הסוציולוגים סנאוו ובנפורד מדברים על 3 סוגי יצירת משמעות ["מיסגורים"] בשדה הפוליטי: 1. מיסגורים המפרשים את המציאות. 2. מיסגורים המציעים פעולה להשגת מטרה. 3. מיסגורים שמטרתם לשלהב קהל יעד לפעולה\התלכדות\בניית זהות, ומתחזים לעיתים במחוזותינו להצעת פעולה. למשל ההצעה להעמיד לדין "ח"כים בוגדניים" שלא גילו שום סוד שלא היה ידוע כבר לכל. ברור לחלוטין שהקריאה הזו לא מציע פעולה קונקרטית ריאלית – אין כל בסיס או אפשרות להעמידם לדין. מדובר בפריים של שילהוב הקהל.
כמוהו הקריאה לגייס חרדים, לגרש סודנים ולמחוק את העזתים. המיסגורים המשלהבים של הימין\מרכז מתחזים למיסגורי פעולה, אבל הם רק מיסגורי שילהוב שלא לוקחים את עצמם ברצינות.
המיסגורים המשלהבים של השמאל, לעומת זאת, מתחזים למיסגורי פרשנות של המציאות: זה מזכיר לי את השואה, הפאשיזם כבר כאן וכו'.
אבל מה זה אומר על הימין ועל השמאל שהראשון משלהב את הקהל שלו בקריאה מדומה לפעולה והשני שקוע בעלק-פרשנות מוגזמת ומהדהדת כדי לשלהב??
ולמאמר עצמו:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Benford%20Snow%20ARS.pdf
הבלוג של יריב מוהר 
ממה שקראתי בקישורית , וממה שאני מכיר בכלל, שלושת ההבחנות הללו לא סותרות אלא משלימות האחת את השניה. בכל חברה פועלים 3 הכללים האלה במשולב, אלא שקרוב ולודאי בעצימות משתנה בכלל, ובינן לבין עצמן. לכן לדעתי זו טעות להצמיד את הימין לכלל אחד ואת השמאל לכלל השני. צריל לראות מה הרכב ומינון 3 המרכיבים האלה בכל תנועה חברתית-פוליטית. ההמלצה להעמיד "ח"כים בוגדניים" יכולה לנבוע מכל אחת משלושת "המסגורים" או שלושתם ביחד. אני מציע לבחון כל פעולה פוליטית, בין אם מהימין ובין אם משמאל, לפי שלושת הקריטריונים האלה ולראות אם כולם מתקיימים בכל בדיקה ומה עצימות כל עקרון בפעולה הפוליטית הנבדקת.
בברכה