החדשות מטמרה כל כך מזעזעות עד שזה גורם לי להרהר בתפקיד האירוני-טראגי של המשטרה, במקרה הזה, כקטליזטור של הרג, ולא כגוף שמונע או מפחית הרג. אבל האם זו ביקורת הוגנת? תקריות שמביאות להרג של בלתי מעורבים מעלות שאלות ביחס לצורת הביקורת שלנו, בקהילת זכויות האדם. סוג אחד של ביקורת על המשטרה הוא של "אצבע קלה על ההדק". למעט מספר יוצאים מן הכלל, זה לרוב, לטעמי, לא הכיוון הנכון. אני ממש לא יודע האם במקרה הספציפי בטמרה נכון לדבר על ירי פזיזי ובלתי סביר, אבל זה מזמין גם דיון עקרוני יותר על עומק הביקורת:
.
כמי שפעיל מעל לעשור בתחום זכויות האדם ניתן לכנות את גישת זכויות האדם שסיגלתי לעצמי כ"לא מתעלמים מהאדם בשוחה" – כלומר, אם אני מבקר חיילים או שוטרים בסיטואציות קשות המובילות להרג בלתי מעורבים, עלי להיות מוכן להיכנס לנעליהם ולנהוג אחרת. האם הייתי רוצה שאני או הקרובים לי ניהיה תחת אש, בסיטואציה דומה, ונפעל בצורה שונה, מרוסנת יותר, לעומת אנשי כוחות הביטחון שאני מבקר על אצבע קלה על ההדק? יש מקרים שבהם התשובה חיובית, אבל ברוב המקרים הספקות עולות. במקרה של ההרג בטמרה, לפחות לפי הדיווחים בתקשורת, המדובר היה באש מאסיבית שנורתה כלפי השוטרים בטרם פתחו הם באש. מנגד ישנה עדותו של ד"ר מוחמד ערמוש שנכח במקום ונפצע ומתאר זאת אחרת. אם אכן התיאור הזה של המשטרה מדוייק, זו תופת שקשה להגיב בה בדייקנות. הלוואי – אם כי אני בספק – שהגרסאות השונות ייחקרו ביסודיות, אבל סביר שניוותר עם ערפל מסויים לגבי השתלשלות העניינים המדוייקת.
.
ומכאן צריך לעבור לסוג השני של הביקורת – ביקורת על תנאי המערכה והמשאבים שמושקעים בה. כך למשל, במקרה הטראגי בטמרה, נכון לשאול: האם בהקשר של מארב מתוכנן לאור מידע מוקדם על צפי לירי לעבר בית מסויים, ההיערכות הנכונה היא של שני שוטרים? האם כוח אדם נרחב יותר, בפרישה נרחבת יותר, עם צלפים ואמצעים שונים, היו אולי מאפשרים ניטרול מהיר יותר של היורים ולפיכך היו אולי נצלים חייו של אחמד חיג'אזי, שנורה למוות לשווא. ייתכן מאוד שאת הטרגדיה הזו ניתן היה למנוע, ואת זה חובה לחקור. השקעה נמוכה באמצעי שיטור היא פוטנציאל לשפיכת דמים מעבר להיותה זלזול ואולי אף תולדה של גזענות.
.
אבל ביקורת לא מכוונת היטב על המשטרה, כזו שממהרת לכוון ביקורת על התנהלות הכוחות בקו האש ברגע נתון גם בסיטואציות בהן די ברור שהמבקרים לא היו מוכנים להכנס לנעליהם של אנשי כוחות הביטחון, צפויה להישמע לא משכנעת, מקוממת, ולהסיט את האש מהביקורת על עיצוב המערכה והשימוש באמצעים. קו זה רק צפוי לשמר את הפרקטיקות של שיטור (ובמקרים אחרים חיילות) שמביאים להרג נרחב של חפים מפשע, ובפרט פלסטינים בישראל, בגדה ובעזה.