בגידתו של אובמה

משפט פרשנות אחד היה חסר בתקשורת הישראלית סביב המהפכה במצרים: אובמה שמר על נאמנות למצרים גם שהוכח שמוברק בוגד בה. והרי כשהיה ברור שמוברק איבד כל לגיטימיות חברתית למשול, ושהוא נחשב לעושק העם, תמיכה במצרים הייתה חייבת להיות תמיכה במפגינים – או לכל הפחות תמיכה בהליך דמוקרטי שקוף. רק מי שחושב ש"המדינה זה אני" הוא קונספט ראוי, יכול לבלבל בין המנהיג לבין אומתו; בין מוברק למצרים.

 

אובמה תמך במצרים, לא באדם ספציפי אפילו אם הוא עומד בראשה – ואפילו אם עשה זאת בצורה מאוחרת ומזגזגת משהו.  הוא חייב היה לנהוג כפי שנהג על מנת לשמור על נאמנות לבת בריתו מצריים להבדיל מתמיכה בקליקה צרה ולא ייציגה של מוברק, משפחתו ותומכיו ההדוקים. מה המשמעות של היות מצרים בת ברית? מי זו מצרים? האם האנשים שעושים אותה למה שהיא או אדם אחד נוטה למות? כל אלו הוכרעו על ידי פרשנים ישראלים רבים לפי תפישת עולם דיקטטורית מבהילה: מצרים היא המנהיג שלה, ולכן קריאתו של אובמה למוברק לעזוב היא בגדר בגידה בבת ברית. האם זה מה שהם חושבים על הערבים בלבד או שתפישת העומק הזו נכונה באופן כללי מבחינתם? האם ייתכן שכל אלו חסרים את האינסטינקט הדמוקרטי הבסיסי המבחין בין המנהיג לעמו; בין הנהגה לייציגות (כלומר להיות מייצג)? עולם המושגים הזה הוא תמרור אזהרה גדול ליחס של ישראלים רבים לדמוקרטיה.

 

4 מחשבות על “בגידתו של אובמה

  1. ומי בישראל מסתכל על היציגות שלו ? זה נכון בכל המפה ובכל דבר ועניין. כולם פה בארץ משוחים משמיים לא ?. זו אולי הבעיה המרכזית, תסמונת גלנט אינה נחלת הצבא או גנרל אחד, אלא מבטאה היטב גם את גישת האופוזיציה.

  2. אם כך, מדוע גמגם אובאמה אצל הפרסים? משום שאירן (או העם האירני, אם הבנתי נכון את הגדרתך) אינו בן בריתו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s