האחריות ממתנת

תרבות פוליטית לא משתנה כל כך כתוצאה של שיח וקמפיינים כמו שהיא יכולה להשתנות בשל ניסיון חיים שמעצב תפישות. מדברים הרבה על השכלה כגורם ממתן. אבל אפשר לזהות מחקרים רבים המצביעים כי חווייה של אחריות – של היות אחראי על משהו – זו החווייה הכי ממתנת מבחינה אידיאולוגית, יותר מכל דבר אחר.

חברה שלא מאצילה אחריות על רבים מאזרחיה הופכת אותם לטרף קל לפנאטיות. יש לזכור שזו טענה סטטיסטית, לא כל מי שהוטלה עליו אחריות ייתמתן, אבל יותר צפויה מגמת התמתנות בהקשר של חוויית אחריות. לכן ועדי עובדים, ועדי שכונות, יזמות זעירה נגישה לרבים, התנגדות לתרבות של ניהול ריכוזי (מיקרו-מנג'מנט) במקומות עבודה, הם כולם תופעות חברתיות שמקדמות מתינות דרך אחריות של מי שבדרך כלל לא חווים אחריות. וההפך גם עובד: אזרחים נטולי אחריות הם טרף קל יותר לפנאטיות.

כמובן, צריך להבין יותר לעומק מהן התצורות השונות של האחריות והן האפקט הייחודי להן – איזה סוג של מתינות הן מקדמות. זו רק מחשבה ראשונית לקראת תחום עניין חדש.
.
נכתב במסגרת פרויקט ההומניזם המעשי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s