האם השמאל מושך את כל קהלי היעד הפוטנציאליים שלו?

בעיקרון ייתכנו 4 צורות עיקריות של הצטלבות בין שפה פוליטית לערכים. אומנם קשה לנתק לחלוטין בין שפה לערכים, כאילו מדובר במטרה ואמצעי, אבל לצורך העניין נשהה לרגע את הביקורת הזאת. אתמקד במקרה של השמאל, אלו האופציות:
.
1. שימוש בשפה רדיקלית לשם קידום עולם ערכי מתון.
תחשבו על חלק ממובילי המחאה החברתית או מאבק הגז שדיברו בשפת מהפכה בעת שהם דורשים עקרונות של מדינת רווחה אירופאית ממוצעת או ממשל תקין; תחשבו על השפה הלעומתית של בל"ד בעת שהם דורשים זכויות כמו של הסקוטים בבריטניה עבור הפלסטינים אזרחי ישראל.
.
2. שימוש בשפה רדיקלית כדי לקדם עולם ערכי רדיקלי.
 הפלג של רק"ח בתוך חדש הוא דוגמא טובה; כך גם תנועת מאבק סוציאליסטי.
.
3. שימוש בשפה מתונה כדי לקדם עולם ערכי רדיקלי יחסית.
חשבו על השפה של דב חנין, או על השפה של ארגון כוח לעובדים. חשוב לציין, השפה המתונה איננה הסתרת המטרות הערכיות ובעצם שימוש בעורמה וניצול. השפה המתונה כוללת דווקא דיבור על המטרות הערכיות רק בלי להתמקד יותר מדי בסממנים וסמלים אידיאולוגיים שמקפיצים תגובות אימפולסיביות של משיכה או דחייה; ובטח בלי שפה לעומתית ומתנגחת.
.
4. שימוש בשפה מתונה כדי לקדם עולם ערכי מתון.
פה הדוגמאות לא חסרות: מבוז'י הרצוג ועד ציפי לבני (כשאבי גבאי זו כבר זליגה לימין).
.
בהנחה שמטרותינו הן שינוי רדיקלי של החברה, האופציות הרלוונטיות לנו הן 2 ו-3, אם כי גם לאופציה הראשונה יש רלוונטיות כי לעיתים יש לשפה הרדיקלית כוח "הדבקה" באתוס הרדיקלי בכללו, למרות שהיא מכוונת לכאורה למטרות מתונות ובנאליות.
.
ניתוח זהיר יילמד שלכל שלושת האופציות יש חשיבות – הן פשוט פונות לקהלי יעד שונים ומושכות טיפוסים שונים: יש מי שנמשכים לחבילה הרדיקלית השלמה והלכידה (שפה ומטרות רדיקליות); יש מי שאוהבים את השפה המהפכנית אך לא מתחברים (לפחות בשלבים הראשונים של המעורבות הפוליטית שלהם) לשאיפות רדיקליות ממשיות; ויש מי שמתחברים לשאיפות רדיקליות אך לא לשפה רדיקלית ו\או מתנגחת. לפעמים המילה "רדיקלי" כשלעצמה מרתיעה אותם, למרות שיכלו להסכים על מטרות שניתן בהחלט להגדירן כרדיקליות.
.
ניתן לראות שהאופציה הראשונה (שפה רדיקלית לשם השגת מטרות מתונות) הניבה הרבה מאוד כוח לשמאל עם המחאה החברתית; אך לא בזירה האלקטורלית (כנראה משום שהרדיקליזם בתחום החברתי-כלכלי הרבה יותר פופולרי מאשר בהקשר המדיני-ביטחוני). האופציה השנייה, של השפה והמטרות הרדיקליים, הניבה השפעה קטנה ומצומצמת; ואילו האופציה השלישית הניבה לא מעט הצלחות הן לדב חנין והן לארגון כוח לעובדים. אבל זו אופציה שאיננה מפותחת דיה כיום (ייתכן שתנועת "עומדים ביחד" תלך לכיוון הזה במידת מה).
.
הרעיון בז'אנר של השיח המתון עבור מטרות רדיקליות הוא להתמקד במטרות ערכיות רדיקליות – אך באמצעות שפה של טוב משותף, והתרחקות מהסמלים האידיאולוגיים או ההתלהמות של חלק ניכר מהשיח הפוליטי הרדיקלי. כפי שרמזתי בהתחלה, השפה המתונה היא לא רק כלי המנותק מהמטרות הערכיות. יש לה גם השפעה ערכית (אידיאולוגית): אפשר באמצעות שפה מתונה לקדם רדיקליזם של טוב משותף, אבל קשה לקדם רדיקליזם של צדק מתקן נוקשה מהסוג שהופך את יחסי הכוח ונתפש כמקדם את החלשים על חשבון, להבדיל מביחד עם, החזקים. כלומר הז'אנר הזה יכול לקדם סוג מסויים של רדיקליות.
.
הבעייה היא שהז'אנר של השפה המתונה עבור מטרות רדיקליות נוטה ליפול לאידיאליזם – למשל סגנון דיבור קיטשי על שלום, אחוות עמים או על רווחה כלכלית לכל – ולכן קל להציגו כמנותק משיקולים מעשיים ומעובדות החיים. כלומר המתינות האידיאליסטית עשויה לשלהב קהל יעד מסויים שרטוריקה כזו מדברת אל ליבו, אך לדחות רבים שרוצים גם מעשיות לד השפה המתונה. עוד תיקון שדרוש, אם כן, זו צורה חמישית של שילוב בין שפה למטרות ערכיות: שימוש בשיח מתון-מעשי לשם קידום מטרות ערכיות רדיקליות.
.
זהו הרעיון שבבסיס שיח ההומניזם המעשי. אם ימומש, נוכל לפנות לקהל יעד נוסף שהשמאל הזניח: מי שרוצים במטרות חברתיות שניתן להגדירן כרדיקליות, אך חשים ניכור הן לשפה הרדיקלית והן לשפה המתונה-אך-אידיאליסטית, שנתפסת כמנותקת ממעשיות. שיח הומניסטי-מעשי ייאפשר למשוך עוד קהל יעד למרחב הפוליטי ההומניסטי. בין אם קהל היעד הזה קטן או גדול, הוא ללא ספק מוזנח כיום.
הצטרפו לקבוצת השיח "הומניזם מעשי".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s