הסכנה שבשינוי דיני הלחימה

המאמצים הישראלים להגמיש את דיני הלחימה הבינלאומיים מסכנים את אזרחי ישראל ומסייעים למגייסי הטרור.

[פורסם גם בהארץ במתכונת מצומצמת]

לאחרונה, עלה שיח ביטחוני חדש ביחס למלחמה בטרור. במרכזו התפישה כי מלחמה יעילה בטרור מחייבת עקרונות לחימה שאינם תואמים ואינם יכולים להיות תואמים עקרונות של זכויות אדם. בהקשר הזה עלתה קריאה לשנות את דיני הלחימה ובפרט את החוק ההומניטרי הבינלאומי.

ישראל היא ככל הנראה שחקן בולט במאמצים הללו. ראש הממשלה נתניהו התבטא בתקשורת בעד מאמץ ישראלי לשנות את דיני הלחימה ושר הביטחון אהוד ברק סיפר כי נפגש עם גנרלים ובכירים במספר ארצות ודן איתם בנושא. בנוסף, מספר מכוני מחקר ישראלים באוריינטציה ביטחוניסטית דנו מזוויות שונות בסוגיה, והציעו הצעות קונקרטיות לשינוי דיני הלחימה.

עיקר הביקורת התמקדה בעקרון ההבחנה (בין לוחמים ללא-לוחמים) ועיקרון היחסיות (המגביל מתקפות שעלולות לסכן באופן נרחב אוכלוסיה אזרחית). אתגרי הטרור שפועל בתוך אוכלוסיה אזרחית, נטען, אינם מאפשרים שמירה על עקרונות אלו במקביל ללחימה אפקטיבית בסכנת הפיגועים. לדידם של הביטחוניסטים, העקרונות המפורטים בדיני הלחימה הם תאורטיים ומנותקים מאתגרי השטח, מסכנים לשווא את חיילינו ואזרחינו וכך משולים להתאבדות מרצון. העובדה שפגיעה בעקרונות הללו היא מדרון חלקלק ומסוכן לא נעלמה מעיניהם של המבקרים, אך הם בחרו לפטור את הסכנה כמשנית לעומת איומי הטרור.

האומנם זה בטובתה האסטרטגית של ישראל לשנות את הסדרי הלחימה הבינלאומיים כך שיתחשבו פחות בזכויות אדם ויחמירו פחות עם פגיעה באוכלוסיה אזרחית? האומנם מדינה שאזרחיה סבלו מפעולות איבה רבות, ואיומים נוספים וקשים מרחפים מעליהם, צריכה לפעול כך? הביטחוניסטים הישראלים חושבים שאכן כן. הם מבטאים אמונה שלחוקים בינלאומיים אין הרבה משמעות מעשית לעומת הכוח הצבאי, והיכולת להפעילו בגמישות ובחופשיות. לכן זה רק הגיוני לוותר על העקרונות ולהסתמך על הכוח.

אבל גם אם נצטמצם לראייה צבאית-ביטחונית צרה, מודל ניהול הסיכונים של הביטחוניסטים לוקה בחסר ומסכן את אזרחי ישראל. בהתייחסות שלהם לאתגרי הלחימה בטרור הם אך פעם לא מתייחסים לספרות המחקרית העניפה והעקבית המראה קשר ישיר בין המוטיווציה לפגע ולהרוג במסגרת הטרור ובין השאיפה לנקמה של הרג קרובים או הרג ברוטאלי או נרחב במיוחד אליו נחשפו מגוייסי הטרור. והרי התעלמות שהם מציעים מעקרון ההבחנה והיחסיות, היא מתכון להרג נרחב ונקמות לרוב.

במסגרת מרכז יפה למחקרים אסטרגיים, שאיננו חשוד בפציפיזם, התפרסם ב-2004 מחקר של שאול קמחי ושמואל אבן, אודות מוטיווציות של מחבלים מתאבדים. המחקר מצא ש-13 מתוך 60 מחבלים מתאבדים שכשלו במשימתם ורואיינו, היו במובהק כאלו שביטאו שאיפות נקמה כמוטיווציות ישירות לרצונם לפגע. כלומר הרג נרחב, שהניע רגשות נקמה, אחראי ישירות לכ-22% של המתגייסים לטרור. כמובן שהקטגוריה הזו עוסקת רק בנוקמים הישירים. היא לא יכולה לזהות את מי שההרג וההרס הצבאי שחוו דחפו אותם לזרמים רעיוניים לאומנים או דתיים-פאנטיים, שהפכו למוטיווציות הישירות. סביר להניח שכאלו יש לא מעטים. עוד יצויין כי מימצאים אלו דומים למימצאים של מחקרים בינלאומיים, ביניהם המחקר המקיף ביותר עד כה על המוטיווציות של טרוריסטים, שנעשה באוניברסיטת פלינדרס האוסטרלית. שם היה הדגש על נקמה, תחושת השפלה ונטיות אלטרואיסטיות.

וכך יד חופשית למלחמה בטרור, המלווה בפגיעה נרחבת באזרחים, היא רוח גבית למגייסים של ארגוני הטרור. השאלה הקלאסית של הביטחוניסטים היא: מה אתם מעדיפים, שחייל יחשוב פעמיים ויסכן את חייו בשביל להציל טרוריסט פוטנציאלי או שחף מפשע יהרג למרבה הצער? מולה יש להציב משוואה שונה: החייל מסתכן לא רק בשביל חיי לא מעורבים בקרב הפלסטינים – מטרה ראויה כשלעצמה – אלא על מנת למנוע את הטרוריסט הבא שיפגע חלילה במשפחתו. מלחמה אמיתית בטרור היא לא כזו המתדלקת אותו. לכן גם מנקודת ראייה ביטחוניסטית ופנים-ישראלית, אל לנו לשנות את דיני הלחימה.

11 מחשבות על “הסכנה שבשינוי דיני הלחימה

  1. אני לא בטוח במסקנה הסופית, לא שלך, ולא של ההצעות לשינוי. נראה לי מתבקש לשנות את דיני המלחמה, לא בהכרח למקום שברק ונתניהו מובילים אותנו. אבל האתגרים שמציב הטרור ללוחמים, שונים מאד מן האתגרים שמציב צבא מאורגן ללוחמים. חוקי המלחמה צריכים לשקף את זה.
    החוקים צריכים להשתנות, כדי שיהיה ברור שניתן לקיים מלחמה בטרור, תחת מגבלות. אילו היו חוקים שקובעים באילו מקרים מותר לסכן חיי אזרחים תמימים, שלצידם פועל טרוריסט, ובאיזה לא – לא היינו ניגשים לסיכון חיי אזרחים בכל פעם, משום שבכל מקרה אנחנו עוברים במלחמה על עשרות חוקים, ומה זה משנה עוד הפרה של אמנת ז'נבה. במצב הנוכחי, נדמה שישראל עושה מעשים לא חוקיים, מתוך ידיעה שממילא תתקשה להילחם לפי החוק.

  2. יריב-

    מדבריך לא ברור מהי בדיוק ההצעה לשינוי החוקים, וכיצד בדיוק הם מתנגשים עם "עקרונות של זכויות אדם". לכן אשאל שאלה קטנה – נניח שתוגש הצעה שגורסת שניתן להחיל את אמנת ג'נבה גם ביחס ללחימה מול ארגוני טרור ושבעצם האמור באמנת ג'נבה הופך להיות החוק הבינלאומי בעניין הזה. האם זה נראה לך שינוי סביר?

    • לעומר,
      הרשימה איננה משפטית. הנגיעה המשפטית היחידה היא כיוון הזרקור לניסיונות לטשטש את עיקרון ההבחנה ועיקרון היחסיות שפורטו מעלה, וכך בעצם רוצים להלבין את דוקטרינת דאחייה. כלומר מאפשרים ירי היקפי "הגנתי", וירי לא ממוקד לכיוון הכללי של מקורות האש, גם באזור בנוי בצפיפות, כך שברור שיהיה הרבה נפגעים בלתי מעורבים.

      לגבי אמנת ג'נווה, אני לא מומחה והטור לא עסק באמנות כמכלול אלא בטשטוש שתי העקרונות המדוברים. העניין פה הוא פשוט רישיון להרוג הרבה בלתי מעורבים על מנת למחוץ כמה טרוריסטים. זה מה שעומד על הפרק. וערעור ההיגיון הביטחוני מאחורי העניין – לא המשפטי – הוא נושא הרשימה.

      • אבל אתה עוסק בסוגיה משפטית, ואתה מדבר באופן כללי על אי אילו "נסיונות". אני לא חושב שאפשר להתייחס ל"נסיונות" ערטילאיים אלא רק לכאלה קונקרטיים. אלא אם כן אתה טוען שכל שינוי הוא פסול (ואני מבין מדבריך שאתה לא טוען זאת), הרי שצריך להתייחס בהכרח לאילו נסיונות הם פסולים ואילו נסיונות אינם פסולים. לכן אני שואל, שנית, נניח שתוגש הצעה שגורסת שניתן להחיל את אמנת ג'נבה גם ביחס ללחימה מול ארגוני טרור ושבעצם האמור באמנת ג'נבה הופך להיות החוק הבינלאומי בעניין הזה. האם זה נראה לך שינוי סביר או שמא פסול? האם אתה חושב שאפשר להרחיב את אמנת ג'נבה גם למקרה זה? תשובה על השאלה הזו אינה קשורה במומחיות באמנת ג'נבה אלא בשאלה מתי אפשר להרחיב עקרונות קודמים במשפט הבינלאומי למקרים חדשים. אני מצפה לתשובתך העניינית כאן.

    • עומר, תיכנס ללינק, ההצעה של מכון המחקר המצויין נמצאת שם ומאוד קונקרטית. ברוח זו יש עוד הרבה הצעות.
      העיסוק שלי הוא לא משפטי. אני נגד הכשרת הרג מרחבי מטעמים עקרוניים וביטחוניים, כפי שפורטו בטור. זה יכול להיות בכל מסגרת משפטית. מצדי גם באמנת בת-שבע. וואט-אבר.

      • יריב-

        תודה על הלינק, אב ל ההתחמקות שלך ממענה תמוהה בעיני. אתה לא מבהיר למשל מה בדיוק בעייתי בהצעה שקישרת אליה. לומר "אני נגד הכשרת הרג מרחבי מטעמים עקרוניים ובטחוניים" זה לא מספיק. גם הטיעון שלך בדבר המניעים לטרור אינו מספיק. בלחימה תמיד יש ניהול סיכונים, ואתה גם צריך להסביר בדיוק מה עומד מול מה. בנוסף, גם הדיון שלך בתמריצים הוא שטחי מדי (אנחנו לא יודעים, למשל, איך ישתנו התמריצים אם תשתנה צורת הפעילות; העניינים הללו לא ניתנים לאקסטרפולציה פשוטה).

        בנוסף, עדיין לא הבהרת אם אתה חושב שהרחבת אמנת ג'נבה למקרה של טרור מקובלת עליך ומדוע. לעניין הזה יש חשיבות עקרונית, משום שהיא תבהיר הרבה יותר טוב מה אתה מנסה לומר. כרגע הטיעון שלך אמורפי מדי ואני לא יודע איך מתייחסים לטיעון כזה. אני רוצה לדעת האם אתה דוחה כל שינוי (אני מבין כרגע שלא)? באילו תחומים אפשר לערוך שינויים ובאילו לא? מה המרווח האפשרי של שינויים? וכו'. אני חושב שאם תתייחס למקרה הקונקרטי של אמנת ג'נבה הדברים יהיו ברורים יותר.

    • לעומר,
      עקרונות ההבחנה והיחסיות עליהם אני מגן ובהם אני מתמקד פה מתחילת הטור אינם כה אמורפיים (לפחות לא ביחס לעקרונות מנחים כלליים שיש תמיד הרבה יותר ויכוח בפרשנותם מאשר בדחייתם או קבלתם, זה טבען של אמנות כלליות).

      אני לא מומחה לאמנת ג'נווה ולא יודע עד כמה היא מחזקת את העקרונות הללו במישור של הרחבתה, כפי שאתה מציע, ללחימה בטרור. ספר לי על עך ואגיד לך מה דעתי.

      ניהול הסיכונים, כפי שהדבר מתבטא כרגע בניירות עמדה ביטחוניסטים כלל לא משקלל את עניין חיזוק הטרור כתוצאה של פגיעה מרחבית מוגברת. להבהרה: זרם זה של מתכנני מדיניות לא משקלל עניין זה של נקמה וזליגה לתרבות הטרור ומוצא אותו שולי, הוא פשוט מתעלם ממנו בכל נייר עמדה שנתקלתי בו. נתחיל מלהכניס את הדינמיקה הזו כעוד פאקטור במשוואה, לפני שבכלל אפשר לדבר בצורה יותר מדוקדקת. כרגע זה פשוט לא במשוואה.

  3. פינגבק: פוליטיקה של ניהול סיכונים « הבלוג של יריב מוהר

  4. פינגבק: הפרת זכויות אדם מחזקת את הטרור – אסופת עובדות « הבלוג של יריב מוהר

  5. פינגבק: הפרת זכויות אדם פוגעת בביטחון: אסופה של עובדות | שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s