הקשר בין תוכנית פראוור לקפיצת יילודה שתיצור מלכודת עוני

אזהרת גזענות: פוסט זה לא עוסק או מוטרד משיעורי הילודה בחברה הבדואית, וכך גם הדמוגרפיה הבדואית לא צריכה להיות עניינו של איש ואיננה עניינו של פוסט זה. הנושא פה הוא שיעורי ילודה שהם תוצר של התערבות המדינה, בקרב החלקים העניים של החברה הבדואית, בשל הניסיונות לדחוף אותם בכפייה מהכפר לעיר ובכך מופרים איזונים טבעיים.

העיסוק בבעיות דמוגרפיות נוטה ללבוש צבע גזעני ולעלות תבניות חשיבה שבלוניות. פה, אם כל הרגישויות, אני מנסה להראות בעייה חברתית שתביא לעוני קשה בשל שיעורי ילודה לא טבעיים ולא סבירים שיזיקו לקהילה מוחלשת. זה לא פתח לחגיגת פחדים דמוגרפיים, והבעייה לא נובעת מהזהות האתנית של הקבוצה בה מדובר [בדואים עניים], אלא מעונייה. הנושא כאן הוא מלכודת העוני שצפויה כתוצאה מתוכנית פראוור להיות מנת חלקם של עניי החברה הבדואית.

בכל העולם, ובפרט בחלקיו הפחות מפותחים, עוני מוביל לעלייה בשיעור הילודה, במיוחד בהקשר של אבטלת נשים. והעלייה בשיעור היילודה מחמירה בתורה את העוני שמגדיל את שיעור היילודה באקו-לופ:  פה ישנו מאמר באקונומיסט שמסכם מספר מחקרים נחשבים בנושא

Poor families seem to face a demographic-income trap: poverty in the parents’ generation promotes higher fertility which is associated with poverty in the next generation. The practice of having large, poor families seems to be handed down from mother to daughter.

תוכנית פראוור צפוייה להקפיץ את האבטלה בקרב הבדואים והבדואיות פי 4; כלומר בקרב החלק העני של האוכלוסייה הבדואית שגם כך נמצא בתחתית. גם במדדים כלכליים אחרים צפוי להיות רע יותר מצבם של הבדואים הכפריים שיידחקו לעיירות הסלאמס – וזה מה שתוכנית פראוור מתכננת לבדואים. הנשים הבדואיות גם נהגו מסורתית לעסוק בחקלאות אך בעיירות הן זה נהוג שיצאו לעבודה. זה יגדלי עוד את אבטלת הנשים.

אם כן מהלך ממשלתי זה יחליש את הבדואים העניים לדורות בשל שיעורי ילודה שהקהילה הבדואית לא תוכל לשאת היטב [שיעורי ילודה גבוהים עוזרים למשפחות עניות לשרוד – גם אם בדוחק – בזכות עבודת הילדים והנוער, אבל מקטינים את הסיכוי לצאת ממעגל העוני הקשה].

ממש לא מעניין אותי ההיבט הגזעני של הפחד הדמוגרפי. מצדו שהבדואים יהיו 90%, אבל שיעורי ילודה כאלו בחלק הכי עני של הקהילה הבדואית זה מתכון לאסון חברתי שייפגע קודם כל בבדואים העניים. רע כללי. וככזה צריך לראות אוו כניסיון של הממשלה להנדס את החברה הבדואית ובעקיפין את הפיריון בה – גם אם התוצאות של הינדוס זה הפוכות מהראציונאל הגזעני של הממשלה.

5 מחשבות על “הקשר בין תוכנית פראוור לקפיצת יילודה שתיצור מלכודת עוני

  1. ממשלת ישראל כבר מזמן מהנדסת את החברה הבדואית ובאופן עקיף את הפריון בה בכל שהקימה בנגב בית חולים מודרני, מרץ של קצבאות ביטוח לאומי ופיתוח מקורות תעסוקה לא חקלאיים, וההינדוס הזה, ומכאן שינוי אורח החיים של הבדואים, הוא בלתי נמנע. השאלה היחידה היא האם בעקבות השינוי יתחזקו האלמנטים השליליים או החיוביים בחברה הבדואית. המחשבה שממשלת ישראל יכולה לא להנדס את הבדואים ולשמר בכיף את אורח החיים שלהם היא פשוט לא מציאותית בצורה קיצונית (בערך כמו המחשבה שתושבי הפזורה הבדואית מתפרנסים מחקלאות)

  2. ועוד נקודה לעניין, שחוזרת לשאלה שטרם קיבלתי ביסוס עליה לגבי אופיים ה"חקלאי" של יישובי הפזורה הבדואית. מעיד הימני הקיצוני גדעון לוי לאחר ביקור באום אל-חיראן:
    "מרבית התושבים כאן הם שכירים מחוצה לו, חלקם אקדמאים, לא מעט מורים ושלושה עורכי דין. הם רוצים בית בכפר, לא בית בעיירה נחשלת."
    האם העובדה שרוב האוכלוסיה היא לא חקלאית מצדיקה את פינוי האנשים ממקום מגוריהם הנוכחי אל עיירה קיימת או חדשה? לאו דווקא. אבל העדות של גדעון לוי חושפת את לב העניין: השאלה היא לא האם הם יישארו חקלאים שלווים או שיידחקו לעיירות נטולות מקורות פרנסה. מדובר באוכלוסיה שרובה בכל מקרה לא חקלאית ומקורות הכנסתה לא תלויים במגוריה במקום הנוכחי. כמו בני דורי הבורגנים וואנבי, גם הם מעדיפים בית בפרוור כפרי על פני מגורים בסביבה עירונית. בכל מקרה הם ימשיכו לנסוע ברכב לאותו מקום העבודה.

    • זאת אי-הבנה של החברה הבדואית והערבית בכלל. החקלאות היא השלמת הכנסה גם בהרבה בתים שאינם חקלאיים פרופר. למעשה זה קיים במידת מה גם במגזר החקלאי היהודי. לוי לדעתי מתכוון לומר שלא מדובר במי שהם רק חקלאים, אבל התיאור שלו לא מדוייק אלא התרשמותי. בנוסף, לא יודע עד כמה הכפר הזה מייצג את שאר הכפרים

  3. אם החקלאות היא בסה"כ השלמת הכנסה, איך זה מתיישב עם הטענה שלה שעזיבתה במעבר לעיירות יקפיץ את האבטלה פי 4?
    ובנוסף – אני לא חושב שהפיתרון לבעיית היחס המקובל במגזר הבדואי לנשים וחירותן צריך להיות לתת להן להמשיך לטייל עם עדר כבשים במדבר. לטעמי הוא צריך להיות שינוי היחס המסורתי בחברה הבדואית לעבודת נשים מחוץ לבית, לעצמאות החברתית והכלכלית שבאה איתה, ולכל היוצא בזאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s