עד כמה אנחנו גם בוראים את העמדות הפלסטיניות?

אי הכרה בזכותה של ישראל להתקיים; התעקשות על זכות השיבה של פליטים פלסטינים לישראל – האם למדיניות הישראלית יש השפעה על עמדות פלסטיניות נוקשות ומתקשות? הצלבת נתונים משלל מחקרים מציעה תשובות כמותיות.
.
אנו, הישראלים, מגיבים לסכסוך עם הפלסטינים; אך ייתכן שבמקביל אנחנו גם תורמים במשהו ליצירה של התפישות והנראטיבים של הפלסטינים ביחס למדינת ישראל, שמניעים את הסכסוך, כפי שיחסם אלינו משפיע על תפישותינו אותם. מחקרים חדשים יכולים לשפוך אור – בנתונים כמותיים – על המידה שבה אנחנו תורמים לבניית התפישות הפלסטיניות העוינות, שתורמות בתורן לבניית התפישות העוינות שלנו, וכך זזים להם גלגלי הסכסוך.
.
בתור התחלה נקבל לרגע את עמדתו של נתניהו כצודקת: התפישות השגורות בעם הפלסטיני לא מקבלות את קיומה של ישראל כמדינה\מדינה יהודית, ולכן לא בשלו התנאים לשלום, ולשם ביטחונינו עלינו לשלוט בינתיים בגדה. לא משנה אם אתם מסכימים או לאוו, נניח לרגע שכך הם פני הדברים. ואז השאלה העיקרית היא מה קורה בינתיים בעת שאנו שולטים בגדה ובאופן עקיף על עזה.
.
פה ישנן 4 תיזות: 1. שמא האופי הנוקשה של השליטה הישראלית בשטחים דווקא מקדם קבלה של ישראל בקרב הפלסטינים? 2. מרחיק את הפלסטינים מלקבל את ישראל? או 3. שמא אין לו שום השפעה על עמדותיהם של הפלסטינים מכיוון ששנאתם אלינו מושרשת וטבעית כל כך עד שיחסנו אליהם חסר משמעות? ואולי 4. כל הקביעות הללו נכונות על תתי-קבוצות שונות בתוך העם הפלסטיני? כלומר חלק ייתייאשו מלהתנגד לנו ככל שנקשה את ידינו כלפיהם ודווקא אז ייקבלו אותנו; חלק יפתחו שנאה או התנגדות למול דיכוי; ועל חלק אחר ליחס של שלטוננו אין שום השפעה? מחקרים חדשים יכולים  לשפוך אור על השאלות הללו, בצורה כמותית ומדוייקת.
.
העם הפלסטיני שחי תחת השפעה כלשהי של השלטון הישראלי נחלק כעת ללפחות 3 חלקים: 1. הפלסטינים אזרחי ישראל חיים תחת שלטון דמוקרטי שלמרות אפלייה אזרחית קשה מעניק הרבה מאוד זכויות גם לאזרחיו הערבים. 2. הפלסטינים בגדה חיים תחת משטר אפלייה צבאי ו\או במובלעות צפופות וחסרות יכולת קיום עצמי. 3. הפלסטינים בעזה חיים תחת שליטה היקפית ישראלית בסיוע מצרי, כשישראל שולטת על המרחב האווירי והימי של הרצועה, ועל מרשם האוכלוסין שלה ועל עוד היבטי חיים שם. שליטה עקיפה – אך מאוד אפקטיבית – זו מביאה לתנאי חיים מאוד קשים ברצועה, קשים אף יותר מבגדה. עם זאת, בחיי היומיום יש פחות חיכוך עם חיילים ישראלים. בקצרה: ישנן שתי זירות בהן השלטון הישראלי משפיע מאוד לרעה על חיי הפלסטינים (עזה והגדה), וזירה אחת שבה השלטון הישראלי פוגע בהיבטים מסויימים של חיי הפלסטינים אך גם מניב להם אפשרויות כלכליות ואחרות (ישראל בגבולות 48). לכן, בשל הפיצול הזה, ניתן לבחון את השפעת מידת הדיכוי הישראלי על הפלסטינים ביחס לעמדות שהם מביעים כלפי ישראל. ולמול ההסבר החלופי שפערי העמדות נובעים מהבדלים בין מערכות החינוך הפלסטינית והישראלית, נבחן גם עמדות בתוך החברה של הפלסטינים אזרחי ישראל, בין מי שחוו יותר ופחות התנכלויות ממסדיות.
.
הכרה בזכות הקיום של ישראל: בשטחים מיעוט מכיר בכך, בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל – רוב:
34% מהפלסטינים בגדה מוכנים להכיר בישראל כמדינה ליהודים לעומת 61% שדוחים זאת, לפי סקר של האיזראלי פרוג'קט (שקופית 43). פרופ' סמי סמוכה מצא במחקרו כי:58.6% מהערבים אזרחי ישראל מכירים ביהודים כעם ובזכותם למדינה ואילו 41.3% מהערבים אזרחי ישראל שוללים את הזכות של ישראל להתקיים כמדינה. כמעט תמונת מראה כשעוברים ממשטר אפלייה צבאי לדמוקרטיה – פגומה ככל שתיהיה.
.
מעניין כי לפי פרופ' סמוחה התמיכה של פלסטינים אזרחי ישראל בקביעה כי "לישראל יש זכות קיום כמדינה עצמאית שבה חיים יחד יהודים וערבים" צנחה מ-81.1% אחוזי תמיכה ב-2003 ל-58% תמיכה ב-2012 – כלומר לאחר שלוש שנות ממשלת הימין של נתניהו; לאחר "עופרת יצוקה" ולאחר קריסת התהליך המדיני. במקביל הקביעה "היהודים הם עם שיש לו זכות למדינה" צנחה מ-75.5% תמיכה בקרב האזרחים הערבים ב-2003 ל-58.6% ב-2012 (ר' עמ' 69-70). דווקא ב-2004, שנים ספורות אחרי אירועי אוקטובר, היה פיק של 90% הכרה בזכות קיומה של ישראל בקרב אזרחיה הערבים, לפי סקר אחר של פרופ' סמוחה, שמאז הלך ודעך. זו עוד זווית לבחון את כיוון הקשר שבין מדיניות ישראל והנראטיב או התפישות של הפלסטינים, במקרה הזה הפלסטינים אזרחי ישראל.
.
זכות השיבה – רוב מוחץ מפלסטינים בשטחים מחוייב אליה ולא מוכן לוותר, אך חצי מהפלסטינים אזרחי ישראל מצביע נגדה בקלפי:
כ-82% מהפלסטינים בשטחים ייתנגדו לוויתור על זכות השיבה גם אם זה אומר שלא ייחתם הסכם שלום, לפי מחקר של  ה-Palestinian Center for Public Opinion. מהערבים אזרחי ישראל, כמחצית – 48% – יצביעו למפלגות ציוניות לפי מחקר של ד"ר אלי רכס, מן הסתם הם יצביעו לא לזכות השיבה. אומנם לפי מחקר של מרכז מדה אל כרמל, (שעוות בתקשורת הישראלית), 71% מהפלסטינים אזרחי ישראל תומכים בשיבת הפליטים (80% תומכים בפיתרון של שיבה או פיצויים, כך שאינם מחייבים שיבה בהכרח). אך מהנוסח שפורסם התמיכה בזכות השיבה אין בהכרח משמעותה התעקשות עד כדי שבירת ההסכם, בניגוד לנוסח החד בסקר שהופנה לפלסטינים בשטחים – כלומר סקר אחד שאל על תמיכה בצעד של שיבה, סקר אחר שאל על התעקשות או על אי מוכנות לוותר על השיבה, כך שלא ניתן להשוות הסקרים. בנוסף, בפועל מצביעים כאמור כמחצית מהפלסטינים אזרחי ישראל למפלגות ציוניות, ברובם למפלגת העבודה שמתנגדת נחרצות לשיבת הפליטים הפלסטינים לישראל של גבולות 48. עם זאת, ברור שיש בצד הפלסטיני נטייה חדה לתמוך בזכות השיבה, הרבה יותר ממה שתומכי פיתרון שתי המדינות בצד היהודי מודעים לכך, ושיש לעסוק בנושא זה הרבה כדי שעמדות המינימום של שני הצדדים יובהרו ולא יטוטאו מתחת לשטיח.
.
נדמה שאחד מהפתחים להתגמשות היא שאלת הנאכבה והאחריות לה. באותו סקר של מדה אל כרמל 25% מהפלסטינים אזרחי ישראל הטילו את האחריות המלאה לנאכבה על מדינות ערביות ו-20% אמרו שהאחריות לה נופלת על המנהיגות הערבית.
.
היחס לארגוני הטרור ולאידיאולוגיה הקיצונית שלהם – תמיכה גדולה בהרבה בשטחים לעומת בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל: 
לפי סקר מכון PEW היוקרתי, ל-44% מהפלסטינים בשטחים יש עמדה חיובית כלפי החמאס (בגדה 47% חיוביים כלפי החמאס, והפלסטינים החיים תחת שלטונו ברצועת עזה תומכים בו רק בשיעור של 37%). ל-61% מהפלסטינים בשטחים יש עמדה חיובית כלפי חיזבאללה שמזוהה עם עמדה השוללת את קיומה של ישראל. ואילו באותו סקר שנערך בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל (המוסלמים בלבד!), רק ל-21% יש עמדה חיובית כלפי חמאס ו-27% כלפי חיזבאללה. כלומר בקרב הפלסטינים המוסלמים אזרחי ישראל שיעור התמיכה בחמאס נמוך ביותר מחצי לעומת הפלסטינים בשטחים שבשליטה ישראלית ישירה (בגדה) ונמוך משמעותית גם משיעור התמיכה בחמאס בעזה, ואילו שיעור התמיכה בחיזבאללה נמוך בקרב המוסלמים אזרחי ישראל בפחות מחצי לעומת התמיכה בארגון השיעי בקרב הפלסטינים בשטחים. אפשר לטעון שמערכת החינוך היא זו שמביאה לפער הזה, אלא שתחת מערכת החינוך החמאסי ברצועה יש לחמאס פחות תמיכה לעומת תחת מערכת החינוך האנטי-חמאסית של הרשות הפלסטינית בהנהגת הפת"ח בגדה.
.
אגב, גם בגדה וגם בעזה הפת"ח אמור לנצח את החמאס בהליכה, והפער רק מתחזק עם השנים – ר' שקופית 26-7 בסקר זה של הגוף הפרו-ישראלי "דה איזראלי פרוג'קט".
 .
תמיכה בטרור ומאבק אלים – גבוהה בעשרות מונים בקרב הפלסטינים בשטחים לעומת הפלסטינים אזרחי ישראל : 
לפי סקר מקיף עולה כי החברה הפלסטינית בשטחים היא החברה המוסלמית עם שיעור התמיכה הגבוה ביותר בפיגועי התאבדות; כך גם לפי הסקר הזה, של מכון PEW (עמ' 70), 40% מהפלסטינים המוסלמים בשטחים שתחת שליטה ישראלית חושבים שפיגועי התאבדות מוצדקים כדי להגן על האסלאם, יותר מכל חברה מוסלמית אחרת (במחקרים משנים אחרות התמיכה מגיעה עד ל-70%, אם כי רק 30% חושבים שהדרך הנכונה כעת היא מאבק אלים – ר' שקופית 30). אלא שבקרב הפלסטינים אזרחי ישראל המצב שונה דראסטית: מחקר של פרופ' סמוחה בתחום מלמד שרק 3% מהם תומכים באלימות פוליטית – בדומה לשיעורי התמיכה הנמוכים ביותר בטרור בעולם בקרב חברות עם רוב מוסלמי. האם החברה הפלסטינית בשטחים היא החברה המוסלמית האדוקה ביותר והמוסלמים אזרחי ישראל פשוט מאוד חילוניים? לא ממש. כך שאסלאם ומידת הדתיות לבדם לא יכולים להיות גורם מסביר יחיד לתמיכה בטרור.
.
אגב, הפלסטינים בשטחים שתומכים במאבק אלים כדרך להשיג עצמאות, הם יותר עניים ופחות משכילים מאלו שמעדיפים משא ומתן – ר' שקופית 31 – כך שזה אינטרס ישראלי מובהק לשפר המצב הכלכלי בשטחים ואת הנגישות להשכלה.
.
יחס גורר יחס גם בתוך ישראל:
שמא ההבדל בעמדות של חלקי העם הפלסטיני לא נובע מהיחס של ישראל אלא מהפער בין מערכת החינוך הישראלית בה מתחנכים הפלסטינים אזרחי ישראל לעומת מערכת החינוך של הרש"פ בה התחנכו הפלסטינים שהיו תלמידי אחרי תקופה אוסלו (או מערכת החינוך הירדנית של טרום 67' בה התחנכו הזקנים הפלסטינים)?
נמשיך לפלח נתונים בתוך אוכלוסיית הפלסטינים אזרחי ישראל, כי למרות שהם כולם התחנכו במערכת החינוך שבשליטת ישראל, גם הם חוו את השליטה הישראלית באופן שונה בין תתי-קבוצות שונות בקרבם, ובזמנים שונים: לפי מחקר של הסוציולוג פרופ' סמי סמוחה, מומחה לחקר הפלסטינים אזרחי ישראל:  "41.3% מהערבים [אזרחי ישראל] שוללים את הזכות של ישראל להתקיים כמדינה. דה־לגיטימציה זו של עצם קיום המדינה גדולה עוד יותר בקרב מי ש[…] אין להם חברים יהודים (55.4%) וסבלו מאפליה של יהודים או מוסדות המדינה (46.8%) מהפקעת אדמות (51.4%) ומפליטות [פנימית] (57.5%)". כלומר בקרב מי שאדמותיהם הופקעו יש כ-10% יותר שיעור של עמדה השוללת את זכות קיומה של ישראל להתקיים, ובקרב פליטים פנימיים יש כ-16% יותר שיעור תמיכה בשלילת זכותה של ישראל להתקיים.
.
עוד ממשיך המחקר וטוען כי: "המעבר לדרגה השנייה — קבלת ישראל כמדינה יהודית — מותנה בהכרה של הערבים ביהודים כעם ובזכויותיהם על הארץ. ואכן 58.6% מהערבים [אזרחי ישראל] מכירים ביהודים כעם ובזכותם למדינה".
.
"כאשר נשאלו באופן ישיר על כך, רק 47.4% מהערבים הסכימו ש"לישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד ערבים ויהודים"[…] אולם יש הבדלים מובהקים בקבלת הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בין קבוצות באוכלוסייה הערבית. עם הקבוצות המקבלות יותר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נמנים מי[…] שיש להם חברים יהודים וביקרו בבתיהם בשנתיים האחרונות (63.9%) ומי שלא נפגעו מהפקעת אדמות (58.2%), ואינם ממשפחה של עקורים (52.4%)".
.
כלומר בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל שקיימו קשר קרוב עם יהודים ו\או לא נפגעו ממדיניות העקירה או הפקעת האדמות של ישראל יש רוב שמכיר בישראל כבמדינה יהודית דמוקרטית (מה שזה לא יהיה ההגדרה המעומעמת הזו).
.
עד פה מניתי את הנתונים התומכים בתיזה לפיה להפרת זכויות של פלסטינים בידי ישראל יש השפעה המגבירה את התפישות האנטי-ישראליות בקרבם. למען ההגינות ישנה גם קבוצה משמעותית של מי שהאנטי-ישראליות שלהם נדמית כלא קשורה ישירות ליחס של ישראל, אלא נובעת מדתיות פונדמנטליסטית או מלאומנות. פרופ' סמוכה מביא נתונים על אחוזים גדולים יותר של שוללי זכות קיומה של ישראל להתקיים בקרב מי ש: "זהותם פלסטינית ולא ישראלית (59.4%), מרגישים הכי קרובים לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (73.6%), דתיים (47.2%)".
.
כלומר בתוך המשטר הישראלי הדמוקרטי לסיבות שאינן קשורות לכאורה ליחס הישראלי [בעיקר קרבה לפלג הצפוני, הקיצוני, של התנועה האסלאמית] השפעה גדולה יותר על שלילת זכותה של ישראל להתקיים. ועם זאת, ניתן לטעון כי הנטייה להיות תומך של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מתחזקת בקרב מי שהם עניים ובלתי משכילים, כך ששיפור בתנאי החיים של הפלסטינים אזרחי ישראל עשוי להביא גם לירידה בפופולריות של הפלג צפוני. בנוסף, גם באופן ישיר יש במקרה הזה ליחס המדינה כלפי אזרחיה הפלסטינים השפעה על נכונותם לקבל אותה מעבר לסוגיית הדתיות שלהם.
.
לנתונים המלאים ראו עמודים 69-71 במחקר של פרופ' סמוחה עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כיוון הקשר הסיבתי – האם עוינות מובילה לדיכוי או שמא דיכוי לעוינות?
הסבר חלופי לממצאים ייטען כי פערי העמדות בין פלסטינים באזורים שסובלים מדיכוי מוגבר לפלסטינים החיים תחת אפלייה "רכה", יהיה הפוך: במקומות שבהם הפלסטינים היו יותר עוינים הפעילה ישראל יותר דיכוי. להסבר הזה כמה וכמה בעיות. ראשית הוא לא מסתדר עם נתונים כמו, לדוגמא, הנטייה המוגברת לדחות את זכות קיומה של ישראל בקרב פלסטינים אזרחי ישראל שחוו הפקעת אדמות. הפקעות אדמות הייתה כלי שפגע בערבים באופן שרירותי למטרות הרחבת ייהוד הנגב\הגליל ולא כלי להעניש או לדכא ספציפית את מי שהיו עוינים לישראל בקרב הערבים. למרות זאת התוצאות הן עוינות מוגברת בקרב מי שחוו הפקעות. כך גם לגבי פליטים פנימיים – כפרים נוצרים שהיו מאוד ידידותיים לישראל בטרם 48, כמו איקרית ובירעם, נמנים גם הם על העקורים הפנימיים החווים פליטות בתוך ישראל. מי שנמצאים תחת הקטגוריה הזו מבטאים, שוב, נטייה גוברת לא להכיר בזכות קיומה של ישראל, כפי שלא הכירה היא בזכות הקיום של יישוביהם. גם בחינה היסטורית רחבה תלמד כי ההסבר הזה לקוי במרבית המקרים. לאחר 67', ובפרט בגדה, הייתה ההתנגדות האלימה לשלטון הישראלי עניין של קבוצות שוליים פוליטיות כמו הפת"ח. הציבור הפלסטיני הרחב קיבל ביחס חם את חיילי צה"ל אפילו המוני ישראלים יהודים שערכו קניות בשווקי הגדה ללא חשש. רק לאחר מספר שנים של משטר צבאי ומפלה, הכולל הקמת יישובים ליהודים בלבד על אדמות של פלסטינים (התנחלויות), הפכה ההתנגדות לישראל לתופעה עממית רחבה שהתפתחה לאינתיפאדה הראשונה. אגב, האינתיפאדה הראשונה התפתחה כשהפלסטינים היו תחת מערכת חינוך שהייתה בזמנו בשליטה ופיקוח ישראלי. כמה שנים לאחר מכן, המעבר למודל הגרוע מכל של שליטה חלקית, הביא אינתיפאדה קשה אף יותר – האינתיפאדה השנייה.
.
לסיכום:
תיזה 4 היא הנכונה – ישנם בקרב הפלסטינים מי שעוינותם לישראל קשורה ליחס של ישראל כלפיהם וכלפי העם הפלסטיני בכלל; אך ישנם גם פלסטינים שעוינותם לישראל נובעת מסיבות שלפחות באופן ישיר אינן קשורות ליחס של ישראל כלפיהם (למשל זיקה לתנועות אסלמיסטיות רדיקליות). עם זאת, ככל שעוברים לאזור בו לפלסטינים יש יותר זכויות (כאזרחים תחת הדמוקרטיה הישראלית בגבולות 48), ישנו שיפור משמעותי במוכנות לקבל את ישראל ולהתפשר על עמדות. למעשה גם בתוך גבולות הדמוקרטיה הישראלית, מי שלא חוו גירוש (פליטות), הפקעת אדמות, סגרגציה או פגיעה מהמדינה או מיהודים, נוטים יותר לבטא עמדות חיוביות כלפי מדינת ישראל. במידה משמעותית הנראטיבים הפלסטינים מושפעים ממדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.
.
נתניהו צודק במידה רבה כשהוא טוען שאין בשלות לשלום בעמדות הפלסטינים, אלא שהוא גם יוצר ומפתח את אי-המוכנות הזו לשלום במו מדיניותו, הממשיכה ומחזקת מדיניות ישראלית ארוכת שנים של דיכוי הפלסטינים – גם אם בצורות ומידות שונות – בכל המרחבים של שליטתה.

3 מחשבות על “עד כמה אנחנו גם בוראים את העמדות הפלסטיניות?

  1. יריב, גם מבלי לקרא את הרשימה שלך הכותרת שלך מקובלת עליי. העמדות של צד ב' (הפלסטינים) מושפעות מתפיסות (perceptions). וכיצד נוצרות התפיסות? בין השאר, הן פועל יוצא של שטיפת מוח מקומית, חינוך בבתי הספר ובבית, בורות באשר להיסטוריה, נאמנות לאידיאולוגיה ועוד. בנוסף הגיוני כי "יחס גורר יחס" והסטטיסטיקות של סמוחה ושל אלי רכס מראות בפועל מה היחס בין העמדה השלילית כלפי ישראל והעמדה החיובית כלפיה בקרב ערביי ישראל. אכן כך הוא הדבר. כעת מצא את הפתרון ומה יטה את העמדות ממקומן כיום?

  2.  מר מוהר שלום, לפי כל מה שכתבת כאן, האם אתה חושב שניתן להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים?  כלומר, מה ישראל צריכה ויכולה לעשות כדי שהסכם כזה יחתם. תודה, עזרי. 

    • נבואה ניתנה לשוטים או לנביאים. עם זאת, אני מהמר שכעת הסכם פורמלי שייתגבש יהיה לא יציב משום שרוב העם הפלסטיני לא יתמוך בפשרה על זכות השיבה [למרות שההנהגה דווקא עשויה כן להפשר על כך, אך היא תפעל נגד עמדת מרבית העם הפלסטיני, אחרי ששנים פמפמו לו את הזכות הזו כמשהו שאוטוטו הולך להתממש].

      מה צריך לעשות? לכבד את הזכויות של הפלסטינים; להצטרף למאבקים האזרחיים הלא אלימים שלהם למען זכויות; להפגש עמם ולא להתנתק מהם, שייראו את היהודים והישראלים לא רק דרך תעמולה; להיות הוגנים איתם וגם קשוחים כשצריך (כלל שתמיד נכון בחיים מול כולם); ולפתח לאט לאט יכולת לדמיין פיוס הוגן שלא מוותר על האינטרס החיוניים אך גם למשתמש בתירוצי ביטחון כדי לנשל ולדכא את הפלסטינים ובכך מעצים את הכוחות הקיצוניים בקרבם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s