איך לשבור את הקיטוב, התקיעות וחוסר הענייניות בפוליטיקה בישראל

בקצרה:

 

  • הפוליטיקה בישראל וגם במדינות רבות אחרות לא מתנהלת בצורה עניינית ולא משקפת את העמדות של האנשים הפשוטים.

 

 

מחקרים מלמדים ש:

 

  1. אנשים פשוטים הרבה יותר פתוחים מחשבתית מהפוליטיקאים בהם הם תומכים:

 

אנשים פשוטים, גם כשהם נוטים למחנה פוליטי מסויים, הם בגדול עדיין פתוחים וגמישים בעמדותיהם ביחס לסוגיות מגוונות, ואף פתוחים לאמץ את העמדה של המחנה הפוליטי היריב בסוגיות קונקרטיות – מחוץ לסוגיות של מחלוקת חריפה הם, לרוב, בוחנים את הדברים עניינית. לעומת זאת פוליטיקאים ופעילים פוליטיים אדוקים נוטים לעמדות לעומתיות – דהיינו: נוטים לתמוך בעמדה ההפוכה מזו של המחנה היריב.

 

  1. יש פער בין העמדות ביחס לסוגיה המרכזית לפיה מצביעים לעומת העמדות בשאר הסוגיות

בחירות פוליטיות מוכרעות לרוב לפי סוגיה אחת; אך המפלגות מציעות "עסקאות חבילה" של עמדות שלא בהכרח מייצגת את עמדות מצביעיהן – הן משקפות יותר את הלעומתיות והקיטוב למחנה היריב.

 

  1. לא זו בלבד, אלא שבשדה פוליטי מפוצל ומרובה שחקנים, שיטת הבחירות הרווחת תורמת אף היא להקצנת עמדות המתמודדים ולהיבחרותם של מועמדים שנויים במחלוקת שאינם מייצגים בהכרח את רצון הציבור. קיימות היום שיטות בחירה המתגברות על כשל מהותי זה ומאפשרות ייצוג הולם יותר של רצון הציבור.

 

  1. המסקנה: יותר כוח לאנשים הפשוטים להצביע משמעו פוליטיקה יותר עניינית, פתוחה מחשבתית, פחות מקוטבת ויותר מייצגת את עמדות הציבור.

 

מפלגת ישר מציעה בדיוק את זה.

 

להרחבה:

הקיטוב הפוליטי (political polarization), הוא תופעה מתרחבת שזולגת מחוץ לפוליטיקה הפרלמנטרית לעוד תחומי חיים ואפילו לרמה של המאבקים האזרחיים (Heaney, 2017, p. 1). קיטוב פוליטי-רגשי (affective polarization), תופעה שמתקיימת במדינות כמו ישראל וארה"ב (Kelly et al., 2014), עשוי לייצר תגובות אוטומטיות, רגשיות וקשות לסממני זיהוי של מפלגות או עמדותיהם ולהניב רגשות שליליים כלפי המזוהים עם המפלגה היריבה עד כדי אפלייתם (Iyengar & Westwood, 2015).

 

לפי חלק מהחוקרים הכיוון שאנו הולכים אליו הוא חריף: לא רק קיטוב פוליטי שמבטא פערי עמדות ביחס לשדה הפוליטי אלא ממש היווצרות של קבוצות חברתיות יריבות, מגזרים שונים בחברה המתקיימים במתיחות ואיבה – שמאלנים וימנים קצת כמו ערבים ויהודים. קרייסי מציע שבמקום השסעים הישנים שאפיינו את החברה בעבר, כמו מתחים בין חקלאים לעירוניים ומתחים אתניים ומעמדיים, נוצר שסע חדש מבוסס-ערכים (value-based cleavage), כששהתמקדות שלו היא באירופה (Kriesi, 2010, p. 683), אך יש הטוענים שגם בארה"ב מתעצב קו שבר חברתי משמעותי על בסיס אידיאולוגי בין פרוגרסיביים לשמרנים (Hunter, 1992): זאת משום שמתעצבות בעשורים האחרונים קבוצות חברתיות המוגדרות על ידי ערכים (פוליטיים, מוסריים) יותר מאשר על ידי מיקומים מבניים, כמו מעמד או מוצא אתני (Kriesi, 2010, Pp. 677-8). אם כן ישנה מגמה של החלשות חלקית של אותם שסעים חברתיים ישנים (Franklin, Mackie & Valen, 2009). מארק ושטינברגן (Marks & Steenbergen, 2004) מציעים כי באיחוד האירופי סוגיות רבות מוכפפות לשסע הפוליטי בין ימין ושמאל ודינמיקה זו אף תוחמת את ההזדמנויות להשפעה פוליטית בסוגיות רבות.

למרות התמונה הקודרת הזו, מחקרים אחרים מציעים כי ייתכן שהקיטוב הערכי הזה רווח יותר בקרב האליטות והפוליטיקאים, ושהציבור הרחב מפולג רק ביחס לנושאים ספציפיים שקובעים את דפוסי הצבעתו אבל פתוח ביחס לנושאים אחרים (Kriesi, 2010, p. 679). הנקודה האחרונה מרמזת גם על הפתח או ההזדמנויות להשפיע שלא על בסיס השסע הפוליטי המרכזי בחברה (למשל בישראל – אפשרות להשפעה שלא על בסיס המתח בין שמאל וימין מדיני). בסלי וקואט מסבירים הזדמנות זו בהרחבה: העובדה שעמדות בסוגיות רבות מתקבצות יחד (policy bundle) באג'נדה של המפלגות (מעין "עסקת חבילה" של עמדות רבות), ומאידך העובדה שלבוחרים יש רק קול אחד, מביאה לכך שאנשים רבים ירגישו לא מיוצגים – הם בחרו במפלגה בגלל עמדתה בסוגיה מסויימת אך יחרגו מעמדת המפלגה בה בחרו ביחס לנושאים ספציפיים אחרים. אלו נושאים שלא היו חשובים מספיק על מנת להכריע את בחירתם בקלפי אך הם עדיין חשובים להם ואינם באים לידי ביטוי בבחירתם (Besley & Coate, 2000). באופן כללי קואליציות בין מפלגות מתגבשות סביב סוגיות ספציפיות הנמצאות בחזית ההצבעה, כשנושאים אחרים, שדווקא עשויה להיות לגביהן הסכמה רחבה, מוצאים עצמם ברקע (Layman & Carsey, 2002, p. 787).

 

אם כן ישנם צורך אמיתי וגם הזדמנות הגלומים בפער שבין דפוסי העמדות של הפוליטיקאים והמפלגות לעומת העמדות של ציבור מצביעיהם הרחב. העמדות של הפוליטיקאים – הבאות לידי ביטויי במסרים מפלגתיים רשמיים – לרוב מקוטבות ומקובעות על בסיס נוקשה יחסית מול המפלגות היריבות (מבטאות שסע פוליטי חד, עקבי וגורף). ציבור המצביעים הרחב, לעומת זאת, גמיש יחסית, חסר עקביות נוקשה וגורפת, ונוטה יותר לסטות מעמדות המזוהות עם הצד הפוליטי עימו הוא מזדהה, לפחות ביחס לסוגיות מסוימות ( Baldassari & Gelman, 2008; Kriesi, 2010, p. 679; Ahler & Broockman, 2015).

 

דוגמא לכך היא הסוגייה של איכות הסביבה בארה"ב לאור השסע בין רפובליקאים לדמוקרטים. איכות הסביבה הייתה סוגייה קונצנזואלית בארה"ב ועברה פוליטיזציה וקיטוב (Dunlap, Xiao & McCright, 2001), אלא שהציבור הרחב עדיין פתוח יחסית לדעות עצמאיות ומנותקות מנטייה פוליטית\מפלגתית ביחס לסביבה לעומת חברי פרלמנט ופוליטיקאים (Dunlap, Xiao & McCright, 2001: 25-6; Pierce  and Lovrich, 1980). הפער זה יוצר הזדמנות לקבל תמיכה חוצת-מחנות פוליטיים לסוגיות ספציפיות מסויימות, כמו בנושאי איכות סביבה.

 

מה שדרוש לנו, אם כן, הוא מנגנון שמאפשר לציבור להחליט על סוגיות פר-סוגיה באופן שעוקף את הפוליטיקאים והפעילים הפוליטיים האדוקים ש"נושמים פוליטיקה", ומתוך כך נוטים לאותו קיטוב פוליטי ול"עסקאות החבילה" הרחבות והמקובעות של עמדות המפלגה. מפלגת ישר היא המפלגה היחידה בהיסטוריה של ישראל שמציעה מנגנון כזה, ובכך היא מבטיחה לא רק קידום של עמדות מסויימות אלא קידום של סגנון פוליטי אחר: ענייני, פתוח ושקוף.

 

התחום המקצועי העוסק בחיבור העדפות אישיות לכדי החלטות קבוצתיות מוכר בשם .Social choice. המחקר מצביע על פרדוקסים מובנים בשיטות הצבעה שונות במיוחד כאלה המבוססות על הצבעה בעד או נגד בלבד, או בחירת הראשון שקיבל את מירב ההצבעות כשמספר המתמודדים עולה על שניים. לא זו בלבד, אלא ששיטות הבחירה הנפוצות רגישות להטיות ומניפולציות. אחת ההצעות המתקדמות לייצוג טוב יותר של רצון הבוחרים ידועה בשם Majority judgment  ר' אצל (Balinski M., & Laraki, R., 2011).

 

אני חושב שמנגנונים כאלו יכולים להתכנס לתפישה שאני מכנה כ"הומניזם מעשי", דהיינו השאיפה לחשיבה מכוונת-פתרונות, למען טובת הכלל ולא למען טובתם של מעטים. כשאנשים רבים מצביעים באופן פתוח על הסוגיה ויכולים גם להציע חלופות ולא רק לבחור בין שתי הצעות דיכוטומיות – כפי שהמנגנון של ישר מאפשר – הרי שכלל ההצעות וההצבעות עשויות להתכנס למקום הזה של הוגנות, הומניזם ומעשיות.

 

לקריאה מורחבת:

 

Ahler, Douglas J., and David E. Broockman. "Does Polarization Imply Poor Representation? A New Perspective on the “Disconnect” Between Politicians and Voters." (2015).

 

Baldassarri, D., & Gelman, A. (2008). Partisans without constraint: Political polarization and trends in American public opinion. American Journal of Sociology, 114(2), 408-446.

 

Balinski M., & Laraki, R. Majority Judgement: Measuring Ranking and ElectingMIT Press, 2011

 

Besley, Timothy, and Stephen Coate. Issue unbundling via citizens' initiatives. Working Paper No. w8036. National Bureau of Economic Research, 2000. Retrieved from:

https://core.ac.uk/download/pdf/6586514.pdf

 

Dunlap, Riley E., Chenyang Xiao, and Aaron M. McCright. "Politics and environment in America: Partisan and ideological cleavages in public support for environmentalism." Environmental politics 10.4 (2001): 23-48.

 

Franklin, Mark N., Thomas T. Mackie, and Henry Valen. Electoral change: Responses to evolving social and attitudinal structures in Western countries. ECPR Press, 2009.

 

Garrett, R. Kelly, Shira Dvir Gvirsman, Benjamin K. Johnson, Yariv Tsfati, Rachel Neo, and Aysenur Dal. "Implications of Pro‐and Counterattitudinal Information Exposure for Affective Polarization." Human Communication Research 40, no. 3 (2014): 309-332.

https://par.nsf.gov/servlets/purl/10013124

 

Heaney, M. T. (2017). Activism in an era of partisan polarization. PS: Political Science & Politics, 50(4), 1000-1003.

 

Hunter, James Davison. Culture wars: The struggle to control the family, art, education, law, and politics in America. Basic Books, 1992.

 

Iyengar, Shanto, and Sean J. Westwood. "Fear and loathing across party lines: New evidence on group polarization." American Journal of Political Science 59, no. 3 (2015): 690-707.

 

Kriesi, H. (2010). Restructuration of partisan politics and the emergence of a new cleavage based on values. West European Politics, 33(3), 673-685.

 

Layman, Geoffrey C., and Thomas M. Carsey. "Party polarization and" conflict extension" in the American electorate." American Journal of Political Science 46, no. 4 (2002): 786-802

 

Pierce, J. C., & Lovrich, N. P. (1980). Belief systems concerning the environment: The general public, attentive publics, and state legislators. Political behavior, 2(3), 259-286.

 

מחשבה אחת על “איך לשבור את הקיטוב, התקיעות וחוסר הענייניות בפוליטיקה בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s