איזה לחץ יש לעולם זכות להפעיל על ישראל ואיזה אין

אני לא חושב שיש לעולם זכות ללחוץ על ישראל, ברמה של סנקציות, ליישם פיתרון של שתי מדינות או כל פיתרון אחר. זה עניין לשני העמים פה לפתור (אם כי אני יכול לקבל שתדלנות דיפלומטית, נזיפות ותמריצים).

מה שאני כן חושב שלקהילה הבינלאומית יש זכות ואף חובה – זה ללחוץ על ישראל ברמה של סנקציות להפסיק את ההיבטים המפלים והדכאניים של השליטה הישראלית בגדה שאינם קשורים לביטחון. ורוב המרכיבים של השליטה הישראלית בגדה הם כאלו (ר' למשל הסקירה: "מעבר לפוליטיקה: זכויות לפלסטינים במסגרת המצב הקיים").

ההבחנה הזו בין מרכיבי השליטה הביטחונית לשליטה הדכאנית-מפלה בגדה מאפשרת לעמוד בכמה עקרונות שרוב בני האדם יוכלו להסכים עליהם: לעולם אסור לכפות על מדינה הסדרים ביטחוניים שמציבים סיכונים ביטחוניים קונקרטיים לאזרחיה, אך חובה עליו לכפות על מדינה להפסיק אפלייה ודיכוי שאינם נוגעים לביטחון. כלומר על ישראל לסיים את המרכיבים המפלים והדכאניים של שליטתה בגדה עכשיו, וזה לא צריך להיות נתון לבחירתה, כי לאף עם אין זכות להפלות ולשעבד עם אחר. לישראל יש זכות להגן על אזרחיה – ובתחומים אלו דווקא אסור לקהילה הבינלאומית להתערב. ולישראל ולפלסטינים הזכות לקבוע את הגבולות ביניהם.

שליטה ביטחונית בלבד של ישראל בגדה – הנובעת מחשש כן לקסאמים על גוש דן – הייתה שליטה צבאית בלבד, שהייתה נראית באופן שונה לגמרי מהמצב כיום. שליטה כזו הייתה צריכה לעמוד לפחות בשני תנאים: 1. בכל ההיבטים האזרחיים בגדה שאינם נוגעים במובהק לביטחון ישלטו כלל תושבי הגדה, ולא ישראל או הצבא הישראלי (תכנון, קרקעות, הגירה, וכו'). 2. מוכרז ומובטח על ידי ישראל כי שליטתה הצבאית בגדה תסתיים מייד ברגע שייענו מספר תנאי סף ביטחוניים מינימליים: א. הפסקת ההסתה הממוסדת לאלימות נגד אזרחיה מצד השלטון הפלסטיני (ראש השב"כ טוען שאנחנו כבר שם), וב. הוכחה של יציבות שלטונית של מספר שנים מוגדר בשליטת כוחות פוליטיים בחברה הפלסטינית שמבחינתם בפעולות טרור הן מחוץ לתחום ביחסים עם ישראל (אם יתקיימו בחירות וייסתמן בהם יורש מקובל לאבו מאזן הקשיש גם זה יתממש). בהתקיים התנאים הללו ישראל מתחייבת לסגת מהשטח ללא תנאים נוספים וללא דיחוי או לבצע סיפוח-איזרוח של השטח עם מלוא הזכויות לכלל תושביו (זו כבר צריכה להיות בחירה מקומית ולא עולמית).

יש לשים לב:, אין לטעמי לישראל שום זכות להתנות זכויות לפלסטינים בהכרה של הפלסטינים בה או בהסכמות כלשהן עמם (לא בעניין הפליטים ולא בכל עניין אחר). הזכות היחידה היא להתנות נסיגה מאחיזה צבאית-ביטחונית בשטח הגדה בשלטון פלסטיני יציב שדרך הטרור איננה דרכו, ואז לא משנה אם יש לישראל אי-הסכמות עם השלטון הזה או אם הוא פועל נגדה בכל מיני דרכים דיפלומטיות או דרכים לא אלימות אחרות. זו זכותו ולא עילה לשלילת חירות. רק הפעלה של טרור נגד אזרחים יכולה להצדיק החזקה צבאית-ביטחונית של השטח – החזקה זמנית ומותנית בגישתו של השלטון המקומי לטרור שיוצא מהתושבים תחת תחומי שליטתו. השליטה הצבאית אסור לה שתשמש כלי להגמשת עמדות הצד השני, אלא אמצעי להגנה מסכנות ביטחוניות קונקרטיות ומיידיות בלבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s