כשאשמה וזכויות לא עוברות בדם – הכל פשוט

זכור לי סיפור על יהודי מפורסם [שמו נשתכח לצערי] שגדל באירופה וסיפר שבני כיתתו שאלו אותו יום אחד האם זה נכון שהיהודים הרגו את ישוע. אני לא יודע, השיב, מה שבטוח הוא שאני לא הרגתי אותו.
.
יש הרבה מה לבקר את מסגרת ההסתכלות ההומניסטית שרואה באדם הבודד את המרכז לכל משמעות וחשיבה פוליטית. האדם הוא גם חלק מקהילה ומורשת עבר, ולא ניתן לנתקו. אבל אם מקבלים לפחות את הנחת העבודה היסודית של ההומניזם, כי ככל שיהיו לאדם זיקות שונות לקהילה ולהיסטוריה, את הזכויות הבסיסיות ואת העונשים המהותיים הוא מקבל בשל מעשיו שלו (לא בשל מעשי הקהילה או השושלת שלו) הרי שאז דברים נעשים פשוטים.
.
ברוח זו של שכל ישר ואנושיות בריאה:
.
– לא מענישים מישהו על רצח שביצע אביו
.
– לא מעניקים העדפה לטובה למישהו על מעשה חיובי שביצעו הוריו.
.
– לא מענישים מישהו – נניח בגירוש – כי הוריו היו מהגרים בלתי מורשים.
.
– זה אומר שכל מי שנולד כאן הוא יליד המקום. מבחינת הזכויות והחובות הבסיסיות, ילידים הם פשוט מי שנולדו במקום מסויים, ולא רק מי שאבות אבותיהם נולדו במקום זה.
.
– זה אומר שאין זכות לאיש לטעון לבעלות בלעדית על חבל ארץ בגלל שלפני 2,000 שנה אבותיו חיו בה, ועוד על חשבון זכויות בני המקום [כפי שעושה הימין היהודי הדתי].
.
– אבל זה אומר שגם אם מפקפקים בלגיטימיות ההיסטורית של הקמת בית לאומי יהודי בסיוע מעצמה קולוניאלית, נגד הרצון של המקומיים [כולל היישוב היהודי הישן] ועל חשבונם, כיום זה לא כל כך רלוונטי; לא ניתן לתקן עוול בעוול, על ידי מחיקת כל מה שנוצר פה. שהרי, כאמור, כיום כמעט כולנו ילידים פה.
.
– וכן, זה אומר שפליטות [למשל זו הפלסטינית] לא עוברת מאב לבן לנכד. ומצד שני זה אומר לפצות את הפליטים החיים פיצוי ראוי ובלי שום הסכם, כי גירוש הוא פשע נורא.
.
– זה אומר שאין שום תוחלת בלטעון שהערבים באו לפה לפני כמה מאות ממדינות ערב, או שהיהודים באו לפה ממדינות אירופה והם זרים פה -כזכור, כל הנולדים במקום מסויים הם ילידיו.
.
– זה אומר שאין שום לגיטימיות לפנות כפרים בדואים בלתי מוכרים, ולא משנה מה היה לפני שנות דור. לכן גם אין לגיטימיות לפינוי כפר שלום, גבעת עמל וכו'..
.
זה גם אומר שאין שום לגיטימיות לפנות התנחלויות מרגע שיש שם ולו ילד אחד שנולד שם (הילד לא בחר היכן להיוולד ולא חטא בקידום יישוב המבסס משטר אפלייה).
.
– מצד שני גם אין שום לגיטימיות להשית משטר אפלייה צבאי על 2 מיליון איש [פלסטינים בגדה] כדי להבטיח פריווילגיות של כ-300 אלף איש [מתנחלים יהודיים בגדה]. ההתנחלויות יכולות לדרוש להישאר תחת משטר פלסטיני או תחת משטר דמוקרטי – דו-לאומי.
.
– זה אומר שאם אין אפשרות אחרת, וחייבת להיות בחירה כלשהי בין שני פגמים מוסריים, עדיף החטא הקטן (פינוי 300 אלף מתנחלים לאזור אחר בשטח השליטה של אותה מדינה – למעשה מאזור שמעולם לא סופח אל שטח ישראל פרופר – כולל פיצויים והשארתם אזרחי אותה מדינה המבטאת את לאומיותם, מכוח החלטה של מדינה בה הם אזרחים) על החטא הגדול (השארתם 2 מיליון פלסטינים כנתינים חסרי זכויות לנצח או גירושם למדינות שמפלות אותם ושאף טבחו בהם בעבר ללא כל פיצוי ותוך רמיסת אפשרותם לביטוי לאומי, מכוח החלטה של מדינה בה אינם אזרחים).
.
– זה אומר שכל שיח הזכויות של עמים ילידיים בשמאל הרדיקלי צריך לעבור ביקורת רצינית, כשהוא זולג מהכרה חיונית בנסיבות היסטוריות ואתוס המשתמר היום בקרב אותם עמים, לרמיזה או אמירה מפורשת בעד זכויות-יתר ל"עמים ילידיים" כיום. לא ייתכן להפלות אנשים לטובה בגלל עוול שנעשה להוריהם. בתחום הזכויות והעונשין יש להתמקד בעוולות עכשוויות. עוולות היסטוריות צריכות לקבל מענה בהכרה היסטורית, תיעוד וזיכרון (כלומר ברמת האתוס בלבד), למען עתיד טוב יותר לאלו שחיים כעת ויחיו בעתיד.
.
– כלומר זה לא שההיסטוריה והתודעה הקולקטיווית לא חשובות, הן חשובות מאוד, אנחנו לא רק פרטים מבודדים, אבל אל להן לזלוג לתחום הזכויות, החובות והעונשין, כי אז נקים מערכת של קאסטות. מקומן של ההיסטוריה והאתוס בספירת התרבות והזכרון, מונח ושמור.
.
– לכן הומניזם הליברלי הקלאסי חוטא, למשל, כשהוא מזלזל בזיכרון ההיסטורי – בזיקה כמו זו של יהודים ליהודה ושומרון. הזיקה קיימת, הזכות לרמוס זכויות של אחרים בשם זיקת אבות זו, אינה עומדת במבחן של תפישת עולם הומניסטית. זה בסדר ואף חשוב לזכור את הזיקה, אבל לא לגזור ממנה בעלות או פריווילגיות בחבל ארץ מסויים.
.
– לכן לימודי הנאכבה, השואה, עוולות חאג' אמין אל חוסייני או האצ"ל, הטבח בחברון וזה בדיר יאסין חשובים מאוד, אבל אין להם השלכה מעבר לתחום האתוס והזיכרון והפקת הלקחים – הם לא יכולים להצדיק הענשה של מי שחיים כיום: גרמנים, פלסטינים או יהודים.
.
– כל כך פשוט, כל כך הגיוני, כל כך עומד בתאימות עם האינטואיציות שלנו לגבי חטאים של אנשים ספציפיים (לא נראה בעין יפה נקמה במישהו על מעשה של אביו), כל כך חסר סתירות, וכל כך קשה להבנה בישראל-פלסטין. בינתיים.זהו חלק מההיגיון של ההומניזם הרדיקלי, שהוא הומניזם קהילתני באופיו, הרואה תמיד את האדם-כחלק-מקהילה, כלומר אדם שקרוב יותר לזה הממשי מאשר לזה המופשט.

 

3 מחשבות על “כשאשמה וזכויות לא עוברות בדם – הכל פשוט

  1. האמת שלא כל כך הגיוני.
    אשמה לא עוברת בירושה וגם חובות לא צריכים לעבור אבל זכויות בהחלט יכולות לעבור(וממילא לפעמים גם חובות הכרוכים בזכויות אלא אם הצאצא רוצה לוותר על כל החבילה). הדוגמה הפשוטה ביותר היא ירושת כסף ורכוש שמקובלת ככל הידוע לי בכמעט כל תרבות. ובצדק

    באותו אופן מי שנולד במקום כלשהו שלהוריו לא הייתה זכות להיות בו לא בהכרח קיבל זכות להיות שם וק"ו שלא זכויות חברתיות מהאוכלוסייה המקומית

    • אתה יורש כסף מאבא או אימא שלך,לא מהחברה. זכות חברתית מצופה שתקבל מהחברה עצמה. אגב, ברוב המדינות המתוקנות נהוג להטיל כעת מס ירושה גבוה, כדי למנוע "שיוויון הזדמנויות לשושלות" – כלומר שיעתוק מעמדי בין דורי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s