חסימת סחורות לעזה – חסימת ההרתעה

ושוב על האיוולת הביטחונית שברבות מהפרות זכויות האדם: לו הייתה ישראל משנה רק עניין קטנטן, לכל הפחות נמנעת מלחסום מעבר סחורות מסוגים שונים לרצועת עזה (מדיניות שגרתית וממושכת שלרוב איננה מוכחשת ומתועדת היטב על ידי ארגון "גישה") היה הדבר יכול לשפר את איכות החיים ברצועה בימי שגרה. וזה מה שיוצר מנופי לחץ חזקים – התחושה של העזתים שיש מה להפסיד, שהפער בין איכות החיים בימי שגרה לאיכות החיים לאחר התקפה על יישובים ישראלים הוא פער כה גדול.

נכון שתחת החמאס לא צפוי רנסנס ברצועה, אבל עדיין תיעוד היקף מניעת הסחורות לעזה מלמד כי המדיניות הישראלית תורמת לא מעט למצב הקשה ברצועה. זוהי מדיניות שמטרתה ענישה קולקטיווית בזויה מוסרית וטיפשית מעשית. אין פה שום עניין ביטחוני (הסחורות עוברות בידוק ביטחוני, ולא מדובר בחלקים המאפשרים ייצור רקטות). במבחן התוצאה אנחנו מדברים על שיעורי עוני מחרידים ותחושה של אין מה להפסיד ושהחיים בלתי נסבלים. האנשים שחיים ככה לא יעיפו את החמאס בלחץ הקשיים, להפך: תנועות דתיות ופונדמנטליסטיות פורחות שהמצב קשה, בלתי נשלט, בלתי מובן, וכשנראה שהכל מאללה.

נעזוב בצד את ההוכחות הרבות בדבר תרומת הרג חפים מפשע בעת לחימה לא ממוקדת למגייסי הטרור; נעזוב בצד את הדרישה להפסיק את השליטה הישראלית על המרחבי הימי והאווירי של הרצועה; פשוט לא לחסום סחורות – לא להתעלל במיליון וחצי איש, וכך להפוך אותם למי שאין להם מה להפסיד ושמאוחדים תחת הנהגה שבתנאים אחרים אולי היו מעיזים לתסוס נגדה. יש לזכור שגם משטר טוטאליטרי זקוק למינימום לגיטימציה מהאוכלוסייה לפעולותיו.

3 מחשבות על “חסימת סחורות לעזה – חסימת ההרתעה

  1. נראה לי שהיפוכו של דבר נכון.
    ישראל יכלה להגיב על נפילת הטיל הראשון מעזה. כאשר התחיל הטפטוף של החמאס. ישראל היתה צריכה להגיב, כי אסור למדינה להבליג כאשר יורים בה טילים.
    זכויות האדם חשובות וצריך למצוא דרך להידברות עם החמאס. התירוץ שזה ארגון טרור, הוא תירוץ אבל, במקביל, אסור בשום אופן לתת לטיל ראשון ליפול ללא תגובה. ראינו שאחרי הראשון הגיעו עוד טילים ועוד טילים והטפטוף הפך לשטפון.
    בלי התלהמות ובלי לצעוק "מוות לערבים". אני מציע להידבר עם החמאס. להידבר עם כל אחד (גם עם החיזבאללה שירה מטח אתמול על צפון המדינה), אבל, במקביל, לא לשתוק.

    • לא הבנתי את הקשר בין התגובה שלך לפוסט. הפוסט התייחס לטעות שבחסימת סחורות לרצועה בזמני *שגרה* (עד כמה שניתן לכנות פה את המצב בין המבצעים כ"שגרה")

  2. פינגבק: האם נכון לצוד משגרי רקטות? | הבלוג של יריב מוהר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s