אם לא תיהיה ביקורת פנימית, הביקורת החיצונית תוקצן

בחודשים האחרונים ניהלו גורמים שונים מסע  דה-לגיטימציה לארגוני זכויות האדם בעיקר משום הפגיעה, לטענתם, שהם מסיבים לתדמיתה של ישראל בעולם וללגיטימציה של עצם קיומה. אירועי המשט לעזה חשפו שוב מי באמת גורם לישראל נזק תדמיתי בינלאומי – לא ארגוני זכויות אדם ישראלים, אלא מדיניות ישראלית שקשה עד בלתי אפשרי להצדיקה בזירה הגלובלית בשילוב עם פעולות של מדינות וארגונים בינלאומיים לבודד את ישראל בעולם; עירוב של ביקורת לגיטימית על קווי מדיניות של ישראל עם שנאה מושרשת למדינה יוצאת הדופן במזרח התיכון.
*
אם כך יוצא שדיחקת הביקורת הפנים-ישראלית לשוליים לא מפחיתה ולא תפחית במאום מהביקורת הבינלאומית על ישראל. תהליך בידודינו בעולם לא תלוי באגודה לזכויות האזרח או בקרן החדשה לישראל כהוא זה. האפקט של השתקת הביקורת ודחיקה לשוליים הוא אחר:
*
למשל, חלק ניכר מאזרחי ישראל הופתעו לגלות את דבר קיומם של מוצרים האסורים בכניסה לרצעות עזה. הציבור נחשף לאיסורים דראקוניים אלו רק בשעה שהממשלה החליטה על התרת כניסתם של המוצרים האסורים. זה קרה משום שדיווחי ארגוני זכויות האדם השוטפים בנושא נדחקו מחוץ לשיח הציבורי הלגיטימי בימינו וכך נשארו מעבר להרי החושך – לעיתים משום שלא נחשפו אליהם כלל, ולעיתים משום שהורגלו להדחיקם כ"תעמולת שקר".
*
השינוי במדיניות בא רק לאחר מאורעות ההשתלטות על המשט לעזה והלחץ בינלאומי. כך יוצרת לעצמה ישראל תדמית של מי שפועלת רק תחת לחץ ולא משיקולים הומניטאריים כנים ובסיסיים. עיסוק תקשורתי וציבורי בדיווחי הארגונים על הסגר וביקורת ציבורית שוטפת על מדיניות שלא נראה שיש לה כל קשר סביר לביטחונינו אולי הייתה מביאה את הממשלה לשנות את מדיניותה עוד בטרם הסקנדל הבינלאומי.
*
שתי הדוגמאות הללו באות להמחיש את הטיעון הכללי יותר – ללא מנגנוני ביקורת פנימיים חזקים, מוצאות עצמן ממשלות פועלות בוואקום ביקורתי, כך הן מרשות לעצמן לקדם החלטות יותר ויותר שרירותיות ואטומות, עם הגיון פחות ופחות סביר, עד שהמדיניות שלהן נעשית כל כך לא רגישה להיבטים של זכויות אדם שהדבר יוצר הד בינלאומי ומזיק.
*
מעט הקרדיט שעוד נשאר לישראל בדעת הקהל העולמית בא מהעובדה שמתקיימת בה ביקורת ערה מצד המגזר השלישי. יש מי שרוצים להרוס גם את המעט הזה.
*****
וגם הצעה בונה בכיוון חיובי – התנועה לשחרור ישראל מהשטחים של אולק נצר:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s