לבודד את הטרור לעומת לחסל את הטרור

פורסם לראשונה ב"אפשר לחשוב".

נדמה שגם אם לא מעט מומחים ביטחוניים מסתייגים מכך, שולטת בשיח הישראלי פרדיגמת "חיסול הטרור" לצד פרדיגמת ההרתעה (ובגרסתה הוולגרית – "בעל הבית השתגע"). מולם לא השכיל השמאל להציב אלא את פרדיגמת השלום. אבל נדמה שכולם כבר מבינים כי גם שלום לא יספק את אחרון הפונדמנטליסטים באזורינו, ולמעשה גם מדינות ערביות סובלות מטרור של פונדמנטליסטים. אם כן שלום יכול אולי למנוע את הטרור העממי רב-ההיקף אך הוא לא בהכרח יעלים תאים קיצוניים של טרור.
כך נשאר הטרור בעייה הדורשת טיפול בנפרד מסוגיית השלום. לשם כך דרושה פרדיגמה חדשה, אך אף מחנה פוליטי לא מציע אותה. למעשה, גם אם פרדיגמה כזו עולה בדיונים מקצועיים בדרגים הביטחוניים היא לא מקבלת דחיפה בשיח הציבורי כי דחיפה כזו יכולה להיעשות רק על ידי מחנה פוליטי או אידיאולוגי. בהיעדרו, היא נשארת בפורומים מצומצמים.
הפרדיגמה הנוספת האפשרית היא הפרדיגמה של בידוד הטרור. מי בעד לבודד את הטרור? – ישאל האריק שרון של גישה זו. והרעיון הוא פשוט: זרמים קיצוניים שמצמיחים טרור הם תופעה עקשנית שקשה למגר במהירות. הדבר היעיל יותר לעשות הוא לבודד אותם מבסיסי תמיכה שסביבם. והרי לפעילי טרור קיצוניים שרוצים להילחם על חליפות איסלמית חדשה יש תמיד מעגלי תמיכה רבים שאינם זהים להם רעיונית – יש כאלו שבעד הרעיון הזה בתיאוריה האוטופית המשיחית אבל לא בעד מימושו באלימות בפועל, כאלו שהם סתם דתיים אדוקים שרעיונות כאלו קורצים להם, כאלו שחשים ממורמרים תחת אפלייה או משטר צבאי, כאלו שרוצים לנקום מות קרובים וכו'. ללא מעגלי התמיכה הללו הגרעין הקשה מצומצם והולך ומצטמצם. איך אפשר לדעת זאת?
אפשר להסתכל על מחקר יוצא דופן: שאול קמחי ושמואל אבן הם חוקרים ב"מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים", גוף מחקר ביטחוניסטי ישראלי. מחקרם "מי הם מתאבדי הטרור הפלסטינים" יכול לשפוך אור לא רק על המוטיווציות המניעות את פעילי הטרור, המתאבדים, אלא גם לחשוף את תרומת המדיניות הפוגענית של ממשלות ישראל למגייסי הטרור הפלסטיני העמלים על הרחבת בסיס ההשתתפות בטרור: משטר הכיבוש בשטחים, ההתנהלות הביטחונית הכוחנית, היחס לזכויות הקולקטיוויות והפרטיות של הפלסטינים, היחס המקל להשפלות של פלסטינים – כולם תורמים להרחבת מעגלי ההשתתפות בטרור..
לפי המחקר של קמחי ואבן רק שליש מהמחבלים המתאבדים שנכשלו במשימתם ורואיינו על ידם הציבו פנאטיות דתית כמוטיווציה עיקרית לפעולתם. כל השאר, שני שליש מהמפגעים, הציבו מוטיווציות עיקריות אחרות: נקמה על מות קרובים או מוות של מתוקשר של פלסטינים שהשפיע עליהם, תגובה לחוויית השפלה שחוו תחת המשטר הצבאי בגדה, כאלו שמצוקות אישיות קשות שלהם נוצלו על ידי מגייסי הטרור (עניים, גייז, מעורערים נפשית שלא טופלו, כאלו שפגעו בכבוד המשפחה וכו'), וכאלו הפועלים למען שחרור לאומי מכיבוש.
אפשר כבר לראות כעת את התאימות בין פרדיגמת בידוד הטרור לזכויות אדם – ככל שיש פחות זכויות אדם מעגלי התמיכה בטרור מתרחבים (ושימו לב שזה רלוונטי לזכויות אדם הקשורות למדיניות ישראל אך גם זו של הרשות הפלסטינית, כך שזה עניין שלנו במידה רבה כיצד היא נוהגת בנתיניה). וזאת בניגוד למתח הקיים בין פרדיגמות אחרות למאבק בטרור עם זכויות האדם, הרואות דווקא בכוחניות חסרת אבחנה אמצעי נכון.
הנה ציטוט מממחקר שקמחי ואבן מתבססים עליו, להמחשה [הדגשות שלי]: "ת'אוריה חמורי, בת 26, רווקה מנפת ג'נין, חלמה להיות שהידית, להתפוצץ בירושלים עם חגורת נפץ ולרצוח עשרות בני אדם. היא נתפסה, הואשמה בקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה ובנשיאת פצצה ונדונה לשש שנות מאסר. "לצערי הרב היה מכשול, לא הצלחתי לבצע את הפיגוע", היא אומרת. "[…] אתם משתמשים נגדנו באפאצ'י, אפ 15, נגמ"שים, טנקים, כל הכלים שברשותכם. אצלנו הכלי היחיד שיש זה אנשים כמוני, לקחת חגורת נפץ ולהתאבד". "מאז שפתחתי את העיניים שלי בתור תינוקת" אומרת חמורי, "מה שראיתי זה רק מלחמות, הרוגים, שנאה, דם. מי שגדל לתוך זה לא יכול לרצות שלום. ההפך. אני רציתי לעזור לעם שלי, להקריב את חיי, להרוג יהודים ולמות".
… העיניים שלה רושפות והיא מחייכת חיוך לעגני, שבע רצון. שוב ושוב, בכל הקשר כמעט היא מזכירה את הכיבוש והעוול שנגרם לעם הפלסטיני. […]
… מה גרם לך לרצות להתאבד?
מתחילת האינתיפאדה עקבתי כל הזמן אחרי מה שקורה. ראיתי בטלוויזיה כל הזמן רק קטל ודם, ילדים פלסטינים מתים. אין לנו פרנסה, לוקחים את האדמה שלנו. הייתי רואה ובוכה. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו. אמרתי לעצמי שכמו שאתם משלמים מסים למדינה שלכם, המס שלי יהיה הגוף שלי. אני אתן את הגוף שלי למען פלסטין.
…. מה הייתה הנקודה שגרמה לך להחליט סופית להתאבד?
“מה שהיה בחומת מגן. הלכתי וראיתי מה צה"ל עשה. ראיתי אנשים מתים, הריסות.
אחר כך ראיתי בטלוויזיה תמונה של תינוקת מעזה שנפגעה בהפצצה ושמעתי שחיסלתם את מפקד גדודי חללי אלאקצה. זה נתן לי כוח אחרון. אמרתי: זהו זה, חלאס. אני הולכת להתאבד. את יהודייה. תפתחי טלוויזיה, תראי ילדים יהודים מתים בפיגוע. מה תעשי, לא תכעסי?"
אני לא אלך להתאבד.
"כי יש לכם צבא, לנו אין"."
.. חיית בשלום עם זה שכשתתפוצצי אולי ימותו תינוקות?
“כן. העיקר שיהיו מה שיותר נפגעים. גם אתם, כשאתם מפציצים במטוסים, אתם לא חושבים מי נמצא למטה. רציתי לנקום על כל טיפת דם של תינוק פלסטיני שנשפכה, כל טיפת דם של אנשים חפים מפשע. […]. זה לא היה משהו שעשיתי בצורה ספונטאנית, זה בא אחרי מחשבה ארוכה.[…]" (מתוך:קוטס–בר, 2004, מצוטט אצל קמחי ואבן, 2004).
לא כל אדם שחווה חוויות קשות, ולו המזוויעות ביותר, חושב להגיע לכדי מעשה מעוות כמו הרג חסר אבחנה של אזרחים. דרושה פה אידיאולוגיה של פנאטיות ושנאה. מאידך, האידיאולוגיה לבדה לא הייתה ככל הנראה מניעה את חמורי לבצע פיגוע התאבדות, כפי שניתן להבין מסיפורה. באותו אופן, המחבל היהודי ברוך גולדשטיין היה קיצוני וגדל על תורת כהנא עוד בברוקלין, הרבה לפני שראה מראות הרוגים ופצועים יהודיים כרופא בגדה, אבל הטריגר של מראות אלו יחד עם הסכם אוסלו אותו רצה למנוע, הניע אותו לבצע את הטבח, להיות אקטיבי. דיכוי, הרג חסר אבחנה, השפלה, וכן, לעיתים גם "פשרות", מביאים את הקיצוניים הפאסיביים לכדי אקטיביות ואת האנשים מהיישוב לקיצוניות.
אם כן, בידוד הטרור כרוך דווקא בפגיעה ממוקדת רק בפעילי הטרור ומאמץ עילאי לא לפגוע בחפים מפשע, בהפסקת ההשפלות של העם הפלסטיני וההשתלטות על אדמותיו, במתן אפשרות לעם הפלסטיני להגדרה עצמית וביטוי לאומיותו, כבודו והאוטונומיה שלו ואף בדרישה מהרש"פ לכבד זכויות אדם ולתמוך באוכלוסיות מוחלשות כך שלא יהיו טרף למניפולציות של מגייסי הטרור (25% מהמחבלים הכושלים שרואיינו במחקר של קמחי ואבן נוצלו בשל חולשות שונות, חלקם אפילו טענו שאין להם דבר כנגד יהודים). כל אלו יבודדו את הטרור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s