המטורפים שמובילים אותנו למאבק טוטאלי בשם גדולתינו

המטורפים שמובילים אותנו למאבק טוטאלי בשם גדולתינו, מי הם?

אלו מטורפים ההגמוניה הטוטאלית; אותם אנשים אטומים ומסוכנים, שמדברים אלינו כיביכול בשם האינטרסים שלנו, ורוצים להפוך את הקבוצה שלנו לקבוצה שהאתוס שלה הוא היחיד פה, והם האסון והסיפור הטראגי של רוב הקבוצות בישראל:

.

החילוניים הקיצוניים שגזרו פיאות של תימנים דתיים עם קום המדינה וביקשו למחוק את מסורת ישראל למען ציונות חילונית הביאו ברבות הימים שנאה כבירה לכל מה שמריח שמאל חילוני, ולהקצנה דתית; החרדים הפונדמנטליסטים שביקשו לקדם פה מדינת הלכה הביאו שנאה מוכללת אדירה כנגד כלל החרדים, על אף שרבים מהם רוצים בעיקר לקיים את אורחות חיים ולא מתעניינים או מכירים במדינה; הציונים-המייהדים שביקשו להקים פה מדינה שתבטא את זהותם של יהודים בלבד ותשים את האינטרסים של יהודים מעל האינטרסים של כל השאר, הביאו לשנאה אדירה כלפי יהודים בכלל; האיסלמיסטים, הג'יהדיסטים והלאומנים הפלסטינים הקיצוניים שחרגו ממאבק בדיכוי ואפלייה שיטתיים, הביאו לשנאה מוכללת כלפי ערבים בכלל; ואותם המתנחלים שמבקשים לנשל ולגזול ולקבוע גבולות ועובדות בשטח עבור הפלסטינים והישראלים הביאו שנאה מוכללת גם כלפי מתנחלים שרוצים לגור ביהודה ושומרון כשווים, ובלי קשר לאם הריבונות בשטח תיהיה ישראלית או פלסטינית (כמו הרב פרומן זצ"ל).

כל הקבוצות הללו קיימות בישראל וכולן רוצות לבטא את זהותן בלי שיגידו להן: אין עם פלסטיני, יהדות היא רק דת ולא לאום, דת זה פרמיטיבי, חילונים הם טמאים ובורים או כל המתנחלים הם מתנחבלים. ובכך דומים מטורפי ההגמוניה הטוטאלית מכל הקבוצות – הם כולם מבקשים לא רק דומיננטיות, אלא לשלול את זהותו של האחר ולהפוך להיות הזהות הקולקטיווית הלגיטימית היחידה או זו עם הכוח והסמכות. בכך הם מביאים על בני הקבוצה לשהם שנאה סבל וסכנה עתידית או עכשווית חמורה. אין לזלזל בעד כמה מטורפי ההגמוניה הטוטאלית הללו אטומים ומסוכנים, ולא פעם בזויים וחלאתיים, ולא מייצגים את השאיפות המהותיות של הקבוצות שבשם גדולתן הם מדברים.

בשביל להאבק במטורפים הללו צריכים ללמוד לשתף פעולה, פלורליסטים מכל המגזרים, להתרשת במעין "אליטת פלורליזם" שחבריה יודעים לתקשר ולהבין את האינטרס המשותף של הקבוצות והמגזרים מהם אנו באים. זה אפשרי, בעיקר כשיש מאזן כוחות נכון וראוי בין הקבוצות, כשיש מוסדות חברה אזרחית איתנים, וכשתחביר של הוגנות-קשוחה מפיח לאט לאט אמון בין נציגי מגזרים שונים. אמפירית, חברה אזרחית מתפתחת מצליחה לאט לאט להביא לחיבור בין נציגי קבוצות ומגזרים שונים ואפילו עוינים, למאבק משותף וחוצה-מגזרים, אפילו במדינה שסועה מישראל כמו לבנון.

אבל, הפלורליסטים צריכים ללמוד שפלורליזם שרוצה להתקיים לאורך זמן לא יכול להיות גישה "רכה", להפך, הוא חייב להיות קשוח מול מי ששואפים להגמוניה טוטאלית ובלבדית לקבוצת הזהות שלהם (זו ששואפת לא רק לדומיננטיות, אלא למחיקת האתוס של אחרים). מכאן נדרשת תכונה עזת אופי ללמוד לא לפחד מביקורת פנימית על המגזר ממנו באת – חרדים פלורליסטים צריכים את האומץ לצאת כנד הנהגה חרדית קיצונית, מוסלמים פלורליסטים לצאת נגד מטיפים קיצוניים, ליברלים פלורליסטים צריכים לצאת כנגד טהרני ה"קדמה" ושונאי המסורת וציונים פלורליסטים צריכים לצאת נגד הציונות המייהדת הרוצה להציג את עצמה כתמצית הקיום היהודי-לאומי.

זה קשה מאוד, וזה מטיל על אדם פלורליסט לצאת מול החלקים הקיצוניים בהנהגתו, ולהוריד את הכפפות כשצריך. אבל אסור לפולרליזם להיות פלורליסטי ביחס לשוללי הפלורליזם; אסור לסובלנות להיות סובלנית אל מול שוללי הסובלנות. את מטורפי ההגמוניה יש לפגוש עם נחישות, בבית ומחוץ – ולתבוע: לא להגמוניסטים; כלומר:לא למדיניות הייהוד והלאומנות היהודית הקיצונית, לא לאיסלמיזם וללאומנות הפלסטינית הקיצונית, לא למקדמי מדינת ההלכה ולא לפונדמנטליזם החילוני-ליברלי המבקש למחוק מסורות.

 

יש להזכיר שרוב הדתיים היהודים אינם שקועים או שואפים בפועל למדינת הלכה או לנישול הערבים כערך עליון, שרוב הפלסטינים והמוסלמים בישראל לא שואפים לנישול יהודים כערך עליון; ובקצרה: שרוב האנשים עסוקים בחייהם וחיי הקרובים להם ורוצים לחיות טוב לצד שימור המורשת התרבותית-מוסרית שלהם לא על חשבון אחרים, בין שהם ליברלים אורבניים או חרדים ממאה שערים.

את מי ששאופים לקדם את מורשתם על חשבון המורשת של אחרים יש לקדם עם באגרוף, אך פה מגיעה טעות קלאסית: הכללה. למשל להשתמש בעיקרון הזה של "חוסר סובלנות לשוללי הסובלנות" כדי לנגח קבוצה מוכללת, כמו חרדים או מוסלמים, בעוד שרבים מהם כלל אינם רוצים להשתלט אלא לחיות לצדנו. הזעם שלנו חייב להיות מאוד ממוקד ומנותב ספציפית לאותם הנהגות וארגונים הגמוניסטיים: חלקים מסויימים במפלגות החרדיות וברבנות, ארגוני ניאו-ציונות מייהדים, ארגונים איסלמיסטיים והשאריות של רוח מפא"י והשמו"צ המבטאים את הפונדמנטליזם החילוני, לרוב ברטוריקה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s