מי מפחד מדיבורי ביטחון

למה השמאל הישראלי מפחד לדבר על ביטחון ולמה זו טעות כפולה.

אחת מנקודות החולשה של השמאל – מהותית והסברתית – היא נקודת הביטחון. השמאל שמשמאל למגדלי אקירוב, לא אוהב לדבר על ביטחון. במידה מסויימת של צדק. באמצעות סוגיות ביטחוניות או ביטחוניות לכאורה מצליחים ימנים למסגר את הוויכוח הפוליטי בצורה נוחה להם – כשיצר ההישרדות עומד תמיד ברקע של הדיון קשה לא להיאטם לאחר ולזכויותיו. מצד שני, לא ניתן להתעלם מסוגיה כל כך קיומית כמו ביטחון רק על ידי "מיסגור מחדש". ביטחון לא דורש חינוך או הבנייה תרבותית, הוא בסיסי כמו תחושת הפחד. הוא באופן יסודי וטבעי ממוסגר כבר במוחותינו כחיוני ולא ניתן לערער זאת.

אז מה עושים? שמאלנים רבים עושים את הטעות – המהותית וההסברתית כאחד – של לצמצם את סוגיות הביטחון לסוגיות של זכויות אדם. אם אין לנו ביטחון, הם אומרים, זה משום שאנו מפירים זכויות אדם באופן שיטתי ונוהגים בחוסר הוגנות מול הפלסטינים. יש בכך מידה רבה של אמת אבל המסקנה האופרטיבית שגויה: זה שעוולות המדיניות הישראלית תרמו במידה רבה לאיומים הביטחוניים לא אומר שברגע שיתוקנו העוולות (עניין אוטופי כשלעצמו) יתפוגגו האיומים. למעשה גם אם דב חנין יבחר מחר לראש הממשלה ברוב גדול איסמאיל הנייה לא יהפוך למלך חוסיין.

כאן נותר השמאל בפינה, במקום שבו הוא נוהג להוכיח את הימין: "אז מה האלטרנטיבה שלכם?" בנקודה הזו שמאלנים "לאומיים" הופכים לביטחוניסטים מתלהמים לא פחות מימניים אל מול איומי הטרור ונופלים למלכודת המיסגור הימני, על הביטחוניזם העיוור שהוא מוביל. זו שוב טעות שהיא גם מהותית וגם הסברתית – במגרש של הביטחוניזם המתלהם ליברמן לנצח יראה יותר מושך מברק (לחובבי הז'אנר בלבד). מנגד השמאלנים היותר "נוקשים" פשוט חוזרים ומדברים על זכויות אדם. אבל אי אפשר לענות על פחד קמאי, על מיסגור יסודי, בשינוי המוקד של הבעייה, אי אפשר להעביר את מרכז הכובד מביטחון לזכויות אדם או מוסר.

הפיתרון הוא מיסגור ביטחונסטי חדש שמבחין בין ביטחון לניצול ודיכוי. זה הולך כך: החמאס והקיצוניות הפוליטית בכלל היא סכנה אמיתית שלא ניתן לפתור בהינף יד; היא סכנה לכל האנשים השואפים לחופש ופלורליזם – יהודים אבל לא פחות מכך ערבים. זה לא עניין של ערבים נגד יהודים אלא של תומכי החופש מול הקיצוניים. לכן יש להשקיע באסטרטגיה וטאקטיקה לבודד קיצוניים מברי שיח, ולנהוג בראשונים בכוח ממוקד ובשניים בדיאלוג. אם רוצים הדרכים להגיע לכך הן רק פונקציה של השקעה.

במקביל יש לחשוף ביסודיות ודקדקניות כיצד מסווים בימין, באמתלה של חששות ביטחוניים אמיתיים, קידום אג'נדה של דיכוי, ניצול ושימור הדומיננטיות. יש להראות את המניפולציות הללו, לפרטן, להדגישן ולחזור ולטעון: מי שמשחק לפי הכלל שהכוח בלבד מדבר מהמר בצורה המסוכנת ביותר על החיים והביטחון של כולנו.

ברוח הסלנג הצה"לי אפשר לכנות זאת "חישוף ביטחוניסטי" – הורדת מסך העשן של הצדקות הביטחון וחשיפת מה שמאחוריהם: אג'נדה אידיאולוגית שאינה קשורה לביטחון. דוגמה נפלאה היא השליטה המתמשכת על המרחב האווירי והימי של עזה מהשנייה הראשונה להתנתקות (סוג של מצור), עוד לפני עליית החמאס ועוד לפני חטיפת שליט. זו הייתה שליטה אבסורדית לאור העובדה שבמנהרות הוברח כמעט כל דבר שיכול לאיים על ישראל – נשק ללוחמת גרילה. באמצעות שליטה זו מנענו כנראה כניסת טנקים ונשק כבד וגדול אך פגיע מאוד לחיל האוויר הישראלי. הפלסטינים יודעים זאת. לכן נשק כזה היה משמש יותר כגורם מייצב מאשר כגורם מאיים. לעומת זאת השליטה הישראלית סייעה רבות לחמאס בבחירות, כשדיבר בשם הכבוד הלאומי הפגוע. הנה מדיניות "ביטחוניסטית" שלמעשה שירתה ניסיון לשמר את הדומיננטיות הישראלית המוחלטת ולאור אפקט גולדסטון כשלה אפילו בכך.

 

[פורסם לראשונה ב"על צד שמאל"]

7 מחשבות על “מי מפחד מדיבורי ביטחון

  1. השמאל ממש לא פוחד לדבר על בטחון. אחד הטיעונים השגורים בשמאל (לפחות זה שלא התקרנף) בזמן המלחמה האחרונה בעזה, היה שהמלחמה, חוץ מהיותה אולטרה-אלימה, לא תפסיק את ירי הרקטות ולא תביא בטחון לישובי הדרום.

    אם אתה מתכוון לאימוץ הלך המחשבה והטיעונים של _מערכת הבטחון_, הרי כאן מדובר במשהו אחר לגמרי מבטחון, וטוב יעשה השמאל, או מה שנשאר ממנו, או ישמור מרחק מסוג הדיבורים האלה.

  2. בדיוק ד', השמאל לא דיבר ולא מדבר על הפסקת ירי הרקטות, אלא רק טוען שמלחמה לא תפסיק אותם. הוא לא מציע מה כן יש לעשות ברמה הביטחונית. מרץ בקושי גמגמו משהו על מלחמה-לייט.
    חג שמח

  3. אלא הפצצות עונשין.
    לגבי שאלת הבטחון – יפה כתבת. אסור לשחק את המשחק של מערכת האי-בטחון או לקבל כמובן מאליו שמטילים מצור על עזה או פועלים שם להפרת כל רגיעה ואז מתבכיינים. אבל זה מחייב לומר את האמת על ה"צבא" או הממשלה ועל "מדיניות הבטחון". והאמת הזו כ"כ לא נעימה שנעים הרבה ותר לדבר על זכויות אדם – הישראלי הממוצע פחות מתעצבן מזה.

  4. אני חושב שהקריאה למשא ומתן שנשמעה מהשמאל בזמן המלחמה בעזה הייתה מגובה בטיעון כי משא ומתן יפסיק את הירי על הדרום. אני מניח שאפשר למצוא את הפאמפלטים והמאמרים המתאימים בשביל להוכיח את זה.

    בכל מקרה, הטיעון המלא של השמאל בתחילת המלחמה היה משהו כזה: ישראל שברה את הרגיעה (באופן אקטיבי או פאסיבי), מה שהוביל להתעצמות הירי על הדרום. מכאן, אם ישראל לא היתה שוברת את הרגיעה, לא היה ירי על הדרום, לפחות לא במימדים כאלה. לי זה נשמע כמו טיעון בטחוני.

  5. ל-ד',
    תשמע קריאה למשא ומתן זה בקושי מדיניות ביטחונית. זה בכלל לא מקיף.
    מה קורה אם הצד השני מפר את ההסכמות. אנחנו מגיבים? ואם כן איך – צבאית (ואיך צבאית?), דיפלומטית, שניהם, באופן אחר? האם יש הפרות שנסכים להבליג עליהן? עד איזה גבול? מה לאחר מכן? ואם כבר צריך תגובה צבאית, איך עושים אותה כך שתיהיה ממוקדת יותר ולא תיצור עוד שנאה בקרב אוכלוסיה אזרחית שאינה מעורבת במהלכי שלטון החמאס? איך מתייחסים להתעצמות ההברחות -מבליגים או תוקפים? ומה הסיכונים והסיכויים בכל אחת מהאפשרויות?

    להגיד משא ומתן זה נחמד ולרוב גם נכון, אבל זו סיסמה, שלא יכולה להחליף מדיניות ביטחונית חלופית, סדורה ומפורטת. אני מקווה שתסכים איתי שהשמאל צריך לנסח לעצמו אג'נדה של איך, מתי ולשם מה מפעילים כוח, במקום לקוות – כמוני – שמו"מ יפתור הכל ללא צורך בכך.

  6. בסופו של דבר מדובר פה בתנועה פוליטית, לא בישיבת מטכ"ל. מותר למסרים פוליטיים להיות גם לא מפורטים עד הספרה האחרונה אחרי הנקודה. זה בערך כמו שתנועה פוליטית, או אפילו מפלגה, שמדברת על "חיסול העוני" תפרסם גם בדיוק את תקציב משרד הרווחה, אגף-אגף, ותסביר בדיוק כמה אחוזים להעביר מפה לשם ומה שיעור ההיוון של כל קרן פנסיה וכדומה. פוליטיקה עוסקת במדיניות, לא בטכניקה.

  7. מה פתאום ד', זו בכלל לא אותה רמת פירוט. מול הפלסטינים לשמאל ישהצעות די מפורטות לשתי מדינות כולל קווי מתאר לנסיגה ושלבים ונשאי ליבה וכו'… כך חייבים לנהוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s