לקחיי השואה שנחשבים ל"שמאלניים" מאבדים בעיניי רלוונטיות בעידן הנוכחי של מורכבות.

השואה הייתה אחד המקרים היותר מובהקים בהיסטוריה של סיפור חד ובהיר – צד אחד תמים וחלש; צד אחד חזק ומרושע. במובן הזה הסיפור היה פשטני. הסיפור הזה התחבר גם לאתוס השמאלני הרחב יותר של לקחי הקולוניאליזם, שגם הוא היה יחסית ברור ומובהק מבחינת יחסי הכוח והשיפוטים המוסריים של הצדדים. זה יצר מיתולוגיה ותיאולוגיה של מאבק צדק ברור – יחד עם החלשים והנשלטים, נגד החזקים והשולטים. ואת המודל הזה הייתה נטייה להחיל – גם אם בהסתיגויות רבות – על סיטואציות עכשוויות.

כל זה איבד כמעט לחלוטין את הרלוונטיות שלו. בעוד שהשואה אכן צריכה להיות בעיני גם בסיס לאמפתיה לאחר, כמו גם לקח לחשיבות של היות חזק בעצמך בעולם בו קיימת פנאטיות רצחנית ולא ניתן לסמוך על אחרים שייגנו עליך (הלקחים שנחשבים לשמאלניים וימניים בהתאמה), הרי שאתגרי העתיד לוקחים אותנו צעד קדימה מעבר לרגישויות בנאליות אלו. זה לא שהן לא רגישויות חשובות יותר, אלא שהן כבר לא המוקד: אנחנו כבר חזקים, ורגישות לאחר כשלעצמה לא מצליחה לפרק את המורכבויות של העידן שלנו.

אתגרי העתיד הנראה לעין בעידן שלנו אולי דומים יותר – במידת מה – לאתגרים של סיום מלחמת העולם השנייה. בניגוד לתקופת השואה, בעת כיבוש גרמניה התבסס חוסר בהירות מוסרית ונזילות ביחסי הכוח והשיפוטים המוסריים – קומוניזם סטליניסטי עולה ממזרח, שרידי הנאציזם בגרמניה החרבה, גרמנים שהם רוצחי המונים לצד כאלו שלא פגעו באיש והפכו לחסרי כל, וכאוס שיכול לזמן כוחות של מעגל נקם או אפשרות לפריצה קדימה. והשאלה החשובה מכל: איך מכריעים אידיאולוגיה רצחנית, פופולרית ומושרשת במשך שנים (בניגוד לאומונה הרווחת, הלאומנית הרומנטית והאלימה הייתה רווחת בגרמניה עוד הרבה בטרם הנאציזם)? דווקא הלקח הזה רלוונטי הרבה יותר לעידן הנוכחי שלנו שרואה את עליית הדאע"שיזם, ואת המאבק של התנועות הלאומיות הערביות והמערב נגדו. אתגר נוסף הוא זה של מיקוד הפגיעה במי שפוגע בך: אם גורמים בקרב עם ישראל תכננו את הרעלת מקורות המים בגרמניה והרג מיליוני גרמנים בלי הבחנה, ישראל בחרה בסוף בדרך של הבאת פושעים נאצים למשפט בתמיכה עולמית ואחר כך גם גרמנית. אולי גם זה לקח רלוונטי לימי ה"תכנסו בהם".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s