על יחסה של הפוליטיקה לגבולות האפשר

מבחינה מסויימת יש 3 סוגים של פוליטיקה: זו הראשונה מקדשת את "גבולות האפשר" בצורה חסרת מעוף כדי לשמר את הסדר החברתי הקיים ולסמן כל חלופה לו כהזויה ולא ישימה; השנייה מבטלת את "גבולות האפשר" ותובעת אוטופיות עכשיו, שבינן לבין המציאות אין דבר; ואילו הפוליטיקה מהסוג השלישי שואפת למתוח ולהרחיב את "גבולות האפשר" כך שמה שהיה נראה פעם בלתי אפשרי הופך לממשות ומיושם בפועל.

הציונות התחילה כפוליטיקה מהסוג השלישי, בטענה כי "אם תרצו אין זו אגדה", היא הרחיבה את "גבולות האפשר". אלא שהיא הפכה להיות שילוב מדכדך של פוליטיקה מהסוג הראשון – הפוסלת כל אפשרות לחיים משותפים ושיוויוניים עם הפלסטינים כדבר בלתי ישים במהותו – עם פוליטיקה מהסוג השני – בפנטזיה של על שימור משטר אפלייה צבאי לנצח בגדה, מבלי לשלם על כך מחיר כבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s