים. סליחה על הטירחון, ואני מניח שאתה גם מסכים איתי ופשוט לא דייקת בניסוח, בעולם הממשי רוב מוחלט של החברות אינן קולקטיוויסטיות או אינדיווידואליסטיות מוחלטות ויש עירבוביה רבה ברמות שונות של החוויה וההוויה לגבי האיכויות השונות הללו – למשל העדריות של צרכנים בחברות מערביות רבות או ההתעמקות של תלמידי חכמים ברוחניות יהודית (במצבי התבודדות שונים) בקרב חרדים. כשמתרחקים מההפשטות ובוחנים פרקטיקות רואים קצת פחות דיכוטומיה.
בנוסף, על פינושה שמעת? בדוק מה היה בדרום אמריקה ומלזיה השילוב בין לחצי הבנק הבינלאומי לכלכלת שוק ועלייה של שליטים טוטאליטריים ברמה זו או אחרת. הפאשיזם בהחלט לא מחייב קפיטליזם, לא זה הטיעון. הטיעון הוא שקפטלזם קיצוני לא סותר פאשיזם הוא אף יכול לסייע לו בפירוק כל הסולידריות של קבוצות בחברה היכולות להציע פוליטיקה של איזונים ובלמים.
אבל לעיבטראניזים מקרב עמדות פשיטיות כי בעד שלטון הכסף והתאגידים.
כאילו אתה יכול לנסות לבצע כל מיני תעלולים סביב זה.
אבל זה עדיין לא שמנה את העובדה הפשוטה שזה מה שהוא (ליבטראטניות). הוא מקדם את זכויות ואת כוחן של התאגידים- ומנסה להמעיט בכוחם של האזזרחים לכן הוא הולך יופי עם תפיסות פשיסטיות -פשיזים תאגידי אם תרצה.
הלל ?
לא מדברים על היטמעות.
מדברים על השתלבות.
אתה משתלב,כאשר אתה משמר את שלך ואת מה שאתה.
באשר למרצה ניזאר חסן,אתה ממשיך בספינים ובהוצאת הדברים מהקשרם.המרצה לא טען שאין הוא מוכן ללמד חיילים,אלא טען שאין הוא מוכן שאותם חיילים יכנסו לחדר ההרצאה במדים.לטענתו,ההרצאה ניתנת במוסד אזרחי ובנושא אזרחי,ואין זה ראוי שאנשים במדים ישהו באותה ההרצאה.אם המרצה היה מאפשר לאותו מילואימניק להכנס לחדר ההרצאה במדים,הייתי מחשיב את אותו המרצה כמחזיק בדעות לאומניות-פשיסטיות ,בגלל הערבוב של מדים,צבא ואקדמיה אזרחית.
בדיוק מאותה הסיבה אני נגד לובשי מדים המרצים על נושאי צבא וגיוס בתיכון(הרעלת הנוער ) .בית הספר האזרחי אינו מקום ללובשי מדים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128702.html
תוכנית השר גדעון סער לחינוך: מאות קציני צה"ל יחנכו את מורי ישראל.
דרך אגב,
מי שטוען ברצינות שמינויים אקדמיים הם תהליך אובייקטיבי "מקצועי" בלבד, עושה צחוק מעצמו בערך כמו מי שחושב שמינויים בצבא הם עניין "מקצועי" בלבד. כל מי שעשה כמה שנים בצבא ו/או באקדמיה יודע שבין המיתוס למציאות יש מרחק ענק.
נראה לי שמי שמכיר את מערכת המשפט מקרוב ידע לספר שגם המערכת הזו מורכבת מבני אדם ולא ממלאכים או מרובוטים, וההתנהלות בהתאם.
בעלי מעמד וסמכות עוזרים למי שקרוב אליהם, מי ש"דומה" להם, ומי שלפי השקפת עולמם עשוי להועיל למטרותיהם. באותה דרך הם גם חוסמים ומפריעים למי שרחוק מהם, מי ששונה מהם, ומי שלפי השקפת עולמם עשוי להזיק למטרותיהם.
שום ארגון אנושי אינו נקי מהשיקולים האלה – גם לא האקדמיה.
איך יוצרים מערכת של בקרה, בלמים ואיזונים – לא פשוט, אבל המנגנונים קיימים, גם אם הם לא מושלמים.
"אם תרצו" היא סוג של NGO שעושה ביקורת על האקדמיה. היא חלק מהחברה האזרחית, בדיוק כמו קבוצות אזרחיות שעושות ביקורת על הצבא ועל הממשלה. למה "בצלם" נחשב כגוף חיוני לדמוקרטיה, אבל "אם תרצו" נחשב כגוף רעיל?
האקדמיה פטורה מביקורת ציבורית, והצבא לא? לפי איזה רציונל?
למה הודעה לעיתונות של "קואליצית הנשים" היא ביקורת לגיטימית ותרומה לשיח הציבורי, בעוד שהודעה של "אם תרצו" היא "פשיסטית"?
בשני המקרים יש רצון לחשוף לעיני הציבור הרחב תופעה שבעיני המבקר נראית שלילית, בכדי להפסיק אותה. בשני המקרים הגוף המבוקר טוען שהוא מסוגל לתקן את עצמו, שהמבקרים לא מבינים איך הארגון עובד, ולכן אין להם כלים ואין להם זכות להעביר ביקורת, ושהחשיפה מזיקה יותר ממה שהיא מועילה.
למה "בצלם" לא פשיסטים, ו"אם תרצו" כן פשיסטים?
דרך אגב, לפני זמן לא רב קבוצות שמאל ניסו להכשיל את המינוי האקדמי של פנינה שרביט-ברוך, מסיבות פוליטיות טהורות. איך זה שלא נשמעה זעקת "פשיזם" במקרה הזה? לחברה האזרחית יש זכות לבקר את האקדמיה רק אם למבקר יש חותמת כשרות של שמאל רדיקאלי גלאט כושר, למהדרין מן המהדרין?
מה עם הנסיונות של השמאל הרדיקאלי הבינלאומי לגרום לחרם אקדמי גורף על כל האקדמיה הישראלית? זה לא "פשיזם"? זה לא "סתימת פיות" בקנה מידה קולוסאלי?
אולי היה כדאי שמי שדואג כל כך ל"סימנים החמורים" לפשיזם בחברה הישראלית יתפנה קודם כל לניקוי אורוות מ"הסימנים החמורים" לפשיזם בשורותיו שלו. שלא ימצא טובל ולא רק שרץ אחד בידו, אלא קופת שרצים שלמה תולה מאחוריו.
אזרח,
בכדי שלביטוי "הייתי מחשיב" תהיה משמעות, אתה צריך להדגים שאתה מפעיל תהליך *חשיבה* כלשהו.
במקרה שלך – נראה שזו משימה בלתי אפשרית.
מה זה בפרקטיקה "אתה משתלב,כאשר אתה משמר את שלך ואת מה שאתה"?
איך משתלבת לסבית פמיניסטית במשטר האייטוללות באיראן, למשל? או אנרכיסט תחת משטר חיזבאללה? מה עם נודיסט אידאולוגי שרוצה להשתלב באפגניסטאן? קומוניסט בנסיכויות הנפט? איך "משתלב" יהודי בסעודיה?
מה אתה באמת, ומה שלך? והאם אתה בטוח שבמשטרים הערבים הקיימים כיום אתה יכול לשמר את שלך ואת מה שאתה? למה שלא תעשה נסיון מעשי ותחזור לספר לנו איך היה? או שתבקש מרפרם חדאד לספר לך חוויות מהביקור האחרון בלוב, ואיך זה מרגיש להינצל בעור שיניך בעזרת ליברמן ומרטין שלאף וקשריו העסקיים עם הבן של קדאפי.
בעניין ישיבה בכיתה במדים – בשום אוניברסיטה בעולם לא יאסרו על ישיבה של תלמיד מכוחות הביטחון של אותה מדינה במדים בכיתה, בתנאי שהיא נעשית לצורך לימוד. אין שום בעיה כי גם חייל וגם שוטר הם אזרחים, ומה שהם עושים במדים הוא לגיטימי ונעשה בשליחות החברה האזרחית ועל דעתה. החייל והשוטר לגיטימיים בדיוק כמו אחות, שגם היא לובשת מדים, וכמו כל אדם אחר שבעבודתו נהוג לבוש אוניפורמי, והוא מגיע ללימודים לפני או אחרי העבודה ואין לו זמן להחליף.
זכותו של ניזאר חסאן לא ללמד אנשים במדים. אף אחד לא מכריח אותו ללמד בכלל, ובוודאי שאף אחד לא מכריח אותו ללמד באוניברסיטה ישראלית דווקא. אם הוא רוצה ללמד באוניברסיטאות שלנו, שיתאים עצמו בבקשה לכללים המקובלים אצלנו ולא ימציא כללים משל עצמו. האוניברסיטה היא לא העסק הפרטי של אבא שלו.
לגבי הרצאות של אנשי צבא בתיכונים –
כל עוד בישראל נהוג חוק גיוס חובה, השירות הצבאי הוא חלק מהעתיד של כל נער ונערה. אין שום בעיה לחשוף אותם למה שמחכה להם.
היתה בעיה אילו היו מלמדים אותם *רק* אנשי צבא.
הטיעון שלך לגבי ה"הרעלה" מזכיר את הפחד של החרדים מחשיפה של הנוער שלהם גם לתכנים חילוניים. או פחד שיש להורים מחשיפה של הילדים שלהם לאינטרנט.
איך בנאדם יכול לגבש דעה תקפה על משהו בלי להיחשף למגוון דעות ומקורות מידע?
אם הדעה שלך שווה משהו, היא יכולה לעמוד בכבוד בתחרות עם השקפות אחרות. אם אתה מפחד מתחרות, כנראה שהאמת שלך עומדת על כרעי תרנגולת.
הלל?
חביבין יסורין.
הלכות דעות, פרק ה :
כח. כללו של דבר:יהיה מן הנרדפין, ולא מן הרודפין. מן הנעלבין, ולא מן העולבין. ואדם שהוא עושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן, עליו הכתוב אומר: "ויאמר לי, עבדי אתה.ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג).
בכל אופן,אולי אתה יודע איך משתלב אנרכיסט( נועם צ'ומסקי.אני יודע. אתה לא אוהב שמכנים אותו חומסקי ) עם ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"?
נדמה לי שה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" מנעה מצ'ומסקי להשתלב לתוך ישראל.דווקא נצר אללה קיבל את צ'ומסקי האנרכיסט לשיחה.
בכלל,אתה תמיד אוהב להביא כדוגמא את המקרים הקיצונים ביותר.
איך משתלב יהודי הגר בישראל ,ונוסע מידי פעם לבקר בתימן ?
מפזז (הבחור עם העניבה)במרץ עם שכינו לשעבר המוסלמי .
אזרח.
מה הקשר בין התשובה שלך לשאלה שלי?
אם כל כך מצויין בתימן וכל כך גרוע אצלנו, למה אתה לא משתלב שם לתמיד? למה רק לביקור?
לעניין חומסקי – שוב, אתה מבלבל בין השתלבות במרחב לבין ביקור.
לנצראללה היה אינטרס לארח יפה את חומסקי, משום שהנ"ל תומך בעמדותיו. בדיוק כשם שאחמדינג'אד שמח לארח את נטורי קרתא משום שהם משרתים את האג'נדה שלו.
שים לב שחומסקי לא העביר את מרכז חייו לכפר שיעי בדרום לבנון, אלא נשאר לחיות באמריקה המאוסה – השטן הגדול, החזיר הגדול – אימפרית הרשע ומקור התועבה העולמית. הוא גם לא עבר לחיות בוונצואלה, אצל צ'אווז. כנ"ל אותם נטורי-קרתא. למה הם לא עברו לחיות בטהרן, קרוב למושא תשוקתם, אלא נשארו לחיות בארה"ב?
למה אתה רואה אנשי שמאל רדיקאלי מהגרים לארה"ב ולקנדה (שתי מדינות שאחוז התושבים הקודמים מתוך אוכלסייתן זניח) או למדינות מערב אירופה כמו צרפת, אנגליה, איטליה, ספרד בלגיה והולנד שכוחן הנוכחי מושתת על ביזת הקולוניות לשעבר? למה אף פעם לא תראה "מטיף להשתלבות" מהגר לתימן, סומליה, אפגניסטן או איראן? גם לא לעיראק סוריה או מצריים?
חומסקי לידיעתך חי בישראל כמה שנים בצעירותו. אז הוא לא חשב כנראה שאנחנו כל כך גרועים. אבל אי אפשר להכחיש שהאפשרות לינוק ישר מהפטמה האמריקאית ב MIT אטרקטיבית יותר מאשר ישיבה בפרובינציה נידחת כמו ישראל, במיוחד ליליד ארה"ב.
היה לך עוד משהו לומר על "השתלבות"?
דרך אגב, הסירטון שלך מעיד על עליבות.
בהנחה שהבחור עם העניבה (לבוש מערבי) הוא בן ליוצאי תימן שבא לבקר לרגל חתונה משפחתית:-
האם הלבוש האירופאי מגדיר אותו?
אי אפשר היה לוותר ליום אחד על העניבה וללבוש משהו יותר נוח, שלא לדבר על שרוואל וגלאבייה?
הלבוש המערבי הוא מה שהוא, והעניבה היא "שלו"? והוא שומר עליהם בזמן שהוא מפזז עם ה"נייטיבס" לאות השתלבות?
בארץ אתה הולך עם חליפה ועניבה לחתונה כל שהיא, גם לא תימנית? מי בארץ לובש חליפה אם הוא לא מוכרח בגלל המקצוע (עורכי דין, סוכני ביטוח, פוליטיקאים מקצועיים ונציגי שירות)?
אחד הדברים הכי בולטים לעין בשיח של יוצאי ארצות האיסלאם שהסתפחו לשמאל הרדיקאלי, וגם של מה שקרוי "אינטלקטואלים" ערבים, הוא תלונה אינסופית על "כפייה תרבותית" מערבית, כשהשיח הפוסט קולוניאלי בעצמו הוא שיח סופר-מערבי.
כאדם ממוצא מזרחי, צריך להשלים עם זה שהתרבות המערבית חדרה אלינו ושינתה אותנו מבפנים, לטוב ולרע. הגשרים לעבר שרופים סופית. אנחנו לא יכולים "לחזור" לשם באמת. רק לבקר ולטעום מהאקזוטיקה כזרים. לפזז בחליפה ועניבה כמו שמעון פרס שבא למימונה לאכול מופלטה, ושם תרבוש על הראש לשעה. הוא לא "משתלב במרוקאיות" יותר ממה שהבחור עם העניבה "משתלב במרחב".
תראה לי פמיניסטית בעלת תודעה מזרחית *אחת* שמוכנה לחזור ל"כבוד בת-מלך פנימה". או "אינטלקטואל" שמוכן לכופף את ערכיו לתרבות "מה יגידו האנשים" ו"כבוד המשפחה קודם".
אנחנו רוצים לשמור על האוכל והמוסיקה, אולי על נגיעות מסויימות באופנת הלבוש. בשום אופן לא על התרבות הפוליטית הערבית-איסלאמית.
מי שאכל מפרי עץ הדעת, לא יכול להשיב את הנעשה. אחרי שאכלנו, על גן-העדן אנחנו יכולים להסתכל רק מבחוץ.
אפשר להבין אפוא מניין נובעים תסכוליו של השמאל הרדיקלי בישראל ולאן מועדות פניו. נכון, פעיליו אינם שוקטים על השמרים: הם מפגינים יד ביד עם פלסטינים, מתקוטטים עם חיילי צה"ל ועם שוטרי מג"ב ליד גדר ההפרדה, עורכים אירועים "אלטרנטיביים" בתגובה לחגים לאומיים ויוזמים מיצגים של אמנות מגויסת. האינטליגנציה האנטי-ציונית, מצומצמת בהיקפה אך חסרת מנוחה וקולנית, מפרסמת מאמרים, מוציאה לאור ספרים ומתעדת באובססיביות את העוולות שמחוללים, לטענתה, הממסד הציוני וכוחות הכיבוש. עם זאת, יש משהו מטעה בפעלתנות הזו; היא עשויה לעורר רושם של מעורבות עמוקה במרחב הציבורי המקומי, אך הדחף המניע אותה כיום דווקא מרחיק אותה מן הזירה הזו. חזית ההתנגדות הרדיקלית למדינה היהודית אינה מעוניינת באמת בנטילת חלק כלשהו – אפילו מעמדה אופוזיציונית – בסדר הישראלי; היא נואשה ממנו זה מכבר. היא מחפשת את הדרך החוצה
מוטי,
"אינטיליגנציה אנטי-ציונית" זה אוקסימורון.
Sidney Blumenthal ,בספרו:"The Rise of the Counter-Establishment " ,הסביר מהי המטרה :
"Now, Blumenthal has turned his special knowledge into a book about, in his words, “an event that is among the most startling and profound in modern American politics,” namely, “the rise of a conservative elite.” This elite has created a “Counter-Establishment” designed to counteract the “Liberal Establishment.” Ironically, the liberal establishment, according to Blumenthal, never existed as anything more than a figment of right-wing paranoia, but its opposite is real. The conservatives “imitated something they had imagined, but what they created was not imaginary.”
Not only is the conservative counter-establishment more real; it is also, so Blumenthal implies, more potent than the liberal establishment or, rather, than the institutions that the conservatives mistakenly believe constitute the liberal establishment. Writes Blumenthal of the conservatives: “Their version of Brookings—the American Enterprise Institute—would be bigger and better. The Olin Foundation would give millions, with greater effectiveness than Ford. The editorial pages of the Wall Street Journal would set the agenda with more prescience than the New York Times. And although the Washington Times, funded by the Reverend Sun Myung Moon, wasn't a formidable adversary for the Washington Post, a new generation of advocacy journalists, planted in a host of newspapers, would begin to create an alternative presence.”
Max Blumenthal
מביא דברים שאמר תמיר כפרי,אחד מראשי אם תרצו.
http://maxblumenthal.com/2010/08/revenge-of-the-nerds-partying-with-the-boys-of-im-tirtzu/
"The other activist, Tamir Kafri, a bespectacled and chipper student with a long ponytail and newly budding facial hair, mentioned another American inspiration:
“You should read the book, ‘Liberal Fascism,’” Tamir said, referring to NEOCON writer JONAH GOLDBERG’s screed linking American liberalism to Hitlerian fascists. “I’m not saying all liberals are fascists, but on campus here in Israel, the liberal professors really are.”
מי זה JONAH GOLDBERG ? בן טיפוחיה של ה Heritage Foundation השמרנית שנוסדה ע"י Joseph Coors , Paul Weyrich , Richard Scaife, and Edward Noble.
כווולם ימניים קיצוניים.Joseph Coors ,איל הבירה,הימני הקיצוני ,היה גזען,הומופוב,ואנטי איגודי עובדים.
באחד מהראיונות עם יונה גולדברג,הוא טען שמלחמת האזרחים שהיתה בארה"ב היתה יכולה להימנע,אם הצפון היה "קונה" בכסף את העבדים. "הרכוש" של הדרומיים.גולדברג לא טען שהעבדות היתה פשע אנושי ולכן היתה צריכה להתבטל מלכתחילה.גולדברג למד את הגזענות של מייסד הקרן בצורה מעולה.גולדברג בונה את עצמו להיות David Frum הבא.
לפי הראיון,תמיר כפרי מעריץ את גולדברג,וספרו של גולדברג הוא אבן דרך שלאורו הוא הולך.
תמיר כפרי ממשיך ואומר שלא אכפת לו מי מממן אותו.
"Tamir dismissed the hundreds of thousands of donations pumped into Im Tirtzu’s coffers each year by the apocalyptic Christian Zionist preacher Pastor John Hagee, who has said the anti-Christ would be “half-Jewish, as Hitler was.” “Who cares about who takes the money?” Tamir said. “People should focus on the donors and not on us. Like this neo-Nazi American pastor [John Hagee]. He’s the idiot! He’s giving all his money to a bunch of ZIonist Jews in Israel!”
ה-כ-ל מתחבר לPowell Manifesto ,שהיה הבסיס לתחילת הCounter-Establishment השמרנית.Joseph Coors העיד לפני Lee Edwards, professor of politics at the Catholic University of America, and the official historian of the Heritage Foundation, שמה שכתב Powell השפיע עליו עמוקות ,ולכן הוא הקים את קרן Heritage ביחד עם טייקונים נוספים ,כדי להשריש את ההשקפה השמרנית בכל התחומים.
ציטוט:"The Manifesto Reverberates
But he left behind a document with unmistakably authoritarian overtones that were to reverberate throughout the business community. In his book The Power of Ideas, Lee Edwards, professor of politics at the Catholic University of America, and the official historian of the Heritage Foundation, reports an account of his interview with the late Joseph Coors, head of the largest brewery west of the Mississippi; specifically, that Coors was "stirred up" after reading it.
Coors told Edwards that Powell's manifesto had "convinced" him that American business was "ignoring a crisis." Coors was moved to act. He "invested" the first $250,000 to fund the 1971-72 operations of the Analysis and Research Association (ARA) in Washington, D.C., the original name of the foundation. Other wealthy contributors followed Coors' lead.
Their aim was to counter liberal power in Washington, and aggressively market policies and legislative proposals to Congress and the President that reflected the conservative agenda.
Heritage became the trend-setting model for scores of policy institutes and lobbying operations that compose the radical-right apparat. Heritage has been a major beneficiary of the Coors' Castle Rock Foundation ever since
הרוח השמרנית הזו יובאה לישראל,וכעת היא עובדת במרץ.בדיוק לפי הדרך שהותוותה בארה"ב.
ע"י מכוני צוותי חשיבה ,הThink tank השמרנים ש Powell ייעד להם חשיבות רבה בעיצוב התודעה השמרנית.כמו מרכז שלם, מכון ראות,חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי,ועוד ועוד . צוותי חשיבה שמרנים המפיצים את התורה הקלקלית והפוליטית השמרנית ,ע"י התקפה על האקדמיה הליברלית ,ושאר הדרכים המצויינות בשני הקישורים שהבאתי למעלה, העוסקים ב Powell Manifesto .
הצעה למחקר בין תחומי סוציו-פסיכולוגי:
מדוע אנשי שמאל-רדיקאלי נוטים לחלות בצטטת חמורה באחוזים גבוהים משמעותית מאשר הממוצע באוכלוסיה הכללית?
האם זה משום שהמוח שלהם מתפקד רק באיזור שיודע להעתיק ולהדביק? בדיקה אקראית של החומר המועתק מגלה בדרך כלל שאין קשר בין הטקסטים המועתקים לבין נושא הדיון, זאת אומרת שהמעתיק לא מסוגל להבין מה הוא קורא, או לא מסוגל להבין מה זה "היקש".
מצד אחד זה מרתיח שלאנשים עם דעות עקומות כל כך אין שום יכולת לנהל דיון רציני. מצד שני – אלמלא היו טיפשים מופלגים, מן הסתם לא היו מחזיקים באותן דעות עקומות.
מ.ש.ל.
הלל?
ישנה מערכת משומנת וממומנת ,שמטרתה העמקת ההשקפה הפוליטית והקלקלית השמרנית בחברה.
אם תרצו היא רק חלק אחד מתוך המערכת.
שאר הצטטת באתר של מר מוטי סגרון.
הטענות של אזרח מתפקדות כגזענות פעילה וקיצונית לפי כל הגדרה תורתית של מדעי החברה.
התפקוד הנו כדהימי כעבד נרצע כדוד תום. "אהבתי את אדוני הערבי מוסלמי ואשרתו עד כלות נפשי" – סינדרום האישה המוכה וסינדרום שטוקהולם המוכר היטב לפסיכופתולוגיים.
בני אדם יחידים וחברות אנוש הנן מערכות מורכבות. הגזען, לוקח מאפיינים שליליים [לדעתו] המשותפים לבני אדם ולחברות אנוש באשר הנן מעצם היותם והיותן מה שהם, ותולה אותם בחברה נרדפת מסומנת על ידיו. למשל ציונים לאומניים – וערבים? וקנדים והודים?. למשל ציוניים יורים עליך אם אתה יורה עליהם – וערבים ואירנים ויוונים? יש ציונים קפיטליסטיים אכזריים – וערבים וסינים ואיסלנדים?. העמדה המוצגת ע"י אזרח היא גזענות כפולה ומכופלת משום שבמקביל היא מתעלמת בגסות ובצורה מופגנת ובוטה – כמו אצבע בעין, מהרוע שבחברות שהדהימי העבד הנרצע מעריך מעריץ ומהלל כמו החברה התימנית הנוכחית ומקום היהודים בה. או סיפור רפםרם חדד או יהודי לבנון או כל דבר שלילי [ לדעתו ] המצוי בערבים או באיסלם.
על מחלת הצטטת שבאה כתחליף להצגת עמדה ונימוקה בשפת המציג בלשונו בסגנונו כבר עמדו בבלוגים רבים. יש כאן שיטה ברורה של הפלת האחריות על האחר, עצלות רוחנית ופרזיטיות רעיונית – פרזיטיות מובהקת של המצוטטים. בגין פרזיטיות כזו כאלו זורקים ממוסדות אקדמאיים. דבר בשם עצמך אם אתה מסוגל.
כקורא ותיק של ספרות חברתית, איני מאמין ולו לרגע, שנראיית כאן קריאה יסודית של המצוטט. הציטטות הנן תופעה חולנית של מי שמתחזה להיות מה שהוא לא. גם הציטטות נבחרו, במקרה הנדון לא בחוכמה, על ידי המצטט. בכל מקרה בעיון בציטטות שחלקן מיושן ואינו רלוונטי לשום דבר או שהמחברים אינם ידועים ומוכרים לסמכויות כל שהן, רוב מוחלט של התכונות הרעות המיוחסות לישראל מצויות בעוצמה חזקה פי כמה וכמה במדינות ערב ומדינות אחרות.
לא נראה שהמציג את עמדת הגזען עד לשד עצמותיו בכלל לא קורא את מה שהוא מצטט. זו השיטה של תלמיד עלוב להוציא מהרשת ציטטות ולשמן את מה שכתב בתיקווה שאיש לא יקרא.
דוגמה היא הגדרת הפשיזם בנקודות שזה בדיוק סוריה, אירן, החמאס וחיזבאללה התמאמה מדויקת.
באשר לתימן, במסורת המוסלמית שליטים מחזיקים יהודי מחמד. לא נראה שהמשבח את החברה התימנית מסוגל לחיות שם ולו חצי שנה. שינסה.
הנה ציטטה מממה שנכתב על ישראל:
"ישנה מערכת משומנת וממומנת ,שמטרתה העמקת ההשקפה הפוליטית והקלקלית השמרנית בחברה".
איך זה בתימן וביתר ארצות ערב?
עלובי נפש הדהימיים לנצח בנשמתם העלובה
עבד נרצע? דוד תום? שמתי לב למשהו מרענן.כאשר אתה מגדף וקוצף,מה שמראה על התקבעות ,שמרנות וגזענות,דווקא השכנים המוסלמים שולחים דרישת שלום לכל אחד משכניהם היהודים שהגרו לישראל .איך אמר שולח הברכות ודרישות השלום? ולא שכחנו לברך ולשלוח דרישת שלום לאף אחד מהם.
הלל אתה כותבבצורה מבריקה חן חן לך, ואתה צודק אנטי ציונים ואינטיליגנציה זה אוקסימורון. אני אשמח אם תצטרף לקומונה שלנו פורשי מחסום.
עידו,
ההגיון אומר שבכדי להיות חבר בפורשי מחסום, צריך קודם כל להיות חבר במחסום, לא? מחיר קצת יקר לטעמי.
חוץ מזה, קומונות הן לא בדיוק כוס התה שלי. בקומונה כולם חושבים אותו דבר. בהתחלה זה נחמד, אחר כך דביק, ובסוף משעמם.
תודה על ההזמנה בכל מקרה. אבוא לבקר בהזדמנות.
אזרח.
דרישות שלום לא מוכיחות שום דבר על היכולת לקיים חיים באיכות סבירה באיזשהו מקום. גם לא פיזוזים בצעד תימני.
נראה שגם אתה יודע את זה, כי עוד לא הסברת אם המוסלמים התימנים כל כך נחמדים והישראלים הציונים כל כך מסריחים,למה אתה פה ולא שם? באיזה דרכון בכלל נכנסת לתימן? בטח לא בדרכון ישראלי. ואם יש לך דרכון אחר, למה לא תעשה לעצמך טובה ותעתיק את מגוריך למקום מוצלח יותר?
מה הטעם בתלונות וקיטורים אם יש לך ברירה ואתה לא מנצל אותה?
באינדיבידואליזם -קולקטיביזם אני כמובן מפשיט ומכליל. יתרה מזאת, אני פחות מדבר על מנטליות ויותר על מדיניות. על מנת לצייר קו טרמינולוגי ברור בחול אומר זאת: בקולקטיביזם אני מצביע על כפייה. לכן עדריות למשל אינה קולקטיביזם. לכן ארה"ב הנוצרית היא אינדיבידואליסטית (יחסית) ונורווגיה קולקטיביסטית. במרחב של המדיניות קל הרבה יותר להבדיל, גם אם לא לדכטם.
פינושה הוא כמובן הדוגמא שקופצת לראש בהקשר של דיקטטורה של שוק חופשי. יש לי שתי בעיות עם האזכור שלו:
1. האם בחברה שזכויות שליליות מופרות בה אפשר תיאורטית שתשרור כלכלת שוק בלתי מופרעת (אני לא נכנס לנקודה המורכבת הזו.)?
2. מדובר בחריג ושמאלנים נוהגים בו כבעלה תאנה.
הצימוד של קפיטליזם לפאשיזם הוא מופרך כי היסטורית, פאשיסטים ושאר קולקטיביסטים בחרו ברוב המוחלט של המקרים בכלכלה מגויסת/מכוונת/מתוכננת, כלומר מופרעת. בנייה או ביסוס של טיעון על דוגמאת חריג מצביעה על אג'נדה (צ'ריפיקינג), לא על נסיון כן ואובייקטיבי.
קפיטליזם לא מפרק סולידריות, רחוק מזה, אבל זהו לא הזמן והמקום לפרוש את הטיעון. במקום זאת אטען שהקפיטליזם מפרק את הכח והשררה ובו ממש מגולמים הבלמים והמאזנים. סוציאליסטים מחזיקים במיסקונספציה שבהלאמה מועבר הכח הכלכלי למדינה. הם טועים. הכח שנוצר בכלכלה סוציאליסטית לא מוחזק ע"י אף אחד במדינה שמונהג בה שוק חופשי, שוק שהכח בו מפוזר בין כולם (זה אחד מרעיונות העיקריים שהאייק מרחיב לגביהם ב"הדרך לשעבוד"). מכיוון שמאזנים ובלמים מטבע הדברים נמצאים היכן שהכח מפוזר, בוחרים הדיקטטורים את דרך הסוציאליזם לשם חיסולם. כך, קפיטליזם הוא אויבם של פוליטיקאים תאבי כח בניגוד לזמירות המוכרות.
בסקופ הרחב יותר, הליברליזם הקלאסי הוא ההפך המוחלט מדיקטטורה. חופש הפרט, לרבות חופש כלכלי, ניצב בניגוד לכוחה של המדינה (וחולשת המדינה היא חיובית לדידי). טרם ענית על האתגר: דוגמא לחברה ליברטריאנית פאשיסטית.
איש תרנגולת,
ברמה התיאורטית אתה צודק.
ברמה הפרקטית – אין דוגמא לחברה ליברטריאנית פשיסטית, משום שאין דוגמה לחברה ליברטריאנית בכלל. חברה ליברטריאנית היא אוטופיה. מדובר למעשה באנרכיזם אד-אבסורדום. (יפה אבל שהשתמשת במונח חברה ולא "מדינה" ליברטריאנית, שיהיה כמובן סתירה עצמית)
לעניין הקפיטליזם – הבילבול נוצר משום שאתה מדבר על "ליסה-פייר" ואילו התפיסה הקונבנציונלית של מהות הקפיטליזם היא של הון/שלטון.
למעשה הטענה היא שבאופן טבעי תיווצר הצטברות ההון בידי מעטים, והצטברות זו תביא באופן הדרגתי לנסיון של בעלי ההון לשמר את אחיזתם בו ע"י "קניית" השלטון ומניפולציה מאחרי הקלעים בחקיקה ובתקינה.
אפשר לטעון שאז זה לא יהיה קפיטליזם "נכון", אבל השאלה החשובה היא לא מה קורה בדור הראשון של חברה ליברטריאנית, אלא האם היא מסוגלת לשמר את הערכים שלה לאורך דורות. האם הצטברות ההון בידי בודדים, והורשתו לאו דווקא למוכשרים אלא לשארי בשר, אינה נידונה מראש להשחתה וריקבון.
אם ניקח חברה אוטופית אחרת – הקיבוץ, שהיה מעבדה לסוציאליזם וולונטרי – – נראה שגם בדור הראשון זה לא עבד בדיוק לפי הספר, ובדורות הבאים הכל התפרק והשתנה. ("הביתה" של אסף ענברי – קריאה מומלצת).
אתה מכיר את ההגדרה הצינית ל"דמוקרטיה איסלאמית"? קול אחד, איש אחד, פעם אחת?
בעיה הבעיות בתיאוריה פוליטית אינה איך מייסדים חברת מופת, אלא אלו מנגנונים ישמרו, יקיימו ויבטיחו את המשכיותה, כשהמנגנונים עצמם חייבים להיות כפופים לערכי היסוד של אותה חברת מופת.
הלל,
האנרכו-קפיטליזם שאתה מתאר הוא רק גוון אחד בספקטרום של עמדות ליברטריאניות, וספציפית – הקיצוני והאוטופי שבהן. לכן אני לא מקבל את טענתך "שאין דוגמה לחברה ליברטריאנית בכלל". הדוגמאות הכי מצוטטות הן של אירלנד ואיסלנד המדיאבליות, ואם כוללים דוגמאות איזוטריות אז יש עוד כמה עשרות נוספות. מאידך, אני כן מקבל את הביקורת שקשה מאוד להסיק משהו מהסטטיסטיקה הדלילה הזו, למעט אולי רושם כללי מאוד. על סמך הביקורת ההובסיאנית אותוריטריאניסטית שמגיעה הן מהשמאל והן מהימין אפשר לחשוב שללא מדינה שתכווין את הכלכלה והחברה, חזקה על הבריות שיגיעו לכדי קיום עלוב שבעלובים ומשם לכאוס וחורבן שמצמיחים דיקטטורה פאשיסטית. את הטענה האחרונה הזו לפחות הדוגמאות ההיסטוריות מפריכות. אגב, עניין חברת מופת וכולי, על הקביעה הבאה אני לא מוכן לחתום, אבל נדמה לי לפחות שבעשור האחרון נרשמת תנודה משמעותית בקרב "התנועה הליברטריאנית" ומרכז הכח עובר מהאוטופיזם האנרכיסטי למינארכיזם הקונקרטי. חלק גדול מהדיונים מוקדש דווקא למנגנונים ספציפיים ולקיימות ולא רק לערכים ולמטרות.
לגבי קפיטליזם, אני לא חושב שמדובר בבלבול. השמאל פשוט מנסה (ומצליח) להטעין מושג חדש למונח. במהותו קפיטליזם הוא לסה-פייר, אין סוג אחר. "קפיטליזם של הון/שלטון" זה צירוף הגיוני כמו "מדינת האנרכיסטים". הקפיטליזם מאפשר לאינדיבידואלים לצבור הון, אבל הסוציאליזם מאפשר להם לצבור שלטון. לא משנה כמה הון יש לך, כאשר אין בירוקרט שאפשר לרפד, הכח נותר מפוזר. שחיתות באה עם סמכות, לא עם כסף. בנוסף, תחרות מגבילה את כוחו של בעל ההון אבל אקוויוולנט יעיל שיגביל את כוחו של בעל הסמכות –אין (אם מקבלים אגב את הדירוגים הבינלאומיים של חופש כלכלי ושחיתות, הם מספקים קורלציה חזקה וחד משמעית בין חופש כלכלי גבוה ושחיתות נמוכה).
איש התרנגולות,
אגב, כדי לשרשר תגובות באמצעות פיצ'ר התגובה לתגובה.
חוץ מזה, הנה המרחב הרעיוני המאפשר מנגנונים מבניים של איזונים ולבלמים הן לכוח הפוליטי והן לכוח הכלכלי, תוך כדי השארת היגיון שיווי המשקל של השוק החופשי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_Democracy#Market_models
ואפשר לראות קירוב גס אבל ממשי של האוטופיה הזו במדינות כמו שוודיה שחופש הפרט שם גבוה מאוד לצד מערכת של שוק חופשי ומנגנוני הגנה מפני הצברי הון בעייתיים.
"הדוגמאות הכי מצוטטות הן של אירלנד ואיסלנד המדיאבליות"
מידאבלי. זה בדיוק העניין. באבולוציה של הציוויליזאציה האנושית זה לא החזיק מעמד. כל ההתארגנויות הלא מדינתיות או שנכבשו על ידי מדינות או שהצטרפו לברית הגנה עם התארגנויות אחרות, והברית הפכה למדינה בהמשך.
בעולם של היום שמורכב מ"מדינות" – האם יש סיכוי לחברה ליברטריאנית להתקיים? נראה שרק כתת-קבוצה בתוך מדינה בעלת סובלנות גבוהה מאוד, וגם כך היא תהיה חייבת לעמוד בסטנדרטים מסויימים (סותרים את עקרונות היסוד שלה) ביחסים שלה עם מדינת האם.
פעם יכלה להתקיים חברה מבודדת מאחרי הרי-החושך או על אי מעבר לים. בעידן הלוויינים, התחבורה המהירה והנשק בעל העוצמה האדירה, אין איפה להתחבא. זה שירצה לשדוד את פרי עמלו של הליברטריאן יגיע אליו, ואז הליברטריאנים יצטרכו להקים צבא להגנה, לממן את הצבא הזה יצטרכו ביורוקרטיה ומיסים, ומכאן הדרך קצרה למה שאנחנו כבר מכירים.
לכוח יש נטיה להצטבר, אם לא בדור אחד, הדגרדציה מתבטאת אחרי שנים.
בנוסף, אם הליברטריאן ירצה לצאת מהמשק האוטרקי ולסחור עם מי שמעבר לגבולות הקהילה, הוא יצטרך להתנהג לפי הכללים ה"בין מדינתיים". העולם שלנו נהפך לכפר גלובאלי שבו לא רק יחסים בין מדינות מוכתבים ואף נכפים על ידי אמנות וחוקים, אלא גם יחסים בתוך הקהילה עומדים לביקורת *והתערבות* של אנשים וגופים מבחוץ.
ככל שלקהילה יש פחות כוח גס להגן על עצמה, כך גדלה האפשרות להתערבות חיצונית. ככל שהקהילה צוברת יותר כוח, מישהו שולט בכוח ומנהל אותו, ואז הוא בעצמו הופך לאיום.
מה שרציתי לומר הוא שלא מספיק שאתה ועוד אלף איש מחליטים לייסד קהילה ליברטריאנית. אם בעיני השכנים שלכם זה לא ימצא חן, הם יוכלו לחרבן לכם את היוזמה די בקלות.
אני חוזר על הנקודה שלי: ליברטריאניזם לא מחייב אנרכיזם. המודל החלופי הוא מדינה מינארכיסטית. במינארכיזם יש מיסים (בשיעור אחיד) שיממנו בטחון פנים ובטחון חוץ (למשל דרך מכרזים לצבאות פרטיים). אין סיבה להניח שמדינה מינארכיסטית תהיה חלשה או פגיעה. לדעתי זהו מודל שמבטיח צבא חזק ומאומן (בגלל התחרות) אבל לא כאן המקום להתעמק לזה.
הנקודה שלך בנוגע למשק האוטרקי לגמרי לא ברורה לי. ליברטריאניזם אינה מדיניות של בדלנות. ליברטריאנים הם התומכים הנלהבים והרעשניים ביותר של מיגור הפרוטקציוטניזם, פירוק השווקים ממכסים וגלובליזציה. למדינה הליברטריאנית אין בעיה לכבד את כלליהן של מדינות אחרות, אבל הדבר תקף גם לכל מדינה אחרת, מאי נפקא מינה? אם ב"אוטרקי" התכוונת לבעיה שיש לליברטריאנים עם השיטה המוניטארית, אז כדאי לאבחן שהפגם שהליברטריאנים מוצאים אינה השיטה המוניטארית עצמה, אלא שימוש בכסף ה-"פיאט".
לגבי אלף איש וכולי. בארה"ב לבדה מעריכים ש-10~15 אחוז מהאוכלוסין הם ליברטריאנים, כלומר מעל 30 מיליון, והמפלגה הליברטריאנית היא השלישית בגודלה בארה"ב. בוא לא נקקיין את התנועה הזו.
התיאוריה הזו לא עומדת בסטנדרטים הכי נמוכים של שוק חופשי, היא אפילו לא מתיימרת (מסחר "הוגן" הוא שם המשחק). כל מה שאני רואה פה זה סינדיקליזם יומרני ושכתוב של רעיונות מרקסיסטים.
שוודיה, אגב, לא מפתה אותי בכלל. וכאן יש סיכום מצוין למה.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&
encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&id=1525
להלל,
על איזה איש שמאל אני, אם זה בכלל מעניין, תוכל לקרוא כאן בבלוג.
לגבי אנשים עם עמדות כאלו ואחרות, לא ברור מה בדיוק מהווה בהם איום ממשי, גם אם אפשר למצוא עמדות גרוטסקיות במחנה השמאל כמו בכל מחנה אחר. לא כולם חכמים, מוקפדים או זהירים בגיבוש עמדותיהם.
המטורללים כשלעצמם לא מהווים איום, כמובן.
הם מתחילים להוות איום כשהם מתפקדים כסייעני-תעמולה ו/או כתועמלנים ראשיים למסעות הסתה ושיסוי בארצות שהן בנות-ברית של ישראל.
תעמולת השנאה נגד ישראל במערב מצליחה לתפוס, בעיקר כי היא רוכבת על זרמי מעמקים של אנטישמיות-נוצרית. במידה מסויימת מצליחה גם אינדוקטרינציה של צעירים ישראלים בהבלי הנראטיב ה"קולוניאליסטי", למרות שבמקרה הזה המטורללים מצליחים למכור בעיקר למי שרוצה מראש לקנות.
האם זה איום ממשי? בטווח הבינוני והארוך – כן.
הגברת השנאה לישראל מבחוץ, ודמורליזציה מבפנים – מישהו עושה פה כמיטב יכולתו לפורר את היסודות ולקעקע את החומות, להכשיר את הקרקע להתפרקות המיוחלת.
"לא כולם חכמים, מוקפדים או זהירים בגיבוש עמדותיהם".
בהתחשב בכך שלא מדובר בתינוקות של בני רבן, אלא במרצים בכירים ובפרופסורים באוניברסיטה, תוכל להסביר לי מי האדיוט שנתן קתדרה לאנשים שאינם חכמים, אינם זהירים ואינם מוקפדים?
בקיצור הקיצורים- כל אדם שתומך בציונות האשכנזית הוא פאשיסט ברמה כזו או אחרת !