איך המונופול של שיח השלום מונע מהשמאל את השלטון

אני שומע מדי פעם אנשים שאומרים כי המסר הזה והזה או גישה איקס לא ייקדמו את השמאל אלא רק ירחיקו ממנו בוחרים. תובנה טריוויאלית היא שמסרים וגישות עובדים בצורה מאוד שונה על קהלי יעד שונים. בקרב הספקטרום של מצביעי שמאל והמצביעים הפוטנציאלים שלו יש בהחלט קהלי יעד מאוד שונים. לכן המסקנה המתבקשת היא רשת של מפלגות ותנועות עם מסרים וגישות שונים בתכלית המכוונים לקהלי יעד שונים, אך עדיין מספיק קרובים כדי להיות מסוגלים לחבור יחד לקואליציה [או לפחות לאופוזיציה לוחמנית ויעילה]. במובן הזה כוחנו הוא באי-אחדותנו [אם אחדות מובנית כהפיכה למפלגה אחת או התכנסות תחת דגל אחד] אלא ברשת מתוזמרת של גורמים שונים.
.
בהקשר הזה יש לציין בפרט את שיח השלום המדיני: בעוד שיש מי שמסרים של שלום ותקווה מעוררים אותם לצאת לרחוב ו\או להצביע, יש מי שמסרים כאלו מעוררים בהם חשדנות ועוינות. דיבור על שלום גורם לאותם אנשים לחוש שמולם ניצב גורם נאיבי, בור שלא מבין את המזה"ת או גרוע מכך. זה כלל לא אומר שהאנשים הללו אבודים לשמאל, למעשה הם קריטים לו: אלו אנשי המרכז והימין הרך שהתפוצצות הסכמי אוסלו דחפה לימין סרבן ההסדר המדיני. ניתן בהחלט להשיב אותם לשמאל ולהפוך את הגוש למנצח שוב.
.
מסר פשוט יכול להתקבל על ידי מאוכזבי אוסלו והוא כרוך במיסגור מחדש של הקונספט של "הסכם מדיני". כיום רעיון ההסכם מזוהה עם ההבטחה לשלום הנתפשת כנאיבית, אך ניתן לזהות לזהות את ההסכם עם הבטחות יותר ארציות. המסר יכול להיות מנוסח בקו הזה: הסכם מדיני מאפשר אי-לוחמה. הסכמים מדיניים והפרדות מהפלסטינים יכולים לאפשר מצב של הרתעה מולם, כפי שכבר קרה בהיסטוריה שלנו. לא שלום ולא בטיח. אי אפשר להרתיע את מי ששולטים עליו צבאית; אפשר לעשות זאת לאחר היפרדות אמיתית (והסכמי אוסלו לא יצרו היפרדות כזו). אפילו מול חמאס עזה הגענו לבסוף לשיווי משקל הרתעתי ופה נעשתה הנסיגה ללא הסכם ולמרות שליטה נמשכת של ישראל על המרחב האווירי והימי של הרצועה. היפרדות בהסכם אולי לא תביא לשלום, שמובן כהכרה כנה באחר ונורמליזציה מולו, אבל היא תאפשר לנו לקטוף יותר ביטחון, לגיטימציה בינלאומית, שדרוג יחסי סחר, שדרוג יחסינו עם מדינות האזור המתונות ומיקוד ההשקעה הציבורית באזורים שבטוח יישארו בריבונותינו ושניתן לפתח ללא מכשלות. הפיוס, אם יבוא, יבוא עם הזמן ולא בשל חתימה על נייר וההבטחה להכיר בנו.
.
אם כן, הרעיון הוא לפתח בחלק מסויים של גוש השמאל שיח שהבטחתו היא אי-לוחמה בלי להזכיר את הבטחות השלום, בלי לרמוז להן ואולי אף תוך ביקורת מפורשת על הבטחה זו לשלום, וזאת הן מתוך אמונה כנה והן כדי לפנות למאוכזבי אוסלו. כל זה יכול להתקיים לצד תנועות פוליטיות אחרות בגוש השמאל שישתמשו בשיח השלום שמן הסתם יהדהד וילהיב קהל יעד אחר – זה של מצביעי השמאל הקשה. היכולת לפתח שוליים בתוך גוש השמאל שהן מעבר לשיח השלום, הוא הדבר הכי חתרני מול שלטון הימין והכי חיוני לגוש השמאל.
 .
נכתב כחלק מקבוצת החשיבה "שמאלנים מעבר לשיח השלום המדיני", ניתן למצוא אותנו בפייסבוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s