הפרת זכויות אדם מחזקת את הטרור – אסופת עובדות

הפוסט פורסם לראשונה באתר רבנים למען זכויות האדם.

כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" – מסכת סנהדרין.

בטחון, כמושג המבטא את חשיבותם של חיי אדם וזכותם לחיות ללא פחד, הוא אכן עניין חשוב ביותר. בניגוד לאמונות רווחות בישראל, נבקש להראות פה כיצד עובדות חותכות תומכות בסברה שהפרת זכויות אדם של פלסטינים היא גורם משמעותי לפגיעה בבטחונם של ישראלים.

1. מה מקדם טרור?

שיעור המחבלים מקרב הפלסטנים החיים תחת משטר כיבוש בשטחים גבוה בהרבה משיעור המחבלים מקרב הפלסטינים החיים תחת משטר דמוקרטי בישראל כאזרחים. זה מלמד אותנו כי משטר הכיבוש מחזק דראסטית את שיעור ההשתתפות בטרור.

הפלסטינים אזרחי ישראל והפלסטינים החיים תחת משטר כיבוש צבאי ומפלה בשטחים הם אותה אוכלוסיה מבחינה אתנית, תרבותית, לאומית ודתית (רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים). בכל זאת, אחוז הטרוריסטים מקרב הפלסטינים אזרחי ישראל נמוך בהרבה.

נביא לדוגמא נתונים מספריים (בעמ' 25) בדוח המרכז למורשת המודיעין. והרי גם אם מניחים שמספר הפלסטינים בשטחים גדול – לפי ההערכות הנדיבות – פי 3  ממספר הפלסטינים אזרחי ישראל (הנתונים הדמוגרפיים שנויים במחלוקת) עדיין שיעור המפגעים מתושבי השטחים גבוה פי 50 משיעורם בקרב ערביי ישראל אם מחריגים את מזרח י-ם (שרוב תושביה אינם בעלי מעמד של אזרחים) ופי 10 אם כוללים אותה.

 למעשה בחינה מעמיקה של המעורבים הפלסטינים-ישראלים בטרור מראה שלרוב לא מדובר באמת באזרחי ישראל* וגם במקרים המעטים בהם פלסטינים אזרחי ישראל השתתפו בטרור הם לרוב נימקו אותו כתגובה לכיבוש בגדה. אם כן ההסבר ההגיוני המוביל** לפער הזה הוא סוג המשטר תחתיו חיים וגדלים הקבוצות השונות: הפלסטינים בגבולות 48 שחיו וגדלו במשטר דמוקרטי נוטים הרבה פחות לטרור, אבל בשל הזדהות עם אחיהם בשטחים שיעור נמוך של השתתפות בטרור אכן מתקיים גם בקרבם למרבה הצער. נראה שהמשטר הצבאי המפלה בשטחים מעצים משמעותית את המעורבות בטרור.

* דוח שב"כ מלמד כי כמעט מחציתם של ערביי ישראל שעסקו בטרור הם בעצם פלסטינים מהשטחים שקיבלו אזרחות או שב"חים – כלומר מי שחיו חלק ניכר מחייהם תחת משטר צבאי (ר' עמ' 18-21 בדוח). חלק משמעותי נוסף מהמעורבים בטרור (150 מעורבים בטרור בשנות אינתיפדת אל-אקצה) הם תושבי מזרח י-ם שלמעשה אין להם מעמד של אזרחות ושיוויון אלא תושבות בלבד, והם חיים תחת משטר דיכוי הדומה במאפיינים רבים לזה הנהוג בשטחים (עמ' 12 בדוח).

 ** אפשר לטעון שהסבר אחר לפער הוא העובדה שהפלסטינים אזרחי ישראל מתחנכים במערכת חינוך הכפופה לחוק הישראלי, אבל כך גם תושבי מזרח י-ם, ובכל זאת שיעור ההשתתפות שלהם בטרור גבוהה יותר. ההבדל שנותר הוא בעיקר המשטר תחתיו הם חיים – משטר תושבות שמעניק  לפלסטינים הירושלמים פחות זכויות מלפלסטינים אזרחי ישראל.

2. מה מקדם תמיכה ברוח הג'יאהד העולמי?

התמיכה בפונדמנטליזם דתי הקורא לג'יאהד משתנה לפי סוג המשטר תחתיו חיים. בדמוקרטיה שיוויונית התמיכה של הפלסטינים באידיאולוגיית הג'יאהד יורדת.

תרבות הג'יאהד העולמי היא עיוות מסוכן של ערכים דתיים, ושימוש בדת ככלי רב-עוצמה לשטיפת מוח וקידום טרור.

מסורתית רוב הפלסטינים היו דתיים במובן הלא-פוליטי או שהיו חילוניים. כעת גל של חזרה בתשובה לוואריאציה פוליטית ופונדמנטליסטית של האיסלם עובר על החברה הפלסטינית. הוא מתבטא בעיקר בחבירה לחמאס ולזרמים קיצוניים יותר.

אם נסתכל על התפלגות ההצבעה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל, בקרב הפלסטינים בגדה ובקרב הפלסטינים ברצועת עזה נוכל לראות שתמיכה בזרמים פוליטיים המזוהים עם פונדמנטליזם רווחת במידה גבוהה בהרבה בקרב הפלסטינים החיים תחת משטר כיבוש צבאי בשטחים לעומת התמיכה המצומצמת יחסית באיסלמיזם בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל – שם גם הזרמים הדתיים הפוליטיים לא קוראים לג'יהד או לטרור אלא לשמרנות דתית.

לשם המחשה, בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל הבחירות האחרונות הביאו 7 מנדטים חילוניים לעומת 3 למפלגה איסלמית. וזה החישוב: התנועות החילוניות חד"ש ובל"ד (אם מורידים כמנדט יהודי לחד"ש) מקבלות יחד 6 מנדטים; רע"ם-תע"ל – מקבלת 4 מנדטים, כשבשותפות זו כוחה של רע"ם האיסלמית מוערך ב-3 מנדטים מתוך כך (תע"ל החילונית זכתה בעבר במנדט אחד כמפלגה עצמאית). כלומר הפלסטינים אזרחי ישראל מעניקים כ-30% מהקולות למפלגה איסלמית מתונה. הפלסטינים העניקו ב-2006 כ-43% מהקולות למפלגה איסלמית קיצונית, החמאס – כך לפי ויקיפדיה.

3. האם תורת הלחימה הנוכחית בטרור פוגעת בו או דווקא מתדלקת אותו?

הרג סביבתי נרחב – למשל כזה הנובע מחיסולים בלב אוכלוסייה אזרחית – נמצא במחקרים כפאקטור משמעותי במוטיווציה לפעולות טרור.

משמאל ומימין יש כיום תמיכה במדיניות החיסולים הלא-ממש-ממוקדים כתגובה לטרור ובפרקטיקות צבאיות נוספות המגדילות נפגעים אזרחיים בקרב הפלסטינים. אבל אז אנחנו צריכים רק לעיין במחקר שנעשה במכון יפה למחקרים אסטרטגיים (לא בדיוק גוף שמאלני) על מחבלים מתאבדים שכשלו במשימתם. המחקר מצא כי בקרב כחמישית מהמחבלים המניע הישיר, העיקרי והמיידי לרצון לפגע לא היה דתי כלל וכלל אלא רצון לנקום מוות של קרובים או מוות המוני של בני עמם אליו נחשפו (ראו על כך גם בפרסום נוסף, על הטיפוס הנוקם, שנערך על ידי אותם חוקרים מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי).

אם כך, האם אלו לא הפצצות הלא-ממש-ממוקדות שמייצרות לפחות 22 אחוז מהמחבלים המתאבדים? האם כשטייס מפיל פצצה של טון על בניין מגורים הוא שולח לפחות אחד מתוך 5 אנשי טרור שיפגעו באזרחים ישראלים? אגב, מניע רווח נוסף לטרור, שנמצא במחקרים בינלאומיים, קשור לתחושת השפלה לאומית. האם זה לא הכיבוש, על אמצעי הביטחון הבלתי-מידתיים (כגון מחסומים בין כפרים פלסטינים), שיוצר תחושה זאת? עם כל הבעייתיות המתודולוגית שבו, מחקר זה ממחיש במשהו את היסוד המתדלק-טרור שבתורת הלחימה הנוכחית נגד הטרור.

4. האם מחאה פלסטינית אזרחית היא סכנה או שמא הזדמנות לשיפור הבטחון של אזרחים ישראלים?

המחאה הפלסטינית היא קודם כל זכות צודקת, אבל יש בה גם יתרון לישראלים הפשוטים שלא רוצים לדכא עם אחר: מקרים רבים מלמדים שהיא מחליפה טרור בהתנגדות אזרחית.

 לאחרונה נתבשרנו שבכפר בודרוס החזירו הפלסטינים אפילו חייל במדים שנשכח בכפר בעת פעילות מבצעית לידי כוחות צה"ל. בודורס התפרסם גם בדבקותו במחאה אזרחית בלתי אלימה. האפיזודה הזו לא מקרית, והיא הובילה את ראשי הועד העממי בכפר להתפלמס מעל דפי עיתון ירדני עם איסלמיסט קיצוני שביקר את הכפר על כך שלא רצחו או שבו את החייל. פה מדובר בחייל, אך הדבר נכון שבעתיים לגבי אזרחים: המחאה בסגנון בודרוס מתנגדת לפגיעה בהם. תחת האג'נדה הזו התקבצו אנשי חמאס ופת"ח בכפר.

5. הלך רוח גזעני בישראל מגיע גם לשטחים ומעודד שנאה

 ראו טור על כתבה בסוכנות וואפא הפלסטינית על הגולשים הישראלים שצהלו על מות הילדים הפלסטינים בתאונה.

6. מה מחליש את הכוחות הפלסטינים הפלורליסטים?

זיהוי ערכים פלורליסטים עם המערב ובפרט עם ישראל והכיבוש מהווה כוח רגשי לדחייתם. כך מוחלשים הכוחות הפלסטינים המערערים על הפונדמנטליזם והלאומנות.

כמו בקרב האוכלוסיה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינים קיימים מספר ארגונים, אישים וקבוצות שמקדמים תפישות חברתיות ודתיות שהן יותר פלורליסטיות, הומאניות וסובלניות לאחר. כך למשל ארגון "נשים ואופקים" ("ניסאא וואאפק") מקדםפרשנויות פמיניסטיות להלכה האיסלמית, ויוצר בכך פתח עקרוני לגמישות בפרשנות של ההלכה המוסלמית.

קבוצות אלו נתקלות בהתנגדות של אנשי דת ואישים שמרנים שלא פעם מאשימים אותם בחבירה לכוחות הכיבוש והדיכוי. הזיהוי של רעיונות פלורליסטים עם המערב ובפרט עם ישראל וארה"ב משמשת ככלי להוציא אותם מחוץ לגדר ולעשות לרעיונות אלו דה-לגיטימציה. רעיונות אלו יתקשו להתקל בהתנגדות דומה בהקשר חברתי שונה, בהקשר בו ירדו להבות הקונפליקט וייעלם הדיכוי ממנו סובלים הפלסטינים מצד מי שנתפשים כמייצגי המערב. כעת, תחת הסבל וההשפלה, די בזיהוי של רעיונות עם ישראל או ארה"ב כדי ליצור חסמים כמעט בלתי עבירים לאימוצם.

2 מחשבות על “הפרת זכויות אדם מחזקת את הטרור – אסופת עובדות

  1. מצטער מדובר בגיבוב של קביעות חסרות שחר הבודקות מתאם בין גורמים שאין ביניהם קשר ענייני אמיתי.להגיד שבקרב ערביי ישראל הרועדים מהאפשרות שיחיו תחת משטר עצמאי של בני עמם במדינה פלשתינאית חופשית יש פחות טרור כי הם לא תחת כיבוש -זה גיבוב של דברי הבל. הטררו המוסלמי מתרכז ברובו המכריע במדינות ערביות ו/או מוסלמיות חופשיות למהדרין מכל כיבוש-מאלג'יריה ועד תימן מעיראק כיום ועד פקיסטן וכמובן סוריה שכנתנו היקרה.
    אבל אל תפריע לעובדות לבלבל אותך -זה אגב לא אומר שהכיבוש רצוי או שלא צריך לנסות להתקדם לפתרון אבל קצת ניעות בניתוח .

    • שלום משה,
      התגעגעתי לביקורתך העניינית.
      ולעניינינו, כנראה שלא הבנת כלל את הטיעון ולכן התייחסת לטיעון דימיוני ולא התייחסת כלל לטיעון שאני העלתי – העניין להשוואה הוא לא עצמאות אלא *אופי המשטר תחתיו חיים*, האם משטר דמוקרטי או משטר אפליה צבאי כפי שישנו בשטחים.
      ישנו באזורינו המזרח-תיכוני גם מודל רווח של משטר רודני ערבי עצמאי, אליו לא התייחסתי כלל. אגב המודל הזה קורס כעת אם לכיוון של רפובליקות מוסלמיות או לדמוקרטיות או למשהו במודל הביניים התורכי.
      ולגבי טרור בארצות ערב, תוכל לראות גם שם זיקה בין אופי המשטר למידת המעורבות בטרור, וכן השפעות של עוד מספר גורמים שבהערכה ראשונית כנראה משפיעים על שיעור ההשתתפות בטרור [מדובר בהערכות משום שאני לא מכיר, לצערי, מחקר סוציולוגי מקיף על הנושא]:

      1. מערכת אינדוקטרינציה חינוכית ממוסדת ונוקשה – כך תמצא בסעודיה, וזהו גורם שלהערכתי מסביר את שיעורם הגבוה של טרוריסטים שבאו מהממלכה. 2. פערים סוציו-אקונומיים חדים – אם כי כאמור מערכת אינדוקטרינציה פונדמנטליסטית יכולה להסביר טרוריזם גם במדינות עם רווחה כלכלית, כך שזה לא פאקטור יחיד או מחייב בהשפעה על שיעור ההשתתפות בטרור. 3. היסטוריה של דיכוי הגורמים הדתיים באכזריות [ע"ע העינויים שעברו אבות האחים המוסלמים במצריים], ומנגד יד רכה מדיי מול גורמים פונדמנטליסטים קיצוניים. 4. הזנחה חברתית – יש קשר אדוק לסעיף 2 אך גם נוגע לתחום החינוך והרווחה. 5. מידת הפטריאכליות – בחברות פמיניסטיות שיעור ההשתתפות בטרור – להבדיל למאבק לאומי מזויין בכוחות חמושים לא אזרחיים – צפוי להיות נמוך יותר, בוודאי לאורך זמן. זאת משום שהפמיניזם הוא יסוד שיכול להשריש דפוסים של צורת ניהול סכסוכים דיאלוגית יותר. 6. דיכוי מיעוטים היסטורי או עכשווי – ע"ע עירק. 7. משבר נורמות – בעיקר התמערבות מהירה מדיי שמביאה לריאקציה שמרנית אלימה.

      רוב הסעיפים הללו רלוונטים פחות להבדל בין הגדה לפלסטינים אזרחיי ישראל. במידה מסויימת ייתכן והחברה האזרחית שהתפתחה בישראל גם במרחב הערבי מחזקת יחסית את מעמד האישה בקרב החלקים המשכילים, ובעיקר העירוניים, של הפלסטינים אזרחי ישראל בהשוואה לפלסטינים בשטחים. אבל אני לא מכיר נתונים מדוייקים. בכל מקרה, אתה מוזמן להציע הסבר אחר לפערים הבולטים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s