די למכופפי האמת למטרות פוליטיות

די למכופפי האמת למטרות פוליטיות:

מימין ומשמאל מזדהם השיח הפוליטי והציבורי שלנו בדוחות, תחקירים, כתבות עומק ושאר דיווחים שמכופפים בגסות את האמת למען מטרה פוליטית. אני לא מדבר על איזשהו תיאור של המציאות החוטא, מטבע הדברים, בהטייה מסויימת, מעצם היותו של כותבו בעל אג'נדה מסויימת. זה טבעי ואולי אף בלתי נמנע. אני מדבר על חצייה מובהקת את הקו האדום של ההגינות: השמטה של עובדות רלוונטיות לחלוטין, עיוות של עובדות ואף סילוף גס.

זאת סכנה אדירה לשיח הפוליטי שלנו ואף לדמוקרטיה בעצמה. כי תופעה זו שומטת את הקרקע מתחת לאפשרות של דיון אינטיליגנטי ומחכים.

לא ניתמם, בדוחות מורכבים סביר שיפלו אי-אלו שהן טעויות. זה לא טוב, אבל זה טבעי. הבעייה מתחילה כשהדוח הוא רק ניסיון לעוות את המציאות. שאין לך, האזרח\ית הקטן\ה, על מה להסתמך ואת\ה נאלץ\ת לבדוק כל דבר לעומק בעצמך – עניין בלתי אפשרי. ולכן אירועים ופרשיות רבות נשארים בערפל המוחלט של הרשומון. זו מלחמת גרסאות בין מועדים לשקרנות, והאמון ניתן למי שצועק יותר ומפעיל יותר מניפולציות. סכנה, כבר אמרנו?

דוגמאות לא חסרות. הדוח של "אם תרצו" והקמפיין שליווה אותו, במתקפה על קהילת זכויות האדם, הוכח ככיפוף מזנה של המציאות.

דוגמא נוספת מהשרוול, הכתבה הזו של בן-דרור ימיני, שיש בה גם הרבה דברים נכונים, המבקשת, במרומז, לשוות לכלי הטראנספר דימוי של כלי נורמטיבי, ויעיל היסטורית לטיפול בסכסוכים אתניים גם בעת החדשה וגם בקרב חברות פתוחות. לטענת ימיני, על אף אי-התמיכה העקרונית שלו בטראנספר, פליטים מכורח הם תופעה שלא מעוררת רעש רב כשהיא לא נוגעת למיעוט הפלסטיני ולישראל, ושלא נשמעים בגינה טענות רמות על "זכות השיבה". ולצורך התיזה הזו מתבסס ימיני על מספר דוגמאות מאוד ייחודיות ושונות מהותית מהמקרה של הסכסוך שלנו. כדוגמה ראשית הוא מביא את רדיפת המיעוט הטורקי בבולגריה בשנות ה-80 שנס לטורקיה. הוא רק לא מזכיר שזה קרה בעת שבולגריה הייתה דיקטטורה קומוניסטית. הוא גם לא מזכיר שבולגריה קיבלה לבסוף חזרה את רוב הפליטים ושמפלגת המיעוט הטורקי היא בימינו שותפה מקובלת בקואליציה המנהיגה את "המדינה הבולגרית" ש"טוהרה" כיביכול באמצעות הטראנספר.

מצד שמאל של המפה הפוליטית זכורה לי במעומעם עבודת מאסטר בהיסטוריה שתיארה טבח שכנראה מעולם לא קרה, מתקופת מלחמת העצמאות. בוודאי שקוראי הימניים יוכלו לספק עוד דוגמאות.

להערכתי, והיא בוודאי נובעת מניסיוני המוטה, בימין יש נטייה חזקה יותר לעיוות האמת וכיפופה. ימנים כנים אף מתגאים בהטייה שלהם: אנחנו לא מהאו"ם. היחס הזה אמור להיות מופנה לתחום הרגשי, להזדהות ולנאמנות. אבל הוא מועד לזלוג גם לניתוח המציאות. עובדה זו כשלעצמה אין בה כדי לפגוע בהתאמתו של הנראטיב הימני למציאות חיינו – אתה יכול להיות, בהקצנה, גם שקרן בתיאור המציאות וגם צודק יותר ביחס לפרוגרמה שאתה מציע לעתיד לבוא.

לכן קביעה זו איננה בגדר ניסיון להכות ביריב פוליטי. אם יוכיחו לי שהשמאל מעוות את המציאות יותר אשמח לתת לו את הבכורה המפוקפקת. למעשה שאלת הנכונות של הפרוגרמה המדינית לעתיד לבוא, של השמאל והימין, קשורה רק באופן חלקי לראיית המציאות העכשווית וההיסטורית של זרמים אלו.

אבל כדי שנוכל כחברה לפתח תוכניות יותר ויותר טובות לעתידינו, נצטרך, לצד המחלוקות הערכיות שאינן מצטמצמות לדיון עובדתי והיסטורי, גם למצוא דרך הגונה יותר לתאר ולנתח תהליכים היסטוריים שלא מהזווית הצרה של איך זה יועיל למפלגה\תנועה שלנו.

לצורך כך נצטרך לדעתי לעבור יותר ויותר לסוג ההיסטוריוגרפיה הנדיר במחוזותינו: מהיסטוריה נראטיבית (המוטה לצד זה או אחר) או היסטוריה אובייקטיביסטית (המתיימרת כיביכול להביא "רק את העובדות" וכך מסווה את המיסגור האידיאולוגי המובלע שלה) להיסטוריה מולטי-נראטיבית, העושה סינתיזה מושכלת ולא-אוטומטית לחלקים האמינים בנראטיבים של מרבית הצדדים הנוגעים בסוגיה ההיסטורית הנדונה. כזה היה הניסיון הצנוע שלי לרדת לשורשי הסכסוך בארץ ישראל.

 

אולי צריך גם גוף הטרוגני פוליטית ואחיד מקצועית, שאני מודע לבעייתיות הכרוכה בו, שיתן איזשהו דירוג אמינות לארגונים ולאישים העוסקים בדיווחים תקשורתיים, חברתיים ופוליטיים.  הוא ודאי לא יסכים על "מי צודק" אבל יוכל לחשוף סלפנים בוטים ומובהקים במיוחד.

 

—-

ובדרך אגב, ממליץ על אחד הטורים המבריקים לאחרונה [מבלי היצמד לדיוק ההיסטורי במקרה זה]:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1151163.html

 

24 מחשבות על “די למכופפי האמת למטרות פוליטיות

  1. מזייפי האמת הכרונים הם הרדיקלים מימין ומשמאל כול אחד ושקריו וטיוחיו הוא. בסופו של דבר דמוקרטיה צריכה להתבסס על האמת ככול שניתן וברגע שאתה מפר את זה אתה משחית את כול המערכת ואפילו את השפה.

  2. מזהיר יריב מוהר:
    מכופפי האמת למטרות פוליטיות הם סכנה אדירה לשיח הפוליטי שלנו ואף לדמוקרטיה בעצמה

    פתרונו הדחוק של מוהר – גוף הטרוגני פוליטית ואחיד מקצועית, שיתן איזשהו דירוג אמינות לארגונים ולאישים העוסקים בדיווחים תקשורתיים, חברתיים ופוליטיים – אינו בר מימוש. מעולם לא היה וכנראה לעולם לא יהיה.

    פרט לתנועת בל"ד, כל גורם מכופף את האמת למטרותיו (הנה, גם אני עושה כך). גם יריב מוהר מכופף את העובדות למטרותיו:
    סכנה לדמוקרטיה? זחאלקה סבור כי אין כאן דמוקרטיה, ומעולם לא היתה:
    "זו דמוקרטיה קולוניאליסטית כאן, בחייך. יש סוד אפל לדמוקרטיה הישראלית. זו דמוקרטיה שבנויה על טרנספר. מדינה יהודית יכלה להתקיים בשני תנאים; או שמגרשים את הערבים או שעושים אפרטהייד. זה לא משפט שלי, זה מאמר שכתבה חנה ארנדט ב-1941. אז למה עשו טרנספר ולא אפרטהייד? כי לאבות הציונות היה דימוי עצמי של דמוקרטיה. הם ראו את עצמם דמוקרטים ולא יכלו לסבול מצב שבו יש שלילת זכויות, הם לא רצו במדינה ערבים שאין להם זכויות. אם רצו להקים רק מדינה יהודית, הפלסטינים יכלו להישאר פה עם אפרטהייד. אם רצו גם יהודית וגם דמוקרטית זו משוואה בלתי פתירה בלי טרנספר. רק ברגע שמספר הערבים קטן ל-11 אחוז, הם עשו את הדמוקרטיה. זה החטא הקדמון. אנחנו קרבנות הדמוקרטיה – לא רק קרבנות המדינה היהודית. אתה יודע מה? אפרטהייד זה חלום של כל פלסטיני: תנו לנו אפרטהייד ונחיה במולדת שלנו".

    מתוך: אחרי שנרגע זחאלקה מ"ערב חדש", הוא מתפנה להסביר את עצמו
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/042/934.html?hp=54&loc=2&tmp=4342

    דוגמאות לכיפוף המציאות לא חסר. המקרה המבויים של רצח מוחמד דורה הוא מן המפורסמות במאבק התודעתי הצודק של העם הפלסטיני המתרחש בעולם כולו דרך המדיה והאינטרנט. גם את זה ניתן לנצל ולטעון כי האובססיביות בה התעסקו המפריכים לעומת שאר מקרי רצח הילדים בעזה בהם אין התקשורת הציונית עוסקת, חושפת למעשה את פרצופה האמיתי, את המוסר הכפול וכו' וכו'.

    אך בניגוד למקרים מובהקים בהם הויכוח הוא על העובדות בלבד, הרי כל פרשנות מתבססת גם על עובדות, גם על התעלמות מעובדות אחרות, וגם על הגיונו ודרך הסקת מסקנותיו של הכותב. לכן הצעתו של יריב מוהר היא סוג של בריחה מאחריות. החובה של קורא המשכיל, לאור העובדה כי אינו יודע הכל ואינו יכול לדעת הכל, הוא גם לבחור בחירה מושכלת למי הוא מאמין ולמי אינו מאמין כאשר הוא אינו בקי בכל הפרטים.

    את האויבים האמיתיים לטשטוש האמת מונה יצחק לאור: את הדמוקרטיה הישראלית מנהלות בסוף העשור הראשון למאה ארבע אליטות – הפוליטית (כולל ענקי תקשורת), הכלכלית (המצטיינת בפחדנות יוצאת דופן בכל הנוגע לעמדות אופוזיציוניות), הצבאית (שכוחה גדול ממה שמישהו מוכן להודות), והאליטה האקדמית המעניקה לאחרות את הלגיטימציה. אלה מעניקות אישור זו לזו, ככתוב בתלמוד "זונות מפרכסות זו לזו"
    מתוך: תחתוני הסאטן של הקיסר (הארץ)
    http://www.haaretz.com/hasite/spages/1122495.html
    (תודה לשאול על ההפניות לקישורים שהבאתי)

    דרך הגונה יותר לתאר ולנתח תהליכים היסטוריים שלא מהזווית הצרה של איך זה יועיל למפלגה\תנועה שלנו מציעים אלמוג בהר, מתי שמואלוף ונעמה גרשי:
    "דימויי האסון וההתרכזות בזיכרון החורבן ובפחד מפניו, פעמים רבות מגדירים את המציאות ומחריפים אותה, הופכים אותה לבבואה של החורבן ממנו חרדים. אסונה של כל קבוצה הופך טעם להסתגרותה ולהפניית העורף לאסונו של האחר. למרות הסכנה שבהתרכזות בחורבן ובאסון, בהבטה אל התהום והפצע, אנו בוחרים לפתוח את סדרת גיליונות "לרוחב" ברגע הזה. אולי מתוך תקווה כי הדיבור הישיר על נוכחות "החורבן" בתוך התרבות יאפשר להקשיב לאסונות שונים ולאפשרויות המצויות מעבר להם".
    http://kedma.co.il/index.php?id=2784&t=pages

  3. יש לך מנהג לא ממש חינני לצטט איזה אוויל משריש ומוטה לחלוטין ולהסתמך עליו כאורים ותומים, אתה טוען שבל"ד היא התנועה הדמוקרטית היחידה וזאת בשעה שמנהיגה מואשם בבגידה ולא היה לו אפילו את האינטיגריטי להילחם על חפותו ולכן הוא ברח לדמוקרטיה העממית של סוריה. גם משעשע לראות אותך מצטט את זחאלקה שיוצא נגד הדמוקרטיה הישראלית, כלומר כולנו יודעים שזחאלקה הוא דמוקרט מלידה ובר הישגים בפרלמנט הישראלי(כן להיות הפרלמנטר השני הכי פחות מועיל בכנסת אחרי הבוס הבוגדני שלו בשארה זה אכן סוג של הישג)ולכן זה מאוד מרשים לראות ולקרוא את הביקורת שלו על הדמוקרטיה שלנו. אין ספק דרור שאתה סוג של פרודיה על סמול מטומטם ואם זה לא היה כול כך עצוב זה היה מאוד מצחיק ואולי בעצם זה גם וגם.

  4. לדרור בל"ד,
    כבר כתבתי פה בעבר שישראל עברה בפועל לנהל משטר ד-משטרי (דמוקרטיה פגומה בגבולות 48' ומשטר אפלייה מובהק בגבולות 67').

    בכל אופן תודה על התגובה המושקעת שיש מה ללמוד ממנה.

  5. צריך להיות רפה שכל גמור(כמו ידידנו דרור למשל) כדי לא לראות את המאמר כמו שהוא, הרי זחאלקה יכול לקבל את היהודים רק כקורבן כמו שהוא בעצם מעיד ולא כפרטנר פוליטי שווה כוחות או רחמנא ליצלן חזק ממנו. כול בן אדם שהוא לא לגמרי מפגר עולה על כוונתיו של זחאלקה ונגעל ממנו. מעבר לכך זחאלקה הוא לא יהודי ולכן לא לו לקבוע אם הציונות היא תנועת שחרור או לא, אני בתור יהודי מרגיש שהיא תנועת שחרור וזה מה שקובע וזחאלקה יכול לשתות את המים של עזה יחד עם עלוב נפש אחר בשם דרור בל"ד(אולי תאמץ את זה כשם משפחה?).

  6. כפי שציינתי, את הראיון עם זחאלקה – ראש הממשלה הבא מהים ועד הנהר – כפי שצינתי, הביא שאול בתגובתו ל"היציע המזרחי", אתר קדמה:
    1 ד"ר זחאלקה איש נעים ומכבד
    23 Jan 2010 15:49מאת : שאול

    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/042/934.html?hp=54&loc=2&tmp=4342

    http://kedma.co.il/index.php?id=2752&t=pages

    את הטענה כי שאול הפנה אותי אל מאמרו של יצחק לאור כופפתי למען מטרותיי הפוליטיות.

  7. הדוגמאות שימיני מביא (גם אם חלק זעיר מהן "תוקנו" מאוחר יותר), מביאות סיפור של עשרות מליוני פליטים של טרנספר, שאיש לא מתייחס אליהם יותר או תובע איזושהי "זכות שיבה" בעבורם. ומשום מה העולם ממשיך להתייחסי לפליטים הפלשתינים כאילו זוהי המורסה הקשה מכולם.אתה משום מה משתמש בדוגמא אחת של ימיני כאילו עליה עומדת התיזה שלן כולה.
    צריך לדווח אמת , כפי שאתה עצמך דורש, ולא עומד בדרישה..

  8. האם ישנה אמת שאפשר לכופף מלכתחילה?
    האם העובדות לבד מספיקות, או שאי אפשר להבין מה קורה ומה קיים בלי לתת פרשנות לעובדות? והאם יש רק דרך אחת לפרש את העובדות?

  9. וזה לא ממש אותו הדבר… אמת סובייקטיבית זה מה שנקרא נרטיב וזה פירוש המאורעות על פי הראייה של צד מוטה מראש לאירועים, אמת אובייקטיבית זה האירועים עצמם ואופן התרחשותם. זה שהייתה חלוקת הארץ זה אמת אובייקטיבית וזה שהפלסטינאים לא כיבדו אותה זה גם אמת אובייקטיבית שלא נתונהל פרשנות. בקשרל נכבה זה קצת יותר מסובך משום שהנרטיב הפלסטינאי מספר שזה היה התוכנית הציונית מלכתחילה ואילו הציונים טוענים שזה אירוע שנכפה עליהם והיה מחוייב המציאות ומכאן זה נרטיב מול נרטיב… זה לבינתיים ילדודס.

  10. ליוסי מגבעתיים,
    תודה על התגובה. בפירוש כתבתי שיש דברים נכונים בכתבה של ימיני. לא יצאתי נגד הכתבה כולה, אלא נגד הכיפוף שעשה ימיני לדוגמה הבולגרית. אגב גם בחלק ניכר מהדוגמאות האחרות ישנן בעיות. את הדוגמה הבלקנית אני פחות מכיר אז לא יכול לשפוט. אבל העניין עם גרמניה וצ'כיה בכלל לא קשור – הייתה פה מלחמת עולם בקנה מידה בלתי נתפש. ואם כבר הכינון של האיחוד האירופי די מייתר את הצורך בזכות שיבה. היא קיימת דה-פאקטו.

    לגבי הויכוחים המתודולוגיים האם יש "אמת". עייפתי מזה. אין אמת מוחלטת שנסכים עליה. אבל רוב האנשים ההגונים יודעים לזהות שקר גס. יש מנעד של אמת. יותר על כך, בלינק שהבאתי
    http://www.notes.co.il/yariv/52675.asp

  11. איש, אני ממליץ שתעיין בזריזות בספרו החדש של יוסף דן, תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה, ותמצא שם תקדימים מאירי עינים לקשר שבין עובדתיות דקדקנית ותיאורים שגויים בתכלית של האמת. למעשה, כל הקמפיין של הקרן החדשה – קמפיין נגטיבי באופיו – עומד בסתירה מוזרה למה שמתפרסם ב"העוקץ" לאחרונה: ברדה ובנבנישתי כתבו הודעת תמיכה למסקנות של אם תרצו, הגם שלא להנמקה שלהם. אורלי נוי הצטרפה לרעיון הזה.

    עמדתי היא, שיש משהו ביזארי בטענה שהקרן החדשה לישראל לא תמכה ולא תומכת בפירוק המדינה וכו', למרות שבעצם זה דבר נכון וטוב לעשות. את העמדה המפותלת הזו אפשר לאתר כמעט בכל מה שמופיע פה באתר: הקרן לא רואה את מה שצהל עשה בעזה כפשע מלחמה, למרות שזה בעצם בדיוק מה שצריך לראות במעשים הללו.

    או למשל…

    בצלם לא רואה הריגת יהודים בגדה כפעולה לגיטימית, למרות שבעצם אפשר מאד להבין את הפעולה הזו.

    וכן הלאה. ברור שזו צביעות, וברור שאלו שקרים מודעים.

  12. מי הם אנשים הגונים, או בעיני מי הם הגונים. והאפשרות שאנחנו שופטים הגינות של אנשים על סמך דעותיהם ולא להיפך.
    זה בסדר להיות עייף מדיונים כאלה, גם אני עייף, אבל זה לא מעלים את הבעיות ולא משפר את יכולתנו המוגבלת מאד להפריד אמת מנרטיב.

  13. לסמולן, קל להפליא ליישב את "האבסורדים" שאתה מעלה. אדם יכול לטעון לכך שלא עשה מעשה שמייחסים לו על אף שזה מעשה לגיטימי בעיניו. בנוסף, וזה מידע אישי, הקרן הרבה יותר שמרנית וימנית ומהגופים שהיא מממנת ומפעילים הכותבים עליה בהעוקץ. היא בהחלט לא מחלקת כספים מתוך תמיכה מלאה בעמדות הארגונים. אחרת אי ניתן להסביר תמיכה שלה בארגונים חרדיים?

    לעמית,
    אין פה שום שאלה של מה נכון ומה אמת. זה לא מעניין אותי. יש שאלה של זיהוי שקרים גסים וחוסר הוגנות משוועת. על כך ניתן להסכים גם בין ימין לשמאל. ימנים ושמאלנים כאחד מזדעזעים מפוליטיקאים סרחנים מול הטלוויזיה. לא צריך עמדה פוליטית בשביל זה. זה הוכח בפונק' קוגניטיבית פרה-תרבותית ופרה-הבנייתית.

  14. האם מדובר בשקר לבן? (במובן ששני הצדדים יודעים שמדובר בשקר, וגם יודעים שהצד השני יודע)
    האם מדובר בשקר תמים? כלומר שהצד "המשקר" באמת ובתמים מאמין למה שהוא אומר
    האם מדובר במס שפתיים? משהו שנאמר בשביל לסבר את האוזן של קהל היעד, אבלי בלי כוונה אמיתית מאחוריו

    כשאתה אומר שקר גס, למה אתה מתכוון?

  15. וחוזר למקום ממנו באו לפלסטין הכבושה הוריו או הורי הוריו ?
    את אותה שאלה ראוי לשאול גם את לאור,שמואלוף,בהר וחבריהם.
    מדוע הם ממשיכים לחיות על אדמת פלסטין הכבושה ?
    ואפרופו זחאלקה ובל"ד : לא מוזר שדרור בל"ד מעולם לא טרח להתייחס לכך שבעוד שמפלגתו ונציגיה נאבקים על זכויותיהם במדינת ישראל הם מזלזלים במופגן תוך התנשאות מבישה בתביעות דומות שאותן דורשים נציגי תנועות בסוריה המבקשים רפורמות דמוקרטיות וביטול ההגבלות על חופש הדיבור והמחאה.עזמי בשארה הוא נציג נאמן של הגישה המזלזלת הזו באותם פעילי זכויות אדם שחלקם נמקים בכלא הסורי,גישה שבמקביל נמנעת מלבקר את הגזל, השחיתות והתמוטטות מערכות החברה, החינוך והמשפט בסוריה.
    לא משונה שמה שראוי מבחינת בל"ד למאבק בתוך מדינת ישראל הופך לבלתי ראוי כאשר המאבק להשגת אותן מטרות מתנהל בסוריה ?
    לטעון שבל"ד לא מכופפת את עקרונותיה אל מול העריצות הסורית היא טענה חסרת שחר.
    אגב,אם מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית מדוע תושבי אום אל-פאחם והמשולש מתנגדים בחריפות לסיפוחם למדינה הפלסטינית.האם הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים על המדינה הפלסטינית העתידית ?

  16. האיש הוא חולה רוח והזוי ברמות קשות שבינו ובין הומניזם דמוקרטיה ושאר ירקות אין ולא כלום. הרי הרצון של זחאלקה אהובו של השוטה מבל"ד זה שהיהודים יחזרו להיות עגלונים יידישקטיים עלובים ונפחדים והערבים יחזרו לנהל את פלסטין כי הרי זה הסדר הטבעי של הדברים וחלילה ליהודון לנסות לשנות את הסדר הזה.

  17. המרכיב הזה הוא ההיעדר המוחלט של עמדה ברורה סותרת.

    כלומר, בוא נניח שאני שיש חשד ברצח: רסקולניקוב ניצפה ליד איזו גברת זקנה, בערך בזמן הרצח. החשוד מתגונן בטענה שכל העניין אבסורדי – אין לו שום מניע. מאידך, החשד כולל, עם זאת, השערה שהאיש אוחז באיזו אידיאולוגיה ביזארית שמעודדת רצח. אני טוען שאין קשר עובדתי בין שני המרכיבים הללו, אבל עושה עוד מעשה: אני נמנע לחלוטין מהסברת עמדתי העקרונית באשר לנטילת חיים, ולמעשה אפילו אומר שמאד הגיוני יהיה אם אנשים יבצעו רציחות אקראיות.

    בשלב הזה, יש לנו שילוב מעניין של עדויות עמומות שהוא אכן היה באיזור, יחד עם טענה ברורה מפיו, לפיה זה ממש בסדר לעשות את המעשה. מה שנדרש, הוא לזכות אותו על סמך טענה כללית לאימפוטנטיות ביצועית.

    המקרה של רצח קיצוני בכוונה. אבל האפשרות שאנשים שמאמינים שישראל מבצעת פשעי מלחמה החל מרגע כינונה סייעו לגולדסטון הוא ללא ספק פחות קיצוני.

    אם הקרן היתה רוצה לצאת כאן פרו-ישראלית היא היתה יכולה…

    1. להוציא הודעה ברורה בדבר עמדתה בעניין.

    או

    2. להוציא הודעות ברורות בדבר עמדתה של נעמי חזן ובכירים אחרים בעניין, כך כל העולם ואחותו היו יודעים שמדובר באנשי ימין קיצוני, ולא רק אתה.

    או

    3. לומר שאכן, התגלה שבפריפריה של הפעילות של הקרן יש ארגונים שפועלים בנחרצות רבה נגד ישראל, שיש לארגונים הללו רשת קשר משלהם, ושטעות לזהות אותה עם הקרן. בנוסף, הקרן תבצע בדיקה פנימית שקופה לגבי קריטריוני התמיכה שלה, ותוודע שהיא לא תממן ארגונים מעין אלו יותר. עד כמה שאפשר, נניח.

    שים לב שאתה מקבל את (3) באופן עובדתי. לכן, גם אתה טוען שיש משהו באמירות של אם תרצו – אם כי אתה מאד שולל את הארגומנטציה – על סמך מה שמוכר לך. לכן, השאלה היא לא אם הקרן, כמין רשת רופפת של ארגונים, היא משהו די אנטי ציוני: ברור שיש בארגונים הללו הרבה א"צ, וגם אתה מאד נוטה לזה. השאלה היא אם יש דרך להפריד באופן ברור בין הקרן ובין הארגונים הללו. זו שאלה מורכבת, אבל:

    בהעדר של עמדות ברורות מעין אלו, מה שעולה הוא טענת "אין לכם הוכחות". סוג של הודאה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s