נתונים שוברי מיתוסים ממשאל העמים

מיתוסים על הסכסוך ושברם: ממצאים מעניינים וחשובים מסקר העמים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומקבילו הפלסטיני ברמאללה. זה ממש פואטי ההצבה של הממצאים מול אמונות רווחות לגבי הסכסוך:

.

נכון שיש את המיתוס הימני הזה שנסיגות רק מגבירות את "התיאבון" של הערבים והן רק יהפכו אותם ליותר קשיי עורף וייגרמו להם לדרוש עוד ולא להתפשר?

.

ובכן, עזה תמיד נחשבה לקיצונית יותר מהגדה, ולמרות זאת, ולמרות מספר מבצעים צבאיים שהרגו אלפי עזתים, ולמרות שלטון מסית של חמאס, העזתים באופן שיטתי יותר מתונים בעמדותיהם לעומת הפלסטינים בגדה. בקרב העזתים יש אפילו רוב קטן [59%] שמוכן להסדר שכולל ויתור על זכות השיבה למעט איחוד משפחות סמלי [בקרב הפלסטינים בגדה יש מיעוט גדול שתומך בהסדר כזה – 42.7% – אבל עדיין מיעוט].אגב, ישראלים יהודים תומכים בפשרה כזו רק בשיעור של 17%, ורק בקרב ערביי ישראל יש תמיכה מוחצת בוויתור כזה על זכות השיבה – 84.4%.

.

בעזה, בניגוד גמור לגדה, נוטים לחשוב שרוב הישראלים רוצים בפיתרון שתי המדינות [50.9% בעזה לעומת 31.3% בגדה].

.

34.3% מהעזתים תומכים בהסדר שיכלול את חלוקת ירושלים לעומת רק 27.3% מתושבי הגדה. וכשהשאלה על חלוקת ירושלים נשאלת בצורה מפורטת יותר שמבהירה כי המקומות הקדושים למוסלמים יהיו תחת שלטון פלסטיני אחוז התמיכה של העזתים עולה ל-40.6% לעומת ירידה ל-24.3% תמיכה בהסדר כזה בקרב תושבי הגדה.

.

בתשובה לשאלה על הסדר הכולל הכרה בישראל כבית הלאומי של עמה ושכולל התחייבות של המדינה הפלסטינית להילחם בטרור נגד ישראל ואת סוף התביעות ההדדיות – 42% מהעזתים הביעו תמיכה בכך לעומת 39% מתושבי הגזה.

.

44.2% מהעזתים לעומת רק 25.6% מתושבי הגדה מוכנים לתחנות התרעה ישראליות בשטח המדינה הפלסטינית העתידית.

.

47.7% מהעזתים מוכנים לסיפוח גושי ההתנחלויות לישראל לעומת רק 27.8% מתושבי הגדה.

.

אין פרטנר או אין פרטנרים?

ראו מהן התגובות לעסקת החבילה הבאה: הסדר קבע על בסיס פתרון שתי המדינות כולל פירוז המדינה הפלסטינית, חילופי שטחים שווים, איחוד משפחות וחזרתם של 100 אלף פליטים פלסטינים בלבד לשטח ישראל, הגדרה של ירושלים המזרחית כבירת פלסטין וירושלים המערבית כבירת ישראל והכרזה על סיום הסכסוך. 43% מהעזתים תומכים בכך לעומת רק 37% מתושבי הגדה. אגב, רק 38.5% מהישראלים היהודים תומכים בפשרה זו לעומת 90% מערביי ישראל. ומעניינת גם ההשקפה על הצד השני – 52% מהעזתים מאמינים [וטועים] שיש רוב בקרב הישראלים שתומך בהסדר כזה – 52.5% מהעזתים סבורים כך, לעומת רק 31.9% מתושבי הגדה. מסתבר שאין פרטנרים. ואם כבר יש פוטנציאל לפרטנרים, הרי שהם קודם כל בקרב פלסטינים בעלי מעמד אזרחי שווה יחסית [ערביי ישראל], ואחר כך נמצאים בעזה, גם אם לא בקרב הממשל.

.

בקרב אלו שהתנגדו להסדר הזה, הפיכת ההסדר לעסקה כוללת של שלום עם ובתמיכת כל מדינות ערב, משנה את מפת התמיכה. בעזה 26.9% מהמתנגדים להסדר יהפכו לתומכיו בתנאים כאלו, לעומת רק 24.3% ממתנגדי ההסדר בקרב תושבי הגדה. מקרב המתנגדים היהודים להסדר, רק 25.8% יהפכו לתומכי ההסדר עם יכלול שלום אזורי נרחב עם מדינות ערב.

.

פרגמטיות, היכן היא?

שימו לב גם לפרגמטיות היחסית של העזתים, כמחצית מהמתנגדים להסדר המוצע בעזה,40.7%, היו הופכים לתומכי ההסדר לו הוצע למדינה הפלסטינית פיצוי כספי גדול שיסייע לה לקלוט את הפליטים הפלסטינים במקום ישראל. לעומת זאת, רק 25.4% מתושבי הגדה היו מוכנים להתפשר על העיקרון של זכות השיבה עבור פיצוי כספי.

.

כנראה שסדר הפרטנרים המוכנים לפשרה הוא: ערביי ישראל, עזתים, יהודים-ישראלים ולבסוף תושבי הגדה. מעניין מה גורם דווקא לתושבי הגדה להיות המאמינים הכי קטנים בפשרות והסדרי שלום ומה גורם לפלסטינים אזרחי ישראל להיות הפשרנים ורודפי השלום הכי גדולים?

.

שלום עכשיו?

 הרעיון של שלום רשמי עכשיו, זכויות אחר כך קורס לנוכח הנתונים שמראים שהמשך משטר האפלייה הצבאי דווקא מקשה את עורפם של הפלסטינים. אולי חירות – ולו מוגבלת וטבולה בדם – עכשיו, פיוס אחר כך הוא מודל שהרבה יותר מתאים לנתונים העולים מסקר זה. אולי מגמה של שיפור זכויות עכשיו, דווקא היא תוליד פתח לשלום.

.

כל מה שחוסם את הישראלים היהודים מלתמוך בשלום זו אי ההכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית?

מקרב המתנגדים הישראלים היהודים להסדר מעלה, רק 26.1% היו הופכים ממתנגדי לתומכי ההסדר לו הכירה המדינה הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית.

.

כל מה שחוסם את הישראלים היהודים מלתמוך בשלום זה החשש מזכות השיבה ולו בהיקף קטנטן?

מקרב המתנגדים הישראלים היהודים להסדר מעלה, רק 33.3% היו הופכים ממתנגדי לתומכי ההסדר לו הפלסטינים היו מוותרים לחלוטין על שיבה של פליט כלשהו לישראל ושהפיצוי לפליטים היה בא מקרן בינלאומית ולא מישראל.

.

הכרה:

אם ההסכם היה כולל הכרה של ישראל ביצירת בעיית הפליטים, זה מרכיב שהיה משפיע מאוד, אך לא משנה את התמונה. זה היה מביא את מתנגדי ההסכם הפלסטינים להפוך לתומכיו בשיעור של 36% בעזה, ו-32.6% בגדה.עם כל הכבוד להכרה בעוולות, ויש לה בהחלט חשיבות מוסרית ומעשית עמוקה, היא לא משנה את המציאות מקצה לקצה, ודאי שלא בטווח הקצר.

.

פחד:

פלסטינים מודאגים שהם עלולים להיפגע מישראל קצת יותר מאשר ישראלים מודאגים מכך שהם עלולים להיפגע מטרור פלסטיני, אבל בסך הכל שני הצדדים חוששים אחד מהשני. מעניים שערבים ישראלים מודאגים מסכנת הטרור הפלסטיני פחות או יותר כמו יהודים.

.

המאבק הפלסטיני הוא בעיקרו מאבק ג'יהדיסטי דתי?

הן בעזה והן בגדה רק מיעוט של כ-12-14% חושב שהשאיפה הלאומית העיקרית של העם הפלסטיני צריכה להיות כינון מדינה דתית שתקפיד על ערכי הדת. הרוב תומכים במימוש היעדים הלאומיים בישראל וקצת מפנים את מרצם לשיפור הדמוקרטיה ומאבק בשחיתות. המאבק הלאומי מעפיל הן על השיח האזרחי והן על השיח הדתי.