למי הארץ הזו ומדוע – על הרטוריקה של הבעלות

 נפתלי בנט העז לאחרונה לומר דברים ברורים: ארץ ישראל כולה שלנו בשם הבטחה אלוהית. ברוח דבריו ומשנתו, אותה הבטחה גם אומרת שאסור לוותר על אף חלק מהארץ, ושאין בה מקום למשילות לאומית של מיעוטים שאינם יהודים וחובה בה משילות יהודית.

צודק זוהי הבטחה אלוהית שלא ניתן להתווכח איתה, הרי תומכים בפרשנות זו לרצונותיו של אלוהים כל היהודים האורתודוקסים [למעט: חרדים לא ציוניים ואנטי-ציוניים; הרב עובדיה יוסף שיוצא נגד ה"אסור לוותר", נאמני תורה ועבודה, י"ב בחשוון, ציונות דתית ריאלית, אנשי כיפות סרוגות שמאלנים, חלק ניכר מהמודרן-אורתודוקס האמריקאיים, כמה ספרים בתנ"ך שמתארים מיני ממלכות של עמים אחרים בארץ ישראל ואנשי היישוב היהודי הישן ששימרו את ההמשכיות היהודית בארץ ישראל והתנגדו לציונים שבאו לפה]. כמובן, רוב העם היהודי, שהוא ערב-רב רפורמי וקונסרבטיבי, חלוק לרוב על הפרשנות הזו של בנט, אבל מה הם מבינים. בקיצור, ארץ ישראל שלנו מכוח הבטחה אלוהית.

וליתר דיוק אלו דבריו של בנט בהקשר של מתקפות עליו שהוא לא מגלה את הסיבה האמתית להתנגדותו לנסיגה מהשטחים: "אני באמת מאמין שמעל לכל, יש לעם היהודי זכות היסטורית על ארץ ישראל. מההבטחה לאברהם, דרך כיבוש הארץ על ידי יהושע בן-נון, קרבות גדעון, ממלכת דוד ושלמה, שלטון המכבים, בית שני, האחיזה של 2000 שנה של יהודים בארץ (לאורך כל ההיסטוריה היו כאן יהודים, גם אם מועטים), התפילות שהעם היהודי התפלל 3 פעמים ביום […]" והוא מונה עוד ועוד אנקדוטות היסטוריות בהן מקופלת ההבטחה האלוהית כאחת הסיבות הראשוניות.

אבל נעזוב ציניות בצד, כי אני לא בא לזלזל לרגע בזיקה הרוחנית\דתית\תרבותי\היסטורית של יהודים לארץ ישראל, אבל מפה ועד לראות את הזיקה הזו כבעלות, ועוד כבעלות בלעדית, ועוד כבעלות שגוברת על חזקה של מי ש"גרים" ב"בית" הזה מאות בשנים, ועוד כבעלות שאסור לבעלים עצמו [ליהודים אזרחי ישראל] לוותר עליה [כך משתמע], הדרך ארוכה.

הבעייה טמונה בעיקר במטאפורה של המדינה כבית ["הבית היהודי"] והרי מדינה אינה בית, אין עליה בעלות כי אם ריבונות, ואין בה בעלי בית בלעדיים [כפי שקורה לרוב בדירות] אלא מיעוטים רבים ומגוונים שבמצב הגון לוקחים חלק בריבונות ובמשילות. לא כך בשטחים, ובמידה רבה גם לא בישראל בגבולות 48'.

 

 

 

3 מחשבות על “למי הארץ הזו ומדוע – על הרטוריקה של הבעלות

  1. אין חפיפה ביו מונחי הריבונות המודרנית לתפיסה הדתית. הזכות והחובה לשבת וליישב את ארץ ישראל מתקיימת גם כשאנחנו לא הריבון בה-זאת על פי התפיסה הדתית. הציונות החילונית היא שכרכה יחד את מונחי הריבונות והעצמאות המדינית עם ישוב הארץ. ייתכן באופן פרדוקסלי שכאן טמון סיכוי להסדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s