המהפכה המתלהמית בפוליטיקה העולמית – או למה פוליטיקאים מתלהמים זוכים לעדנה

נדמה שאנשים רבים כיום נוהים אחרי פוליטיקאים מתלהמים וכוחניים ברטוריקה שלהם אפילו כשדברי הרהב שלהם מתגלים בעיקר כמילים ריקות מתוכן. אביגדור ליברמן, כדוגמת קצה, הבטיח לחסל את ראש החמאס, איסמאיל הנייה, תוך יממה מהרגע שייכנס לתפקיד שר הביטחון. ההבטחה הזו נדמית כעת כבדיחה. ליברמן אכן נפגע אלקטורלית אך רחוק מאפס אחוזי תמיכה (אם כי עשוי לא לעבור את אחוז החסימה). איך זה שאפילו בדוגמא כה קיצונית של "פאקה פאקה" נטול כיסוי יש מי שעדיין תומכים בנמרים מנייר עם פה גדול? נדמה שיש לא מעט אנשים שלא מטריד אותם הקשר הרופף שבין רטוריקה כוחנית ומאצ'ואיסטית לבין המדיניות בפועל; כלומר יותר משהם רוצים פוליטיקאי כוחני הם רוצים פוליטיקאי שמדבר כוחנית.
.
סביר שתופעה כזו התקיימה תמיד, ואם זאת נדמה שהיא בפריחה: מטראמפ, דרך אורבן ועד ביבי יש לנו פוליטיקאים שעל כל קו מדיניות שלהם שנחשב ל"קשוח" הפריחו מלא התלהמויות ודברי רהב נטולי כיסוי. בעבר היו מנהיגים שדיברו מעט וכיסחו הרבה, כיום הטרנד הפוך. אפילו נשיא הפיליפינים, שכוחניותו רחוקה מלהישאר בגדר מילים, נדמה כמי שמקלל שתי קללות על כל סוחר סמים שהרג.
.
להבדיל פוליטיקאים עם שיח מאופק, מהוקצע ורהוט מאבדים פופולריות גם אם בפועל קווי המדיניות שלהם די כוחניים – אובמה, שלמרות הדימוי הפלאפי שלו הרבה להפעיל את צבא ארה"ב בניכר, הוא דוגמא אחת; טוני בלייר הוא דוגמא קיצונית אף יותר כי הצטרף לפלישה לעיראק יחד עם ג'ורג' בוש בליווי דיבור רהוט ומתון. אבל כוחניות ללא התלהמות הרבה פחות מושכת כיום. אז מה מהביא לעדנה הזו של הפוליטיקה של הרטוריקה המתלהמת? האם זה יכול להסביר הרבה מהטרנד הניאו-פופוליסטי ששוטף את העולם?
.
אני משער כמה וכמה סיבות למגמה, והולך מהבנאלי למה שפחות מובן מאליו:
תגובת נגד של הגבריות המעורערת לגל השלישי של הפמיניזם – דהיינו תגובה לערעור של זהויות מגדריות ובפרט הגבריות החדשה (נכון בעיקר למערב).
.
תגובת נגד למישטור השיח. מישטור השיח מזוהה לרוב כתגובה נגד תרבות הפוליטיקלי קורקט, אך הנישה הזו מזוהה לרוב עם סטודנטים מדעי הרוח והחברה ולא נראה לי שהיא מספיק מרכזית כדי להוליד כזו ריאקציה. שדה הרבה יותר דומיננטי ורחב במישטור השיח הוא הכלכלה הפוסט-תעשייתית או הקפיטליזם המאוחר. כמי שעבד בתעשייה ואצל בעלי מלאכה בעבר, אני יכול להעיד מיד ראשונה את מה שממצאים סוציולוגיים מאששים ברמה יותר מחקרית – השפה בשדה זה היא לרוב מתלהמת, לא פעם כוחנית, וקללות והתפרצויות זעם שגורות בה ולא עושים מזה עניין גדול. קצת צעקות בין מי שפורקים חומרי גלם במפעל לבין מי שקולטים אותם זה כמעט אקט חברי; בקטנה. בעבודה במשרדים בחברות ענק ממוזגות מתפתחת תרבות שיח הרבה יותר ממושטרת המחייבת קוד נימוס נוקשה יחסית והרבה יותר שליטה עצמית ואיפוק. השדה הזה של הכלכלה מתרחב בעוד שהשדה של התעשייה ובעלי המלאכה מצטמצם. מתייחסים אליהם כאל דינוזאורים הנטולים את כישורי השיח של הכלכלה החדשה. זה קרקע פורה לריאקציה נגד שיח מאופק, מהוקצע ורהוט.
.
כשמדברים על מישטור השיח צריך לציין גם את תרבות הרשתות החברתיות, שבה הרבה מעבר לשיימינג מובהק כל התבטאות שלך חשופה להרבה יותר אנשים עם הרבה יותר יכולת ולגיטימציה לתגובה ביקורתית ובעצם לפיקוח חברתי שוטף, אדוק ומעיק על דבריך. כשקל להוציא מההקשר צריך יותר להקפיד על שיח שקשה להוציא מההקשר. החובה להיות תמיד מדוייק, רגיש, רהוט ומנוסח בקפידה עולה בהתמדה. גם זו קרקע פורה לראקציה נגד שיח מאופק, רגיש, מתון ורהוט.
.
באירופה ובארה"ב – בניגוד לישראל – ישנו גם מצב שמבחינה פוליטית העולם שייך למבוגרים. בגלל הילודה הנמוכה אחוז האנשים המבוגרים באוכלוסייה עולה, ולהם הכוח האלקטוראלי. אלו אנשים שגדלו בדור אחר בו הפיקוח החברתי על השיח והנורמות של הרגישות והתקינות הפוליטית היו רופפות הרבה יותר, ולפיכך הם הרבה יותר מאויימים ממהפיכת השיח התקין והרבה יותר נוטים להגיב נגדה בתגובת נגד.
.
התוצאה היא שהפוליטיקאים הפופוליסטים החדשים הרבה יותר נוראיים ברטוריקה שלהם מאשר במדיניות שלהם בפועל (הגם שהיא לא להיט כשלעצמה בסטנדרטים של דמוקרטיה ליברלית). זו תופעה רטורית בעיקרה, לא תחילתו של גל פאשיסטי חדש.
.
מאידך נותרת שאלה פתוחה: מה קורה לחברה אחרי שבמשך שנים רבות השיח הציבורי בה הורגל לביזוי ערכים ליברליים או אפילו פלורליסטים ולקידוש העם כיישות אחדותית עם רצון משלה שגובר על כל איזון ובלם? האם לאורך זמן זו תישאר רק רטוריקה מתלהמת או שמא לאט לאט יבשילו מי שיירצו להפוך את המילים למעשים, וייתרחבו לכדי מאסה קריטית? זו כבר סכנה שאין לזלזל בה, הגם שהיא לא צפוייה בטווח הקצר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s