על הדיאלוג עם האחר הפוליטי והסכנה להיות משוכנע מדי

כשבאים לדבר עם מתנגדים פוליטיים (להל"ן האחר הפוליטי) ברור שצריך להיות פתוחים גם אליו ולא רק לנסות להנדס אותו לכיוונינו. מאידך, כפי שהעירו רבים בחשש, ברור שיהיה זה מסוכן לוותר על חלקים מגרעין התפיסה המוסרית שלנו, מהלב של מהו מוסר בעינינו. יהיה זה אך בלתי אפשרי רגשית, זהותית וקוגניטיבית

אז איך ניתן לקיים דיאלוג כזה שלוחץ על הגז והברייקס של הפתיחות לאחר גם יחד?

כמובן, ישנן אינטואיציות מוסריות יסודיות שאסור כי נוותר עליהן. אבל מוסר הוא הרי לבסוף דבר בין-סובייקטיבי [ר' הרחבה מטה]. אם אנו לא מאמינים באיזה כוח מטאפיזי רב-סמכות, בסיס המוסר הוא בהבנת עולמות משמעות ורגישות של האחר: באמפתיה, ביכולת לזהות הוגנות, וביכולת להבין רגישויות ומשמעויות של האחר – משהו בין רולס להברמאס, עבור גם בהרבה מהתיאוריות הרב-תרבותיות המבקשות לאפשר מרחבי משמעות נפרדים אך-לא-מתנגחים לתרבויות שונות. וכמובן ישנה גם היכולת, המורכבת ביותר, להסכים על טוב כללי בסיסי שכולנו יכולים לשאוף אליו.

אם כן הדיאלוג האמיתי איננו בין שני אנשי "לוח חלק" שאין להן שום עמדות-בסיס קשיחות – אז זה הרי לא יהיה דיאלוג אלא שכנוע טוטאלי שמוחק כל זכר לעמדה המקורית של הפרטנרית בדיאלוג. במקום זאת דיאלוג אמיתי דווקא מחייב שנבוא עם עקרונות בסיס משלנו, אבל אם נכונות לבחון את ההחלה של אותן עקרונות על המציאות. הרי לרוב העיקר בדיאלוג\ויכוח פוליטי הוא לא סביב עקרונות מופשטים אלא הפרשנויות לגבי מה משתמע מעשית מאימוץ עקרונות אלו במצבים ארציים שונים.

למשל, ההסכמה הרחבה על מרכזיות ערך חיי האדם יכולה לאפשר לנו להבין את החרדה של ישראלים רבים לנושא הביטחון והכעס שלהם על הפגיעה באוכלוסייה אזרחית מצד טרוריסטים פלסטינים. ומנגד נוכל להראות להם את הפגיעה הנגדית באוכלוסייה אזרחית מצד צה"ל, וכן להביא בפניהם מחקרים המראים כיצד פגיעה באוכלוסייה אזרחית פלסטינית רק מחזקת את בסיס המשיכה של ארגוני הטרור בשטחים וכך שוב מגדילה את הסיכון לאזרחים בישראל. זה מדגים כי אין פה ויכוח על העקרון המוסרי היסודי של ערך חיי האדם, כמו שיש ויכוח על פרשנות לגבי צורת ההחלה שלו על המציאות; זו מחלוקת על אלו מסקנות מעשיות גוזרים ממרכזיות ערך חיי האדם ביחס למציאות העכשווית: האם בטחוניזם א-לה אהוד ברק שטוען כי הוא ממזער נפגעים או שמא יחס הרבה יותר קשוב לעקרונות של זכויות אדם?

לכן ברור שלא ניתן לקיים דיאלוג עם הברוך מרזלים; עם אלו שהגזענות כה מושרשת ויסודית בתפיסת עולמם שאין לנו כמעט בסיס משותף או תפיסת "טוב כללי" עבור החברה שנוכל שנינו לשאוף אליה. אבל הברוך מרזלים יותר קשים לזיהוי ממה שנדמה. יש לי משפחה די ימנית, שיכולה להגיד בשעת כעס "מוות לערבים" או "כהנא צדק", אבל כשמדברים איתם ברוגע שומעים דברים אחרים לגמרי. כנ"ל עם פלסטינים שמשמיעים הצהרות אנטי-יהודיות גורפות – כשמדברים איתם פתוח ורגוע ויוצרים מרחב מאפשר דיאלוג בונה, שומעים מהם דברים אחרים ופתאום אפשר לדבר. תשאלו אקטיביסטים ותיקים ותיווכחו בכך.

אז אל תאמינו בלי ביקורתיות למה שאנשים אומרים בשעת זעם. ואם רוצים להאשים אותי בהתנשאות, שאני כך מבטל את עמדתם של אנשים, אז אני מודיע שגם אותי צריך לקחת בעירבון מוגבל בשעת כעס. זו עובדה כלל אנושית שאנשים רבים מבטאים דברים חריף וקיצוני יותר, ולפעמים מתריסים בכוונה, בשעת כעס. מכאן שכשמישהו אומר "כהנא צדק", זה כלל לא אומר שהוא כהאניסט מושרש, כזה שאין שום בסיס לשיח איתו. ולכן כדאי להניח מראש שייתכן ומדובר דווקא במתריסן, שרוצה לזעזע או לזעוק את עמדתו בצורה המוקצנית ביותר על מנת לסמן גבול בינו לבינינו. ייתכן שאנו מהווים עליו איום ומכאן דווקא ההטחה של אימרה שהוא יודע כי יהיה לנו קשה לשמוע אותה. ההתלהמות כנשק מגן.

אם כן, כשזה נוגע לדיאלוג עם האחר הפוליטי, תפיסת הצדק המעשית שלנו – ולא עקרונות יסוד – היא המושא של הדיבור. פה, במקום בו אנו יכולים להסכים על עקרונות אבל להיות חלוקים לגבי משמעותן המעשית או על צורת החלתן הרצויה, אנו יכולים לשכנע ולהשתכנע מבלי לאבד את עצמנו או להכפיף את זהותם של האחרים לזהותנו.

—–

[1] הרעיון שאידיאולוגיה, תפישת מוסר, או הסדר חברתי יכולים להיחשב לצודקים במנותק מהפרשנויות של קהלים נרחבים הוא בעייתי גם מבחינה פילוסופית, ואף זכה לביקורת אפיסטמולוגית (e.g. Habermas, 1984; 1998). למשל הרעיון שאידיאולוגים ירקחו הסדר לסכסוך הישראלי-פלסטיני במנותק מעולמות המשמעות של ציבורים רבים מועד לשוליות וביקורת נורמטיבית רבה. מדיניות המנוכרת לרגישויות יסודיות של קבוצות במרחב איננה רק "לא-פופולארית", או "קשה לשיווק"; ניתן לטעון כי היא לא רגישה, ולכן לא הוגנת למול קבוצות או טיפוסים אלו. הבעייה לא נוגעת רק להסברה אלא לתפישת הצדק שלנו.

ואכן, בפילוסופיה הפוליטית התגבשה גם רגישות שהיא בגדר מפנה ביחס למושג הצדק: מבסיס מטאפיזי לפוסט-מטאפיזי [ר' – John Rawls, Justice as Fairness: Political not Metaphysical, Philosophy and Public Affairs, Vol. 14, No. 3, (Summer, 1985)]. יש לכך ביטוי בתיאוריות צדק מגוונות כמו רב-תרבותיות, קהילתנות, פמיניזם, ליברליזם ובאופן המפורש ביותר בפרגמטיזם (Habermas, 1984-7; Boltanski & Thvenot, 2006). מושגי מפתח בהקשר הזה באים מענף ה- formal pragmaticsשל הברמאס: בעיקר "הספירה הציבורית", ה"ראציונליות התקשורתית", שהיא היכולת הלשונית המובנית שלנו לתקשר למטרת הבנה הדדית (verständigung); והליכי שיפוט מוסריים הרגישים לשיח: Discourse Ethics (Habermas, 1983; 1991).

בתמצית, הברמס מציע שבתנאים אידיאליים של מוטיווציה לתקשר לצורך הבנה הדדית והיעדר ניצול של יחסי הכוח (ideal speech situation) הצודק הוא הניתן לתקשור: הצודק הוא מה שניתן להגיע להסכמה לגביו בין הקבוצות השונות; הצודק הוא מה שמשקלל בפרוצדורה דיאלוגית את הטיעונים [ואגב כך גרעין מהסובייקטיביות] של כלל הצדדים. כמובן, ברוב המקרים הממשיים אנו רחוקים מאוד מהאידיאלים הללו כרקע לתקשורת, אבל מצב כזה מתקיים בקירוב, להערכתי, בשני מקרים: 1. משבר לגיטימציה – המביא לערעור עמדת כוח 2. משבר עוצמה – המביא לייאוש מניסיון להכריע את הצד השני כוחנית. אז תתכן תפיסת צדק המתפתחת מדיאלוג שבעיקרו אינו מבוסס על כוח.

2 מחשבות על “על הדיאלוג עם האחר הפוליטי והסכנה להיות משוכנע מדי

  1. אודה למי שיהיה מוכן להסביר לי את המשותף וההבדלים בין התיאוריות: קהילתנות, רב תרבותיות, פמיניזם. מה כל תיאוריה מדגישה יחסית לאחרות?

    • קהילתנות היא בגדול תורת צדק שרואה בקהילות יישויות בעלות חשיבות שקשורות להתפתחות של הפרט שתמיד צומח ומבנה את זהותו בתוך קהילה. לכן המתח בין זכויות פרט לזכויות הקהילה הוא מאוד מרוכב, שכן אין פרטים ללא קהילות שבונות אותם, ומכאן שגם מתוך הזווית של זכויות הפרט יש צורך לדאוג להתפתחותן של קהילות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s