העיסוק בדמותה של המדינה פוגע במאבק למען זכויות אדם

הודעה מצערת מהפרספקטיווה ההיסטורית: 
ישראל היא סתם עוד מדינה ודמותה המוסרית סטנדרטית להחריד במונחים הסיטוריים. לא עיוות מוסרי, לא עילוי מוסרי; עוד מדינה שעושה עוולות ומפירה זכויות אדם. בדבר אחד בולטת ישראל לרעה ביחס לתקופתה: קיום משטר אפליה צבאי על בסיס אתני בחלק משטחה המכונה "הגדה המערבית". אבל בהסתכלות היסטורית גם זה לא חריג.
לכך יש להוסיף גם קווי מדיניות מפלים, שחלקם הולכים ומחמירים, ביחס לפלסטינים אזרחיי ישראל. גם בשל קווי מדיניות אלו – ביחס לתקופה ולקבוצת ההתייחסות של מדינות דמוקרטיות ליברליות (אבל, רגע, האם זו קבוצת ההתייחסות הנכונה?) – אנחנו בולטים לרעה. אבל גם זה כמובן רק ביחס לקבוצת התייחסות מאוד מצומצמת בכדור הארץ.
אם כן אזרחי ישראל מוזמנים לעסוק בעוולות שמדינתם מבצעת בלי קשר לדמותה: בלי להאדיר את שמה או להסתיר את צדדיה האפלים אבל גם בלי לקעקע את פני המדינה בשל היותה מדינה ככל המדינות; לפעול נגד עוולות פשוט משום שזה ממש חשוב וחיוני לצמצם את הרע בעולם, וראשית בארץ. נראה שמה שמרתיח כל כך ישראלים הוא בדיוק זה: היותה מדינה ככל המדינות. זה מקור האכזבה הגדולה.
באותה רוח נדמה לי כי העיסוק האובססיבי הזה בדמותה של המדינה הוא נרקסיזם של מי שחושב שמדינתו ייחודית כל כך, לטוב או לרע: זעקות "לאן הגענו", "איבדנו את דמותנו המוסרית" והשוואות למשטרים חשוכים משמאל; ומנגד, מצד ימין, האדרה של דמותנו המוסרית, היסטריה מדה-לגיטימציה לקיום המדינה בשל ביקורת, או השוואה למשטרים חשוכים באזור כדי להראות שאנו הכי בסדר בכיתה של המזה"ת.
ובכן, אכזבה. לא זה ולא זה. מדינה ככל המדינות. עם כל הכבוד לשאיפה להיות "אור לגויים", אפילו "חושך לגויים" לא הצלחנו להיות – גם מהכיוון השלילי יש שמצטיינים הרבה יותר מאיתנו. אז אפשר לזנוח את ויכוח הסרק הזה ולהתמקד במאבק נגד עוולות, כי עוולות והמאבק בהן זה לא משהו להשחיר באמצעותו את דמותה של המדינה, וגם לא תירוץ לחפש מקומות רעים יותר בעולם ולהוציא את המדינה "בסדר", עוולות הן אירועים קונקרטיים, לרוב מבוססי אידיאולוגיה או תצורת פעולה, של קידום הרע בעולם ובארץ. נדמה לי שבכך צריך להיאבק.

9 מחשבות על “העיסוק בדמותה של המדינה פוגע במאבק למען זכויות אדם

  1. אני מסכים לחלוטין. הגיע הזמן שאנחנו בשמאל נתנער מכל השטויות האלה של "גרועים יותר מנאצים", "כמעט כמו דרום אפריקה", "עוד טיפה ואנחנו איטליה הפאשיסטית" – כאילו שהנאצים או האפרטהייד המציאו משהו שלא היה קיים כבר קודם ונתחיל להילחם בעוולות MADE IN ISRAEL.

  2. " אזרחי ישראל מוזמנים לעסוק בעוולות שמדינתם מבצעת בלי קשר לדמותה", ובהמשך: "העיסוק האובססיבי הזה בדמותה של המדינה הוא נרקסיזם של מי שחושב שמדינתו ייחודית כל כך".
    אלא שבזה בדיוק עוסקים כל אלה שאתה קורא להם לפעול נגד עוולות פשוט משום שזה ממש חשוב וחיוני לצמצם את הרע בעולם. העיסוק בדמותה של המדינה הציונית הוא למען מניעת עוולות נוספות, הנובעות אך ורק מדמותה של המדינה. ועד שלא תבין זאת תימשכנה העוולות וימשיכו המאמרים המטופשים הקוראים להפסיק לעסוק בדמותה של המדינה וחוזר חלילה עד להשמדתה הסופית של אותה מדינה. לא תוכל לומר כי למאמריך אין חלק באחריות לשפיכות הדמים שתבוא כתוצאה מהטמנת הראש בחול.

    • אצטט אחד, דרור בל"ד שמו (וזאת מבלי להפחית מערך הסכנה האורבת לנו):
      "כשמתייחסים לתחרות יורו 2012 יש צורך להזכיר כי באוקריאנה יש משטר גרוע מהמשטר הציוני ואי החרמת המשחקים שם ע"י השחקנים היא אות קלון לכל שחקן ושחקן ולכל מי שלוקח חלק בהשתקה ובהכחשה. כך היה גם באולימפיאדה שנערכה בסין, כאשר נסיון להחרים את המשחקים שם לא זכה לשיתוף פעולה בקרב הספורטאים. הקיצור, ספורטאים עלובים שאינם ראויים להערכה כלשהי.

      בנוסף לזאת יש לציין כי המשטר הלא לגיטימי (ראש האופוזיציה נמצאת בכלא – תארו לעצמכם כי שלי יחימוביץ נכלאת עקב פעילותה) רצח כחצי מליון כלבים (הערכה) כדי לנקות את הרחובות לפני התחרות. ראו עוד בדף הפייסבוק של שיר אלוני. דבר זה כשלעצמו הוא תנאי מספיק להחרמת המשחקים שם. חגיגה של זהות אירופית רב תרבותית וקהילתית זה לא."

  3. אתה טועה.
    המצב בישראל הוא קריטי. הוא הרבה יותר גרוע מאשר מדינות אחרות (מערביות באופן כללי… אבל לא רק). הוא צעד אחד לפני אסון טוטלי.
    זו נקודת מוצא. לא משהו שולי.

    • לא.ב.,
      לא טענתי אחרת. רק שמפרספקטיווה היסטורית גם שקיעה מוסרית כזו היא סטנדרטית, ואחרי אסון [בתקווה לא גדול מדי] מתחיל שיקום. אין בזאת כדי לעודד אנשים לא להתריע על האסון, אלא לא להפוך את דמותה של המדינה לאיזה אישיו יוצא דופן. פשוט גם משום שזה לא משכנע ופוגע בצורך להיאבק בעוולות.

      • תודה יריב על התגובה.
        גם אם זה נכון, יש משהו מאוד מדכא בלחשוב שזה הסטנדרט… תמיד היה ותמיד יהיה…
        אני רוצה אבל להאמין שכן יכול להיות עולם יותר טוב, וכן יכול להיות עולם יותר מוסרי בניגוד למה שהיה.
        אני גם חושב שהשקיעה המוסרית של ישראל היא לא הבעיה אלא אחד הסמפטומים שלה. הבעיה היא בעצם מה שקראת "דמותה של המדינה".
        במיוחד במקרה של ישראל שהוקמה באופן מלאכותי, הדמות של המדינה היא משהו שלא צמח אלא שנקבע. וכאן לדעתי הבעיה.

    • א.ב. ראשית תקוותך תקוותי – עולם מוסרי יותר. אבל מעבר לכך, הבעייה העיקרית של ישראל זה שהיא שקועה במודל של דמוקרטיה לאומנית שהיה די הסטנדרט במאה ה-19 באירופה וכעת לא.

      אם זאת יש משהו מביך, אני חייב להודות, בכך שהשמאל הראדיקלי, ואני בתוכו, משווים עצמנו תמיד לאירופה ודוחים את המזה"ת כקבוצת התייחסות. כל זאת בעוד שאנו אלו שתובעים להשתלב במזה"ת. ואילו דווקא הימנים, מתייחסים דה-פאקטו למזה"ת כקבוצת ההתייחסות של ישראל – "מה אתם מתלוננים עלינו, תסתכלו על סוריה". אני מאמין שיש אפשרות לתבוע השתלבות במזה"ת במקביל לדחיית פרקטיקות פוליטיות הנהוגות ורווחות בו, ועם זאת יש להודות שזה מרחיב את קבוצת ההתייחסות של המדינות אליה משווים את ישראל, ואם כל הרחבה כזו אנחנו נראים – יחסית – הרבה יותר בסדר.

      • זה לא מדוייק לומר כי השמאל הרדיקלי משווה עצמו תמיד לאירופה. זה נכון בעיקר ליהודים ממוצא מסויים. אלה גם הראשונים להשוות כל פורענות ציונית לנאצים, השוואה המרתיחה פלסטינים רבים (אני מסתמך בעיקר על טוקבקים של פלסטינים אמריקנים שאני נתקל בהם בשיטוטיי באינטרנט).

        התביעה להשתלבות במזה"ת במקביל לדחיית פרקטיקות פוליטיות הנהוגות ורווחות בו רווחת בכל ארץ ערבית. ראית את זה לאחרונה במצרים ואם היית טורח לקרוא מאמרים של פלסטינים היית מזהה מייד את התביעה הזו גם כאן, גם בגדה וגם בעזה. מדוע אין אביב פלסטיני? ראה כאן
        guardian.co.uk/commentisfree/2012/jun/11/palestinian-spring-oslo-accords

        שוב אומר לך, בתקווה שלא תיעלב, כי בדיונים האלו לא משתתפים ולא ישתתפו יהודים ישראלים, ואפילו יהיו מגדולי המזדהים. שלא לציטוט אוסיף ואומר כי גורמים דמוקרטים אלו מפחדים מחמאס, מהתנועה האיסלמית ומשכמותם הרבה יותר ממך, ושהימין הקיצוני (בהנהגת פושע המלחמה אהוד ברק, לא רק בהנהגת הבית היהודי שמצוטט במאמרך הבא) יודע זאת ומנצל זאת לפיגועי התעמולה שלו.

        על דמותה של המדינה ועל ההשלכות הנובעות כלפי העם הפלסטיני כולו כתוצאה מכך תוכל לקרוא באין ספור מאמרים וספרים שנכתבו בנושא. אני ממליץ מאד על מאמריה של אריז' סבעא ח'ורי. בנוסף, ראה גם מדה אל-כרמל- מדינה יהודית היא המתכון להמשך האפליה
        jadal.mada-research.org/?LanguageId=3&VolumeId=20
        ואת ספרו של בן וייט
        Palestinians in Israel: Segregation, Discrimination and Democracy. באתר אמזון תוכל גם לקרוא את המבוא של חנין זועבי לספר זה.

        כל האמור לעיל אינו סותר את העובדה כי ישנם הרבה משטרים הגרועים מהמשטר הציוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s