מטוסי הקרב של סדאם בודדו את ישראל בעולם

מטוסי הקרב של סדאם בודדו את ישראל בעולם
ניתן לחפש אשמים רבים בהתדרדרות שהובילה למבצע "עופרת יצוקה" ולפגיעה הדיפלומטית המאסיבית בישראל ובלגיטימיות שלה. אבל מעטים יודעים עד כמה תרמו לכך מטוסי הקרב של סאדם חוסיין.
הקשר בין האחד לשני איננו טריוויאלי, אבל לו היה מתקיים בישראל שיח ביטחוני מעמיק שאיננו ביטחוניסטי – שיח שמטרתו השגת ביטחון ולא השגת דומיננטיות ושליטה – ייתכן והדברים היו ברורים מאוד. זה הולך כך:
1. במלחמת המפרץ השנייה הובהר מעל לכל ספק כי יש כללים חדשים למלחמה. בין השאר הובהר כי במלחמה בה צד אחד חזק במובהק מהשני כלי נשק גדולים ומשוכללים לא עוזרים. יתכן שהם אף מקשים. זאת הסיבה מדוע מטוסי הקרב של סדאם לא היוו שום כוח משמעותי מול בעלות הברית. למעשה כבר במלחמת המפרץ הראשונה המטוסים היו כל כך מעיקים ולא מועילים עד שסדאם "תרם" יותר מ-100 מהם לשנואת נפשו איראן בטרם המלחמה. הם היו נטל ולא נכס.
מטוסי הקרב הם רק סמל ומשל לנשק יקר וגדול, גם הטנקים של סדאם אחראים רק לחלק זעיר מיותר מ-4,000 ההרוגים האמריקאים בעירק. טילי נ.ט, רובים ומטענים אחראים לרוב השאר.
2. כאילו בלי קשר לכך, כשנתיים לאחר המלחמה הזו, יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות. החל מהשנייה הראשונה להתנתקות קיימה ישראל שליטה מוחלטת על המרחב האווירי והימי של הרצועה, וכך ניתקה אותה למעשה מממעבר חופשי לעולם החיצון – בשיתוף פעולה עם מצרים שלה גבול יבשתי עם הרצועה. מדובר בשליטה על המוצא של רצועת עזה לעולם באופן שלא כולל מעבר בשטח ישראלי או מצרי ולא קשור כלל לגבולות של הרצועה עם ישראל.
3. השליטה במרחב הימי והאווירי של עזה באה בלי קשר לירי קסאמים, היא באה כמדיניות קבועה ולא כתגובה לאירועים כלשהם. היא החלה עוד לפני עליית החמאס ועוד לפני חטיפת גלעד שליט. הנימוק המרכזי לכך היה הסכנה שנשק רב יזרום למדינה דה-פאקטו שנוצרה ברצועה, ושנשק זה יסכן את אזרחי ישראל. (נ.ב – הסבר מוכר פחות מדבר על לחץ מצרי מאסיבי על ישראל לא "לשחרר" את הרצועה כדי שלא יראו בהם אחראים על המצב בה – אם זה נכון, הרי שיש לתהות על מידת העצמאות שלנו מול לחצים מצריים).
4. אלא שמהר מאוד לאחר ההתנתקות היה ברור כי מצרים לא רוצה ו\או לא יכולה לטפל במנהרות בין רפיח המצרית לרפיח הפלסטינית – מנהרות דרכן הוברח כידוע נשק לרצועה.
5. נכון, דרך המנהרות לא הוברחו מטוסי קרב, טנקים, קני ארטילריה או סקאדים – כלומר נשקים גדולים וכבדים. אבל כל מי שחושיו הביטחוניים בראשו יכול היה להבין שאלו הנשקים של האתמול. לכל בר דעת ברור שדרך המנהרות ברפיח ממילא ניתן להבריח כל נשק שעשוי לאיים עלינו באמת: קסאמים, קטיושות, טילי נ.מ ונ.ט קטנים ומתוחכמים, מומחי לוחמת גרילה ויחידות קומנדו של חיזבאללה שישכללו את לוחמי החמאס ועד, אפילו, מזוודה גרעינית ("פצצה מלוכלכת") ומבחנות עם נשק ביולוגי.
6. אם כך מה סיפקה לנו מדיניות השליטה הקבועה על המרחב האווירי והימי של הרצועה?
7. השליטה סיפקה לנו את החמאס והקסאמים: תנועות ההתנגדות הפלסטיניות המשיכו לירות קסאמים. למרות תגובות קשות של ישראל הן קיבלו לכך לגיטימיות רחבה מהרחוב– לגיטימיות שהיא החמצן שלהם. הקסאמים נתפשו כתגובה לשליטה הישראלית ההיקפית ולא כהתגרות שרירותית המובילה לסבל והרוגים מיותרים.
במקביל החמאס עשה מטעמים בתעמולה שלו ממדיניות השליטה ההיקפית, הוא שאל איזו אומה חופשית תסכים שישלטו על המוצא שלה לים הפתוח והמרחב האווירי? איזו אומה נורמלית תסכים לכך? והוא ניצח בבחירות. גם זה היה די ברור לכל מי שחושיו האסטרטגיים בראשו.
8. מכאן תהליך ההתדרדרות היה ברור: שדרות ועוטף עזה סבלו יותר ויותר, החמאס חטף את שליט, מבצעים ספורדים של צה"ל גבו אבדות ברצועה והתהליך הסלים עד ל"עופרת יצוקה". זה היה מבצע שברור כי יהיה בעייתי ואכן הביא להרוגים אזרחיים רבים ברצועה ולפגיעה מאסיבית במעמדה של ישראל ובלגיטמיות שלה בעולם.
9. האם "עופרת יצוקה" הייתה מבצע צודק במובן שהיה הכרחי? תלוי איפה מתחילים את הבחינה ההיסטורית של האירועים שהובילו אליו.
10. אם מבינים שהתולדה של "עופרת יצוקה" כבר במדיניות השליטה האווירית והימית מרגע ההתנתקות, אז חושבים עליה אחרת. אם מבינים שהייתה ברירה, למנוע את ההסלמה הזו שהובילה לכל כך הרבה סבל, אז חושבים אחרת על המבצע. אם זוכרים את לקח מטוסי הקרב של סדאם חושבים פתאום אחרת על מדיניות השליטה ההיקפית ברצועה.
11. אם מבינים שהחלטה חלופית, לא להשית שליטה על המרחב האווירי והימי של הרצועה לאחר ההתנתקות, הייתה מובילה ליציבות, הרי שחושבים פתאום אחרת על ההכרחיות של שרשרת האירועים וההסלמות שהובילו להכרחיות כיביכול של המבצע בעזה. החלטה חלופית כזו הייתה מובילה אומנם להתחמשות של הרצועה גם בנשק כבד ויקר (טנקים, אולי אף מטוסים ומסוקים). אבל נשק כזה דווקא גורם למשטרים לחשוב פעמיים לפני שהם מתחילים בתוקפנות. כשהקיבעון המחשבתי נשבר מבינים שטנקים לאויב משמעותם יציבות לך, ואילו קסאמים בלבד שווים לטרור והתשה.
12. החלטה חלופית לא להשית שליטה היקפית על רצועת עזה לאחר ההתנתקות הייתה מקשה על החמאס לצבור פופולריות, הייתה משפרת את הכלכלה ברצועה ומביאה לכך שיהיה יותר מה להפסיד, לפיכך היא הייתה מקטינה את הלגיטימיות של ארגוני הסירוב לירות קסאמים בלא הצדקה על שדרות וסביבתה. ראו מה קרה בלבנון לאחר הנסיגה ולאחר שהתגרות בישראל הובילה שם לנזקים אדירים.
13. לו למרות הכל היה עולה החמאס לשלטון, והיה צריך לפתוח במבצע בשל ירי קסאמים, היה המבצע הזה זוכה להבנה בינלאומית גדולה יותר – אנשי העולם, בניגוד לישראלי הממוצע, היו חשופים יותר לשליטה ההיקפית על הרצועה ולמצב הקשה שהיא יצרה ולכן, גם אם לא הסכימו לירי על שדרות, הם לרוב לא ראו אותו כחסר כל סיבה.
14. אז האם "עופרת יצוקה" הייתה הכרחית? כן! אם מחליטים לנהל אסטרטגיה גרועה של דחיקת האויב אל הקיר ללא הצדקה בטחונית אמיתית – כלומר מדיניות של דחיקת הפלסטינים לכלא גדול ואטום לעולם – הרי שאז ברור שהתנגדות תבוא ושתגובה תבוא אליה, ותביא לעוד התנגדות והנה המלחמה היא בלתי נמנעת. אבל אם בוחרים לחשוב בחוכמה, ודאי שעופרת יצוקה הייתה מיותרת.
15. האם ארגוני זכויות האדם פגעו בישראל במבצע עופרת יצוקה? לא, הם יצאו תדיר נגד המדיניות האווילית שהובילה אותנו לדרך ללא מוצא מלבד מלחמה: דרך המשך השליטה באמצעים אחרים, דרך השליטה ההיקפית על המרחב האווירי והימי של הרצועה. במובן הזה ההתעלמות של האסטרטגים שלנו והשיח הפוליטי שלנו מלקח מטוסי הקרב של סדאם, הקלו על "אם תרצו" לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות האדם.
16. האם אלו החיים שאנחנו רוצים? האם זאת רמת האסטרטגיה שאנו מצפים ממנהיגינו? האם המלחמות שלנו הן תולדה של אסטרטגיה גרועה והיעדר שיח ביטחוני שאיננו ביטחוניסטי?

10 מחשבות על “מטוסי הקרב של סדאם בודדו את ישראל בעולם

  1. מקבל את רוב דבריך, רק חשוב לזכור שסאדם באמת ובתמים האמין שהאמריקאים לא יכנסו לעיראק אלא יינסו להכניעו בהפצצות וטילי שיוט בלבד כמו החודש הארוך הראשון למלחמה.
    ולכן העביר טייסות לאיראן בתקווה שיוכל לשמור עליהן עדלאחר תום ההפצצות שם. הוא בפירוש רצה לשמר את הכוח של 100 מטוסי הקרב.

  2. אם לא היתה שליטה על המעברים היה לנו עסק היום עם חיזבאללה חמאסי. מה מביא ואתך לחשוב שהיה מתרחש משהו שונה מאשר בלבנון?

    • שלום עמרי,
      בחיי שאני לא מבין את ההגיון בתגובה שלך. במה החמאס של היום איננו דמוי חזבאללה? יש לו עשרות אלפי גראדים וקטיושות, מומחי קונדו וגרילה של החיזבאללה נכנסו לרצועה ואימנו את כוחותיו, יש לו אמל"ח משוכלל, אמצעים לראיית לילה, חומר נפץ תקני, מטענים מתוחכמים, טילי נ"ט וכו'.
      אם כבר פתיחת המרחב האווירי והימי (אגב, לא דיברתי כלל על המעברים) תהפוך את הרצועה משהו הדומה יותר סוריה – שטח עיי אך מרוסן. ואם אתה רוצה להיצמד לדוגמה הלבנונית, הרי שמלבנון לא מציקים יישובי הצפון על בסיס שבועי. היו שתי התגרויות עיקריות שהשנייה שבהם זכתה למענה צבאי שהרגיע את הגזרה לזמן רב.

      • אגב, התגובות בעולם למענה הצבאי שהזכרת לא מהוות מבחינתך הפרכה לסעיף 13?

      • לאי התרנגולות האיום,
        אהלן, עדיין מחכה לתגובה מפוסט קודם.
        לגבי סעיף 13, התגובות בעולם על מלחמת לבנון השנייה היו מינוריות ביחס לעופרת יצוקה, וגם הן נבעו לא מעט מהפגיעה בצפונה של לבנון ובאזורים נוצריים, מה שנתפס כנקמה שלא קשורה לחיזבאלה – אם כי יש באמת בעייתיות שהעולם לא רואה בלבנון כאחראית אחדותית לנעשה בשטחה ומצפה לתגובה ממוקדת בדרום המדינה. זה כאילו הוא מכיר באוטונומיה של חיזבאללה.

      • יריב, אין לך מושג על מה אתה מדבר או שאתה מכפיף המציאות כדי שתתאים לתיזה שלך. לחמאס אין אלפית מה שיש לחיזבאללה וטוב שכך. אם הגבולות היו פתוחים המצב היה שונה לחלוטין מכפי שהוא היום. בניגוד לדבריך דרך המנהרות אפשר להעביר ציוד אבל הרבה פחות מאשר דרך מעברי גבול.

    • עמרי היקר, תבדוק כמה מנהרות יש כיום. כמה ניתן להעביר בהם. וכמה עובר בהם. אתה מוזמן גם ליצור קשר עם סא"ל במיל' יהותן דחוח הלוי – פרטיו תמצא בגוגל קצר – והוא ישלח לך פירוט של קצב התעבורה במנהרות. אם יש מגבלת כמות לטילים שחמאס מקבל, המנהרות אינן המגבלה. כנראה שחיזבאללה לא מתנדב להעביר לחמאס את הנשק המחמד שיכול להיות שלו בשיעורים גבוהים מדי. ואיראן וסוריה מחוייבות קודם כל לחיזבאללה. תחרות פנימית כזאת.
      אני לא בטוח עם זאת האם וכמה זה משנה עם גראד מסויים יושב בבינת-ג'ביל בלבנון או בפרברי רפיח.

      • אין לך מושג ירוק. פשוט אין לך מושג. אתה כותב שטויות. והשורה האחרונה שכתבת היא שיא של בורות. אפילו בשבילך.

    • לעמי,
      אחלה דיון ענייני. אתה פשוט לא מסוגל להגיב לטיעונים ולעובדות כנראה. דבר עם דחוח הלוי.
      לגבי הגראדים – הם מגיעים כיום לתל-אביב גם מצפון וגם מדרום. יש חשיבות למיקום אבל שולית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s