אוסלו כפרויקט של הפקרת האדם הפשוט

אוסלו כפרויקט של הפקרת האדם הפשוט ומיסגור השמאל כאסון וסכנה.
[פורסם גם ב"העוקץ"]
התרסקות הסכמי אוסלו היא הנקודה הארכימדית של התרסקות השמאל בישראל. ולכן חשוב לנתח כיצד מדיניות גרועה מייצרת היסטוריה מדממת שמהווה כשלעצמה קמפיין הסברה אנטי-שמאלני מבריק, והכל בניצוח ממשלות שמאל. חשוב להבין גם כיצד ההיגיון שהפעיל את קברניטי אוסלו הציג אותם (בצדק) כמי שממיטים אסון על האזור ומפקירים את האדם הפשוט לנפשו (בין שהוא ישראלי או פלסטיני).
הסכמי אוסלו לוו מתחילתם בסגר חסר תקדים על השטחים (וכדי להוסיף שמן למדורה זה קרה אחרי הטבח של ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים); הם לוו בגידול ניכר בהתנחלויות ובהמשך והתגברות מדיניות המחסומים הפנימיים; הם לוו בתקופות ארוכות של סטגנציה מבחינת המצב בשטחים או בפריחה כלכלית של העשירים והמושחתים מקרב הפלסטינים. בעוד שהנקודה האחרונה היא פחות באחריותה של ישראל (אם כי מדיניות חכמה יכלה למתן את תופעת הצמיחה הממוקדת בקזינו ביריחו), שאר הנקודות הם בפירוש הגברה של הדיכוי של הפלסטינים הנתונים במשטר אפלייה צבאי בלתי אנושי זה שנים.
בהקשר הנפיץ הזה, הכוח האוטונומי הכמעט יחיד שניתן לפלסטינים הוא הזכות להתחמש. כל אדם בר-דעת מבין כי בעולם בו הנורמה היא שלמדינה יש צבא ומשטרה אין מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית ללא המרכיבים הללו. אבל בשלב כה מוקדם של התהליך, כשהדיכוי רק הולך וגובר, הכנסה של כלי משחית לצד הגברת הדיכוי היא בגדר מדיניות טמטומית, לא שמאלנית. היא לא רק מטומטמת, מובלע בתוכה היגיון המזכיר במשהו היגיון של משילות קולוניאליסטית – המישטר הכבוש והמוחלש יקבל מעט "אוטונומיה חימושית" ויטפל בריאקציונרים ובקיצוניים. בינתיים ימשיך המסחר בינינו בתנאים של כמעט שיעבוד כלכלי, מעמדת נחיתות מבנית ברורה של הפלסטינים, ובא שלום על עשירי ישראל ופלסטין.
אני לא חובב תיאוריות קונספירציה. אני לא חושב שמימשל רבין ופרס תיכנן "לבלף", כלומר להמשיך במתכונת של אוטונומיה מסורסת לצד דיכוי כלכלי לנצח וכך לא לאפשר לפלסטינים מדינה אמיתית. סביר יותר שהיה נוצר מצב זמני שלא ברור מתי הוא משתנה ומצב זה של שיעבוד כלכלי היה מושרש כל כך עד שהוא היה ממשיך, ולו בגירסה מרוככת, גם בין שתי מדינות עצמאיות (לא רק משום הבדלי הכוח הכלכלי בין המדינות, אלא בשל יחסי תלות מושרשים שקשה להתגבר עליהם). אם זה מה שניתן להגיד על המימשלים של רבין ופרס שערו מה המצב ביחס לממשלת ברק או גרוע מכך לגבי נתניהו הראשון. אם כן גם ללא תאוריות קונספירציה ניתן להבין כיצד היגיון של דיכוי מרוכך וכלכלי ניהל את מתווי אוסלו ופוסט-אוסלו השונים והגביר את הנפיצות בקרב אוכלוסיה אזרחית שהמימשל שלה חומש בנשק חם.
במקביל לאיוולת זו, קברניטי אוסלו הזניחו במובהק את אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר בתהליכי שלום בסכסוכים מתמשכים – הנטייה של קיצוניים בשני הצדדים למוטט את תהליך הפיוס והפשרה בדם והרס. כיצד נערכו לכך? לא גדר זמנית או מכשול הפרדה זמני בתוואי נורמאלי והוגן (השקעה גדולה עם מחיר פוליטי נלווה, אבל "כסף קטן" ביחס לאסון שבא עלינו); לא חיזוק כוח השיטור בקו התפר כמשימה לאומית ראשונה במעלה; לא פעילות נגד מתנחלים קיצונים; לא התעוררות בקנה מידה לאומי להגן על האנשים בעורף כשהחלו הפיגועים; לא דיונים אסטרטגיים קדחתניים ומעמיקים על מניעת הדינמיקה הזו מעבר לשימוש באמצעים צבאיים מיידיים. במקום זאת קיבלנו דיכוי לצד אוזלת יד להגן על האנשים הקטנים בשני הצדדים. אכן שלום בין עשירים ובעלי שררה.
חשוב להתעכב על האבחנה של מי שילם את המחיר: קודם כל הפלסטינים. לאחר מכן אנשי הפריפריה החברתית-תרבותית בישראל שהיו הקורבנות העיקריים של "מלחמת האוטובוסים" – כלומר אותה מערכת טרור מזוויעה שקטלה ופצעה וצילקה ישראלים רבים כל כך והביאה בתורה לתגובה קשה עוד יותר כלפי הפלסטינים. כמות הסבל שהובילה מדיניות הדיכוי המתנשא והכלכלי לאדם הפשוט בארץ ישראל\פלסטין היא בלתי נתפשת. והאחראים טרם לקחו אחריות כמו שצריך; טרם הופקו הלקחים הברורים. טרם נאמר בקול רם וצלול: לעולם לא עוד! לעולם לא נוביל מדיניות שתפקיר אזרחים פשוטים, גם אם מעמדם הכלכלי נמוך, לתוצאות הדיכוי, ההזנחה, ההתנשאות, האטימות, הרשלנות והחמדנות של בעלי הכוח והשררה בשני הצדדים.

11 מחשבות על “אוסלו כפרויקט של הפקרת האדם הפשוט

  1. יריב, אני חושש שאתה מציג תמונה מטעה בטענה ש
    קודם כל הפלסטינים. לאחר מכן אנשי הפריפריה החברתית-תרבותית בישראל שהיו הקורבנות העיקריים של "מלחמת האוטובוסים"
    ייתכן שהפלסטינים היו הראשונים לשלם את מחיר אוסלו. אבל "מלחמת האוטובוסים", במהלך שנת 1993-1996 (מפיגוע ההתאבדות הראשון, עד בחירתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, מה שניתן להחשיב כסופו של תהליך אוסלו), 13 פיגועים, על פי הוויקיפדיה
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
    לפי ניתוח שלי, ואתה מוזמן לתקן אותי, היו 2 פיגועים בצפון, שניים בדרום, אחד מחוץ לקו הירוק (קרא לו גם דרום), אחד באיזור השרון ו7 במרכז, מתוכם 2 בתל אביב עצמה, 1 ברמת גן ו4 בירושליים. במילים אחרות: רוב הפיגועים בתקופת אוסלו, כוונו לאיזור המרכז, ולא הפריפריה כפי שטענת.

    • הי גורו יאיא,
      המושג הוא פרפריה חברתית ולא "פריפריה". זהו מושג שמכוון לא למיקום גיאוגרפי בהכרח אלא למיקום סוציו-אקונומי: אנשי האוטובוסים בירושלים, אנשים בתחנה המרכזית בת"א, אנשים בשוק הכרמל בת"א ואנשים בשוק בנתניה, רובם, גם אם לא כולם, אנשי הפריפריה החברתית.

  2. שמע יריב – לפעמים עדיף שלא תתגונן.
    7 הפיגועים של המרכז היו במרכז דיזינגוף, בנייני האומה, צומת עלית (הבורסא), רנה קסין, התחנה המרכזית בירושליים, רחוב יפו בירושליים, ודיזינגוף סנטר.
    הטענה שאנשים קשי יום הם לקוחות עיקריים של אוטובוסים, מתארת ישראל מקוטבת בהרבה מזו שאנו חיים בה. גם אם למישהו יש אוטו, הבן שלו עדיין נוסע באוטובוסים. הלקוחות של דיזינגוף סנטר, האנשים בסביבת בנייני האומה ואלה שהגיעו לצומת עלית – קשה לי לראות איך אפשר לקרוא להם קשי יום. ייתכן שהם לא העילית בחברה הישראלית, אבל אני אתפלא אם 10% מהנפגעים, נמצאים בעשירון התחתון (מה שפיזור ראנדומאלי בלבד היה צריך לתת).

    • לגורו יאיא,
      התיאור של נפגעי הפיגועים כמעמד בינוני נמוך ומטה אינו שלי, הוא תיאור מקובל של רוב הפובליציסטים והעיתונאים של התקופה. אגב במושג האדם הפשוט אני כולל גם אנשי מעמד בינוני. אולי המושג פריפריה חברתית-תרבותית פחות מדוייק אבל זה החלק הזניח.

      ובכל זאת:

      בירושלים, מהתרשמותי כמי שעבד שם, רוב נוסעי האוטובוסים הם אכן נמוכי סטאטוס, ובכלל זו עיר ענייה מלבד כמה שכונות עשירות מאוד.

      בת"א לצד הפיגועים שמנית היו פיגועים במועדון של רוסים, מספר פיגועים בתחנה המרכזית, פיגוע בשוק הכרמל, פיגוע במסעדה המשמשת גם כמועדון זמר ים-תיכוני ליד גשר מעריב, פיגוע באוטובוס בצומת הולץ וכו'.

      נתניה גם היא ספגה פיגועים רבים וכן ערי פריפריה כבאר-שבע, כרמיאל, נהריה.

      בירושלים, אגב, עם תחילת גלי הפיגועים רבים מהמבוססים יותר עברו לנסיעה במוניות או בהישענות על רכב פרטי. גם תופעה זו השאירה את נמוכי הסטאטוס יותר חשופים.

      מאידך לא זכור לי פיגוע בצפון ת"א, בהרצליה, ברמת השרון, במושבי הלייף-סטייל או בקיסריה. לא מתוכנן, כך זה פשוט יצא.

    • ובנוסף,
      יש הבדל תהומי בין מי שיכול למזער את הסכנה – לנסוע ברכב או במוניות, להימנע ממקומות המוניים – למי שחייב ליסוע באוטובוסים, לקנות בשוק וכו'. הוא חש הרבה יותר חסר אונים ומופקר.

  3. יריב,אני נוטה להסכים איתך,אבל גם חושב שהיתה כאן מדיניות בלתי אכפתית של ממשלות ישראל,ברוח ההשקפה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי ,הרואה את ה"פריפרייאלים" כסרח עודף .

    בעקבות הכתבה הזו

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/788342.html

    ציטוט:" בג"ץ למדינה: לנמק מדוע לא יושלם מיגון של כיתות הלימוד

    בתוך כך, בג"ץ הורה למדינה לנמק תוך שבועיים מדוע לא יושלם מיגון מלא של מוסדות החינוך בשדרות וביישובי "עוטף עזה" בתוך זמן קצר. הרכב השופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לא קיבל את הסברי פיקוד העורף, כי מערכת ההתרעה מספקת זמן מספיק לפינוי התלמידים מהמרחבים הלא מוגנים בבתי הספר אל המרחבים המוגנים.

    בתשובת המדינה לעתירות נאמר כי החלטת הממשלה בדבר מיגון מוסדות לימוד ביישובי "עוטף עזה" מתבססת על שימוש ב"מרחבים מוגנים", שיאפשרו לכל תלמיד להגיע לאזור ממוגן ברגע שנשמעת התרעה על ירי רקטות קסאם. לפי התשובה, ימוגנו רק כיתות האם במוסדות הלימוד, ואילו חדרי המעבדה, כיתות מחשבים ומרחבים נוספים לא ימוגנו. לטענת הפרקליטות, מערכת ההתרעה מספקת זמן התרעה של 20 שניות, ובבדיקות שנערכו נמצא כי הילדים יכולים לעבור למרחבים המוגנים תוך 15 שניות.

    כתבתי את התגובה הזו:

    http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=1540958&itemno=788342&cont=2

    בתגובה לכתבה: בן 17 נפצע קשה מפגיעת רקטה בשדרות; רה"מ: נמשיך בפעילות בעזה ללא הפסקה

    שם השולח: אזרח.

    כותרת התגובה: אשקלון שמשקלון,20-15 שניות.באמת עמדו עם סטופר ומדדו?
    שני דברים הורגים את הציבור החלש בארץ,המשלם ברובו את המחיר.
    1.אי הדברות מדינית,כדי להשיג רגיעה.
    מי מתפוצץ בשווקים,באוטובוסים,ובמקומות הומי האדם?מי מופצץ בעיירות הספר?העשירון העליון? אלופי צה"ל? ראש הממשלה? שר הבטחון?השרים? הח"כים?
    2.המדיניות הקלקלית.
    איך בדקו את השניות?מה,באמת עמדו עם סטופר ביד?רולטה רוסית, בחיי הילדים של משלמי המיסים?
    מעניין אם הילדים האלה כשיגדלו ויהיו חיילים ,בהנחה שהם ישרדו את הקסמים,(אחלה ילדים אצנים יש בשדרות)יגנו על המדינה שלא הגנה עליהם.

  4. יריב,אני נוטה להסכים איתך,אבל גם חושב שהיתה כאן מדיניות בלתי אכפתית של ממשלות ישראל,ברוח ההשקפה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי ,הרואה את ה"פריפרייאלים" כסרח עודף .
    בעקבות הכתבה הזו
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/788342.html
    ציטוט:" בג"ץ למדינה: לנמק מדוע לא יושלם מיגון של כיתות הלימוד
    בתוך כך, בג"ץ הורה למדינה לנמק תוך שבועיים מדוע לא יושלם מיגון מלא של מוסדות החינוך בשדרות וביישובי "עוטף עזה" בתוך זמן קצר. הרכב השופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לא קיבל את הסברי פיקוד העורף, כי מערכת ההתרעה מספקת זמן מספיק לפינוי התלמידים מהמרחבים הלא מוגנים בבתי הספר אל המרחבים המוגנים.
    בתשובת המדינה לעתירות נאמר כי החלטת הממשלה בדבר מיגון מוסדות לימוד ביישובי "עוטף עזה" מתבססת על שימוש ב"מרחבים מוגנים", שיאפשרו לכל תלמיד להגיע לאזור ממוגן ברגע שנשמעת התרעה על ירי רקטות קסאם. לפי התשובה, ימוגנו רק כיתות האם במוסדות הלימוד, ואילו חדרי המעבדה, כיתות מחשבים ומרחבים נוספים לא ימוגנו. לטענת הפרקליטות, מערכת ההתרעה מספקת זמן התרעה של 20 שניות, ובבדיקות שנערכו נמצא כי הילדים יכולים לעבור למרחבים המוגנים תוך 15 שניות.

  5. ולכן,בתגובה לכתבה ,כתבתי את התגובה הזו:

    http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=1540958&itemno=788342&cont=2
    בתגובה לכתבה: בן 17 נפצע קשה מפגיעת רקטה בשדרות; רה"מ: נמשיך בפעילות בעזה ללא הפסקה
    שם השולח: אזרח.
    כותרת התגובה: אשקלון שמשקלון,20-15 שניות.באמת עמדו עם סטופר ומדדו?
    שני דברים הורגים את הציבור החלש בארץ,המשלם ברובו את המחיר.
    1.אי הדברות מדינית,כדי להשיג רגיעה.
    מי מתפוצץ בשווקים,באוטובוסים,ובמקומות הומי האדם?מי מופצץ בעיירות הספר?העשירון העליון? אלופי צה"ל? ראש הממשלה? שר הבטחון?השרים? הח"כים?
    2.המדיניות הקלקלית.
    איך בדקו את השניות?מה,באמת עמדו עם סטופר ביד?רולטה רוסית, בחיי הילדים של משלמי המיסים?
    מעניין אם הילדים האלה כשיגדלו ויהיו חיילים ,בהנחה שהם ישרדו את הקסמים,(אחלה ילדים אצנים יש בשדרות)יגנו על המדינה שלא הגנה עליהם.

  6. שלום יריב, זאת ליה. הראית לי לפני כמה זמן את הפוסט הישן הזה, הגבתי עליו בפייסבוק והסברתי באופן כללי את דעתי (שחולקת עליך נחרצות!), אבל באף אחת מהתגובות בפייסבוק לא התייחסתי אחד לאחד לנימוקים שלך. אז עכשיו הנה תגובה אחד לאחד לפוסט…

    "התרסקות הסכמי אוסלו היא הנקודה הארכימדית של התרסקות השמאל בישראל. ולכן חשוב לנתח כיצד מדיניות גרועה מייצרת היסטוריה מדממת שמהווה כשלעצמה קמפיין הסברה אנטי-שמאלני מבריק, והכל בניצוח ממשלות שמאל. חשוב להבין גם כיצד ההיגיון שהפעיל את קברניטי אוסלו הציג אותם (בצדק) כמי שממיטים אסון על האזור ומפקירים את האדם הפשוט לנפשו (בין שהוא ישראלי או פלסטיני)." – התרסקות הסכמי אוסלו שהביאה להתרסקות השמאל בישראל, התרחשה בפרוץ האינתיפאדה השניה בספטמבר-אוקטובר 2000. כמו שכבר הסברתי בתגובותיי בפייסבוק, אני דוחה על הסף את הטענה שהמציאות המדממת בסתיו 2000 נוצרה בגלל הסכמי אוסלו שעליהם חתמה ממשלת רבין-פרס. אני לא מתייחסת כרגע לפיגועי החמאס בשנים 1993-1997, אלא לשנים שמאז אוקטובר 2000 (בהמשך אתייחס גם לטרור של שנות התשעים). את ההסטוריה המדממת של 14 השנים האחרונות לא יצרה המדיניות של ממשלת רבין השניה (שהיתה רחוקה מלהיות מושלמת) אלא המדיניות הגרועה של אהוד ברק בשנים 1999-2000. את האסון על האיזור המיט אהוד ברק ולא קברניטי אוסלו. עם כל הכשלים של המדיניות הניאו ליברלית של ממשלת רבין (שבמובנים רבים בהחלט הפקירה את האדם הפשוט), את הנזקים המדיניים-ביטחוניים לישראל גרם אהוד ברק!! אין שום צדק בטענה שקברניטי אוסלו המיטו אסון על האזור.

    "הסכמי אוסלו לוו מתחילתם בסגר חסר תקדים על השטחים (וכדי להוסיף שמן למדורה זה קרה אחרי הטבח של ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים); הם לוו בגידול ניכר בהתנחלויות ובהמשך והתגברות מדיניות המחסומים הפנימיים; הם לוו בתקופות ארוכות של סטגנציה מבחינת המצב בשטחים או בפריחה כלכלית של העשירים והמושחתים מקרב הפלסטינים. בעוד שהנקודה האחרונה היא פחות באחריותה של ישראל (אם כי מדיניות חכמה יכלה למתן את תופעת הצמיחה הממוקדת בקזינו ביריחו), שאר הנקודות הם בפירוש הגברה של הדיכוי של הפלסטינים הנתונים במשטר אפלייה צבאי בלתי אנושי זה שנים." – אני בהחלט מסכימה עם הנאמר בפיסקה הזאת. הסגר על השטחים, אי מניעת הטבח של ברוח גולדשטיין במערת המכפלה (היו צריכים לחשוב מראש על נסיונות כאלה ואחרים לטרפד את תהליך השלום). הגידול בהתנחלויות היה אחת הסיבות לכך שבשנת 2000 הפלסטינים התייאשו מהמו"מ המדיני בישראל, והחליטו לחזור לדרך הטרור והאינתיפאדה. וכאמור גם המחסומים, סטגנציה ופריחה כלכלית של פלסטינים עשירים ומושחטים. מסכימה שהנקודות הללו הן הגברה של דיכוי הפלסטינים.

    "בהקשר הנפיץ הזה, הכוח האוטונומי הכמעט יחיד שניתן לפלסטינים הוא הזכות להתחמש. כל אדם בר-דעת מבין כי בעולם בו הנורמה היא שלמדינה יש צבא ומשטרה אין מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית ללא המרכיבים הללו. אבל בשלב כה מוקדם של התהליך, כשהדיכוי רק הולך וגובר, הכנסה של כלי משחית לצד הגברת הדיכוי היא בגדר מדיניות טמטומית, לא שמאלנית. היא לא רק מטומטמת, מובלע בתוכה היגיון המזכיר במשהו היגיון של משילות קולוניאליסטית – המישטר הכבוש והמוחלש יקבל מעט "אוטונומיה חימושית" ויטפל בריאקציונרים ובקיצוניים. בינתיים ימשיך המסחר בינינו בתנאים של כמעט שיעבוד כלכלי, מעמדת נחיתות מבנית ברורה של הפלסטינים, ובא שלום על עשירי ישראל ופלסטין." – עם כל פיגועי החמאס ושאר הפלגים הפלסטינים שהתנגדו לאוסלו בשנים 1993-1997, אני חושבת שהמציאות של אז לא היתה פחות נפיצה מאשר המציאות בשנת 2000. העובדה שניתנה לפלסטינים זכות להתחמש כבר השלב הזה של התהליך, היא בוודאי לא הסיבה העיקרית לפרוץ האינתיפאדה השניה. הגברת הדיכוי במקביל לחימוש הכוחות הפלסטינים, בוודאי לא היתה מדיניות נבונה, אבל הטמטום האמיתי כאן נמצא בהצגת המדיניות הזאת כגורם העיקרי לפרוץ האינתיפאדה השניה ולמציאות המדממת ב-14 השנים האחרונות. אומנם, סביר מאוד שללא הכנסת הנשק לשטחים לא היתה פורצת אינתיפאדה שניה או שכן היתה פורצת אבל היא היתה נראית כמו האינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים. אבל האינתיפאדה השניה, לא היתה תוצאה הכרחית של הכנסת הנשק לשטחים, אלא של מדיניותו של אהוד ברק כראש ממשלה שיצרה את המציאות הנפיצה והרותחת שהתפוצצה לנו בפרצוף באוקטובר 2000. אני מסכימה רק עם דבריך על כך שהיה כאן היגיון של משילות קולניאליסטית, מישטור כבוש ומוחלש שמקבל אוטונומיה ומטפל בפלגים הקיצוניים. וגם המסחר בתנאי שיעבוד כלכלי מעמדת נחיתות מבנית של הפלסטינים שיביא רווחה רק לעשירים משני הצדדים ולא לא/נשים הפשוטים. כל זה נכון ומקובל עליי. אבל אני לא מקבלת את הדיעה שהכנסת הנשק לשטחים היא הסיבה העיקרית למציאות המדממת שנוצרה בשנת 2000, ובוודאי שלא את המוסכמה הכללית (שאתה בהחלט מקבל, לפחות זה מה שאני מבינה ממך) של שונאי השמאל שממשלת רבין השניה צריכה לשאת באשמה כלשהי בנוגע לפרוץ האינתיפאדה השניה. כבר כתבתי כמה פעמים מיהו לדעתי האשם הראשי.

    "אני לא חובב תיאוריות קונספירציה. אני לא חושב שמימשל רבין ופרס תיכנן "לבלף", כלומר להמשיך במתכונת של אוטונומיה מסורסת לצד דיכוי כלכלי לנצח וכך לא לאפשר לפלסטינים מדינה אמיתית. סביר יותר שהיה נוצר מצב זמני שלא ברור מתי הוא משתנה ומצב זה של שיעבוד כלכלי היה מושרש כל כך עד שהוא היה ממשיך, ולו בגירסה מרוככת, גם בין שתי מדינות עצמאיות (לא רק משום הבדלי הכוח הכלכלי בין המדינות, אלא בשל יחסי תלות מושרשים שקשה להתגבר עליהם). אם זה מה שניתן להגיד על המימשלים של רבין ופרס שערו מה המצב ביחס לממשלת ברק או גרוע מכך לגבי נתניהו הראשון. אם כן גם ללא תאוריות קונספירציה ניתן להבין כיצד היגיון של דיכוי מרוכך וכלכלי ניהל את מתווי אוסלו ופוסט-אוסלו השונים והגביר את הנפיצות בקרב אוכלוסיה אזרחית שהמימשל שלה חומש בנשק חם." – אני דווקא מחבבת תיאוריות קונספירציה, אבל אני מאמינה שאם רבין לא היה נרצח, יש מצב שהוא היה מצליח לנצח את נתניהו בבחירות 2006. למרות הפער בסקרים של 1995 כשרבין עוד היה חי, אין לשכוח שרבין היה הרבה יותר אלקטורלי מפרס והיה יכול להתאושש ולסגור את הפער בסקרים עד הבחירות. סביר להניח שאם רבין היה חי, והיה מצליח לנצח את נתניהו בבחירות ולהמשיך לקדנציה נוספת, היתה מוקמת מדינה פלסטינית עצמאית ביהודה, שומרון ורצועת עזה! בהחלט סביר שהיה נמשך, כפי שאתה אומר, מצב של שיעבוד כלכלי בגירסה מרוככת, אבל אני מעריכה שמדינה פלסטינית היתה כבר מוקמת, והפלסטינים לא היו נשארים עם אוטונומיה למחצה. אבל אני חולקת גם בנוגע לכך שהמצב ביחס לממשלת נתניהו הראשונה היה גרוע מאשר ביחס לממשלת ברק! המצב בזמן ממשלת נתניהו הראשונה דווקא היה טוב יותר מאשר בזמן ממשלת ברק, וזה בגלל שנוצר שיתוף פעולה מבורך בין כוחות הביטחון שלנו לבין כוחות הביטחון של הפלסטינים. שיתוף הפעולה הזה הביא לך שבמשך שנתיים תמימות 1998-1999, הפיגועים בשטחים נפסקו! הדם שנשפך בשנים האלה היה בגבול הצפון במלחמה מול חיזבאללה! הפיגועים הנוראיים של שנות התשעים התרחשו רק עד 1997, ומאז שנת 98' עד שנת 2000 לא התרחשו פיגועים בשטחים. אכן היגיון של דיכוי מרוכך וכלכלי הנחה גם את ממשלת רבין וגם את ממשלת נתניהו, אבל מה שהגביר את הנפיצות בקרב האוכלוסיה הפלסטינית היתה מדיניותו של אהוד ברק.

    "במקביל לאיוולת זו, קברניטי אוסלו הזניחו במובהק את אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר בתהליכי שלום בסכסוכים מתמשכים – הנטייה של קיצוניים בשני הצדדים למוטט את תהליך הפיוס והפשרה בדם והרס. כיצד נערכו לכך? לא גדר זמנית או מכשול הפרדה זמני בתוואי נורמאלי והוגן (השקעה גדולה עם מחיר פוליטי נלווה, אבל "כסף קטן" ביחס לאסון שבא עלינו); לא חיזוק כוח השיטור בקו התפר כמשימה לאומית ראשונה במעלה; לא פעילות נגד מתנחלים קיצונים; לא התעוררות בקנה מידה לאומי להגן על האנשים בעורף כשהחלו הפיגועים; לא דיונים אסטרטגיים קדחתניים ומעמיקים על מניעת הדינמיקה הזו מעבר לשימוש באמצעים צבאיים מיידיים. במקום זאת קיבלנו דיכוי לצד אוזלת יד להגן על האנשים הקטנים בשני הצדדים. אכן שלום בין עשירים ובעלי שררה." – האיוולת הזו היא כלום בהשוואה לאיוולת של ממשלות הימין, וגם של ממשלת אולמרט! המציאות המדממת של השנים האחרונות, כולל המלחמה בעזה בקיץ האחרון נגרמה בגלל האיוולת של מדיניות ממשלות שרון, אולמרט וגם ממשלת נתניהו השניה והשלישית. בשום אופן לא בגלל המדיניות של ממשלת רבין השניה בשנות התשעים. בשום אופן לא בגלל הסכמי אוסלו! אבל אני לגמרי מסכימה איתך על כך שקברניטי אוסלו את עניין הנטייה של קיצוניים בשני הצדדים (חמאס בצד שלהם, ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר בצד שלנו) למוטט את תהליך הפיוס והפשרה בדם והרס. אכן היה צריך להקים גדר ביטחון, רצוי על תוואי הקו הירוק, לחזק את כוח השיטור בקו התפר, לפעול נגד מתנחלים קיצונים, ולדאוג להגנה ככל האפשר על האנשים בעורף. היה צריך לקיים דיונים אסטרטגיים מעמיקים על מניעת הדינמיקה הזו. מסכימה איתך לגמרי שזה היה שילוב של דיכוי, אוזלת יד בהגנה על האנשים הקטנים בשני הצדדים, ושלום בין עשירים ובעלי שררה. ועדיין, זו לא הסיבה לפרוץ האינתיפאדה השניה!!

    "חשוב להתעכב על האבחנה של מי שילם את המחיר: קודם כל הפלסטינים. לאחר מכן אנשי הפריפריה החברתית-תרבותית בישראל שהיו הקורבנות העיקריים של "מלחמת האוטובוסים" – כלומר אותה מערכת טרור מזוויעה שקטלה ופצעה וצילקה ישראלים רבים כל כך והביאה בתורה לתגובה קשה עוד יותר כלפי הפלסטינים. כמות הסבל שהובילה מדיניות הדיכוי המתנשא והכלכלי לאדם הפשוט בארץ ישראל\פלסטין היא בלתי נתפשת. והאחראים טרם לקחו אחריות כמו שצריך; טרם הופקו הלקחים הברורים. טרם נאמר בקול רם וצלול: לעולם לא עוד! לעולם לא נוביל מדיניות שתפקיר אזרחים פשוטים, גם אם מעמדם הכלכלי נמוך, לתוצאות הדיכוי, ההזנחה, ההתנשאות, האטימות, הרשלנות והחמדנות של בעלי הכוח והשררה בשני הצדדים." – אכן מי ששילמו את המחיר היו קודם כל האנשים הפשוטים משני הצדדים. היה חשוב מאוד להשקיע מאמצים הרבה יותר גדולים בסיכול פיגועי חמאס בשנות התשעים באוטובוסים, אבל לא הפיגועים האלה הם אלו שגרמו להתרסקות תהליך אוסלו. אומנם נתניהו עלה לשלטון בזכות הפיגועים האלה אבל, בניגוד אולי למה שחושבים רבים (כולל הוא), נתניהו הוא לא זה שהצליח לרסק את תהליך השלום ואת מחנה השמאל! מי שריסק וקבר סופית את תהליך אוסלו הוא כאמור אהוד ברק שבזמנו נפסק שיתוף הפעולה המבורך בין מנגנוני הביטחון שלנו ושל הפלסטינים בסיכול פיגועים, פסקו הסיורים המשותפים, ובזמן שהתנהלה ועידת קמפ דיוויד בקיץ 2000, צה"ל התכונן לאינתיפאדה שתפרוץ בעקבות כישלון הוועידה בתור מצב וודאי, ולא נערך אליה בתור מצב אפשרי שאפשר למנוע אותו גם אם הוועידה תיכשל! גם לנסיגה החד צדדית מדרום לבנון במאי 2000 היה חלק לא מבוטל בעידוד הפלסטינים להצית את האש וללכת בדרך של חיזבאללה במקום בדרך של מו"מ מדיני. וכמובן, ההיתר שברק נתן לשרון לעלות להר הבית כשהמצב בשטח היה על סף התלקחות, וזה אחרי שערפאת התארח בביתו בכוכב יאיר וביקש ממנו יפה לא לאפשר לשרון לעלות להר הבית! התרסקות תהליך אוסלו והתרסקות השמאל התרחשו בגלל פרוץ האינתיפאדה השניה ולא בגלל פיגועי האוטובוסים בשנות התשעים. עד אוקטובר 2000 היה מצב של תיקו בעם בין השמאל והימין. אוקטובר 2000 הוא נקודת הזמן שבה נשבר סופית התיקו הזה, העם ברובו הפך ימני ולא שפוי והשמאל התרסק. ואתה כהרגלך מיישר קו עם העם ומצטרף להאשמת השמאל במציאות המדממת של 20 השנים האחרונות. אבל אני חושבת שהמדיניות של קברניטי אוסלו עם כל הכשלים שלה היתה הרבה פחות מסוכנת מהמדיניות של אהוד ברק, או מהמדיניות של שרון, אהוד אולמרט, ומהמדיניות של ממשלות נתניהו!

  7. "אני מאמינה שאם רבין לא היה נרצח, יש מצב שהוא היה מצליח לנצח את נתניהו בבחירות 2006."
    תיקון קטן: התכוונתי כמובן לבחירות 1996 ולא לבחירות 2006.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s