מתי יקום זרם השמאל הקיצוני הביטחוניסטי?

אני תוהה מתי כבר יקום זרם השמאל הקיצוני הביטחוניסטי. ביטחוניסטי לא במובן ששיקולי ביטחון קודמים לכל עבורו; ביטחוניסטי במובן שהוא מבין כי ללא תחושת ביטחון הישראלים המפוחדים ימשיכו להיאטם לאחר, ימשיכו להימשך למנהיגים חזקים וימשיכו לסלוד מזכויות אדם וביקורת השלטון.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן שהוא לא מעצב עצמו באופן לעומתי לאנשי הביטחון והחשש הקיומי, אלא יודע לעסוק בבעיות מורכבות אלו באופן שקול כמה שניתן: להפריד בין סכנות ממשיות המגובות בעובדות לבין חששות קמאיים שמקורם סוציו-פסיכולוגי. ולגלות הבנה, ולא לעג, גם לאלו האחרונות. זו מבלי לגרוע מהצורך להילחם בעוולות הרבות של השלטון נגד המיעוט הפלסטיני.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שברור לו כי ללא מתן מענים סבירים לבעיות ביטחון הוא ידחק עמוק לשוליים. משם הוא יוכל אולי להתהדר בצדקתו הטהרנית והתאורטית, אך לא לסייע למזער את הפגיעה והסבל הנורא המושתים על פלסטינים פשוטים כתוצאה ממדיניות ביטחונית לא אחראית של ישראל. בקצרה: לא שמאל של שיח לשם שיח ועיון תיאורטי בצדק מופשט.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שהוא מכיר בכך שרבים מהעם הזה, "תקועים" פה ולא יכולים להרשות לעצמם לוותר על ישראל בקלות. למשל המזרחיים מדימונה, אינם מצויידים ברובם, מסיבות מבניות מורכבות, בכישורים התרבותיים-השכלתיים שמאפשרים השתלבות בשוק הגלובלי בכל מדינה מערבית, אין להם דרכון אירופי או גרין-קארד, ויש להם קשר רגשי ודתי עמוק לארץ ישראל. לכן מובן לשמאל הקיצוני הביטחוניסטי שהחרדה הקיומית של ישראלים אלו שונה מזו של הקוסמופוליט, בן תרבות המערב, שבשבילו ישראל היא אופציה.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שהוא מבין שמאחורי ההגזמות הפרועות של מתלהמים רבים מימין שמנפחים סכנות הביטחוניות, עדיין ישנם תנועות כמו חיזבאללה וחמאס, שרוב פעיליהם ומנהיגיהם קיצוניים מכדי לקיים עימם דיאלוג (אם כי יתכן שניתן להגיע איתם לסטאטוס-קוו שקט יחסית), ושהם אכן מהווים סכנה ממשית. שמאל שמבין כי אירן בהנהגתה הנוכחית אף עשויה להיות איום קיומי. לכן השמאל הקיצוני הזה לא מקל ראש באיומים הללו. הוא גם יודע שהם איום לכלל אזרחי ישראל בעלי התודעה הדמוקרטית והפלורליסטית. גם אזרחים ישראלים-פלסטינים פלורליסטים יסבלו קשות תחת, נניח, שלטון החמאס.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שהוא יודע כי טרור ללא מענה מספק מוביל לתחושת חוסר אונים שמובילה לריצת אמוק לעבר רעיונות פסאודו-פאשיסטים והיאחזות בליברמנים למיניהם. חוסר אונים שגורם לאנשים לחשוב ש"אם רק תרצו", יוכלו לנצח את הטרור באסטרטגיה של שכרות כוח.

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שהוא מבין שללא סולידריות שיש לה רקע תרבותי והסדרי בין אזרחי המדינה (ובמבנה הכלכלה שלה) תתחולל התרופפות ערכית שתוביל לתחושת סכנה ממשית ולא רק זהותית – כך נחווה האיום של מדינת כל אזרחיה כסובלימציה של מוות לאומי וכאוס ערכי; כאילו כל אדם יהיה אז לעצמו ללא מסורת תרבותית-לאומית ודתית, ללא דבר שילכד בין כולנו. במצב כזה האומה תיהיה פגיעה לחלוטין לכל איום מבחוץ, ולנטיות פשיסטיות מבפנים.

 

שמאל קיצוני ביטחוניסטי במובן הזה שהוא מבין כי לצד שימוש בכלים לוחמתיים כאלו או אחרים (ורק במקרה אמיתי ולא מהונדס של "אין ברירה"), חייבים להשתלב, ברמה כזו או אחרת, במרחב המזרח-תיכוני התרבותי ולכבד אותו, על מנת לייצר שכנות טובה ותחושת ביטחון.

 

15 מחשבות על “מתי יקום זרם השמאל הקיצוני הביטחוניסטי?

  1. שיילחם נגד הכיבוש אבל שלא יבטיח שלום ויסנגר על כול תועבה פלסטינאית ובקיצור שיקבע קווים אדומים.

  2. רק שחד"ש מדברת אחרת בערבית ושסמיר קונטאר הנו חבר במפלגה אחות שבינה ובין חד"ש מתנהלים מגעים עקיפים מתוחכמים כל הזמן.

    חוץ מזה, מתי בדיוק לאחרונה הונף דגל ישראל בפעילויות של חד"ש. האם גם בארצות ערב המפלגה הקומוניסטית המקומית לא מניפה כעקרון את דגלי המדינה ופעיליה לא שרים את המנון המדינה ולא מכבדים אותו.

    דבר על הרגשת ביטחון כאשר כך מתנהגת בישראל מפלגה ישראלית..

  3. תגיד לי יריב מתי בדיוק עיינת במפת ארץ ישראל?,מתי סימנת לעצמך כרטיס טווחי ירי של רקטות לטווח לא גדול במיוחד-רק 25 ק"מ -כאלו שכל חמור יכול לשאת?. מתי מדדת את המרחק בין נתב"ג ליהודה ושומרון?. כמה רקטות כאלו צריך לירות על נתב"ג למשל על מנת שכל התעבורה האווירית לישראל תיפסק?. האם הוכיחה ישראל שהיא יכולה לעצור ירי רקטות בזמן קצר?
    אני בהחלט מציע שתחשוב קצת לפני שתסביר לנו שהבעיות הבטחוניות של ישראל הן משהו שהימין המתלהם מנפח. בתור תושב עיר שראה איך במשך 40 יום צה"ל המפואר לא מצליח למנוע ירי של כ200 רקטות ליום עליה וראה מה זה עשה לחבל ארץ שלם במשך זמן נכר אל תספר לי על הגזמה בבעיות הבטחוניות שלנו-מבחינות צבאיות מצבנו הביטחוני הוא כמעט סיוט

    כרגע זו שאלה של זמן עד שתל אביב תהיה בטווח ואז כבר נשמע דיבורים מתלהמים אבל באמת מהכיוןן ההפוך

    אין פירושו של דבר שיש מענה צבאי או טריטוריאלי לכל איום בטחוני-אבל אין לנו שולי ביטחון וללא הבנת מצב בסיסי זה לא מבינים דבר

  4. למשל שאול אריאלי. אין כמעט אנשי שמאל שאינם מכירים בביטחון כדבר חשוב.

    הבעיה היא שלעתים קרובות ההשקפה השמאלית משבשת את השיפוט הבטחוני: כך למשל התנגדו רבים למדיניות החיסולים גם בנימוק הביטחוני. כמובן, אותו כלל תופס גם להשקפה ימנית.

    ספציפית גינו את חיסול יאסין ורנטיסי לא רק מסיבות מוסריות ומדיניות, אלא גם בנימוק, שחיסולים אלה לא רק שאינם מרתיעים, אלא יביאו לגל פיגועים נוראי. זה לא קרה, ובדיעבד נראה שחיסולים דווקא כן מרתיעים.

    ראה כאן למשל את גינויי השמאל לחיסול יאסין:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2892384,00.html

    ביילין, יולי תמיר, אבשלום וילן, אחמד טיבי – כולם מדברים על כך שהחיסול יבעיר את ישראל.

  5. בשנת 95 קמה מפלגת שמאל קיצוני אשר בראש מעייניה היה השיקול הביטחוניסטי. את המפלגה הקים עזמי בשארה, והיא היוותה המשך למפלגה המתקדמת לשלום שהיתה בראשות מוחמד מיעארי והאלוף במיל. מתי פלד.

    דודי טוען בתגובה שלפניי כי רבים התנגדו למדיניות החיסולים גם בנימוק הביטחוני. ספציפית גינו את חיסול יאסין ורנטיסי לא רק מסיבות מוסריות ומדיניות, אלא גם בנימוק, שחיסולים אלה לא רק שאינם מרתיעים, אלא יביאו לגל פיגועים נוראי. אכן, זה לא קרה, ובדיעבד נראה שחיסולים דווקא כן מרתיעים.

    דודי צודק. זו בדיוק הבעייה העיקרית של השמאל הציוני. גם הטרור פסק לחלוטין בגלל גדר ההפרדה. השמאל הציוני ראייתו קצרת טווח, ומדיניותו מדיניות בת יענה הטומנת ראשה בחול.

    גם אחמד טיבי צדק. החיסולים, בטווח הארןך, הביאו להסלמה, שהביאה בתורה לטבח בעזה, שהביא בתורו את העמדת הלגיטימיות של ישראל בסימן שאלה בעולם האקדמי, ובעקבותיו בכלל הציבור בעולם כולו.

    אפשר להתייחס אחת לאחת לכל טענותיך, עימן אינני מסכים, אך לפני זה ראה דיון המתנהל כעת ביני לבין שימי לוי, אתר קדמה, אשר אומר דברים דומים לשלך.
    http://kedma.co.il/index.php?id=2120

    הבאת את מאמרו של עודד ערן (בפוסט הקודם שלך)
    אני אביא את מאמרו של שטרנהל – "חובה של פטריוט אמיתי" (הארץ)
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1150964.html

    עזמי בשארה, מחכים לך בבית.

  6. לדרור בל"ד. תודה על המידע המעניין.

    למשה, לא מובן לי למה התנפחת כל כך, אמרתי שלצד ניפוחים והגזמות יש גם סכנות רבות ממשיות. תה מנית חלק מהן. אני יכול להביא לך, מאידך, הרבה ניפוחים. אני חושש שאתה עוסק ברטוריקה יותר מבמהות.

  7. לדרור,
    ענה לך די יפה שימי. הייתי מוסיף כמה הסתייגויות. אני מביא פה את תגובתו המלאה של השמאלן-קיצוני-ביטחוניסט הזה מאתר קדמה:

    יש לציין כי חזרה לקווי 67 כפי שרואים זאת הציונים אינם חזרה ל67 כפי שרואים זאת הפלסטינים. ישנם אינטרסים אימפריאליסטים, בעיקר של ארה"ב ושל המדינות (ורשויות מושחתות המתיימרות לייצג את העם הפלסטיני)המושפעות ממנה, להשגת "הסכם" מעין זה, וכמובן, אף מילה על זכות השיבה. "

    אתה חושב שיהדות באמת מענינת את הרוב החילוני ?
    תוריד את השמאל האשכנזי הגזעני ואת הימנים שונאי הערביות ועדיין תשאר עם ציבור ישראלי רב וגדול
    שמה שחשוב לו זה בטחונו האישי, שמשוכנע בנחיצות
    חומת ההפרדה ( גם אם לא בתוואי המרושע שלה)
    ולא מוכן בשום מחיר לחזור לפיגועי השנים הנוראות של
    תחילת העשור ואמצע העשור לפניו.

    מדברים על זכות השיבה של מאה אלף ? מאתיים אלף?
    מדינת כל אזרחיה ? איזה אזרחים בדיוק ?
    מה אחוז המתונים מתוך אותם מאה מאתיים אלף,
    אלו שלא תמכו במתאבדים בערים ?

    זה קל מאוד לטעון לגזענות, אבל כשאתה מציע/דורש
    להחזיר לפה ציבור עוין ביותר ,תרשה לי לפקפק
    באידיליה שתווצר.

    אתמול הלכתי למסיבה שהוזמנתי,
    למרות שהיחצן נלחם עבור הכניסה והבטיח להתפטר אם לא אוכנס, ולמרות השתדלות של שתי בחורות מבפנים
    הסלקטור סירב, הלכתי.
    באותו רגע חשתי את השנאה התהומית של רפי אוחיון,
    ודני סעיל.
    וזה היה אתמול, כן ?
    קטע שארך שעה בסה"כ על סלקציה למסיבה ,כן ?
    עכשיו… תמתח את השעה הזו לארבעים שנות דיכוי
    השפלה והרג, ותחשוב מה יקרה כשהר געש של רגשות
    ב 6 ספרות יתפוצץ בתוך מדינת "כל אזרחיה" מבפנים.

    עקרונית, לי לא איכפת גם אם ראש הממשלה היה ערבי.
    כל עוד בטחון הפנים נשאר על כנו.
    הבעיה שאין באמת למשטר דמוקרטי מנגנוני אבטחה עצמית.
    הדמוקרטיה אוצרת בחובה גם את מנגנון השמדה עצמי.
    דמוקרטיה יכולה להפוך לדיקטטורה,
    הנאצים עלו לשלטון בממשל דמוקרטי אמנם תוך רמייה בבחירות, אבל זה כי אצה להם הדרך.
    עוד שנתיים שלוש,והם היו מצליחים גם ללא זיופים.

    לא הייתי רוצה להיות פה במדינה דו-לאומית, אחרי שהמירוץ הדמוגרפי יוכרע, רגע לפני שקיצוני האסלאם ישתלטו פה כמו שהשתלטו בעזה, זה החשש המשותף לרוב הישראלים והשקול מבחינתם לחתימה על התאבדות.

  8. תוכלו לקרוא מה קורה שמקצינים לכדי גרוטסקה תפישות ביטחוניסטיות (בטקסט מרתק).
    הנה פה (זה יתן גם קצת השכלה על הנכבה ואכזריותה):
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=380119&nl=07_01

    והתשובה הביטחוניסטית גם היא והמפעימה של עדי אופיר, פה:
    http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=1771

    לטעמי חובה לקרוא.

  9. ענה יפה, ועניתי לו יפה, וכל הדיון היה נעים הליכות. כפי שאני רואה את פני הדברים, אלו גבולות השיח הלגיטימיים בנושא הסכסוך הציוני-פלסטיני.

    סמי שלום שטרית הפליא להגדיר ולאפיין את הטרגדיה של המזרחים. הוא כמובן לא ראה זאת כהגדרת מצב אלא כבעייה הדורשת פתרון. החל משנת 2000 התקבעה במוחם של הציונים התפיסה כי הסכסוך הציוני-פלסטיני אינו בעייה אלא מצב, ולכן לא נדרש לו פתרון, אלא ניהול נכון ע"מ למזער את נזקיו. זו הטרגדיה של מחנה השלום הציוני.

    תגובותיו של שימי לוי (הבאת ציטוט, תן את שמו המלא) מבטאים לדעתי את הטרגדיה של מצביעי חד"ש, כמו גם את של רבים מהאנשים שהתייאשו כליל מהפוליטיקה וכלל אינם מצביעים בבחירות.
    אלה הם אנשים מוסריים, המכירים בכל או ברוב עוולות הציונים, מוכנים לוותר על רוב הפריוילגיות שלהם כתוצאה מיהדותם, אך חוששים מה יקרה פה תחת שלטון קיצוני האיסלאם. למעשה, אינם יכולים לתת הגשמה מלאה לאידאות בהן הם מאמינים, ומסתגרים אף הם תחת שיקולי בטחון, כפי שהם רואים אותם.

    אך זו בדיוק ניצול הפריוילגיה שלך כיהודי, הפריוילגיה שאתה מוכן לכאורה לוותר עליה כאשר אתה מצהיר שאינך ציוני.
    שים לב כי כל חלקי 'הציבור הנאור' נוהגים כך. בגצ מאשר חוקים המפרים זכויות אדם לצרכי בטחון, מרצ מגינה על ציוניותה לצרכי בטחון, וגם אנשי חד"ש היהודים, על אף כל כוונותיהם הטובות (בניגוד לציונים) מונעים את סיום הסכסוך (זכות השיבה) מצרכי בטחון.

    זחאלקה, שר הבטחון הבא, אמר בסרט "אשכנז": עד שלא נפוצץ (במשמעות לחשוף) את כל השקרים, לא נוכל לחיות כאן בדו קיום.
    http://www.notes.co.il/mati/52190.asp
    זו גם דעתי. את מלאכת חשיפת השקרים לקחו על עצמם אלה המכונים בשיח הציוני 'ההיסטוריונים החדשים'. בני מויס נכנס לפרדס ונטרפה דעתו. השמאל בעיני עצמו שמע את הבשורה :אין פרטנר וגם דעתו נטרפה (ראה: השמאל בזמן אמת – עדי אופיר, הוצאת כתר). שמעו הסמי- ציונים את הצהרת חיפה ב2006 וגם דעתם נטרפה ושקעה במצולות. נשארנו עם האמת העירומה כתקווה היחידה (ראה סמי שלום שטרית)
    http://readingmachine.co.il/home/books/1143990362/1143994052

    אני מקווה שאתה קורא בימים אלו את ספרו של יהודה שנהב – במלכודת הקו הירוק. הוא עצמו מציין כי הסיכוי לקבלת האמת העירומה מרצון טוב ע"י הציונים הוא קלוש. גם עדי אופיר ואריאלה אזולאי הוסיפו לשם הראשי של ספרם 'ימים רעים' (רסלינג( את שם המשנה 'בין אסון לאוטופיה'.

    למרות זאת, אין פתרון בטחוני אחר. המגמה הברוכה של מציאת הקווים המקבילים בין דיכוי המזרחים לבין דיכוי הפלסטינים אינו בא במטרה להנציח את האיבה הבין-עדתית בין המזרחים לאשכנזים, אלא כדי להבהיר את הלך הרוח הציוני מאז ראשיתו ועד היום הזה. (ראה: עמוס נוי – מתי סרי וחסמב"ה במסתרי הכת הנוכלת(
    http://haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4698

    הרבה אשכנזים, וגם הרבה מזרחים, ובייחוד אלה -אשכנזים ומזרחים – המגדירים עצמם ישראלים, חוששים מהתפרצות השד העדתי. גם האשכנזים הישראלים וגם המזרחים הישראלים חוששים לאבד את הפריוילגיות שלהם. אלה בתור אשכנזים, ואלה בתור ישראלים המתרחקים מהדימוי המזרחי כמו מאש.

    באופן דומה, הציונים, ולא רק הם, גם חלק מאנשי חד"ש היהודים, חוששים מהתפרצות השד הנכבאי. שנהב: "הבעייה המוסרית העומדת לפתחה של ישראל אינה רק הגירוש (או הבריחה) של מאות אלפי פלסטינים, אלא בעיקר מניעת השיבה שלהם לאחר המלחמה" (עמ' 74). מנהלי המו"מ הישראלים הסבירו בעבר בשיחות עם הפלסטינים כי "אם תכיר ישראל ב'אחריותה' להיווצרות טרגדית הפליטים, יוטבע במדינה היהודית אות קין של 'מדינה הנולדה בחטא' ותועמד בספק הלגיטימיות המוסרית שלה" (עמ' 80)
    את הציטוט לוקח שנהב מתוך: יעקב טובי – על מפתן ביתה: התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים 48-56 , באר שבע וחיפה: אוניברסיטת ב"ג ואונ' חיפה, 2008, עמ' 2.

    אין תימה איפוא כי ה"היסטוריונים החדשים" הם זרם השמאל הקיצוני הבטחוניסטי, אותו חיפשת במאמרך. אין תימה כי כביטחוניסטים רובם ככולם תומכים בבל"ד.

  10. כל עוד אינך מגדיר את הביקורת שלי כלא לגיטימית (כפי שהגדרת – לפי מיטב הבנתי – את הקוראים לדה-לגיטימציה של ישראל (ושכחת להוסיף: כמדינה יהודית-ציונית)) אשמח אם תחשוף את הבליינד ספוטס. אני עדיין סבור כי הבליינד ספוט העיקרי הוא אצלך :
    "הציונות כתנועה לאומית היא בסך הכל תנועה נורמטיבית. כלומר היא מבצעת עוולות (בגבולות 67' ובגבולות 48'). והפתרון הוא לבקר אותן ספציפית, לא את זכות קיומה.
    העובדה שלאורך כל תולדות הציונות בארץ ישראל הפעילה תנועה זו מכניזמים שונים של הדרת הערבים, ייהוד המרחב ואפלייה, איננה מצביעה על כך שמדובר במהות הציונות", וראה תגובתי (קרקס) שם.

    קראת את עדי אופיר, אולי גם את תגובתי ב'קדמה' למאמר זה, שם צוטטתי את תגובתו של חיים ברעם, כדי להראות כי הנבואה ניתנה לא רק לשוטים:
    "ברגעים של נדיבות לב מופלגת אני מבקש לדמות לעצמי שבני מוריס בעצם עושה לכולנו פרובוקאציה אכזרית. הוא רוצה להוכיח (למי שזקוק להוכחה כזאת) שרק הציונית האכזרית והפושעת היא האותנטית, ושאין בעצם ציונות אחרת. כמה מאיתנו כבר הגיעו למסקנה הזאת בעבר, ודווקא מצד שמאל, אבל אני חושש מההשלכות שלה. כיוון שרוב היהודים הישראלים רואים את עצמם כציונים, נדחק את כולם לקבל על עצמם את קווי המיתאר של הציונות האכזרית, ולהפוך את הטרנספר ואת הג'נוסייד לדגל. המחשבה על כך מצמררת".
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=2664

    הגדרתי שם צומת T, אליו יגיעו הציונים בסופו של יום. מטרתי היא לא לגרום להמונים להצביע לבל"ד אלא לזנב באחרונים על מנת להגיע במהרה אל אותה צומת – להגדיר דיכוטומיה מוגדרת היטב בין הציונים לאנטי ציונים.

    נבואתו של חיים ברעם התממשה במלואה. ראה: "ציונים ליברלים – האויב החדש?"
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3852067,00.html

    ולי לא נותר אלא להודות לליברמן על חלקו בתהליך הדה-לגיטימציה של הציונות, להודות לנאסראללה על איומיו לתקוף את ת"א למקרה שיותקף (דבר שימנע עוד מלחמה חלולה, היות והעורף בישראל אינו מסוגל לשאת אבידות כה רבות), ולהודות לאחמדינג'ד ולדוברי החמאס, לא חלילה על מעשיהם הנפשעים, אלא על הסמנטיקה המזהה את האויב כציוני,ולא כעם או כדת היהודי\ת.

    גם אלה, אם תתעקש, הינם שמאל קיצוני אנטי ציוני ביטחוניסטי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s