ימין בלב, ימין בפה – על הפיצול הערכי של הימין הליכודניקי

חלוקת העבודה הערכית המאפיינת לאחרונה את הזרם המרכזי במחנה הימין: בעוד שפוליטיקאים ימניים במשרות רמות של שרים בכירים מתעקשים שישראל היא מדיניה שיוויונית ונאורה השומרת על זכויות האדם ודיני הלחימה; פוליטיקאים ימניים זוטרים יותר במפלגות השלטון, וכן מכוני המחקר, וצוותי החשיבה של הימין האינטלקטואלי ואתרים כמו "מידה", מוציאים בערך אחת לשבוע אמירה או טור דעה המערער על ערכים כמו שיוויון, מוסר, נאורות, זכויות האדם, דיני הלחימה ואפילו על חלק מהמאפיינים של דמוקרטיה (כמו הפרדת רשויות בדמות בית משפט עליון עצמאי עם יכולת לפסילת חוקים לא-חוקתיים והגבלת כוחו של הרוב). יש לציין שימנים "רדיקליים", אין הכוונה פה היא לימין קיצוני או פונדמנטליסטי בסגנון כהנא, בן ארי או אפילו לאנשי ארצישראל השלמה הנוקשים, אלא לרדיקליים והאינטלקטואליים בחשיבתם, בקרב חוגי הימין הריוויזיוניסטי, הליכודניקי, חלקם אפילו מבכרים פשרה טריטוריאלית בלית ברירה.
.

מה פשר הפיצול הזה בתוך מחנה הימין ולאן הוא יוביל? ניתן לטעון שזהו פיצול רגיל בין המתלהמים של מחנה פוליטי והאינטלקטואלים המנותקים מכורח המציאות המאפיינים כל מחנה פוליטי, לבין המדינאים שאותו מחנה מצמיח (ואכן היו גם ויכוחים בוטים בשמאל בין אינטלקטואלים למדינאים – למשל בין דדי צוקר לפרופ' ישעיהו ליבוביץ שגידף את הנ"ל על תמיכתו בגירוש פעילי החמאס ללבנון בזמן ממשלת רבין). מאידך, בשמאל המתח הזה היה לרוב מתח סביב מידת הטהרנות הדרושה ביחס לערכים מוסכמים, בעוד שבמקרה דנן הימין שבעמדות כוח מנסה לשמר תדמית של סט ערכים מסויים הרווח במערב, ואילו הימין הרדיקלי והאינטלקטואלי מתנגד לערכים אלו ממש, והולך בעקבות הניאו-קונסרבטיבים האמריקאים.

.

כלומר חלק אחד של מחנה הימין מנסה לעשות פוטש ערכי נגד הערכים שבהם מתהדרים המדינאים שהצמיח אותו מחנה – הימין. דרך אחרת לקרוא זאת: מדינאי הימין מנופפים בערכים הפרוגרסיביים לשם לגיטימציה בינלאומית בלבד, אך בעצם מאמינים בערכים של הרדיקליים הימניים. אם יש ביניהם מחלוקת, הרי שהיא רק על עד כמה "לצאת מהארון" הערכי ולנופף בגלוי בדחיית ערכים כמו חופש ותמיכה בזכויות האדם. השאלה המעניינת היא עוד כמה זמן יוכל הימין להמשיך בפיצול הערכי הזה ולהשאר מחנה אחד – כשאנשי ההסברה שיוצאים ממנו מסבירים את ישראל כגן עדן של זכויות האדם, ואילו אנשי האינטלקט של המחנה פוסלים את תוקפו של הקונספט הזה מבחינת מוסרית. עד לאן יכול להשאב הפיצול הזה כשאחד בלב פנימה, ואחד בפה החוצה? ואילו חוליים יניב הפיצול באם לא ישדד הימין מערכות – ייתפצל או יבהיר את המקום הערכי ממנו הוא פועל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s