האם אפשר להיאבק למען שיוויון אזרחי מבלי להיחשב כמקעקעי המדינה היהודית?

האם אפשר להיאבק בישראל למען שיוויון אזרחי מבלי להיחשב כמי שמנסים לקעקע את דמותה היהודית של המדינה?
.
זו השאלה המרכזית בעיני לאור ההאשמות החוזרות ונשנות כנגד הקרן החדשה לישראל וארגוני חברה אזרחית נוספים.
.
בגדול ישנן 4 סוגי עמדות ביחס לשיוויון של המיעוטים בישראל: 1. בימין הקיצוני יש מי שמתנגדים לשיוויון כזה. 2. בספקטרום שמהימין המרכזי ועד השמאל הרך תומכים בשיוויון אזרחי למיעוטים למעט בתחומי הקרקע וזכויות התכנון. מה שנקרא: מקסימום ערבים על מינימום שטח. יש מי שיותר ופחות בוטים בתפישתם זו אך זו התפישה. 3. יש מי שתומכים בזכויות שוות למיעוט הערבי כולל בתחום הקרקע והתכנון, אך בהחרגה של מדיניות ההגירה – כלומר מי שעדיין מתנגדים לזכות השיבה לפלסטינים ותומכים בחוק השבות ליהודים. על אלו נמנים אנשי הקרן החדשה לישראל ומפלגת מרצ. 4. ויש מי שרוצים שיוויון מלא ומוחלט למיעוטים כולל במדיניות ההגירה ואף בתחום הסמלי – שילוב סמלים פלסטינים בגדל, בהמנון וכו'. רוב הערבים המשכילים והמודעים פוליטית תומכים בעמדה זו, ולכן ארגון כמו עדאלה תומך גם הוא מן הסתם בעמדה כזו.
.
כמה שאלות עולות כאן:
א.  מה יהיה האפקט על החברה הישראלית בפועל לו תיושם מדיניות השיוויון מהסוג השלישי לאור חזונה של הקרן החדשה לישראל [ויש הטוענים כי חזון זה אף טועם את מגילת העצמאות]?
.
ב. מדוע הקרן ורבים מארגוניה שתומכים בתפישת השיוויון מהסוג השלישי – כלומר תפישה שלא תשנה את מדיניות ההגירה לישראל – מוקעים כמי שמנסים לקעקע את זהותה של המדינה?
.
ג. מדוע הקרן החדשה לישראל תומכת בארגון עדאלה וארגונים ערביים נוספים שמזדהים עם תפישת השיוויון המלאה מהסוג הרביעי – שמבקשת לשנות את מדיניות ההגירה לישראל – למרות שהיא עצמה מזדהה עם תפישת השיוויון מהסוג השלישי, המחריג את תחום ההגירה מתפישת השיוויון?
.
והנה תשובות אפשריות שאני מאמין שהן הגיוניות ונתמכות על ידי העובדות:
.
א. שיוויון אזרחי בתחומי הקרקע והתכנון אך לא בתחום מדיניות ההגירה צפוי להותיר את היחסים הדמוגרפיים בין יהודים לערבים ללא שינוי, כפי שדינמיקות אלו מתפתחות כיום. לעומת זאת, בנייה נרחבת יותר ליישובים הערביים תאפשר להם לחיות פחות בצפיפות. באופן אבסורדי, ייתכן שזה יוביל ליותר סגרגציה כי משפרי דיור ערבים ממעמדות משכילים וחזקים יחסית פחות ייטו לעבור ליישובים יהודיים, שכן היישובים הערביים יהיו מרווחים ומטופחים יותר. אם כי ייתכן גם שהמגמה הזעירה של משפרי דיור יהודים בכפרים ערביים, הזולים יחסית, תגבר, וכך עדיין יישמר תהליך איטי של קצת פחות הפרדה במרחב בין האוכלוסיות. שינויים דרמטיים לא צפויים. כן צפוי שיפור במצב הכלכלי של המיעוט הערבי, ואולי אף תחושת חיבור גדולה יותר מדינה שמכירה בכפרים הלא מוכרים, מקצה קרקע וזכויות בנייה על בסיס שיוויוני ולפיכך הורסת פחות בתים ואלו שנהרסים לא נהרסים על בסיס מדיניות מפלה אלא על רקע אכיפת חוק שיוויוני.
.
ב. תשאלו את המוקיעים מדוע הם רואים בחזון הזה קיעקוע דמותה היהודית של המדינה. ייתכן שהם רואים מדינה יהודית כמי שאמורה אינהרנטית להפלות מיעוטים בתחומי הקרקע וזכויות התכנון?
.
ג. הקרן תומכת בארגונים כמו עדאלה מתוך תפישה פרוגרסיבית הגורסת כי מיעוט ראוי לייצוג משל עצמו גם בזירה של הארגונים האזרחיים, והקמת ארגון אפקטיבי שקולו יישמע דורשת משאבים. הארגונים הערביים הקיימים באים עם החזון הרווח בקרב אזרחים ערבים משכילים ומודעים: חזון השיוויון המלא. אם רוצים לתמוך בארגוני המיעוט, זו עסקת החבילה; הם באים עם רצונות וחזון משלהם. חזון זה אולי מאיים על קבוצת הרוב, אך רחוק ממימוש ולא מהווה הסתה לאלימות או טרור, אלא דווקא ערך מיינסטרימי, שלא לומר מובנה, של העולם הדמוקרטי. בנוסף, קרן שתומכת בארגון לא חייבת לתמוך בכל היבטיו ומטרותיו של הארגון. לאור העובדה שעדאלה לא ממש מקדם בפועל – ולא יכול באמת לקדם בפועל – את חזון השיוויון המלא שלו, הרי שהתמיכה בארגון זה היא תמיכה במפעלותיו האחרים: פעולות למען שיוויון אזרחי בתחומים רבים וייצוג משפטי לערבים שחשודים בעבירות ביטחוניות [ייצוג שמגיע לכל נאשם, ובא על רקע חשדות של חברי המיעוט שהקטגוריה הזו של עבירות ביטחון מוכלת על ערבים בצורה מרחיבה ומכלילה מדי].
.
ויש עוד פרשנות אפשרית לכך: מהשמאל האולטרה-רדיקלי אף שמעתי טענות, המוכרות מאוד בתחום הסוציולוגיה הפוליטית, כי יש פה קואופטציה לא מודעת ולא מכוונת של עדאלה וארגונים ערביים דומים מצד הקרן החדשה לישראל. זה קורה כך: כשאין שום הכרה מהקבוצה ההגמונית, קבוצת הרוב השולט, במיעוט, הרי שאז המיעוט נדרש לפעולה רדיקלית יותר, וטענותיו לאפלייה ממסדית עשויות לזכות להד בינלאומי חזק ונרחב יותר. הקרן, שמזוהה עם הרוב היהודי, מעניקה ניחוח של הכרה לעדאלה ומאפשרת לו לפעול במגרש האזרחי הלגיטימי במקום במחתרת. לפי הפרשנות הזו הקרן דווקא ממתנת, שלא לומר מעניקה חיבוק דב, לעדאלה ודומיו.
.
כמובן ישנה הפרשנות שהחזון של עדאלה הוא הוא בעצם החזון האמיתי והנסתר של הקרן, אך שוב, עדאלה לא ממש מנסה בפועל לקדם את חזונו, ככל הנראה משום שאין לו שום יכולת לעשות כן. לתת כסף לעדאלה לא משרת את החזון הנסתר הזה, להפרשנות קצת תלושה מהעובדות.

4 מחשבות על “האם אפשר להיאבק למען שיוויון אזרחי מבלי להיחשב כמקעקעי המדינה היהודית?

  1. עיקר הביקורת על הקרן החדשה לישראל (או לישראל חדשה) היא לא על פעילותה בתחום הדיור והקרקעות לציבור הערבי כך שאני לא מבין את ההנחה שהמתקפות על הקרן החדשה תלויות דווקא ביחס לתחום זה.

      • אני מתנצל שלא הבהרתי. אני גם רואה שפספסתי נקודה מסוימת.
        עדיין ההדגשה של עניין הקרקעות בולטת בעיקר בסעיף ב'
        "ב. מדוע הקרן ורבים מארגוניה שתומכים בתפישת השוויון מהסוג השלישי – כלומר תפישה שלא תשנה את מדיניות ההגירה לישראל – מוקעים כמי שמנסים לקעקע את זהותה של המדינה?"
        התשובה היא שהם מוקעים בגלל כל מיני נושאים אחרים שלא נידונו בפוסט (הנושא הנוכחי הוא מאבק למען השארת המסתננים/פליטים בישראל, מה שכמובן שייך בין היתר לזהותה של המדינה. בפרט לחוששים מכך שקבלת הפליטים הנוכחיים תביא עוד פליטים.)

      • ונקודה נוספת שרלוונטית בעיקר אצל המבקרים הדתיים, היא התמיכה של הקרן החדשה ברפורמים, בהפרדת דת ומדינה, מאבק בגרעינים תורניים וכו'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s