כל המאבקים קשורים בפלונטר

הכל קשור, אומרים. מה עם הכיבוש? איפה השיח על זכויות הפלסטינים? מה עם זכויות נשים? אמירות כאלו ודומות עולות לא פעם כנגד קול מחאת המאהלים שהתפשט בישראל לאחרונה. אקטיביסטים ותיקים מחבקים את המהפכה אבל נושכים ועוקצים את השיח שלה כל הזמן על היותו שיח שמתעלם משלל עוולות בחברה. הכל קשור הם טוענים; וצדק חברתי לא יכול להיות, ליהודים בלבד. וזה כמובן נכון, אבל השאלה באיזה מובן.

בהסתכלות רעיונית, בוודאי שהכל קשור. וביתר פירוט: ודאי שעקרונות של הוגנות וצדק שנחסמים במוצא אתני, מגדרי או דתי דינם להפוך לעקרונות של כוח ולא של צדק. אתה יכול לנשל אחרים מעקרונות הצדק הבסיסיים רק כי כרגע יש לך את הכוח והאמצעים האלימים לעשות כן.

גם ברמה האופרטיבית ארוכת הטווח, יש צורך לחבר את המאבקים. יתרה מכך, אפילו ברמה המיידית יש צורך להתחיל בחיבורים בין קבוצות מנושלות שונות ולנסות לשכנע אנשים שצורת ההסתכלות הכוללת מועילה למרבית הקהילות והאנשים בשיפור חייהם ובביטוי תביעותיהם וזהותם.

מאידך, הרצון להכפיף כבר עתה את השיח הכולל של המאבק לאיזורי המצע של חד"ש או מר"צ מסכן את המאבק בעודו בחיתוליו. טעות לבחון את המאבק הזה בקוצר רוח לפי נקודת היעד הערכית הסופית: האם הוא כרגע מושלם? נתמוך בו. האם הוא כרגע חלקי ועדיין מתעלם מקבוצות או מאבקים? נתמוך אבל נסתייג ממנו ונעקוץ אותו. הכל קשור לבסוף, נכון, אבל התביעה שהכל יהיה קשור עכשיו היא מתכון לפלונטר ושיתוק.

 אין צורך להסתיר שום אג'נדה סופית, אין פה קריאה לקונספירציה. צריך רק שילוב של צניעות ואורך רוח: צניעות: לדאוג לשמור על מקומינו כקול בתוך רשת של קולות אידיאולוגים, המנסה לשכנע את השאר. לא להיתפס למחשבה האליטיסטית שאור האמת שלנו צריך להיות עמוד האש של מוחי האוהלים כולם בלי צורך בעבודה מתישה של נימוקים ושכנועים.

ואורך רוח: המחאה הזו חיברה המונים למאבק נחוש והזיזה לוחות טאקטוניים בפוליטיקה הישראלית. היא הישג אדיר, שאנחנו כאקטיביסטים מקצועיים אפילו לא התקרבנו אליו. הלהט חסר המנוחה "לפרמט" ביעף את התודעה הלאומנית-בטחוניסטית-מתבצרת שצמחה פה במשך שנים, ולהצמיח בשבוע הלך רוח מהפכני סוציאל-דמוקרטי ושיוויוני רק יזיק.

תנו להלך הרוח הסולידרי לצמוח לאט, ראשית בין מעמדות ומגזרים בציבור היהודי, ומשם, בקצב הסוציולוגי הריאלי, תתרחב הסולידריות ותכלול עוד קבוצות. הלך הרוח המזדהה נוטה מטבעו לעבור גבולות חברתיים, גם אם התהליך איטי. כבר כיום יש חיבורים מדהימים בשטח בין פלסטינים אזרחי ישראל ליהודים מוחלשים בבית שאן, ירושלים, יפו ועוד. גם תור הפלסטינים בשטחים יגיע – בקצב הלוחות הטאקטוניים החברתיים.

ודבר נוסף, ההיגד "כל המאבקים קשורים" אין משמעו שכל המאבקים צריכים להיעשות ביחד. מסיבות רבות, הישג בשיפור המצב החברתי-כלכלי צפוי להוביל לפתיחות של הציבור גם בתחום המדיני: יש קשר בין עוני לגזענות (ובעיקר להחצנתה), בין הלך רוח הישרדותי כלכלית להישרדותי בטחונית, בין עוני להקצנה דתית שבאה עם תמיכה בכיבוש, ובין קשיי כלכלה להיעדר השכלה ופרספקטיווה רחבה (שהרי נאלצים להיות שקועים בהישרדות), והללו מובילים לאתנו-צנטריות. מה גם שאת המאבק הובילו "סמולנים" – ולכן הצלחתו תזקף לזכותם.

אז תנו למהפכה החברתית לנשום.

8 מחשבות על “כל המאבקים קשורים בפלונטר

  1. מתודית זה לא נכון. להזכירך את הנאציונל סוציאליזם…

    מעשית זה גם לא נכון. מחאה שבולמת זכויות נשים לא תיקח לשום מקום טוב, יש פה אנשים עם מעט יותר ניסיון ממך, ששמעו את האפולוגטיקה הזו וראו את התוצאות. דיכוי נשים הוא אבן יסוד בפשיזם, וזה כמו נייר לקמוס, לבחון את המטרות. בפרט כאשר כביכול המטרה היא לקדם בטחון סוציאלי, נושא שהוא בלב ההוויה הנשית, הדיור, החינוך, הבריאות.

    לגבי הכיבוש, אני מסכימה שלא חייבים לכרוך כרגע, כיון שאז מאבדים תשעים אחוז מהציבור, לא ? אבל להגיד ש"רק לרגע נשאיר לסוף חצי מהאוכלוסיה (נשים)" זה מלמד שהמטרה לא כשרה בכלל. ברור מן האינטרנט , כמעין "ראי", שמדובר בבלוף מהסוג שאכלנו כבר בשנות השמונים. תפתחו את השער לנשים, ותנו להן לדבר בעצמן. (לא שיש סיכוי, אבל אני מרגישה צורך להזכיר שלא כולם נולדו הרגע ברחוב רוטשילד). הקרן הזו שאתה מדברר ממשיכה להתייחס לנשים כמו לנסחרות מין או לנערות גוגו, ויש להם את הקומיסריות שדואגות לזה. כל הארגונים שלכם מנוהלים על ידי גברים, ורק כאשר צריך להראות למחלקת המדינה "שיש נשים" אז אוספים מהרחוב איזה פרוייקט נשים מהיר, שאין לו שום שיניים. נאה דורש נאה מקיים, כדי לעשות מהפכה צריך לוודא שמפנים מישרות בשכר, עם כוח, כסף ושיניים לנשים כבר בשלב הראשון. בושה.

    • אני דווקא מסכים איתך שאפלית נשים לא יכולה ליצור ולו סולידריות חלקית. בוודאי כיום כל מאבק שיעשה זאת לא זכאי לדקת חסד. הפתיח בהתחלה הוא רק להמחשת הטענות, וכנראה שהוא מטעה. אני מכוון בעיקר לסוגיות של זהות מפלה וענייני כיבוש ואפליה דתית.
      אבל בעניין שיוויון מגדרי אין ויכוח, שהרי 50% מכל מגזר הם נשים.

      • ובכלל, ההתייחסות היא לטון הכללי של המאבק, שאינו מכיל שיחים שונים. זה דבר נפרד לחלוטין ממאבק שידיר במפורש ערבים – הוא מייד לא לגיטימי

  2. אני דווקא מסכים איתך שאפלית נשים לא יכולה ליצור ולו סולידריות חלקית. בוודאי כיום כל מאבק שיעשה זאת לא שכאי לדקת חסד. הפתיח בהתחלה הוא רק להמחשת הטענות, וכנראה שהוא מטעה. אני מכוון בעיקר לסוגיות של זהות מפלה וענייני כיבוש ואפליה דתית.

    אבל בעניין שיוויון מגדרי אין ויכוח, שהרי 50% מכל מגזר הם נשים.

  3. רק זהירות – כי הדיון על צניעות וסבלנות וכל-זה הוא מקרה של הספורט הישראלי הקלאסי: האזנה לצליל מחיאת כף יד אחת.
    יכול להיות שאין טעם לשאול אם יש או אין זמן 0 רק שכדאי לזכור שמאד יכול להיות שאין – וכדאי לזכור שאם ב20 בספטמבר ייצאו רבע מיליון מפגינים בדרישה לשוויון פוליטי, אזי חזקה על הברברק שיורה לירות בהם כהרגלו במצוות אדונו הנוכחי. וזה סוף הסיפור.

  4. פינגבק: » בזכות המבוכה ובגנות הטיח: מחאות חברתיות ומהומות בין תל-אביב ללונדון המשתה – אייל גרוס

  5. פינגבק: בגנות החד נס | העוקץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s