אלימות קבועה וממוסדת לעומת אלימות מתפרצת ותגובתית – כך מתירים מעגל אלימות

כשזה נוגע לסכסוכים אלימים, נהוג ללעוג לשאלה "מי התחיל?" , כשאלה ילדותית. אבל כשהשאלה היא "מי לא מפסיק?" – כלומר מי עסק באלימות תמידית, ממוסדת, ארוכת טווח – כאן נדמה שיש הרבה יותר משמעות, כי זו האלימות התורמת לתידלוק השנאה שכבר קיימת ומתגברת את המשך הסכסוך בסדרה של תגובות מתפרצות לעתיד-לבוא. כדי למנוע את העתיד-לבוא המדמם הזה, יש למנוע את האלימות שמופעיה תמידיים.
.
הזעם האלים המתפרץ יהיה לעולם זה שמושך יותר כיסוי תקשורתי ותשומת לב מהצד הקבוע והממוסד בתצורות האלימות שהוא מפעיל – לכן הצד של האלימות המתפרצת לעולם ימוסגר וייתפש כיותר אלים מזה של האלימות התמידית: כך הפלסטינים ייחשבו אלימים יותר מישראל, אבל גם פורעי "תג מחיר" ייחשבו אלימים יותר מצה"ל למרות שרוב העוולות לפלסטינים ולרכושם נובעות מהאחרון.
.
ואם חשבתם שזו צורת קריאה שמאלנית, הרי שלא בדיוק: הגם שיש זיקה כלשהי ביניהם, חשוב לא לבלבל בין ההיבט של הממושכות של האלימות להיבט של יחסי הכוח או של היחס בין הממסד החוקי לגרילה לא-חוקית – גם הצד החלש וזה שמחוץ לחוק המדינה יכול לעסוק באלימות תמידית, ממוסדת וממושכת. גם הפלסטינים עוסקים באלימות תמידית ומתמשכת בהיבט מסויים. אלימות ממושכת וממוסדת יותר מזוהה על המדינה (הממסד) אך היא היבט שחורג מראיית הסכסוך דרך משקפיים שמחפשות את המוחלש מול הצד החזק, ואת הצד הבועט לעומת הממסד הרשמי. הצד הבועט והמוחלש ממסדים רבים גם לו, ואלימות תמידית יכולה לנבוע גם ממנו.
.
לא, הטרור הפלסטיני הוא לא אלימות תמידית וממושכת, ההתפרצויות שלו איתנו כבר שנים אבל היו הרבה ימים שלא היה בהם אף פיגוע פלסטיני, ורק מיעוט קטנטן מהעם הפלסטיני עוסק בטרור – הטרור הפלסטיני מתפרץ לעיתים קרובות, אך הוא עדיין מתפרץ ולא נמשך כל העת; לעומת זאת לא היה יום אחד מאז 67' שהפלסטינים לא חיו תחת סוג כזה או אחר של משטר אפלייה צבאי ורוב הישראלים הבגירים בחרו במפלגות שרוצות להמשיך ולהחזיק את הפלסטינים תחת משטר זה או להחריפו. מצד שני, ספק אם היה יום אחד בלי איזו דרשה מסיתה או הסתה אחרת מצד ארגונים פלסטיניים מיליטנטיים – ההסתה זו היא כן סוג של קריאה לאלימות שניתן לראותה כממושכת, ממוסדת ותמידית, בעיקר מהצד האיסלמיסטי.
.
חשוב לטעמי שנבין כי יש לטפל ביתר שאת באלימות התמידית לעומת בזו המתפרצת – שלוקחת את מרבית תשומת הלב שלנו בשל היותה מתפרצת, וכאן הסכנה שנתמקד בה. האלימות המתפרצת עשויה להיות תגובתית; האלימות התמידית היא תרבות ממוסדת של שליטה ו\או שטנה תמידיות. כשרוצים לבער את מעגל האלימות והשנאה, יש להפריד בין מה שמתפרץ לא באמצעות השאלה מי התחיל קודם את סבב הדמים הזה או את כלל הסכסוך (האם היה זה טבח תרפ"ט או הניסיון של הציונות האירופאית לשנות את אופיו והרכבו הדמוגרפי של חבל הארץ הזה בניגוד לרצונם של רוב תושביו, כולל היהודים מהיישוב הישן והלא-ציוני שחיו פה מדורי דורות?). שאלת המי התחיל לא מקדמת אותנו פה. בניגוד לה, אני מציע לשאול את שאלת ה-אילו דפוסים ואפיקים של אלימות תמידית, ממושכת וממוסדת מופעלים פה, ואותם לבער.
.
לכן הרוצה בביעור מעגל האלימות בינינו ובין הפלסטינים ייתמקד במאבק במשטר האפלייה הצבאי שבא מהצד הישראלי ובהסתה מהצד הפלסטיני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s