בפוליטיקה, תמכו דווקא בערכים שהטבע האנושי פחות תומך בהם

אני מאמין שבפוליטיקה חשוב להדגיש ערכים פרוגרגסיביים על פני ערכים שמרניים לא כי אני בז לערכים השמרניים – אדרבא, אני חושב שיש גם להם חשיבות רבה לתפקוד תקין של החברה שלנו, לצד הערכים הפרוגרסיביים. אז למה אני מעדיף דווקא את הערכים הפרוגרסיביים ולא מחבק את כלל הערכים כמכלול ערכי שלם? כי ערכים אידיאולוגיים מחולקים אצלנו לרוב, בצורה סמלית, למערכים של ניגודים, ניגודים (קלאסיפיקציות בינאריות), כך שצריך לבחור צד, לפחות במידה מסויימת. ולמה ראוי לבחור לדעתי את הצד הפרוגרסיבי? טעמי האישי קרוב יותר לצד הזה, אבל זה עניין אישיותי-פרטי. הטעם החשוב והכללי יותר הוא שערכים שמרניים הם לרוב הרבה יותר אינטואיטיביים וקלים לשכנוע בלי צורך בהסברים רבים או חינוך רב, ולכן הם צריכים הרבה פחות טיפוח, תמיכה, חינוך ועידוד. הערכים הפרוגרסיביים דורשים את האנרגיה הזו, ואם לא ייקבלו אותה יצטמקו ויחשפו את החברה לסכנות שבחוסר איזון ערכי, והיעדר תמרורי אזהרה חשובים שהערכים הפרוגרסיביים מציעים.
.
פעילותה של חברה תקינה דורשת תשומת לב וכבוד גם לתמרורי האזהרה שהמערכת הסמלית השמרנית מציבה בפנינו בחוכמה רבה. אבל במסגרת המערכות הפוליטיות שלנו הערכים הפרוגרסיביים הנשחקים והפחות-אינטואיטיביים, זקוקים לתמיכה עשרות מונים יותר מאשר הערכים השמרניים. הדונאלד טראמפים לעולם יהיו יותר מושכים במצב הטבעי, ללא חינוך משובח וקידום של היכולת לראות את מכלול העובדות וזוויות ההסתכלות. ללא הבנת החשיבות של אמפתיה לאחר\ים, כבוד האדם ושיוויון בין בני אדם מבחינה  של כבוד סגולי (דיגניטי), סולידריות, הוגנות ושיוויון הזדמנויות, שימת הפרט לפני מבנים ומוסדות חברתיים, המנהיגים הפופוליסטים מנצחים בגדול. אחר כך יש לתת את הדעת גם על הערכים השמרניים החשובים: על חשיבות של מסורות ומוסדות חברתיים, ואפילו לצורך שרואים שמרנים בחוויית ההשרדות כחווייה מכוננת חשובה.
.
ההיסטוריה יכולה ללמד אותנו את השיעור הזה: כמה אומות נפלו לשבטיות ולאומנות מסתגרת או לאתנוצנטרית שהביאו עליהן אסונות? ולעומת זאת כמה אומות נפלו לקוסמופוליטיות ואמפתיה רדיקלית לאחר עד שלא הקפידו כלל על האינטרסים שלהן עצמן וחוו אסונות בשל כך? כמה אומות נפלו למיליטריזם ולוחמנות יתירה וכמה אומות בחרו בפציפיזם וביטול הצבא גם לנוכח סכנת ביטחוניות (ולא פשוט כי בסביבה הבטוחה שלהן צבא זה מוסד די מיותר ובזבזני)? כמה אומות נפלו לשליטה חזקה מדי של מנהיגיהן או של האתוס הקולקטיבי שלהן באזרחים? בפרט וכמה אומות מודרניות נפלו למצב בו כל הנורמות קורסות ואיש הישר בעיניו ייעשה לעומת כמה אומות שלקו בפיקוח חברתי עודף ורב-סנקציות? כמה אומות דמוקרטיות (לא קומוניסטיות-טוטאליטריות) נפלו למערכת רווחה כה נדיבה ותומכת (להבדיל מלא-יעילה ובזבזנית) כך שהמחיר היה הרס המוטיבציה לעבוד ולהתאמץ עד כדי הרס הכלכלה? וכמה מדינות, מנגד, הביאו את הזנחת רווחת המוחלשים לשיא, מה שהביא לאי-שיוויון ואי-שיוויון בין-דורי גבוהים במיוחד?
.
תשובות לשאלות הללו ילמדו אותנו היכן ניצבת הסכנה למערכת האיזונים והבלמים הערכיים של החברה שלנו – האם בהדגשה של הפרוגרסיביות או דווקא של השמרנות.

3 מחשבות על “בפוליטיקה, תמכו דווקא בערכים שהטבע האנושי פחות תומך בהם

  1. כשמביאים את זה לקיצוניות בוטה של ביטול הצבא מול איום בטחוני או מערכת רווחה כל כך נדיבה ושופעת(אך לא בזבזנית) שהיא מונעת את הרצון לעבוד וגורמת להרס הכלכלה זה כנראה לא מצוי. אבל אם מדברים על נזקים שנגרמו כתוצאה ממדיניות פייסנית מדי עולה לראש מיד מלחמת העולם
    השנייה, וסביר שמדיניות רווחה אחראית לחלק מהאבטלה הגבוהה באירופה.

    והעיקר-
    נראה לי שהמערב ובעיקר אירופה עובר תהליך שניתן לפרש כהרס עצמי ומונע במידה רבה ע"י התפיסות שציינת (בפרט אם נניח שירידת הילודה קשורה לעליית האינדיבידואליזם והפמיניזם).
    סיכוי סביר שזה גם גורם משפיע על עליית השמרנות בישראל בשנים האחרונות (אנשים רואים איך העמים הכי חזקים הולכים ונחלשים ולא רוצים שזה יקרה גם לנו)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s