באילו תנאים עמדות קשיחות של איבה משתנות?

מהם הסדקים בחומה של שנאות חברתיות, שבטיות, שורשיות שמזינות סכסוכים ממושכים? באילו תנאים נסדקים הסדקים הללו בחומת האיבה הקולקטיווית הנדמית קבועה? כיצד ניתן להרחיבם ולעבור דרכם? ומנגד מה מביא לאיחויים המהיר ולשימור הסדר של הריחוק והטינה עד שנדמה שהוא נצחי?


מספרים לנו, למשל, שהעמדות של הפלסטינים בסכסוך מושרשות, דתיות ובלתי משתנות לאורך השנים סביב סוגיות רבות של שבר. האם הן ניתנות לשינוי עתידי? את זה לא חוקרים. נכון, זה מאוד מסובך לחקור תנאי היתכנות למשהו עתידי, שאולי ייקרה, אבל בדיקה של מקרים דומים בעבר יכולה לנבא גם לגבי העתיד, לפחות לגבי התנאים שייאפשרו עתיד אחר.


"העמדות הפלסטיניות השוללות קיום קולקטיווי יהודי בישראל לא השתנו לאורך השנים ולא יישתנו בעתיד". האם המשפט הזה הוא שיקוף ריאליסטי של מציאות מרה, שיש להביט בה נכוחה? או שמא מדובר בתירוץ טוב לעמדה פוליטית מסויימת? צריך להידרש לא רק לדיוק של ההגדרות, ולנכונות האמפירית של פיזור העמדות הפלסטיניות, שהרי למרות העיוותים הרבים, חלק מהעמדות הפלסטיניות הרווחות אכן קשה מאוד שייפגשו אפילו עם העמדות היוניות הרווחות בישראל [זכות השיבה מושרשית בקרב העם הפלסטיני כבסיסית, אצל הישראלים היא נחשבת להתאבדות לאומית; התפישה הדתית של אדמת הארץ מושרשית בקרב הרבה מוסלמים פלסטינים ומאידך יהודים דתיים וכו']. אפשר להתווכח האם הפער הזה הוא תולדה של יחס ישראלי פטרוני מול הפלסטינים או של קווים אדומים להבטחת הקיום הישראלי. אבל שאלה לא פחות קריטית היא מדוע קיימת הנחה שעמדות שהראו יציבות לאורך שנים לא ניתן שיישתנו בעתיד? ואולי לצד השאלה האם ניתן לשנות, צריך להוסיף ולשאול:

באילו תנאים ניתן שיישתנו עמדות שמרניות, עוינות ואנטגוניסטיות?
כלומר השאלה היא מה הם תנאיי ההיתכנות לשינויי עמדות במערכת אמונות מאוד מושרשת ועמוקה וארוכה.
נדמה לי שכמעט ולא נעשה מחקר מדוייק בכיוון הזה, ואם נעשה לא פורסם בשיח הציבורי בהקשר של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי [אולי נשאר במגדל השן האקדמי?]. לעיתים אנשי צבא בכירים היו שולפים מהשרוול פיתרונות כמו "צריבה תודעתית" בלי כל מחקר בעניין; הוגים פוליטיים דמיינו מושגים כמו "קיר הברזל" [ז'בוטניסקי] שיביאו לשינוי תודעה, אבל למרות שחוקרים כמו סוציולוגים היסטוריונים ופסיכולוגים חברתיים בדקו מן הסתם כיצד עמדות מושרשות בסכסוכים לאומיים השתנו הממצאים לא הושרשו בקרב מקבלי החלטות או הופצו לקהל הרחב. כשהיו מי שאמרו שהעמדות של הצדדים בסכסוך מושרשות, היה נדמה שההיקש הטבעי הוא שהן גם בלתי ניתנות לשינוי.


אפילו בסכסוכים דתיים, שנדמה כי לא ניתן שיישתנו במסגרתם עמדות, חלים שינויים. ספרד שנחשבה לאדמה מוסלמית שיש לשחרר מקיימת היום יחסים דיפלומטיים כמדינה קתולית עם מדינות האיסלאם. למעט מטורפי אל-קעידה לא ידוע לי על זרם מרכזי בפוליטיקה המוסלמית שמאיים על ביטחון ספרד. אפילו הפרשנויות התיאולוגיות וההלכתיות ה"קבועות" ביותר משתנות. אבל מה מוביל לשינוי?

אנו, בציבור הרחב, יודעים שעישון מגדיל את הסיכוי לסרטן אבל לא יודעים מה מגדיל או מקטין את הסיכוי לשינוי חיובי בעמדות של צד עויין בסכסוך לאומי. והרי המידע מהזן השני חשוב לקיומנו הפיזי לא פחות ואולי אף יותר מהמידע על סכנת העישון. דמיינו שעל כל דבר שקשור למדיניות מסויימת הייתה יוצאת אזהרה: "משרד הביטחון קובע כי מדיניות X מגדילה את האיבה של הפלסטינים או מקבעת את עמדותיהם האנטגוניסטיות". מדוע עישון כן ומדיניות ציבורית לא? הרי פה וגם פה מדובר על הסתברות, לא על "מדע מדוייק". הקשר בין סיגריות לסרטן אינו ודאי יותר מהקשר בין משטר צבאי למרד אלים כנגדו.


אעז לשער מה עשוי לאפשר שינוי עמדות של שני הצדדים בסכסוך:
על רגל אחת, ומזיקוק של מקרים היסטוריים דומים, נדמה שאחד המצבים המאפשרים שינוי עמדות הוא מצב שניתן לכנות כ"הוגנות קשוחה" בין שני צדדים עוינים – כלומר הצדדים הגיעו לשיווי משקל שבו שניהם עוצמתיים האחד מול השני, ומאידך שניהם מכבדים ככלל אחד את גבולותיו של השני ואחד את זכויותיו וכבודו של השני, וכל הפרה נקודתית מובילה לתגובה נקודתית [לא להפרה מתמשכת]. אז מערכת העוינות מגיעה לשיווי משקל הרתעתי ומערכת האמונות המושרשת מתחילה לאט לאט להתערער. זאת משום שהאקטים שבונים-מחדש את תודעת הסכסוך כל פעם שזו מתרופפת הולכים ונעשים נדירים.


אנחנו כל כך רחוקים מתנאיי ההיתכנות הללו משום שמשטר האפלייה בגדה – משטר צבאי לפלסטינים כולם, ואזרחי-דמוקרטי ליהודים כולם – איננו כלל ועיקר בגדר "הוגנות קשוחה". אנחנו אפילו לא הגענו לתנאי ההיתכנות הבסיסיים לתחילתו של תהליך פיוס, שהוא מטבעו ארוך והפכפך, וכבר אנו רוצים שלום עכשיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s