לא מספיק שחברה תימנע מלעודד קיצוניות וטרור – היא צריכה לבנות זהויות שמתנגדות לפנאטיות

לא מספיק שחברה תימנע מלעודד קיצוניות וטרור, ואפילו לא מספיק שתגנה את הטרור בדיעבד ובאופן נקודתי; כדי לחסום את הטרור היא צריכה גם להשריש בחבריה חסמים ערכיים בפני הצטרפות לנתיב הקיצוני הזה, ובפרט כשיש בתוכה זרמים עכורים של פנאטים. נראה שכאן רוב החברות המוסלמיות כשלו בגדול: לא כי רוב חבריהן מעודדים טרור ותומכים בו, ההפך הוא הנכון (ראו סקר של מכון פיו – PEW: Concerns about Islamic Extremism on the Rise in Middle East לפיו רוב מוחץ של המוסלמים מתנגדים לתנועות הג'יהדיזם הגלובאלי);ולא משום שמנהיגי אותן חברות לא מגנים את הטרור – רבים מהם מגנים; אלא משום שנדמה כי רוב החברות המוסלמיות לא מחנכת מספיק באופן אקטיבי נגד הקיצוניות ולא מבנות זהויות בקרב צעיריהן המבוססות על התנגדות אקטיבית לקיצוניות ואלימות פוליטית; נדמה גם שרוב החברות המוסלמיות לא מעודדת מספיק פרשנויות דתיות ברוח זו (אבל ראו את ארצות המאגרב וכעת מצריים כיוצאי דופן בולטים). מרבית המוסלמים הם בעלי להט דתי עמוק מאוד, וללא חסמים ערכיים הלהט הזה הוא כר נוח לגיוס נפשות לג'יהדיזם. ללא חסמים ערכיים הלהט הדתי הפשוט יכול להיות מוטה לפרשנויות הכי מילוליות, פשטניות ואכזריות של חלקים סלקטיביים של כתבי הדת המוסלמית, ללא התנגדות ערכית וזהותית מספקת, וכך להניע אנשים מאדיקות דתית פשוטה להקצנה פוליטית. העובדה שכמו ביהדות, גם באסלאם יש ביטויים של ערכים הומניים ביותר לצד תיאור אוהד של מעשי זוועה וערכים פנאטים, הופכת את הלהט הדתי הפשוט למסוכן בפוטנציה, ואת הצורך בחסמים ערכיים בפני פנאטיות להכרח. אי אפשר לנצח את הלהט הדתי, אבל אפשר למנוע ממנו להיות מוטה לצד הפנאטי של הדת.

.

במובן הזה מרבית החברות המוסלמיות צריכות לעשות חשבון נפש ורפורמה בחינוך בכלל ובזה הדתי בפרט. להערכתי העובדה שמרבית קורבנות הג'יהדיזם הגלובאלי הם מוסלמים תסייע רבות לקידום הכיוון הזה של חשבון נפש שאת ניצניו כבר רואים במצרים של א סיסי (על כל מגרעותיו, בעניין הזה הוא הפנים את הבעייה); אבל להערכתי גם אין סיכוי שזה יקרה במקומות בהם מוסלמים נמצאים תחת משטר דיכוי, ובפרט תחת משטר דיכוי של לא-מוסלמים (כמו אלו החיים תחת משטר אסאד או אלו החיים בגדה תחת המשטר הצבאי הישראלי).

5 מחשבות על “לא מספיק שחברה תימנע מלעודד קיצוניות וטרור – היא צריכה לבנות זהויות שמתנגדות לפנאטיות

  1. במצרים המוסלמים לא חיים תחת משטר דיכוי? אני לא בקי אבל מהתקשורת נראה שא-סיסי מדכא את האחים המוסלמים שזכו ברוב בבחירות הקודמות באופן מאסיבי למדי.

    • אתה צודק. לאחים המוסלמים היה רוב בבחירות (ויש שמועות שטוענות לאי סדרים בקלפיות שארגנו אותם 'אחים מוסלמים'), אבל בהחלט יותר מ-50 אחוז מהמצרים רואים עצמם קרובים יותר ל'אחים המוסלמים' מאשר למשטרו של סיסי.

      אבל גם רבים מאלה שתמכו בסיסי רואים בישראל אוייב דמוני, שטני שצריך להילחם בו בכל האמצעים.

  2. חברה אינה אוֹרגַן אחד ולכן גם אינה יכולה לפעול בכיוון אחד אלא חיבור ושילוב של האינטרסים של כל הכוחות הפועלים בה. לכן צריכה להיות הסכמה פוליטית להגדרת המונח "פנאטיות" המוסכם על רוב מרכיבי החברה. חברה אסלאמית תגדיר את "האחר" כפנאטי אם לא יגדל זקן, לא יתפלל 5 פעמים ביום לכיוון מכה, לא יכה את אישתו או לא יקלל כל יום את הציונים.

    רוב המוסלמים תומכים בטרור ככלי לגיטימי בהגדרת עולמם. בפועל רק מתי מעט עוסקים בטרור. אבל המעטים האלה חשים את הרוח התומכת בגבם ולעיתים גם בתמיכה הכלכלית, לוגיסטית, תעמולתית בהם. ההתנגדות לטרור האסלאמי – הג'יהאד – היא רק אצל מעטים ואמיצים. בד"כ כאלה שיושבים בגלות ומרגישים בטוחים יותר. ואתה נותן יפה את ההסבר שנוגד את הטענה המקדמית שלך. אלא שאתה מתאר את הקיצוניות האסלאמית בדרך הצנעת השלילי. אתה כותב: "אלא משום שנדמה כי רוב החברות המוסלמיות לא מחנכת מספיק באופן אקטיבי נגד הקיצוניות". אתה נותן להם הנחה. ראוי ונכון יותר היה לכתוב: "אלא משום שנדמה כי רוב החברות המוסלמיות מחנכת באופן אקטיבי בעד הקיצוניות"
    האסלאם אינו דומה ליהדות משום שהאסלאם היא דת מאובנת שאינה עוברת תיקונים והיא נעולה על הערכים של המאה ה-7. היהדות מתקנת את עצמה בפסיקות שמבטלות מנהגים לא ראויים לפי זמנם (כמו סקילה, כריתת ידיים ואפילו הוצאות להורג בכל דרך. אין יותר נישואין לנערות צעירות, דיני נישואין וגירושים התעדכנו לפי קונצנזוס בין הפוסקים. ויש מכשירים שעושים לנו את העבודה כחוק בשבת ועוד כהנה וכהנה). אין דבר כזה באסלאם. האסלאם הוא רק דת של מאמיניה ואילו היהדות היא דם של הלאום שלה. מוסלמי שנוטש אמונתו לא ייחשב יותר מוסלמי ואילו יהודי שנוטש את אמונתו ייחשב עדיין ליהודי. כי היהדות היא לאום (גוף) שיש לו אמונה (נשמה) ואין היא יכולה להתקיים זה בלעדי זה.
    האסלאם לפלגיו חייבים לעשות רוויזיה ברזי האמונה ולהתארד להטפת הטוב. הם חייבים לשחרר את המאמין מהגשמת תאוותו דרך אלימות וטרור והם חייבים להטיף לשלום. הבעיה שרוב מוחלט של המטיפים מטיפים לרע ולקיצוניות והמעטים שדוגלים בטוב ובשלום חשים נרדפים. לצערי אין לי אמונה ביכולת המוסלמים להשתנות בדורינו בגלל הקיצוניות של ההטפותצ בה והחינוך לדמים ולהקרבה פיזית מינקות ועד זיקנה.

    ולגבי הכיבוש, המוסלמי שונא את ישראל וחותר להשמדתה עם כיבוש ובלי כיבוש. הכיבוש הוא תוצר של השנאה ולא הגורם לה. ההתנגדות היא לקיומה של ישראל והיא לא נובעת מדיכוי אלא מעצם קיומה. המוסלמי או בכלל הערבי פועל במטרה סופית לסופה של ישראל. כל אחד פועל לפי המצב היחסי של קיומו. הג'יהדיסט הגלובלי ישים את ישראל בראש או באמצע רשימת אוייביו, כאשר העדיפות מבחינתם היא גיאוגרפית. הקרוב יותר הוא האוייב יותר. כך הטאליבאן רואה בישראל את השטן אבל קודם כל הוא פועל במרחבים בהם הוא קיים – אפגניסטאן, פקיסטאן, קשמיר, תימן וכו'. דאע"ש רואה את האוייב הראשוני באסד ובארגונים המורדים באסד. את ישראל הוא רואה כאוייבת במעמד שני המחכה לזמנה לכשיתפנו. בינתיים הם בונים שלוחות בסיני, עזה, יו"ש ואפילו בארץ. הפלסטינים כמובן רואים בנו את האוייב, אבל חלק מהם מתגייסים גם לדאע"ש או לאסד או לארגון לוחם אחר בסוריה.

    כינוי השליטה הישראלית ביו"ש כמשטר דיכוי הוא בחירה פוליטית. שהרי כל כיבוש שנכפה על האוכלוסיה המקומית שלא מבחירתם הוא דיכוי. אבל ישראל אינה מתעללת בערביי יו"ש כי בה להפגין כוח, מה עוד שיותר מ-95% מהפלסטינים כבר חיים תחת שלטון הרש"פ. כל מה שיראל עושה זה המינימום לאבטחת הביטחון, שהוא הכרחי כאשר בשטח ישנם תאי טרור פעילים ורדומים ורשות אחת שעוד יכולה לחולל מלחמה. ישראל כלואה ביו"ש, לא יכולה לצאת ללא שלום, ושלום לא יתכן עם רשות פלסטינית שמגדירה תנאי סף בלתי קבילים: "זכות השיבה" ואפילו שישראל לא תוגדר כ"מדינה יהודית" אלא רק כ"מדינת כל אזרחיה". לצערי רק מלחמה גדולה תוכל להתיר את הפלונטר ולשנות את תנאי היסוד של הקיום זה לצד זה, אפילו בעויינות. כי לא נראה שלי שיש שלום עכשיו.

  3. בודאי. אם ארה"ב שלחה את צבאה לחצי השני של העולם כדי לכבוש שתי מדינות – אפגניסטאן ועיראק – אחרי 911, אז ישראל לפי אותה קורלציה היתה להעביר את ערביי יו"ש לעיראק בגלל גודש הטרור שהם הנפיקו מאז 1967. אבל ישראל מנסה להידבר, לעזור ולתמוך כלכלית בפלסטינים, ומציעה שוב ושוב הסדרי שלום (שכבר הפך לבדיחה והיום אפילו 'מיטב' השמאלנים מדברים על "התנתקות"/"נסיגה חד-צדדיצ"), אבל הללו מחריפים את הטרור, קוראים להשמדת ישראל, מחנכים את זאטוטיהם לאנטישמיות ומעלילים על היהודים והישראלים תעמולות קונספירטיביות אנטישמיות. האם אלה פרטנרים לשלום?

    הרי 'המתון ביותר' אצל הפלסטינים הוא אבו-מאזן ואפילו הוא מדבר על זה שבניו זכאים לחזור לצפת. הוא היה המנסח הראשי (ביחד עם ערפאת וצמרת אש"פ של 1971-1974) של "תורת השלבים להשמדת הישות הציונית:, ומעניין שאנחנו לא שמים לב שערפאת ואבו מאזן פעלו בדיוק לפי ההנחיות שהם רשמו במסמך הזה – כוונתם להשמיד את ישראל בכל דרך אפשרית. אסטרטגיה אחת של קו ישר בביצוע של הרבה קווים מצטלבים ומשיקים. וכל זאת באמצעות מלחמה, טרור ומהלכים מדיניים. לכן הפלסטינים לא מוותרים על "זכות השיבה" שהיא הנשק האולטימטיבי שלהם להציף את ישראל של לאחר שלום/הסדר המיליוני ערבים כדי להפוך אותה למעשה למדינה לא-יהודית. ועד אז הטרור והמלחמה יתמכו בהתחזקותם, תוך שישראל נסוגה עוד ועוד משטחים בחשובים לה להגנתה.

    לכן מה שאתה מציע לא יואיל לשלום מה גם שאני בטוח שאינך מאמין שישראל, כל ממשלה שתהיה לה, יוכלו לטרנספר כחצי מיליון יהודים הנקראים מתנחלים. אחרי מה שעברנו עם כ-8000 איש בעזה, אני לא מאמין שישראל תשרוד אם היא תנסה לטרנספר חצי מיליון איש, נכון להיום.

    לכן הפתרון צריך להיותר אחר.- לא מדינה אחת לשני עמים, לא מדינת יודנריין פלסטינית. אני בזמנו הצעתי שירדן – העבר המזרחי של הירדן שהוא חלק מפלסטין שכבשו הבריטים ב-1917 (ואחר כך קרעו את עבר הירדן ומסרוה לערבים מתוך כוונה למסור את מערב ארץ ישראל ליהודים ואז העניינים הסתבכו והבריטים/חבר הלאומים בגדו בסיכומיהם עם התנועה הציונית). היא תהיה מדינת פלסטין הערבית וישראל תהיה מדינת פלשתינה היהודית והשגבול בינהם יעבור היכן שהוא בין נהר הירדן ובין גושי ההתנחלויות היהודיות. כלומר, גבולה המזרחי של ישראל יוסט מזרחה לרכס הרי שומרון ויהודה. אף אוכלוסיה לא תוזז ממקומה וכולם יוכלו להמשיך לחיות במקומותיהם בחופשיות. היהודים שיוותרו בצד הפלסטיני-ירדני יהיו אזרחי ישראל ותושבי פלסטין הירדנית והערבים שיוותרו בישראל בין גבולות 67' לגבול החדש יהיו אזרחי ירדן הפלסטינית ותושבי ישראל. ישכון שלום ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, הגבולות יהיו פתוחים לתנועה חופשים לאזרחי שתי המדינות.

    בתנאים של שלום זה יכול להיות מודל יפה ומעניין שאף אחד לא מפסיד דבר וכולם מרוויחים הכל.

    אבל לצערי, כמו שאמרתי כבר, הפלסטינים לא מאמינים בשלום ואפילו לא בקיום זה לתד זה. כל מה שהם רוצים הוא ריבונית ערבית אסלאמית (ולאו דווקא פלסטינית) על כל פלסטין, היא ארץ ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s