משטר דחיסה – איך מצופפים את המרחב הפלסטיני בגדה

תמונה

משטר הדחיסה בגדה – הפלסטינים מצטופפים ברובם ב"מתחמי הדחיסה" הלבנים [המכונים שטחי A ו-B]. תמונה באדיבות בצלם.

בעצם ניתן לכנות את המשטר בגדה כמשטר דחיסה וזה יהיה התיאור המדוייק ביותר שלו. ממבט-על התפקיד העיקר שממלא המשטר הצבאי הישראלי בשטחים הוא זה של ציפוף הפלסטינים על מינימום שטח. אגב כך נוצר גם פיצול של הקהילות הפלסטיניות וקיטוע השטח בו הם מקיימים את מרקם חייהם.

 הדחיסה של מרחב החיים הפלסטיני מתבצעת ב-12 טקטיקות עיקריות ולכאורה לא קשורות:

 –

1. "מתחמי דחיסה" להתיישבות פלסטינית על בסיס עיוות הסכם אוסלו – השטחים הידועים כשטחי A ו-B הם בעצם מתחמי דחיסה צפופים, עשרות מובלעות, רובן קטנות מהרצליה, של אזורים פלסטינים אוטונומיים למחצה, המנותקים אחד מהשני. חשוב מכך, אותם מתחמים דחוסים בהם חיים רוב הפלסטינים מנותקים  במידה רבה ממרבית שטח הגדה – השטח המרווח והזמין לפיתוח עתידי ולחקלאות – זהו שטח C שבשליטה ישראלית מלאה. בנתונים: כ-2 מיליון פלסטינים חיים ב"מתחמי דחיסה" מקוטעים המהווים יחד 40% מהגדה [שטחי A+B]. זאת בעוד שכ-300 אלף מתנחלים, חיים על 60% משטח הגדה, הלו הוא שטח C שבשליטה ישראלית, כשכ-150 אלף פלסטינים מצטופפים בכפרים חסרי תוכניות מיתאר באותו שטח שבשליטה ישראלית ונמנע מהם פיתוח. בחברה שחקלאות היא חלק ניכר מהכנסתה, הדחיסה הזו היא הרסנית במיוחד שכן חקלאות דורשת שטחים נרחבים. [ר' בהקשר זה את העתירה של רבנים למען זכויות האדם וארגונים נוספים להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בשטח C]

 –

2. הכרזות על אדמות בחזקה פלסטינית כעל אדמות מדינה על בסיס עיוות החוק העות'מני והקצאתן כמעט אך ורק להתנחלויות – בשל אי-ההסדרה של האדמות בגדה [ר' סעיף 7] ניתן לעיתים למצוא פתח משפטי להכריז על אדמות ששנים היו בחזקה פלסטינית כעל אדמות מדינה, ואז הן מופקעת מהפלסטינים וכמעט אף פעם לא יוקצו לטובת התיישבות פלסטינית. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח ו"במקום" נאלצה המדינה לחשוף מידע שביקשה להסתיר. מתברר שמאז 67' הקצתה המדינה 30% מהאדמות המוגדרות "אדמות מדינה" לטובת ההתנחלויות, ואילו לפלסטינים הקצתה רק 0.7% מאדמות אלו. http://rhr.org.il/heb/2013/07/13043/

 –

3. ניפוח תמוהה של תחומי השיפוט של ההתנחלויות כך שיחולו גם על אדמה פלסטינית וימנעו ממנה פיתוח. לדוגמא שטח השיפוט של מעלה אדומים הקטנה דומה לזה של תל-אביב. כך רואים כי ההתנחלויות נבנות כדי ליישב יהודים על חשבון הפלסטינים, ולא לצדם. מחד לא מקצים אדמות מדינה לפלסטינים ומקצים בשפע למתנחלים, מאידך כוללים בתחומי השיפוט של ההתנחלויות גם אדמה פלסטינית פרטית ומנטרלים חלק ניכר מאפשרויות הפיתוח שלה.

 –

4. ועדות תכנון צבאיות מונעות כמעט כל בנייה ופיתוח בכפרים פלסטינים במרבית שטח הגדה [שטח C]: התוצאה היא בנייה לא מוסדרת בלית ברירה והריסות בתים מוגברות. לעיתים כפרים שלמים אינם מוכרים ונמצאים בסכנת הריסה. את תושביהם מנסים לייאש באי מתן תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל וביוב, כדי שיעבור לשטחי הדחיסה [A+B] המיועדים להתיישבות פלסטינית [כמו במקרה של סוסיא הפלסטינית]. המטרה היא דילול שטח C מפלסטינים וגירושם למתחמי הדחיסה A ו-B.

 –

5. הכרזה על אדמות מדינה סביב מובלעות של אדמה פלסטינית כך שהמובלעות יוצאות בפועל מחזקת הפלסטינים שכן התנחלויות נבנות סביבן. במקרה הרע פשוט בונים על המובלעות הללו של אדמות פלסטניות בתים למתנחלים, במקרה הטוב "מכבדים" את הקניין הפלסטיני, אך מרוקנים אותו מתוכן כשאין לפלסטינים גישה לאדמותיהם במובלעות או יכולת לבנות\לעבד את האדמה – כך שהיא נותרת פארק טבעי בלב התנחלות.

 –

6. שמורות טבע וגנים לאומיים מאפשרים בנייה למנתחלים בשטחם אך לא לפלסטינים. האם לפי רשות הטבע והגנים המתנחלים הם חיות מוגנות? אני מוצא זאת מעליב למתנחלים.

 –

7. אי הסדרה של קרקעות מאפשרת השתלטות קלה של קיצוניים מקרב המתנחלים על קרקע פלסטינית. ישראל הפסיקה ב-67 תהליך הסדרה שהחלו הירדנים והבריטים בקרקעות הגדה. זה אומר שאין רישום מרכזי מדוקדק של איזו קרקע שייכת למי ומהן הגבולות המדוייקים של החלקות ברמה של קואורדינטות מודרניות. לכן להוכחת בעלות צריך אדם להציג תעודות ישנות מהתקופה העות'מניות שהגבולות בהן לא תמיד ברורות במדוייק. בשילוב עם החוק העות'מני הקובע כי עיבוד של קרקע במשך מעל 10 שנים מאפשר קבלת חזקה עליה, פותח הדבר פתח להשתלטויות של קיצוניים מקרב המתנחלים על קרקעות פלסטניות. תמיד ניתן לעבד קרקע ולטעון שאתה כבר עשר שנים במקום ולך תוכיח אחרת.

 –

8. הכשרה בדיעבד של התנחלויות ומאחזים שקמו על אדמות פלסטיניות פרטיות. לעיתים בשיטת ההשתלטויות שפורטו מעלה.

9. בניית מאחזים והתנחלויות סביב יישובים פלסטינים כדי למנוע פיתוח עתידי שלהם.

 –

10. הכרזת שטחי אש צה"ליים באזור בו יש כפרים פלסטינים וכך ניסיון לדחוק אותם. כך קורה בדורם הר חברון שם מתעקש צה"ל לפנות מספר כפרים פלסטיניים משטח אש נרחב.

 –

11. "שטחים ביטחוניים מיוחדים" סביב ההתנחלויות הכוללים גם שטחי חקלאות פלסטיניים ומונעים את עיבודם הסדיר. ולעיתים הם נרחבים ללא הגיון בטחוני ברור.

 –

12. רצועת עזה, אחד מהאזורים הצפופים בעולם, לא יכולה להתקיים כשלעצמה אך נותקה מהגדה המרווחת יותר. 

 מדיניות דומה מופעלת נגד בדואים פלסטינים בנגב ונגד עוד פלסטינים אזרחי ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s