לא מחרים מתנחלים מחרים את משטר האפליה בשטחים

למען האמת אני נגד החרמת מתנחלים כקבוצה, כאוסף של קהילות סוציולוגיות מובחנות.

מאידך, הטיעון הרווח נגד החרמת ההתנחלויות הוא שמדובר בהחרמה של קבוצה מובחנת בחברה ולפיכך החרמה מפלה. אפילו ראש הממשלה, בינימין נתניהו, טען כך. אז בוא נעשה רגע ניסוי מחשבתי, האם באמת בהחרמת המתנחלים מדובר:

הקריאה לחרם כוללת מפעלים ישראלים שיושבים בשטחים. נניח לרגע מפעל ישראלי הממוקם בשטחים אך לא בהתנחלות ושכל עובדיו ומנהליו אינם מתנחלים ואולי אפילו אינם ימניים, האם אינו כלול בחרם? וודאי שכן. ולו יחליטו תושבי הההתנחלות X לוותר על אזרחותם הישראלית, לקבל אזרחות של הרשות הפלסטינית ולחיות עם שכניהם כשווים בין שווים, האם עדיין יהיה מוסרי להחרימם רק בגלל שהם "מתנחלים"? וודאי שלא. האם יהיה זה מוסרי להחרים מתנחל שעבר מיצהר לרחובות או מפעל בשטח ישראל שהמנכ"ל שלו גר באריאל? ברור שלא. ואם לדמיין קצת: האם נכון יהיה להחרים מפעל שנמצא בשטח שיפוט של התנחלות אבל הוא מיזם כלכלי של שותפות ישראלית-פלסטינית שיוויונית?

התשובות לשאלות הללו ידגימו מהר מאוד שהחרם איננו נגד המתנחלים כקבוצה מובחנית ואסור שכך יהיה. החרם הוא גם לא נגד תא שטח גיאוגרפי ואף לא נגד אידיאולוגיה או פעולה מעשית. החרם, בצורתו המבוססת על הוגנות אנושית בסיסית, הוא נגד שיטת משטר – נגד משטר אפליה צבאי המתקיים בשטחים. זהו משטר המבחין בין יהודים לפלסטינים ברמה הכי בסיסית של מעמד הפרט מול השלטון: נתין או אזרח. ומשום שכל ההתנחלויות המוכרות לי כיום נמצאות בצד של קבוצת האדונים במסגרת משטר האפליה, ורק משום כך, אני קורא להחרים את תוצריהן. ברגע שלא יקחו חלק כזה במשטר האפליה הצבאי בשטחים, באחת תיעלם הזכות המוסרית להחרימן.

מאותה סיבה, כפי שהיטיבה להסביר אילת מעוז, ראויה לחרם גם חברה שלא יושבת בשטחים אך תומכת במשטר האפליה הצבאי – למשל אלביט. שוב ניתן לראות שלא מדובר במוטיווציה לחרם כנגד המתנחלים כקבוצה, אלא נגד משטר האפליה. משטר זה הוא הוא המושא של חרם ראוי מבחינה מוסרית.

ולכן גם מרגיזות ומסוכנות כל כך כל מיני טענות המושמעות כנגד המתנחלים כקבוצה סוציולוגית או פוליטית מצד תומכי החרם. האם נכון להחרים קבוצה רק משום שלפי הניתוח הפוליטי הספקולטיבי שלי מקום מגוריה הוא "מכשול לשלום"? איזו צורה גסה ופרימיטיבית של תועלתנות מוסרית מקופלת בטיעון הזה? הרי מחר כפר פלסטיני הנמצא בתוואי של כביש מהיר מתוכנן יהיה "מכשול לצמיחה". ואז אנה אנו באים?

מאותה סיבה לא מעניין אותי הפורמאליזם הגורס כי ההתנחלויות אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי. ואם יוכשרו בזירה זו, יהפוך משטר האפליה למוסרי? והאם לא הכשירו הגופים הבינלאומיים עוולות וגזל כגון פעולותיו של הבנק העולמי בעולם השלישי? מדוע שיהיו כזה מקור סמכות עבורנו? מה אכפת לי מהם?

ולסיום הטיעון שמדובר בשטח כבוש מצחיק אותי. כל ישראל הינה שטח כבוש בהסתכלות היסטורית ואילו בהסתכלות משפטית-פורמאליסטית הטיעון של כיבוש מושפע מאותם מוסדות בינלאומיים שמחר יכולים להכשיר את כל העסק הזה. בנוסף, המיסגור של הסוגיה כסוגית כיבוש לוקחת אותנו לזירה של היחסים הבין-מדינתיים. ואילו פה העוולה הזועקת אינה כלפי מדינה (פלסטינית? ירדנית?) אלא כלפי קהילה ופרטים שזכויותיהם הבסיסיות נרמסות באופן שיטתי.

לכן המיסגור היחיד של החרם שעומד על קרקע יציבה הוא כזה הנוגע לאופי המשטר: משטר אפליה צבאי, ממוסד ואפל; משטר שכמותו לא מוכר לי בעולם. ללא ספק יש משטרים גרועים ממשטר הכיבוש, אבל אין משטר דומה לו: אפילו בסין לטיבטים אזרחות סינית (שאכן לא שווה הרבה), ואפילו באיראן ליהודים אזרחות איראנית. נגד משטר זה, ונגדו בלבד, אני יוצא בחרם.

4 מחשבות על “לא מחרים מתנחלים מחרים את משטר האפליה בשטחים

  1. חוק החרם אינו מעלה או מוריד דבר. איני מבין על המהומה. טוב יעשה כל הרוצה לקדם עינייניו שלא יעסוק בהשמצות וחרמות אלא יפעל על פי כללי השוק החופשי. דהיינו, ישקיע את כל מירצו ומשאביו בפרסום העיניינים שאותם הוא רוצה לקדם. למשל, יפרסם את רשימת המפעלים המומלצים על ידו בחתימתו הברורה והמזוהה. ממילא המפעלים המוקצים ישארו מחוץ לרשימה. למיטב הבנתי, פרסום חיובי אינו יכול להיות עילה לתביעה משום סוג. כל שנותר הוא לגייס מרץ ומשאבים. בסופו של דבר תנצח התנועה שתגייס משאבים עשירים יותר בדרך החיוב ולא השלילה.

  2. נו אבל אתה כן מחרים מתנחלים והתנחלויות בלי לבדוק מה טיב יחסיהם עם שכינהם, מי העובדים במפעלים (רוב הסיכויים הם שאם המפעלים הללו יסגרו אתה תעזור להחריב את חייהם של עוד כמה פלסטינים. מעניין כמה מהם יצטרפו למעגל הטרור בשל כך, או שמא הטיעון הדמגוגי הזה אינו תקף כשמשתמשים בו כנגדך?), האם הם יושבים על אדמות שהופקעו מאדם אחר או לא וכו'. אתה מחרים אותם כי הם חיים מעבר לקו הירוק. אתה מחרים אותם בשל מקום מגוריהם. כל הצידוקים האחרים שאתה נותן הם יפים על הנייר אבל לא רלוונטיים בפועל. בפועל החרם הזה הוא תולדה של שנאה כלפי האחר.

    • לגיל,
      מאיפה אתה יודע שהחרם הוא תולדה של שנאה לאחר? אחד מהקבוצות המוערכות ביותר כיום על ידי – ועל ידי רבים מחבריי – הם המתנחלים החברים בארגון "ארץ שלום", הקורא לחיים משותפים בשיוויון של מתנחלים בפלסטין. יחסית לאקלים הפוליטי-תרבותי בו צמחו אומץ הלב שלהם מפעים הרבה יותר משל שמאלן מרמת השרון. כולי ריספקט אליהן ואליהם. ולכן תחשוב שוב לפני שאתה מניח הנחות מוקדמות.

      לגבי מפעלים ישראלים שפועלים בשטחים, לא מעניין אותי כלל האם בפועל הוצבו על קרקע פלסטינית פרטית (אגב, עניין שבשגרה בשטחים). מה שמעניין אותי הוא המשטר שבמסגרתו הם מפיקים את הרווחים שלהם: משטר אפליה בו הפועלים הפלסטינים הם גם נתינים, והבעלים היהודים הם גם במעמד נעלה של אזרחים פריווילגיים. זה (באספקט הספציפי הזה) מזכיר משטר אפרטהייד. ואם יבואו כל הפועלים הפלסטינים ויבקשו ממני לא להחרים את המפעל תיהיה לי דילמה מוסרית, אבל לא זה המצב. רוב הפלסטינים חושבים על הערך העצמי הבסיסי שלהם ועל כבודם כבני אנוש בטרם הם חושבים על כלכלה. למעט אולי העניים ביותר – ורוב הפלסטינים (לפחות בגדה) עדיין לא בחרפת רעב. לו היו בחרפת רעב, היה עניין החרמת מפעלי ההתנחלויות סוגיה טאקטית ולא אסטרטגית – האם יסייע לפלסטינים יותר שנחרים או שלא נחרים את המפעלים.

      מאידך, התמונה ההיפוטתית שאתה משרטט – לפיה לו אנשי השמאל יחרימו את מפעלי השטחים הם ישר ייקרסו ובנוסף גם לא תיהיה שום חלופה תעסוקתית אחרת לפלסטינים והם ירוצו בייאושם המר לטרור – היא בהחלט ספקולציה. לפי ההיגיון הזה החרמת מפעל פרוות באזור אני בסקוטלנד משולה להרעבת כל הפועלים במפעל ולכן אסורה מוסרית. וכך ניתן לפסול כל חרם. זה בעצם לייצר פיקציה של דילמה מוסרית טראגית בין הרעבת פועלים (או דחיקתם לטרור מרוב ייאוש) לבין אי-החרמה של עוולה. והפיקציה הזו היא בעצמה עוולה ודמגוגיה (תסלח לי, כן). כמובן, לפי ההגיון הזה אסור גם היה להחרים את דרום אפריקה, אסור להחרים את סין ואסור להחרים בערך על משטר עושה עוולות פן ייפגעו החלשים בו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s