מתי הזעם על אי-צדק מקומם חוסם חישובי רווח והפסד? ומה זה אומר על השמאל?

נדמיין שמחקר פיילוט יימצא בוודאות רבה שהדרך הכי טובה למנוע מפדופילים לתקוף שוב – הרבה יותר מאשר המסלול של כליאתם לשנים רבות – היא שיקומם בקהילה פתוחה, תומכת, עם תנאים טובים וטיפול נפשי אינטנסיבי. למרות שסוג הטיפול הזה יכול להפחית משמעותית את כמות הילדים שייפגעו מפדופילים, אני מהמר שהוא צפוי להרתיח אנשים רבים ולהפסל על הסף. זהו מסלול המנוגד לחלוטין לתחושת הצדק של רבים ומעורר זעם על הפרת תבנית הגמול ועונש. והרי פדופילים עשו מעשה נתעב, יצרו פצע חריף בנפשם של ילדים רכים, והנה במקום עונש כבד וסבל הם זוכים לתנאי לוקסוס בקהילה משקמת. אני מעריך שיהיה קשה להעביר החלטה על מסלול כזה לשיקום פדופילים למרות התוצאות העדיפות שלה לטוב הכללי ביחס לענישה וכליאה.
.
כעת דמיינו שיימצאו כי מחיקת חובות לטייקונים ממונפים וחסרי אחריות היא עדיפה למשק לעומת האופציה של לתת לאימפריות שלהן לקרוס. נניח שזה נכון. אני מהמר שלמרות זעם ציבורי כלשהו, יהיה הרבה יותר כל להעביר החלטה כזאת ציבורית. גם פה תבנית הגמול והעונש שלנו הופרה כמו גם תחושת הצדק, אבל לא בצורה שמעפילה על חישובי הטוב הכללי ושיקולי התוצאה.
.
ניצבת פה מצד אחד תפישת צדק טבעי-פרוצדורלי (צדק אינטואיטיבי בתבנית של עשית X אתה ראוי ל-Y כי כך זה מרגיש אינטואיטיבית) לעומת צדק תוצאתי-תועלתני (אם החברה בכללותה תנהג במדיניות X תבוא עלינו תוצאה חיובית Y). והנה בספירות מסויימות צפוי הצדק הטבעי-פרוצדורלי לנצח ובספירות מסויימות אני מהמר שהוא צפוי להפסיד. למה דווקא שם?
.
נדמה לי שתחום הכלכלה מעלה אצלנו אינטואיטיבית שיקולי רווח והפסד ואילו התחום של פגיעה פיזית, אלימות, פשיעה, טרור או מלחמה מעלה יותר שיקולים של נקם, פחד ותיעוב שמהווים העדפה לצדק הטבעי-פרוצדורלי.
.
אם אני צודק, יש לדבר השלכות אדירות לגבי ההיתכנות הפוליטית של משטרי ימין ושמאל: כל עוד עזרה לטייקונים [ספירה כלכלית] נתפשת כמשתלמת כלכלית ואילו עזרה ל"אויב" [ספירה אלימה] נתפשת כהפרת גמול ועונש מול פגיעות פיזיות בנו, הרי שאין סיכוי למשטר שמאלי.
.
אבל מה עם הסכסוך היה מתנהל יותר בצורה של פגיעה כלכלית של כל צד בצד השני? לאזרחי שני הצדדים יש מה להרוויח מכך: כי פגיעה כלכלית משמעותית של פלסטינים בישראל ללא אלימות נגד ישראלים תעלה אצל הישראלים יותר שיקולי רווח והפסד מאשר שיקולי זעם ונקם. ואילו פגיעה כלכלית של ישראל במשטר חמאס\רש"פ ללא יצירת אבדות בנפש תעלה אצל הפלסטינים יותר שיקולי רווח והפסד לעומת זעם ונקם. וכשהמודל של צדק תוצאתי-תועלתני יהיה חזק יותר בתודעות העמים לעומת המודל של צדק טבעי-פרוצדורלי, הרי שהסכסוך ייפתר במהירה.
.
אבל כדי לאמץ גישה כזו צריך ממילא תפישה תוצאתית-תועלתנית. בעיה לא אופטימית. אבל אם במקרה העולם ייפגע בפלסטינים ובנו בצורה כלכלית על התנהגות לא הגונה או על טרור ואלימות, הרי שאז בכל זאת יש סיכוי לכלכל את הסכסוך ובתקווה לקלקל אותו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s