האם זהות המדינה נובעת מהתהליך הדמוקרטי או משייכות למעמד בעלי הבית?

האם זהות המדינה נובעת מהתהליך הדמוקרטי או משייכות למעמד בעלי הבית?
ברור לנו שהולנד היא מדינה בעלת זהות לאומית מסויימת כי רוב מוחץ של אזרחיה הם פלמים; ברור לנו כי לבלגיה זהות לאומית קצת שונה, חצי-פלמית, כי רק כ-60% מאזרחיה הם פלמים. זה מלמד כי במדינות הללו זהות המדינה היא תולדה של המשחק הדמוקרטי ונובעת מתודעת האזרחים ומיחסי רוב ומיעוט.
בכיר "בבית היהודי" התבטא לאחרונה כי הערבים הם אורחים בישראל. המטאפורה של "מי בעל הבית" משחקת בישראל תפקיד קריטי ביחס למדינה וליחסי המיעוט והרוב. זו מטאפורה המבטאת תפישה מסויימת של זהות המדינה והזיקה אליה. כאילו מעבר למעמד של האזרחות יש חלוקה נוספת לשני מעמדות: בעלי בית ואורחים. בגבולות 48' כולנו אזרחים, גם הערבים, אבל רק ל"בעלי הבית", היהודים, שמורה הזכות לעצב את אופיו של הבית ואת חזותו; האורחים יכולים "לקחת אוכל מהמקרר", להשתמש בשירותי הרווחה, הכלכלה והבריאות של הבית, אבל לא לומר שום דבר על ניהולו ואופיו. בקצרה הזכות להשתתף בעיצוב זהותו של הבית שמורה בלעדית לבעלי הבית, לא בגלל שהם הרוב בבית, ולכן ממילא דעתם תכריע [תפישה דמוקרטית], אלא בגלל שהם שייכים לקטגוריה נבדלת מראש, בלי קשר למשקלם באוכלוסייה, לקאסטה של "בעלי הבית". לכן לאורחים אין זכות אפילו להציע את "מסמכי החזון" שלהם, לדמותו של הבית והיחסים בתוכו. גם אם ברור שייכשלו כמיעוט שלא יצליח לקדם את האג'נדה שלו אלקטורלית, עצם הבעת עמדה על דמותו של הבית אינה לגיטימית.
השאלה היא האם זהות המדינה היא חלק מהדמוקרטיה או מחוץ לדמוקרטיה? 
למדינות דמוקרטיות יש זהות לאומית כי לרוב האזרחים שלהן יש זהות מסויימת. זהות המדינה היא נגזרת של התודעה הקולקטיווית הלאומית של רוב האזרחים. במדינה דמוקרטית, ברגע שהרוב יהפוך למיעוט, תשתנה גם זהות המדינה. אם ידרוש הרוב-לשעבר כי הזהות שלו עדיין תיהיה זהות המדינה, גם לאחר שהפך למיעוט, הדרישה הזו תהפוך באחת מנגזרת טבעית של הכרעה דמוקרטית, לתביעה חסרת סיכוי. צעד כזה ניתן יהיה לבסס רק בכוחנות ברוטאלית ובהיעדר הוגנות; רק כשלמיעוט שהיה פעם רוב יש עדיין כוח עודף.
במרבית המקרים המיעוט שאינו חלק מהתודעה הקולקטיווית הלאומית של קבוצת הרוב לא יכול לאיים באמת על זהות המדינה כי השפעתו בבחירות קטנה יותר. נדיר מאוד שמיעוט הופך לרוב. ולכן לרוב הזהויות של המדינות הן יציבות יחסית. האיום הוא פקטיבי, בגדר הפחדה. אבל היה ויקרה שהיעוט יהפוך לרוב זהות המדינה תשתנה. מי שלא מוכן לקבל זאת, מוכן לקבל דמוקרטיה רק כל עוד הוא הרוב. הוא עשוי להיאחז בטיעון של "הזכות להגדרה עצמית", אך זכות זו אינה זכות החורגת מהדמוקרטיה אלא זכות הנגזרת מהדמוקרטיה, מהרכב האוכלוסייה ובעיקר מהתודעה הקולקטיווית בה אוחזים רוב האזרחים. ומן הסתם זכות להגדרה עצמית אינה בהכרח בלעדית – ולא בהכרח כוללת ריבונות בלעדית או ריבונות בכלל (ע"ע הבאסקים).
בישראל, בוודאי זו שבגבולות 48', כל זה רחוק מאוד מלאיים באמת. הפלסטינים אזרחי ישראל מהווים כ-20% מהאוכלוסייה. אין דראמות גדולות במאזן הדמוגרפי. מדוע ההיסטריה על זהות המדינה? מדוע המפלצת מדינת כל אזרחיה\קהילותיה מאיימת כל כך? כנראה כי היא מרמזת שזהות המדינה היא חלק מהמשחק הדמוקרטי. אין בעלי בית ואורחים, יש זהות הנקבעת מיחסי רוב ומיעוט. היא לא זהות פחות יהודית (רוב ברור של אזרחי המדינה הם יהודים), היא כן יותר דמוקרטית.
המצב הנוכחי הוא להערכתי שיקוף של הלך רוח בעייתי. הוא נובע בחלקו מגזענות או בדלנות ובחלקו מתפישה, מובנת משהו, של רוב היהודים שלהיות מיעוט זה למות. ולכן עמדת הרוב [עמדת בעלי הבית] צריכה להיות מחוץ למשחק הדמוקרטי. אבל החשש הזה לא מפחית את הסכנה, הוא מבסס את הרחקת היהודים מטראומת המיעוט הנרדף על החוסן לבדו, ולא לעולם חוסן, במקום על תפישה דמוקרטית עמוקה שהייתה חסרה בכל המקומות שרדפו יהודים. זהות הנובעת מהדמוקרטיה, מחזקת את הדמוקרטיה ומרחיקה את סכנות העבר האפל.
זהות כזו, הנגזרת מהדמוקרטיה ולא מקאסטות נפרדות, גם יכולה להיות פתוחה יותר לכלול גם ביטוי של זהותו של המיעוט – ולו במידה יחסית – באתוס של המדינה ובסמליה. כשיחסים כאלו משתרשים, יש סיכוי טוב יותר שבתסריט הדמיוני בו יהפוך הרוב למיעוט, ישתמר העקרון שגם לזהות המיעוט יש ייצוג כלשהו בזהותה של המדינה. וכך לא נחווה משחק סכום-אפס, גם למיעוט יהיה מקום וגם למיעוט העתידי שהיה פעם רוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s