המפתח לחברה רב-תרבותית מול שסעים חברתיים – אליטת הפלורליזם

אליטת הפלורליזם הוא מושג שאני מציע לתופעה המתרחשת בחברה אזרחית הטרוגנית ופלורליסטית. תופעה של התחברות נציגים של מגזרים שונים ומגוונים במסגרת ארגוני החברה האזרחית, בסביבה מוסדית שחותרת לעקרונות של הוגנות ושיוויון.

 

המושג מתאים למדינות רב-מגזריות עם חברה אזרחית מפותחת, ולכן מתאים היטב לישראל. כך אנו רואים בחברה האזרחית הפלורליסטית בישראל מגזרים מסוגים שונים, שלעיתים נתפשים כעוינים: חרדים, דתיים לאומיים, ערבים, אתיופים, אשכנזים בורגנים, מזרחיים וכו'. אך נציגיהם פועלים בצורה ההרמונית והשיוויונית ביותר במסגרת החברה האזרחית הפלורליסטית (כלומר אין הכוונה פה לכלל הארגונים הלא ממשלתיים, אלא לחותרי השיוויון, ההוגנות והרב-תרבותיות שביניהם – לא, למשל, לארגונים שמרנים או ארגוני GONGO).

 

אפשר לומר שלמרות שחברי אליטת הפלורליזם באים ממגזרים שונים, חלקם מוחלשים ולא אליטיסטים בעליל, עדיין יש בקרב חברי ה"אליטה" הזו משהו נבדל ומייחד לעומת מרבית האנשים. ניתן לכנות ייחוד זה כ"הון גישורי" או "הון תיווכי", דהיינו היכולת לצאת מגבולות ההיגיון של השבט שלך ולתקשר היטב עם הגיונות של קבוצות אחרות באוכלוסייה. זו היכולת לבצע מה שהסוציולוג, ניסים מזרחי, מכנה "תרגום מודולרי".

 

יש במושג זה של אליטת הפלורליזם – ובמציאות העכשווית והאפשרית שהוא מבטא – הבטחה לשפוך אור על מספר בעיות ותופעות חברתיות מרכזיות:

 

1. ריכוך כשל האוניברליזם המדומה וכשל הרלטיוויזם המוחלט:

אם בעבר ערכים כמו שיוויון והוגנות נישאו על ידי קבוצה ספציפית מאוד [לרוב על ידי לבנים אירופאים, חילוניים מהמעמד הבינוני] באליטת הפלורליזם הם נישאים על ידי קבוצה רב-מגזרית. אפילו השאיפה הכנה ביותר לשיוויון והוגנות היא רק קירוב – קירוב הנובע מהתרבות ונסיבות החיים של הקבוצה השואפת לערכים אלו. ולכן, הרי שנקודת מבט מגזרית מסויימת תמיד תיהיה פרטיקולרית ומכוונת לאינטרסים מסויימים, גם אם היא מתיימרת להיות אוניברסלית ושואפת להוגנות ושיוויון. לעומת זאת אליטת הפלרליזם הרב-מגזרית מציעה לנו תמהיל וסינתיזה של מספר קירובים, של מספר נקודות מבט קבוצתיות ומגזריות, החותרות יחד להוגנות ולשיוויון. וחתירה זו נובעת מפרשנויות ועמדות אפיסטמות שונות. כך נוצר קירוב-העל המשולב והטוב ביותר האפשרי להוגנות אמיתית, מבלי ליפול לרלטיוויזם מוסרי מוחלט.

 

2. ריכוך כשל כוח-המאבק העודף של השבטיות מול השיוויוניות:

לשבטיים יש על פניו פוטנציאל כוח יותר מאשר לשיוויוניים. היכולת להניע אנשים לפעולה נחושה למאבק נתונה לרוב ראשית בידי קבוצה עם זהות קולקטיווית מלוכדת. ולכן קבוצה כזו תיהיה עוצמתית ונחושה יותר מהתקבצות אקראית של פרטים המאמינים בעקרונות מופשטים כמו שיוויון והוגנות. והרי בעת קונפליקט חברתי חריף יש נטייה לחזור חזרה לזהויות השבטיות וכך מתפוררת ההתקבצות על בסיס ערכים מופשטים.

 

אליטת הפלורליזם היא מן יצור כלאיים בין שבט להתקבצות של פרטים – מחד מדובר לא בקבוצה אורגנית עם זהות מלוכדת, אלא בהתקבצות של אנשים השייכים למגזרים שונים שבהם צמחו; מאידך, העבודה הצמודה יחד, והאתוס הצומח של החברה האזרחית ושיתופי הפעולה, יצרו לאליטת הפלורליזם זהות-על ומאפיינים מסויימים, גם אם חלקיים, של קבוצה סוציולוגית – חבריה לעיתים מבלים אחד עם השני, מתחתנים אחד עם השני ועובדים אחד עם השני. ועם זאת, במידה רבה הם עדיין בני המגזרים שלהם ולא רק חברי אליטת הפלורליזם. זהות כפולה זו מאפשרת להם בה בעת להיות חברי קבוצתם וחברי קבוצת אליטת הפלורליזם; להיות במקביל נושאי ההיגיון השבטי ושגרירים של תיווך מול קבוצות אחרות. והקרבה היחסית בין חברי אליטת הפלורליזם מאפשרת הנעה עוצמתית לפעולה בתוך האליטה, ומשיכת חלקים מסויימים מהשבטים השונים שנציגיהם חברים בה. והזהות הכפולה הזו מאפשרת גם דבר נוסף שיפורט בסעיף הבא.

 

3. חלופה לברירת האנחנו או הם:

בחברת רב-מגזריות וקונפליקטואליות אנשים נדחקים לא פעם לבחור נאמנויות באופן דיכוטומי – אין כזה דבר מהאו"ם; או שאתה איתנו או שבפאסיביות שלך אתה מסייע לאויב. אתה חייב לתמוך בקבוצה שלך למרות כל ביקורת, כי הקבוצה העויינת תיהיה גרועה אליך בהרבה ביחס שלה. אליטת הפלורליזם מציע מוצא מהבינאריות הזו; היא מאפשרת חזון של משילות משותפת או לפחות של תפישת עמדות כוח בידי הפלורליסטים, ולא בידי מחנה זה או אחר [ ובפרט מחנה הליברלי, "הנאור", שבטרום עידן אליטת הפלורליזם היה גם המחנה הלבן והמנותק כל כך].

 

4. מוצא מברירת הדיקטטור הרע פחות:

בדמוקרטיות צעירות או במדינות המנסות לצעוד לכיוון דמוקרטיה, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן נטול תודעה דמוקרטית עמוקה, תמיד יישנה הסכנה של מתן כוח לעם, כי זה עלול לתמוך דווקא בכוחות אנטי או פסאודו דמוקרטיים. ואז הברירה היא בין מתן כוח רב לאיזו אליטה צרה או אף דיקטטור שנחשבים לנאורים יחסית, לבין מתן אפשרות לעם לבחור כוח אנטי-דמוקרטי; כלומר הבחירה היא לתת אפשרות ל"כוחות השוק" של חברה נטולת תודעה דמוקרטית להעלות גורמים דיקטטוריים, לאומניים או פונדמנטליסטים דתיים.

 

במצבי קיצון כאלו כשהברירה היא בין רע לנורא, נוטים לבחור ברע [ואיש איש יחליט מי פה הרע ומי הנורא]. אבל אליטת הפלורליזם מציאה חלופה שלישית, סבירה יותר: עד לגיבוש תודעה דמוקרטית רחבה ייאיישו חברי אליטת הפלורליזם עמדות כוח בתפקידי מפתח לא-ייציגים במדינה. כלומר מעבר לפרלמנט והממשלה שנתונים לבחירה לפי עקרון הרוב, יאיישו חברי אליטת הפלורליזם את הקצונה הבכירה בכוחות הביטחון; וכן עמדות בפקידות הבכירה; במערכת המשפט ובסוכנויות הידיעות והתקשורת הממשלתיות ובמערכת החינוך. כך יוכלו חברי אליטת הפלורליזם לאזן ולבלום ניסיונות של מנהיגים אנטי-דמוקרטיים, שעשויים להבחר בחברות שהתודעה הדמוקרטית לא רווחת עדיין בקרבן, מלכרסם בדמוקרטיה או לחסלה.

 

וזה תחליף עדיף לשליטה של אליטה חילונית ופרו-מערבית במדינות כמו מצרים ובעבר גם טורקיה. מחד, בשל היותם רב-מגזריים, סביר שחברי אליטה זו ייזכו ליותר לגיטימציה מהעם ביחס לכל אליטה צרה אחרת; מאידך, הם אינם מחוייבים לשבט אחד וללוגיקה שלו, וכך אינם מהווים דיכוי כה בוטה של רצון העם, אם כי מונעים מהעם להמליך גורם אנטי-דמוקרטי שיידכא מיעוט ו\או שגם לעם יהיה אחר כך קשה להוריד.

 

 

אם כן, אליטת הפלורליזם אכן מאפשרת לצאת מעבר לדיכוטומיית הגן והג'ונגל ולקיים חברה רב-תרבותית במקום חברה שהייתה עד עתה רב-שבטית או מולטי-אתנית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s