הלאומיות הערבית כאויב הגדול של הג'יהדיזם וכתשובה לו

איך התייצבה הלאומיות הערבית כאויב הגדול של הג'יהדיזם וכתשובה לו; ומה זה אומר על פלסטין

כמעט בכל מקום במזרח התיכון ישנה מתיחות ואף לחימה של ממש בין תנועות לאומיות ערביות ובין ג'יהדיסטים: בעירק, מצריים, ירדן, לוב,אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, סוריה ועוד. ארגון המדינה האסלמית אף הכריז שהוא לא מתעסק כרגע בישראל כי יותר חשוב להיאבק במשטרים הערביים ה"כופרים" (כי הם מבוססים על קווי חיתוך לאומיים וגבולות סייקס פיקו). אין בעולם מי שמאויים כל כך מהג'יהדיזם הגלובאלי ואין מי שנלחם נגדו בעוצמה והיקף רחבים כל כך כמו התנועות הלאומיות הערביות – הן, ולא ישראל, בחזית המאבק העולמי באסלאמיזם הקיצוני. לאחרונה הפציץ מנהיג מצרים, א-סיסי, מחבלים ג'יהדיסטים שרצחו אזרחים מצריים נוצרים (קופטים) בלוב. כלומר הוא סימן את מסגרת הסולידריות הלאומית (שלמענה מוכנים אף להפעיל כוח צבאי במדינה שכנה) בתור המצריות – היות שייך ללאומיות המצרית, גם אם אתה נוצרי – ולא הזהות האסלאמית, שבוריאציה הקיצונית שלה הוא נלחם. זה לא רק עניין מעשי, אלא קונספטואלי: האיסלמיזם הג'יהדיסטי הקיצוני מציע לצעירים מוסלמים ערבים (ולא ערבים) חלום על גדוּלה וזוהר קולקטיוויים למול מציאות לא מזהירה; הלאומיות הערבית מציעה גם היא לצעירים ערבים מוסלמים (ולא מוסלמים) גדוּלה קולקטיווית. המודלים הללו מתחרים בצורה חריפה כמגנטי המשיכה וההגדרה של הזהות הקולקטיווית של צעירי העולם הערבי, המוסלמי ברובו. דעא"ש והמודל האיראני מול מצריים, תוניסיה וכו' היחלשות או החלשת הלאומיות הערבית מובילה באחת להתחזקות החזון האיסלמיסטי-ג'יהדיסטי.

בקצרה: מי שלא רוצה לאומיות פלסטינית ייקבל ג'יהדיזם.

לא מזמן התבטאה ח"כ חנין זועבי, השייכת למפלגה פלסטינית לאומית גאה, בחריפות יתירה נגד ארגון "המדינה האיסלמית" – הם אוייבי האנושות וברברים אמרה, וזו לא הייתה האמירה הקשה ביותר שלה. היא גינתה בחריפות את התופעה של צעירים פלסטינים אזרחי ישראל ששוקלים להצטרף לארגון. בהזדמנות אחרת היא לא היססה להשוות את הארגון לצה"ל שנוא נפשה, ועמיתה למפלגה, באסל גטאס, הסכים איתה במידת-מה, אבל לא בלי לגנות בחריפות את הארגון: בראיון לגל"צ אמר כי דאעש הוא "ארגון רצחני, טרוריסטי, ברברי ואכזרי, אבל בניגוד לצה"ל אף אחד [מתכוון לערכאה בינלאומית] לא אומר שהוא ביצע פשעים נגד האנושות. אם הייתה לו יכולת… אבל בינתיים ישראל היא זו שביצעה". זה כמובן מצג מוגזם ומקומם של ח"כ גטאס לאור מה שעבר על היזידים, אבל מעיד על כך שהארגון הטרוריסטי משוקץ במיוחד בעיני הבל"דיסטים אם הם משווים אותו למושא שנאתם: צה"ל. "איננו רוצים לראות את הצעירים שלנו מצטרפים לתנועות חשוכות", כתבה עוד זועבי בדף הפייסבוק שלה בערבית. "אנו רוצים צעירים בעלי השפעה במסגרות פוליטיות הנאבקות לזכויותינו". קצת לאחר מכן ניתן היה לשמוע את ח"כ אחמד טיבי, השותף במפלגה שצלע אחת שלה איסלמיסטית-מתונה, מתבטא גם הוא נגד הצטרפות פלסטינים אזרחי ישראל למדינה האסמלאמית, אך בצורה רפה ועקיפה בהרבה: יש מאבקים חשובים לנו יותר כציבור, אמר. הפער האדיר בין הגינוי המוסרי החריף של ח"כ זועבי לגינוי החמקני והרפה של ח"כ טיבי, שנתן בעקיפין לגיטימציה מסויימת לדעא"ש, תפס את תשומת ליבי. נדמה שמעבר להבדלים אישיים, העובדה שהבסיס הפוליטי של זועבי וגטאס הוא הלאומיות הפלסטינית ושהבסיס הפוליטי של טיבי נוגע גם באסלמיזם, השפיעה על הרטוריקה שבה בחרו להשתמש. עבור אנשי התנועות הערביות הלאומיות – והפלסטינים בתוכם – האסלמיזם נתפס כאיום קיומי חריף, לא רק פיזי (עריפת הראש הממשי), אלא סימבולי – הסטת המסגרת המארגנת את החברה ממסגרת לאומית-מקומית למסגרת פאן-אסלאמית גלובאלית. לכן אומרת עוד ח"כ זועבי על המצטרפים למדינה האסלמית: "זוהי דוגמה לבני נוער הכועסים על המציאות ומחפשים מקום עבורם בהגדרת פני החברה ובשליטה על גורלם. ההצטרפות לדאעש חושפת את עומק ההידרדרות האנושית שנוכל להגיע אליה".

ברור לי שטיבי מתנגד באופן אישי לארגון המדינה האסלמית, אבל בחירת המילים [האומללה] שלו, לא נדמית לי רק כרשלנות בניסוח, אלא כמחשבה על קהל היעד. אסלמיסטים, כלומר מי שרואים באסלאם גם מסגרת פוליטית, עשויים לגנות את ארגון "המדינה האסלאמית", אבל הם בגדול בעד העיקרון של "מדינה אסלאמית", כך שמשהו בחזון הארגון הוא בכל זאת חזונם. עבור אנשי התנועות הלאומיות בעולם הערבי, החזון הזה הוא מבסיסו מכת מוות לחזונם שמדבר על תנועות לאומיות מובחנות בתוך רשת של אומה ערבית, שלא כוללת את העולם המוסלמי הלא-ערבי, אך כן כוללת מיעוטים דתיים לא-מוסלמים, כמו נוצרים ויהודים.

בארצות ערב וגם במערב עולה המודעות לכך שמדובר בשני מודלים מתחרים ואף מתנגשים, שזו התנגשות הציוויליזציות, ושהחלשת הלאומיות הערבית מכניסה לריק שנותר בחברות הערביות את החזון האיסלמיסטי-ג'יהדיסטי, בפרט עם התרסקות החזון הקומוניסטי שהייתה לו אחיזה לא מבוטלת בעולם הערבי. לכן, אם מסתכלים על תחומי השליטה של ישראל, ברור לכל כי החלשת הלאומיות הפלסטינית הנורמטיבית (קרי: הפת"ח ותנועות דומות) מחזקת באחת את החזון האיסלמיסטי-ג'יהדיסטי הקיצוני: מתנועת החמאס (שנעה על התפר שבין לאומיות לפאן-איסלמיות) ועד לתנועות ג'יהד שונות ומסוכנות אחרות הרחוקות מהלאומיות. לכן ח"כ זועבי, שאיננה חובבת ישראל, בפרט לא ברמה הרטורית, יוצאת בכזו חריפות נגד ארגון שמפחיד את ישראל כל כך, ואף משמש את מפלגת השלטון פה בתעמולת הבחירות. הארגון הזה גרוע לחזון שלה לא פחות מישראל, כפי שהוא גם מסכן את ביטחונה הפיזי כאישה פמיניסטית חילונית.

ובעולם המערבי הולכת ומחלחלת ההבנה כי החלשת החזון הפלסטיני-לאומי מחזקת את החזון הג'יהדיסטי-גלובאלי גם מעבר לתחומי השליטה של ישראל, בעולם הערבי בכלל: התנועות הלאומיות הערביות נכשלות בשחרור פלסטין ובהפסקת משטר האפלייה הצבאי המשפיל על הפלסטינים (שמניב דימויים ומסרים של השפלה קולקטיווית לערבים בכלל), אז התנועות הג'יהדיסטיות מציעות לעולם הערבי כי הן אלו שיצליחו איפה שהלאומיסטים נכשלו או זנחו את המשימה. ואם כך הדבר, ולאור העובדה שהמערב פוחד פחד מוות מאתוס הג'יהדיזם שפורח גם בחצר האחורית שלו, הוא צפוי להפעיל לחץ הולך וגובר על ישראל לתת את ההכרה והכבוד הראויים לתנועה הלאומית הפלסטינית, וכך להחליש את הג'יהדיזם שמאיים על המערב ולמעשה גם על ישראל עצמה. מתוך אותו היגיון מדינות ערב הנורמטיביות כבר תומכות במתווה כזה של פשרת שתי-מדינות (ואפשר להניח שלא יתנגדו לקונסטלציה הוגנת אחרת של מתן זכות הגדרה עצמית וחירות לפלסטינים). כלומר מדינות ערב הנורמטיביות שותפות לאינטרס של המערב. ישראל עצמה אמורה להבין שזה גם אינטרס שלה שמי שהיא תתמודד עמו תיהיה תנועה לאומית פלסטינית-ערבית (שעם תנועות לאומיות-ערביות כמותה כבר חתמנו הסכמי שלום או פשוט הגענו לסטטוס-קוו קר של אי-לוחמה, אפילו כשהיו שטחים שלהן בהם שלטנו) ורק לא עם החלופה: ארגון ג'יהדיסטי שעקרונותיו וצורת מחשבתו שונים ואיומים ויכולתו\נכונותו להתפשר אפסית.

הימין, ובמידה רבה גם המרכז הישראלי, מפספסים לחלוטין את הדינמיקה הזו. גם חלקים נרחבים מהשמאל, אני לא בטוח שמבינים אותה. היא עוברת מתחת לראדר של הערכת הסיכונים והסיכויים לביטחון ישראל ויחסיה עם הפלסטינים, העולם הערבי והמערבי.

כדי להבין את גודל העימות הרעיוני בין הלאומיסטים לג'יהדיסטים, ואת הקשר שלו לדחיקת הלאומיות הערבית-פלסטינית לשוליים, אביא את סוף דבריה של ח"כ זועבי המצטרפים לארגון המדינה האסלמית: "המרד על הדחיקה לשוליים בדרך זו מוביל להרס רב. המרד על היעדר אופק ותקווה משול לאבדנות עצמית, לנפילה לחיק האכזריות, האלימות וההרס, והתשובה לה היא ביצירת אופק אחר, יצירתי, רחב ופתוח ככל היותר, תוך שמירה על שורשיהם התרבותיים. פעילות פוליטית מרדנית במסגרת נורמות אתיות ברורות היא מה שאנו צריכים. אנו לא רוצים את צעירינו בדאעש. איננו רוצים לראותם מצטרפים לתנועות חשוכות, אויבות לתרבות והחירות והכבוד האנושיים. אנו רוצים צעירים בעלי השפעה במסגרות פוליטיות הנאבקות לזכויותינו הלגיטימיות ומעמדנו במולדתנו".

3 מחשבות על “הלאומיות הערבית כאויב הגדול של הג'יהדיזם וכתשובה לו

  1. יריב,
    ניתוח מעניין מאוד, אם כי נראה לי שאתה מתעלם מעניין חשוב ביותר:
    "העולם הערבי", או הקהל הלאומי ערבי במדינות הלאום הערביות המתערערות, רואה בישראל גורם שהשפיל את הערבים לאורך שנים, בין אם מטעם עצמו ובין כמייצג את המערב – ומן הסתם משתוקק לתגובה או נקמה על כך.
    החברה הערבית הלאומית מחוץ לישראל תשמח לראות את התנועות הג'יהאדיסטיות האלימות תוקפות את ישראל ומפרקות אותה, רק כדי שלאחר מכן תשתלט הלאומיות הערבית על פלסטין – כתקוותם. דומה שקשה לסתור הגיון זה ולהתעלם מהשאיפה הערבית העממית.
    כמובן שעל הדרך ינסו גורמים שונים לרתום טיעונים אלו לצד זה או אחר, ובעיקר להסתה נגד ישראל, שמעולם לא נתפסה בעולם הערבי כאלמנט חיובי. זה ימשיך גם תוך כדי העימות עם האיסלאמיסטים.
    לאן זה מוביל אותנו לא ברור לי. ברמה הטקטית אין ספק שראוי שהכוחות הנאורים, ובכללם החילוניות הערבית לגווניה, צריכים לשתף פעולה מול "כת השטן" הג'יהאדיסטית. אולי, רק אולי, זה יביא לאחוות עמים.
    שבת שלום,
    זרובבל

  2. מצטער מאוד, אין דבר כזה 'לאומיות ערבית'. זוהי המצאה קולוניאליסטית שנועדה לצורך 'הפרד ומשול' ובימים אלה אנו עדים לפרפורי הגסיסה שלה.
    ובנוגע לג'יהאד: כאן אין שום ספקות, ג'יהאד אנחנו הולכים לקבל, לא משנה מה נעשה. אבל אולי זה דווקא טוב. אולי עדיף להילחם באויב ברור ומובחן שהמטרה שלו היא לא רק אנחנו אלא כל העולם המערבי מאשר להילחם באיזו מין לאומיות ערבית מקושקשת שהדבק היחידי שמחבר אותה היא שנאה לישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s