הרצאה על סוציאל-דמוקרטיה והמודל הנורדי

בהרצאה זו אבקש להראות שהמודל הנורדי (מדינות סקנדינביה ואיסלנד) שונה מהמדינות הקפיטליסטיות אבל גם ממדינות הרווחה הכושלות של דרום אירופה (יוון, ספרד, צרפת וכו'). למעשה המודל הנורדי שונה במידה רבה גם מאיך שמציגים אותו ומדמיינים אותו בשמאל ובימין הכלכלי בישראל – כל אחד מנסה לגרור אותו לכיוון שלו. הוא לא רק "חברתי", לא רק "ליברלי" ואפילו לא בגדר איזון בין שני הקטבים הללו, הוא מגייס כלים מכל אחת מהשיטות לפי יעילותן לשם קידום מטרתו הערכית. המטרה היא חברה משגשגת, שפירות השגשוג מגיעים בה לכמה שיותר אנשים; כלכלה שפועלת לטובת הכלל ולא לטובת המעטים. זה אומר שווקים ליברליים ומדיניות ידידותית ליזמים, אבל גם שאיפה לצמצם פערים.

.

אז אנו כבר יודעים שהמודל הנורדי מביא לתוצאות חברתיות טובות – כמו שיעורי אי-שיוויון ועוני נמוכים – וזה כבר מוכר לעייפה. אבל המודל הזה מביא גם לתוצאות כלכליות טובות, בכל המדדים המקובלים על הכלכלנים היותר ימניים כלכלית.

.

סוציאל דמוקרטיה גם בעולם המתפתח:

מאוריציוס מול חופי אפריקה וקוסטה ריקה במרכז אמריקה הן מהמדינות היחידות בעולם המתפתח שיישמו, לפי הדוח המחקרי מטה, מדיניות שניתן לכנותה סוציאל-דמוקרטית: ליברליזציה של השווקים לצד מדיניות חברתית מקיפה. התוצאה: ממדינות כושלות הן הפכו למדינות מוצלחות בהרבה מהמדינות סביבן, במדדים כלכליים חברתיים כאחד. המדינות הללו עדיין סובלות מבעיות חריפות, לא מדובר במדיניות קסם, אבל הן הרע במיעוטו מכל קווי המדיניות שנוסו עד כה.

.

נוהגים לדבר על סוציאל-דמוקרטיה בעולם המפותח (מדינות המודל הנורדי), אבל גם בקרב מדינות מתפתחות ומולטי-אתניות, שידעו קונפליקטים אלימים, מדיניות סוציאל-דמוקרטית היא המיטיבה ביותר עם בני האדם, כולל החלשים בחברה.

.

עמ- 31-33 בדוח זה של קרן פרידריך אברט

http://www.fesghana.org/uploads/PDF/Brochure_SocialDemocracy_FINAL.pdf
.

ראשית הכלכלה כפרויקט משותף:

.

טוב משותף – איך ולמה?

כלכלה לאומית היא פרויקט משותף. משקיעים ומנהלים לבדם לא יכולים ליצור פירות ללא עובדים, ולרוב יתקשו לפעול ללא תשתיות שהמדינה מספקת. אבל איך מתחלקים הפירות של הפרויקט הכלכלי המשותף? גם אם תומכי המודל הקפיטליסטי יתכחשו לזה, הם מציעים לנו מודל שבפועל מיטיב בעיקר עם שכבה צרה כשרוב האזרחים מקבלים מעט מפירות הכלכלה. מודל שמבטיח חלחול למטה ובפועל זורק פירורים.

.

בסוציאל-דמוקרטיות שיעור התאגדות גבוה נותן לעובדים כוח מיקוח רבב ומאפשר לעובדים לקבל נתח גדול יותר מעוגת התוצר הלאומי. כמו כן, מיסוי גבוה על העשירים – אך לא מיסוי גבוה על חברות – מאפשר לייצר מערכת רווחה טובה.

.

טוב משותף – בין עימות לשותפות:

שני אלמנטים הרווחים ביחסי העבודה במודל הנורדי מונעים יחסים כוחניים ורבויי קונפלקטים בין המעסיקים לעובדים: 1. נהוג שעובדים בחברות גדולות מקבלים אחוז מסויים מהרווחים של החברה; 2. נהוג שעובדים בחברות גדולות יכולים לשים נציג בוועד המנהל (הדריקטוריון) של החברה המקבל את ההחלטות האסטרטגיות שלה ונמצא אף מעל למנכ"ל.

.

אלו רעיונות רדיקליים המזכירים את הגישה המרקסיסטית של שליטה של העובדים באמצעי הייצור – העובדים הם קצת הבעלים של החברה ושותפים לרווחיה. מאידך התצורה הזו היא גם מאוד פרו-קפיטליסטית: היא טובה לביזנס. כשהעובדים מקבלים נתח מהרווחים והם שותפים להחלטות ניהוליות גדולות, יש להם אינטרס בהצלחת החברה והם לא ראש קטן אלא שותפים לקביעת גורלה. זה מתמרץ אותם לרצות בטובת החברה ולמצוא איזון הגון בין זכויות העובדים לשיקולי יעילות כלכלית. מצד שני, ברור שהיחסים ההרמוניים בללו לא נובעים מטוב ליבם של המעסיקים אלא מכוחם הרב של איגודי העובדים.

.

אלו המנגנונים שהופכים את המודל הנורדי למודל של ווין-ווין, ולשונה הן מהמודל הקפיטליסטי והן מהמודל של מדינות הרווחה הדרום אירופאיות המדשדשות.

.

שנית: היעילות הכלכלית של הסוציאל-דמוקרטיות:

.

הנה כמה דוגמאות:

.

גובה השכר הממוצע מתוקנן לפי כוח הקנייה ל-2016, מתוך ה-OECD:

בחמישיה הראשונה 2 סוציאל-דמוקרטיות וארה"ב.

.

ארה"ב במקום השני, איסלנד במקום ה-4; נורווגיה בחמישי; דנמרק במקום ה-7; גרמניה במקום ה-13; בריטניה במקום ה-15, שוודיה במקום ה-16; פינלנד במקום ה-17; וישראל במקום ה-23 מתוך 35 מדינות.

.

עם זאת, יש לשים לב שבארה"ב צרכים חיוניים כגון בריאות, חינוך ודיור הם יחסית יקרים, בעוד שבנורדיות הם מפוקחים ולרוב ניתנים בחינם או בסבסוד.

.

אינדקס החופש הכלכלי 2017 – הנתונים של הריטג' פאונדיישן – מכון חשיבה שמרני אמריקאי:

הסוציאל-דמוקרטיות הנורדיות מדורגות פחות או יותר בדומה או רק קצת מתחת למדינות קפיטליסטיות בהרבה, אבל במקום טוב יותר מאשר ישראל או מאשר מדינות הרווחה של דרום אירופה:

.

שוויצריה מקום 4 בעולם עם דירוג של 81.5; בריטניה מקום 12 עם דירוג של 76.4; ארה"ב מקום 17 עם דירוג של 75.1 יחד עם דנמרק בעלת הדירוג הדומה. לאחריהם שוודיה במקום 18 בדירוג של 74.9 (ובניגוד לארה"ב ודנמרק הטרנד בשוודיה הוא של עלייה בדירוג); במקום ה-24 פינלנד ונורווגיה עם דירוג של 74 שתיהן ומייד אחריהן גרמניה עם דירוג של 73.8. ישראל משתרכת מאחור, במקום ה-36 עם דירוג של 69.7 ובקטגוריה פחותה יותר.

.

לשם השוואה:

ספרד במקום ה-69, צרפת מקום 72, ויוון במקום ה-127.

.

מדד הידידותיות לעסקים (ease of doing business) של הבנק העולמי ל-2017:

הסוציאל-דמוקרטיות לא נופלות בהרבה וחלקן אף עולות על חלק מהמדינות הקפיטליסטיות:

.

ישנן 3 סוציאל-דמוקרטיות בעשירייה הפותחת העולמית של המדינות בהן קל לעשות עסקים. ישראל בעשירייה השישית.

.

דנמרק מדורגת שלישית, ארה"ב במקום ה-6, בריטניה במקום ה-7, נורווגיה במקום ה-8, שוודיה עשירית, פינלנד במקום ה-13, ליטא במקום ה-16, גרמניה במקום ה-20, איסלנד במקום ה-23, מאורצ'יוס במקום ה-25, ספרד במקום ה-28, צרפת במקום ה-31, שוויץ במקום ה-33, וישראל במקום ה-54, אחרי רוסיה (מהמערב, רק יוון גרועה מאיתנו במקום ה-65).
.

תמ"ג לנפש, נכון ל-2016, נתונים מארגון ה-OECD:

גם פה, שוב: הסוציאל-דמוקרטיות הנורדיות מדורגות פחות או יותר בדומה או רק קצת מתחת למדינות קפיטליסטיות בהרבה, אבל במקום טוב יותר מאשר ישראל או מאשר מדינות הרווחה של דרום אירופה:

.

מתוך 47 מדינות יותר מפותחות (מדינות מפותחות וחלק מהמתפתחות):

נורווגיה רביעית בעולם, דנמרק מקום 10 (49 אלף דולר פר נפש), שוודיה מקום 11, גרמניה מקום 12, פינלנד מקום 16

.

ארה"ב חמישית (54 אלף דולר פר נפש), בריטניה מקום 17, ישראל במקום ה-23
.

צמיחה כלכלית ב-2016 – צמיחה בתמ"ג, לפי הבנק העולמי:

ישראל – מקום 33 בעולם, 4%; שוודיה מקום 38 (המדינה המערבית הראשונה עם הצמחה הכי קרובה לישראל יחד עם הולנד), 3.3%; גרמניה ובריטניה מקום 50, 1.8%;  ארה"ב מקום 52, 1.6%; פינלנד מקום 53, 1.4%, שוויצריה מקום 54, 1.3%; דנמרק מקום 56, 1.1% ונורווגיה מקום 57, 1%.

.

יחס חוב תוצר ב-2015, מתוך ה-OECD

הסוציאל-דמוקרטיות מצטיינות ביחס חוב-תוצר נמוך לעומת רוב הכלכלות הקפיטליסטיות כולל ארה"ב וישראל (וזאת למרות שהן יחסית גבוהות בהוצאת הממשלה כאחוז מהתמ"ג – האחריות התקציבית וההשקעה בהון האנושי כנראה מחזירים תמורה נאה).

.

נורווגיה החמישית ביחס הטוב 38.6%; שוויצריה מקום 7; דנמרק מקום 11; שוודיה מקום 13; פינלנד מקום 17, ישראל מקום 19; גרמניה מקום 20; בריטניה מקום 25; ארה"ב מקום 29, עם 125% יחס חוב תוצר.

.

מתוך 34 מדינות

.

אבטלה ל-2016, מתוך ה-OECD

.

איסלנד ראשונה לטובה עם אבטלה של 3%; גרמניה מקום 6 עם 4.1%; נורווגיה מקום 7 עם 4.7%; ישראל מקום 8 עם 4.8%; בריטניה מקום 9 עם 4.8%; וארה"ב עשירית עם 4.9% כמו שוויצריה. דנמרק מקום 18 עם 6.2%; שוודיה מקום 22 עם 7% (כמו קנדה); פינלנד מקום 26 עם 8.8%;

.

מתוך 35 מדינות

.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-2016, מתוך ה-OECD

הסוציאל-דמוקרטיות טובות בהרבה מישראל וארה"ב

.

איסלנד ראשונה לטובה עם 86.5%; שוויצריה שניה עם 79.6%; שוודיה שלישית עם 76.2%; דנמרק מקום 5 עם 74.8%; גרמניה מקום 7 עם 74.7%; נורווגיה מקום 9 עם 74.3%; בריטניה מקום 10 עם 73.5%; ארה"ב מקום 16 עם 69.4%; פינלנד מקום 17 עם 69.1%; ישראל מקום 19 עם 68.6%;

.

מתוך 35 מדינות.
.

המדינות המובילות במדד הפיתוח הכלכלי המכיל (IDI) – פיתוח כלכלי שמגיע ליותר אנשים – ל-2017  [נתונים מהפורום הכלכלי העולמי]:

.

מתוך 5 המדינות המובילות, 3 סוציאל-דמוקרטיות: נורווגיה, איסלנד ודנמרק. ארה"ב וישראל הרחק מאחור ברשימת הכלכלות המכילות (עם זאת, ישראל נחשבת למדינה שעברה שיפור במידת ההכלה של הפיתוח הכלכלי לאחרונה).

.

ליתר פירוט: נורווגיה מדורגת ראשונה במדד הפיתוח המכיל, שוויצריה במקום ה-3, איסלנד במקום ה-4, דנמרק במקום ה-5, שוודיה במקום ה-6, פינלנד מדורגת במקום ה-11, גרמניה במקום ה-13, ארה"ב מדשדשת במקום ה-23 מתוך 29 הכלכלות המפותחות שנסקרו; עוד מאחור ישראל במקום ה-25; כשקצת מאחוריה ספרד במקום ה-26; ויוון במקום האחרון מהכלכלות המפותחות, המקום ה-29. (עמ' 63 בדוח)

.

מתוך 10 המדינות המתפתחות המובילות במדד, ישנה מדינה מתפתחת אחת שהיא סוציאל-דמוקרטית: קוסטה ריקה.המדינה המתפתחת המובילה במדד היא ליטא, שהובלה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מאז 2012 וכן, בין 2004 ל-2008. לטביה לא רק נחשבת למפתחת באופן מכיל, אלא גם המגמה בה היא חיובית לכיוון יותר הכלה.

.

למעט שוודיה ופינלנד, גם המגמה של כל הסוציאל-דמוקרטיות היא מגמה חיובית מבחינת אינדקס הפיתוח המכיל (גראף בעמ' 19). ארה"ב גם היא במגמה חיובית קלה וישראל במגמה חיובית גבוהה, אך הן בפיגור רב מאחור במידת ההכלה.

.

שיוויון הזדמנויות:

.

כלל שזה נוגע למערכת הרחבה, בעיקר מדובר במערכת חינוך טובה שמבטיחה כי לא יהיו ילדים ללא הזדמנויות חינוכיות ובמערכת דיור ציבורי עניפה שמבטיחה כי לא יהיו ילדים ללא קורת גג – מצב שיוצר קשיים פסיכולוגיים ואחרים ומקשה על ההזדמנויות של הילדים בחייהם. אלו כמה מההיבטים שמאפשרים שיוויון הזדמנויות יחסית טוב, ולא תוקעים את מי שחיים בעוני במלכודת עוני רב-דורית.

.

הדיור כזכות:

דוח זה של ה-OECD סוקר את אחוז הדיור המסובסד ציבורית לשכירות מכלל הדירות במדינה:

הולנד היא מובילת הדיור הציבורי\מסובסד, עם כמעט 35% מהדירות, דנמרק במקום ה-3 עם כ-22% דיור ציבורי, בריטניה במקום ה-5 עם כ-19% דיור ציבורי, פינלנד במקום ה-6 כ-14% דיור ציבורי, נורווגיה במקום ה-14 עם כ-5% דיור ציבורי (אבל עוד 15% דיור של קואופרטיבים של דיור מסובסד – כשבאוסלו האחוז מגיע ל-40% מהדירות), ארה"ב במקום ה-15 עם פחות מ-5% דיור ציבורי, ישראל ושוודיה לא נסקרו בטבלה אך ידוע שמצב הדיור הציבורי בישראל בכי רע – כדי להבין עד כמה רע נציין כי הועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) המליצה "לקבוע כיעד אסטרטגי ארוך טווח שדיור ציבורי יהווה לפחות 5% מכלל מלאי הדיור במשק" וציינה כי אחוז זה עדיין נמוך ביחס למקובל במדינות ה-OECD. האוצר התנגד אפילו לזה. לעומת זאת בשוודיה כ-20% מכלל הדירות הן דירות דיור ציבורי, וכמחצית משוק הדיור לשכירות.

.

התירוצים על למה בלתי אפשרית סוציאל-דמוקרטיה בישראל:

לפני שלל התירוצים הפרטניים, יש תפישה כללית שסוציאל-דמוקרטיה היא עול תקציבי, בשל שירותי הרווחה. אך הרווחה היא גם השקעה חברתית המניבה הון אנושי טוב יותר שמחזק את הכלכלה. בנוסף, הרבה ממה שעושה את הסוציאל-דמוקרטיות למה שהן זו לא השקעה חברתית נרחבת אלא שיעור התאגדות עובדים גבוה – זה לא הוצאה מתקציב המדינה.

.

אבל מה אומרים בעצם?

.

 

  • סוציאל דמוקרטיה? זה עובד רק במדינות הומוגניות מבחינה אתנית

 

העובדות:

מאורציוס היא מדינה מולי-אתנית ורב-דתית. היא מורכבת מאזרחים ממוצא הודי, אפריקני, סיני ואירופאי (בעיקר צרפתים). כ-51% הינדואיסטים, כ-31% נוצרים, כ-15% מוסלמים. בכל זאת היא מיישמת מדיניות סוציאל-דמוקרטית.

.

אוכלוסיית קוסטה ריקה, מגוונת אתנית. בוויקיפדיה נכתב כי האוכלוסייה היא תוצאה של ערבוב בין האינדיאנים אשר מתגוררים במדינה, ספרדים, יהודים מומרים (ספרדים) ועבדים אפריקאים. במהלך השנים הגיעו גם מהגרים איטלקים, ג'מייקנים וסינים שהובאו לבנות את הרכבת אל האוקיינוס ​​האטלנטי. בויקיפדיה האנגלית גורסים כי הלבנים במדינה הם עירבוביה של ספרדים, איטלקים, איריים, אנגלים, גרמנים, הולנדים, פורטגזים ופולנים. לא ממש אחיד מבחינה אתנית.
.

  1. סוציאל-דמוקרטיה תעבוד רק במדינות שאין בהן שחיתות, לא בישראל

ישראל מדורגת במקום ה-28 במדד השחיתות העולמי לשנת 2016, ליטא במקום ה-38, קוסטה ריקה במקום ה-41 (טוב יחסית לעולם המתפתח אבל פחות טוב מישראל). מאורציוס בכלל במקום החמישים.

.

  1. סוציאל-דמוקרטיה זה רק למדינות שאין להן בעיות ביטחוניות חריפות והוצאות צבאיות רבות

פינלנד גבלה שנים בבריה"מ והייתה, לפיכך, תחת איומים כבדים. היא בכל זאת יישמה מדיניות סוציאל-דמוקרטית. נכון שפינלנד לא בנתה צבא גדול והסתמכה על בריתות; וזה מלמד שבישראל לא נוכל לצפות לאותה רמה של שירותי רווחה כמו בנורדיות בשל המצב הגיאו-אסטרטגי שלנו, אבל ניתן לעשות לא מעט צעדים לכיוון כלכלה שעובדת עבור רוב האנשים.

.

  1. הישראלים לא יסכימו לרמות מיסוי גבוהות

רמות המיסוי הגבוהות הן להכנסות המאוד גבוהות. השירותים שניתנים הם בהתאם – ברמה גבוהה
.

איך ניתן ליישם סוציאל-דמוקרטיה בישראל?

לסוציאל-דמוקרטיה שני מרכיבים עיקריים: 1. התאגדות עובדים נרחבת, חזקה ודמוקרטית; 2. מערכת רווחה נדיבה שמצליחה לשדרג את ההון האנושי ובמידה רבה להעלות את הפיריון ו"להחזיר את ההשקעה".

.

המרכיב הראשון לא ממש דורש תקציבים ציבוריים או אמנון בממשלה; המרכיב השני כן. משום שבישראל יש חשש וקושי אובייקטיבי להגדיל את התקציב וכן ישנו חוסר אמון שהממשלה תפעל בצורה ישרה ויעילה כדי לספק שירותים באופן שיוויוני, יהיה קושי לשכנע ישראלים כי זה כיוון ראוי. ואפשר להבין אותם – אותנו. מאידך המרכיב הראשון, התאגדות עובדים, תלוי במידה רבה בנו כעובדים, וכמובן בחקיקה שתיתן לנו כוח: תקל על התאגדות, תרתיע מעסיקים מלהתנכל למתאגדים, תחייב חברות לתת נציגות בדירקטוריון לנציגי ועד, ותחייב ועדי עובדים לתרבות דמוקרטית מהותית ועמוקה.

.

הצעד הראשון קל יחסית ליישום ואין ממש מי שמניף את הדגל הזה בכנסת כיום כעניין מרכזי.

.

לסיכום:

מה שאני מכנה כהומניזם מעשי היא גישה מעשית, המתבססת על מודלים שכבר הוכיחו עצמם, שעובדת לטובת הכלל מבלי לרמוס את המוחלשים והמיעוטים. הסוציאל-דמוקרטיה הוכיחה עצמה כשיטה שהכי קרובה לאידיאל הזה במציאות, ולא בחלומות נחמדים.

.

בניגוד לרטוריקה של רבים מהמגדירים עצמם כסוציאל-דמוקרטים פה בארץ, זו לא שיטה כלכלית שדוגלת ביותר רגולציה, פחות הפרטה, ושמגלה חשדנות ואף עוינות כלפי האינטרסים של המעסיקים והיזמים. למעשה כמעט ההפך הוא הנכון: זו גישה שיש בה גם ליברליזציה של השווקים וגם דאגה לרווחה ומתן יותר כוח לעובדות\ים.

הסוציאל-דמוקרטיה היא לא פשרה בין סוציאליזם לקפיטליזם אלא אימוץ הכלים והתכונות הטובות – מזווית הומניסטית – של כל אחת מהשיטות.

 

4 מחשבות על “הרצאה על סוציאל-דמוקרטיה והמודל הנורדי

  1. רשימה נחוצה מאוד! ממש במקום. אולי בסעיף ה"יש לנו הוצאות על בטחון" שווה להזכיר שבמספר מדינות נורדיות וסוציאל דמוקרטיות מונהג גיוס חובה.

  2. המאמר מעניין והגיוני אבל יש כמה נקודות שהפריעו לי.
    א. החלוקה של המדינות לקבוצות לא ברורה- בהתחלה דיברת על המדינות הנורדיות לעומת מדינות הרווחה הכושלות של דרום אירופה(יוון ספרד צרפת וכו'). מעבר למה שציינו כבר(צרפת איננה בדרום, לפחות לא רק). בהמשך אתה מתייחס לשוייץ ולגרמניה, לאיזו קבוצה הן שייכות לדעתך? גם כשאתה מתאר בהמשך מדינות מסוימות כסוציאל דמוקרטיות, לא ברור לאיזה מן המודלים אתה מתכוון לשייך אותם.
    ב. אתה טוען שמרכיב חשוב בשילוב הזה הוא התאגדויות עובדים חזקות, אבל בישראל נראה (משמועות ועיתונות, לא בדקתי לעומק) שמקומות עם התאגדויות חזקות נוטים בדר"כ לקביעות שמוליכה (אצל חלק מהעובדים) לבטלנות, לפערים גדולים בין עובדים ותיקים לחדשים או בין קבועים לזמניים וכו' וכן גורמת שביתות מרובות (שהרי הן הנותנות את הכוח להתאגדויות העובדים).
    האם אתה חלוק על הרושם הזה? אם לא, מה מונע את יצירת המצב הזה במדינות הנורדיות? האם השותפות בהנהלה וברווחים היא הסיבה?
    (זו אפשרות סבירה, במידה וזו דעתך הייתי מציע לשנות את התיאור של מרכיב 1 בסוציאל דמוקרטיה מ"התאגדות עובדים נרחבת, חזקה ודמוקרטית" להתאגדות עובדים שותפה בניהול וברווח (להבדיל מעובדים ששכרם מובטח ולא תלוי ברווח כלל)

    ג.
    בשולי הדברים, קראתי טענה שהמוכשרים (מבחינה כלכלית) עוזבים את המדינות הנורדיות ולכן הן צפויות לרדת בעתיד, לא יודע אם זה נכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s