דונט פוש איט שמאל: הגל צדק!

חוזר לסקר המדהים הזה של הבי.בי.סי [לינק], שמלמד איך כל תיזה מצמיחה אנטי-תיזה, ומה השמאל יכול ללמד מכל זה:
במגמה אנטי-טראמפית, אנטי-ברזקיטית, רוב תושבי העולם מגדירים עצמם קודם כל כאנשי העולם לפני שהם אזרחי מדינתם. המגמה היא של קוסמופוליטיות הולכת וגוברת. אך זה נכון למדינות הלאום הקרתניות של העולם השני והשלישי. דווקא במערב, שהגשים את החלום הגלובאלי והרב-תרבותי, אנשים מעדיפים את הלאומיות וההסתגרות. הגלובליזם כחלום שהגשמתו מביאה לשברו. בסין, הרוב רואים עצמם קודם כל כאזרחי העולם; בארה"ב הם מיעוט.
יוצאת מן הכלל היא רוסיה, ומעניין למה, שלמרות היותה מדינת לאום קרתנית, אזרחיה עדיין גם לאומנים בתפישותיהם, והם מהמתנגדים הבולטים לנישואים בין גזעים וקבוצות אתניות שונות.
נתונים מעניינים נוספים: התמיכה בקבלת הפליטים בגרמניה צנחה עם המדיניות שאשכרה מאפשרת ליותר פליטים להיקלט במדינה. ובאירופה, המדינה שהכי תומכת בקבלת פליטים סורים היא ספרד, שבה שיעור נמוך יחסית של מהגרים. מן אבסורד לפיו כדי להבטיח תמיכה רחבה בקבלת פליטים במדינה כלשהי יש לדאוג שיהיו בה – יחסית – מעט פליטים או מהגרים. אם כן, ייתכן בהחלט שההתנגדות היא לא לקבלת מהגרים\פליטים מטעמי שנאת זרים או פחד מהם, אלא ההתנגדות היא לשינוי פני החברה; קרי לקבלה של יותר מדי זרים, יותר מדי מהר, עד שהחברה בא אדם חי כבר לא מוכרת לו.
לי אישית סביבה קוסמופוליטית היא משמחת וחיובית, אבל אי אפשר לבחון את הפוליטיקה רק דרך נטיית הלב האישית שלך. כשכל כך הרבה אנשים חוששים משינוי פני החברה שלהם והפיכתה ללא מוכרת עוד – עד שהם מתנכרים לפליטי חרב ומסתגרים בלאומנות – אולי כדי להבין את העיקרון הדיאלקטי: שינויים מהירים ונרחבים מדיי בדמוגרפיות של מדינות הם מכת מוות לשמאל וזריקת מרץ ללאומנים ואף לגזענים ממש. אגב, בשינויים הדמוגרפיים הללו אשם הימין הכלכלי שתומך תדיר בהגירת עבודה, עוד הרבה יותר מאשר השמאל. אלא שאת הרווח האלקטוראלי מהפחד מהגירה גורף הימין הלאומני הפופוליסטי, ובעיקר על חשבון השמאל שממותג כמי שהביא את "מפלצת הרב-תרבותיות", והרס את [הכנס שם של מדינה] הטובה והישנה של פעם. אם כן, שמאל חפץ חיים צריך לתת את דעתו על קצב שינויי הדמוגרפיה ועל השדים והפחדים שקצב מהיר מדי עלול להוציא מהארון.

מחשבה אחת על “דונט פוש איט שמאל: הגל צדק!

  1. מעניין. אני מצאתי הקבלה אפשרית מעניינת לנושא היחס ליהודים במדינות מוסלמיות: אחרי שאין בהן יהודים, הרבה יותר קל לאוכלוסיה להיות ידידותית כלפי היהודים הספורים שנשארו בה מאשר כשהם היו קבוצה גדולה יותר.
    לתמוך בקליטת פליטים זה נחמד כשאלה מצפונית היפוטתית, אבל נהיה פחות ברור כשהם ממש מגיעים למדינה, ועוד פחות ברור (או ברור בכיוון ההפוך) כשהם מגיעים ממש לשכונה שלך ונכנסים לתחרות בשוק העבודה שבו גם אתה ומכריך עובדים.
    השורה התחתונה שלך נכונה, ודרך אגב, אמורה להבהיר לכל בר דעת את הנקודה שכל רעיון של מימוש שהוא יותר מסמלי ממש) של תביעת השיבה הפלסטינית צפוי להביא (מעבר לקשיים החברתיים שייצור) למכת מוות לשמאל הפוליטי שתמך בו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s