בעיית האידיוט עם המזל

אחד הנושאים הכי חמקמקים בהבנת הפוליטיקה זה ניהול סיכונים – או בעיית האידיוט עם המזל.
.
אם אדם הימר על כל כספו בקזינו וזכה בגדול לא נאמר, גם בדיעבד, שהוא נהג בחוכמה. נאמר לרוב שזו התנהלות מופקרת ושלאידיוט הזה היה מזל. אבל קשה למצוא לכך מקבילה בפוליטיקה, כי קשה להגיע להסכמות בדבר מידת הסיכויים והסיכונים של מהלכים פוליטיים. המציאות הפוליטית מורכבת מדי, והרבה מהעובדות והנתונים נסתרים.
.
בהקשר כזה, הקשר של מנהיגות ברמה הלאומית, אין לנו אפשרות לזהות אידיוטים עם מזל. מאידך, גם אין לנו אפשרות לזהות שמי שאנו חושבים ל"אידיוטים עם מזל" הם אולי מנהיגים מבריקים שפועלים בשיטות שנוגדות את האינטואיציה שלנו. אנחנו די באפילה. לכן אם מדיניות כלשהי של מנהיג הצליחה היא כמובן נחשבת למוצלחת על ידי חלקים נרחבים יותר מאוהדיו האדוקים. כמובן, הצד השני יינסה לצייר את המנהיג שהצליח כאידיוט עם מזל ולא כמנהיג מוצלח. זה יעבוד על קבוצה מצומצמת יחסית: על מי שחושבים שאין סיכוי שמדיניות מסוג זה תצליח או על מי ששבויים אידיאולוגית. על רוב הציבור שאינו שבוי אידיאולוגית זה לא יעבוד. אותו הדבר נכון עם כישלונות – הקטגוריה של מוכשר עם מזל רע לא קיימת מעבר למחנה האוהדים השרופים.
.
זו נקודת תורפה של הדמוקרטיה או אולי של החיים בכלל: הצלחה וכישלונות נקודתיים לא מנבאים את המשך הדרך, אבל נחשבים ככאלו. זה לא מונע מאלפי ויכוחי סרק מתישים וחסרי תוחלת לפרוץ על אודות הסוגיות הללו: אידיוט עם מזל או מוכשר לא קונוונציונאלי? טמבל או מוכשר עם מזל ביש?
.
אז יש פה חולשה מבחינת היכולת לקבוע האם מדיניות שהצליחה היא אכן מיטיבה ולא מבטאת רק מקריות או מזל רגעי. מאידך, פה טמון הכוח להתבסס על מודלים שעובדים בהצלחה לאורך עשורים רבים ובתנאים משתנים. בהקשר הזה לא סביר שמדובר באידיוטיזם עם מזל; אלא קל והגיוני יחסית לשכנע שלפנינו מודל מוצלח וחכם באמת. אם המדד שלנו הוא הומניזם בר-קיימא, הרי שמבחינה כלכלית-חברתית המודל הסוציאל-דמוקרטי מבטא הצלחה ארוכת טווח כזו המלווה בהצלחה כלכלית. מבחינה ביטחונית-מדינית אין מודל ברור המבטא הצלחה הן ביטחונית והן הומניסטית, אבל אני מאמין שהתחום שניתן לכנות כ"הוגנות קשוחה" הוא המוצלח ביותר; והניב את ההצלחות הגדולות ביותר: למשל שיקום של גרמניה המערבית ויפאן אחרי הבסת המשטרים האפלים ששלטו שם במלחמת העולם השנייה במקום ענישה של האוכלוסייה והתאכזרות לה. מדיניות זו הביאה לכך שמשלטון האופל של שנות הארבעים שולטים שם כעת שניים מהמשטרים היותר ראויים בכדור הארץ.
.

אם מחפשים סיבתיות בפוליטיקה ולא רק דוגמטיות אידיאולוגית, אך רוצים לחמוק מכשל האידיוט עם המזל על ויכוחי הסרק שהוא מביא, יש להתבסס על מודלים ארוכי טווח. הם יכולים לבסס את הפוליטיקה על סיבתיות מוצקה ולא על סיבתיות-דמה; על סנטימנט מעשי ולא רק על התבניות המוקדמות שלנו.

#הומניזם_מעשי

מחשבה אחת על “בעיית האידיוט עם המזל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s