השליטה הישראלית בגדה מטעמי ביטחון? אז תנו שליטה אזרחית לפלסטינים

רבים ובכירים בישראל משתוממים: אנחנו? אנחנו שולטים בפלסטינים רק בגלל צרכי ביטחון; רק בגלל הסירוב שלהם לשלום; רק בגלל תוקפנותם נגד ישראל ונגד אזרחיה. מטעמי ביטחון…
אבל הטלת משטר צבאי על הפלסטינים, גם בתחומים אזרחיים (ברוב שטח הגדה), איננה מתחייבת כלל מתוך שיקולי ביטחון. היא מלמדת כי הנימוקים הביטחוניים הם משניים בלבד לצורת השליטה הישראלית בגדה.
אז אתגרו אותם; אתגרו את המנופפים בהכרח הביטחוני למשטר הצבאי בגדה; אתגרו את שרי ישראל וח"כי הקואליציה:
עתיד הגדה יוכרע בהסדר? בסדר, אבל למה מתקיים שם בינתיים משטר צבאי על מרבית שטח הגדה? הטענה היא שהמשטר הצבאי הישראלי בגדה נובע רק מצרכי ביטחון? אם אכן כך, האם הייתם מוכנים שלצד הנוכחות הצבאית-ביטחונית הישראלית, ניהול העניינים האזרחיים בכל הגדה יתבצע בידי כלל תושבי הגדה במקום בידי הצבא? הייתם מוכנים שבניהול כלל תושבי הגדה יהיו רשות לתכנון ובנייה שתתכנן ותיתן אישורי בנייה; מועצת מקרקעי הגדה שתקצה "אדמות מדינה" לתושבי בגדה, חברת המים של הגדה, רשות הטבע והגנים של הגדה, רשות לניהול מחצבים ומשאבי טבע בגדה; גוף שיאשר הגירה לתוך הגדה וכו'?
אם לא, למה לא? בפורמט הזה השליטה הביטחונית נשארת ישראלית ועתיד הגדה עדיין יכול להיות מוכרע לכל כיוון בהסדר עתידי – אם בסיפוח נבחר, החיים האזרחיים יהיו כבר מוסרים; אם בניתוק נבחר, גם אז טוב שיש בסיס לניהול אזרחי בכלל השטח. אז מה רע?
כן, רוב מוחץ של ראשי מערכות הביטחון ב-20 השנים האחרונות מתנגד למשטר הצבאי בגדה [מה שעשוי לרמז על היותו לא חכם ואף מזיק ביטחונית]. ומראש אין למשטר הצבאי בגדה היגיון ביטחוני מובהק: זה לא שהמשטר הצבאי מכוון נגד תומכי טרור כך שכל תומך טרור ללא הבדל דת ולאם הוא נתין משולל זכויות וכל מי שאינו מעורב בטרור הוא אזרח עם זכויות. הזכויות האזרחיות בגדה מחולקות לחלוטין לפי מפתח אתנו-לאומי כך שגם פלסטינים שאינם קשורים לטרור עדיין משוללים זכויות אזרחיות וגם יהודים הקשורים לטרור יהודי עדיין זוכים לזכויות אזרחיות (ולרוב גם לחנינה מפנקת על פשעי רצח וחבלה).
אך עוד מעבר לכך, אותו משטר צבאי ממלא פונקציות אזרחיות לחלוטין שאין כל סכנה להעביר לניהול ייצוגי-יחסי של כלל תושבי הגדה. למעט מובלעות צפופות ואוטונומיות-למחצה (שטחי איי ובי), במרבית השטח הרציף של הגדה (שטח סי) נלקחה השליטה הפלסטינית גם מתחומי חיים אזרחיים בהם הם שלטו פעם, אפילו תחת המשטר הצבאי הישראלי.
לדוגמא, רק ב-1970 בוטלו וועדות התכנון הפלסטיניות והפלסטינים הוכפפו לגופי תכנון של הצבא (של "המינהל האזרחי"). הן בוטלו לא בחקיקה של הכנסת, אלא בצו צבאי. ומאז צה"ל שולט בתכנון הפלסטיני בכל הגדה ואחרי הסכם אוסלו במרבית הגדה (שטח סי). למתנחלים מערכת תכנון נפרדת, אזרחית, ועם ייצוג לאוכלוסייה המקומית – כנהוג בדמוקרטיה. לפלסטינים פקידים צבאיים ייתכננו [ולמעשה ימנעו לרוב אפשרויות בנייה, גם על קרקע פלסטינית]. עתירה לבג"צ של "רבנים למען זכויות האדם" [שאני מדברר] מנסה לשנות זאת.
שליטה אזרחית הייתה יכולה להינתן לכלל תושבי הגדה, ביחס לחלקם באוכלוסייה, גם להקמת מועצה לניהול קרקעות הגדה; "מועצת מקרקעי הגדה" שתקצה את "אדמות המדינה" הרבות לא באמצעות גוף צבאי ובלתי שקוף ["המינהל האזרחי"] אלא על ידי גוף אזרחי וייצוגי. המינהל שמפעיל הצבא מקצה "אדמות מדינה" כמעט אך ורק למתנחלים [במקרים בודדים קרקעות הוענקו לפלסטינים כי סולקו ממקום מושבם המקורי]. גוף כזה יכול היה, כמו שאר הגופים האזרחיים, להיות כפוף לחוקי צדק חלוקתי כך שלא יפלה את המיעוט היהודי. אך המטרה היא לא צדק חלוקתי, אלא התפשטות.
שליטה על מדיניות ההגירה אל תוך הגדה יכולה הייתה להימסר לכלל תושבי הגדה, ללא כל סכנה ביטחונית. היה קם גוף ייצוגי שהיה שוקל האם אזרחי ישראל תושבי הקו הירוק, או אזרחי ארה"ב או אזרחי כל מדינה אחרת, שרוצים להגר לגדה רשאים לעשות כן. מועמדי הגירה אלו היו מגישים בקשה לגרין-קארד [ע"ש הקו הירוק] לגוף ההגירה של הגדה, ובקשתם הייתה נידונה על ידי ועדה המייצגת את כלל תושבי הגדה – האם לקבלם או לדחות את בקשתם להגר לגדה. סכנה ביטחונית? אולי סכנה לאג'נדות אחרות..
סמלים וקישוט הדרכים בדגלים ברחבי שטח סי, שלטים, עיצוב נוף אזרחי, כל אלו יכלו להינתן לסמכות כלל התושבים בגדה, כולל אלו הפלסטינים, ללא שום סכנה ביטחונית. בפרט כשצה"ל יכול להמשיך לשלוט במקרים בהם השילוט נדרש ביטחונית – כמו האזהרות מכניסה לשטחי איי ובי. כיום כבישי שמובילים בעיקר לכפרים פלסטינים נתונים לשליטה סמלית-קישוטית של מועצות מקומיות של ההתנחלויות בלבד.
אם התשובות לאופציות האזרחיות הללו שליליות, אזי השליטה הישראלית הצבאית בגדה לא נובעת רק בשל צרכי ביטחון. היא נובעת מאג'נדות אחרות: סחיטה של וויתורים טריטוריאלים מהפלסטינים, רצון לספח את הגדה או חלקים ממנה, אולי בעצם ענישה קולקטיווית על תוקפנות, טרור והתנגדות (ענישה גחמנית, לא ענישה שמפחיתה טרור בפועל, שכן בטווח הארוך שיעור הטרור לא יורד בשל השליטה הצבאית הישראלית, אם כבר הוא עולה)  וכן הלאה…
ואם יסתבר שהמשטר הצבאי בגדה הוא גם קטליזטור כביר של טרור, הרי שיוצא שהמשטר הצבאי בגדה מוצדק בטעמי ביטחון שהוא אחראי משמעותי להיווצרם.
גם טיעונים אחרים חלשים למדי – נסיגה מהגדה תביא לטילים פלסטיניים על גוש דן? אין קר בין מסירת שליטה אזרחית לנוכחות צבאית. ולמעשה, כבר היום יש טילים פלסטינים שיכולים להגיע לגוש דן – מרצועת עזה, שם שולט ארגון פלסטיני קיצוני יותר מהפת"ח, ובכל זאת שיווי משקל הרתעתי מונע שיגורים כאלו שלא בעיתות ריסוק רצועת עזה.
ישראל תמיד ידעה להגן היטב על גבולותיה מכוחות חיצוניים, גם בגבולות 67', היא תמיד סבלה כשקיימה שליטה צבאית חלקית על אוכלוסייה עויינת. אז האומנם המשטר הצבאי בגדה בא מטעמי ביטחון? טיעון זה לא פוגש את מכלול העובדות באף צומת.

מחשבה אחת על “השליטה הישראלית בגדה מטעמי ביטחון? אז תנו שליטה אזרחית לפלסטינים

  1. האם הגרסה הרשמית של המדינה זה שהשליטה בשטחים היא רק מטעמי ביטחון.
    אני לא חושב שמנסים לטעון כך בכלל.
    הרבה מממשלות ישראל טענו בגלוי שאלו שטחים שלנו ואיננו מוותרים עליהם. ממילא אין סיבה לקבוע מדיניות הגירה לאזור שתישלט בידי תושבי המקום.

    עם זאת, אני בהחלט חושב שכדאי להעביר את סמכות התכנון לחלק מהשטח לידי הפלסטינים (בעיקר שטחי היישובים הקיימים וקצת מסביבם.) כמו גם סמכויות אזרחיות נוספות באזורים שסביב היישובים הפלסטינים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s