למה קשה לנו להבין את הסכסוך הישראלי פלסטיני

למה קשה לנו להבין את הסכסוך הישראלי פלסטיני?

 

המדען הקוגניטיבי ג'ורג' לייקוף, כשהוא יושב על כתפי רבים וטובים, מסביר בספרו The political mind שבני-אדם מבינים את המציאות באמצעות נראטיבים עמוקים ויסודיים. מעין סיפורים ארכיטיפיים שיש להם אין ספור וריאנטים עכשוויים.

אחד המטא-נראטיבים הקלאסים מבוסס על המבנה של הטובים נגד הרעים. בני אדם מורגלים לנראטיב הזה מאוד ולכן מתקשים במיוחד להבין ולתפוש נראטיבים של רעים נגד רעים.

לפיכך, כשארגוני שמאל מנסים להראות עוולות שביצע הצד הישראלי, ובכך לפגום בהיותו הצד "הטוב", אנשים מבינים זאת מייד ובאופן אינטואיטיבי כטענה כאילו הפלסטינים הם הצד "הטוב". הרע שעשינו לא מוצב לצד הרע שביצעו הפלסטינים, אלא כאילו מוחק אותו.

לא שאין שמאלנים שחושבים בפשטנות טפשית כי הישראלים הם הרעים והפלסטינים הטובים, אבל רוב אנשי השמאל, ואלו שמחשבתם עמוקה ומודעת יותר, יודעים שמדובר בסיפור של רעים נגד רעים; אטומים לאחר מול אטומים לאחר; חסרי מודעות להיסטוריה מול חסרי מודעות להיסטוריה; פראנואידים מפוחדים-תוקפניים מול פראנואידים מפוחדים-תוקפניים; חסרי ביקורתיות מול חסרי ביקורתיות. ובתוך החרא הזה, זה גם סיפור על קומץ טובים מול טובים; מושיטי יד לשלום מול מושיטי יד לשלום.

נכון, בכמה דברים אין סימטריה: אנחנו הצד החזק, אנחנו קיבענו מישטר אפלייה ממוסד ומתמשך בשטחים (ובצורה מרוככת יותר בישראל כולה), אנחנו הצד שהחל את התהליך ההיסטורי של הסכסוך, גם אם לא כצעד אלים פר-אקסלנס, בכך שיזמנו הגירה המונית, ממוטיבציה לאומית, לתוך ארץ מיושבת (גם אם בדלילות) ובחסות ובתמיכת המעצמה הקולוניאלית הבריטית וכו'.

אבל מעבר לכל זה, כשמסתכלים על המדיניות העכשווית של המנהיגים ושל קבוצות שונות בשני העמים, מדובר בסיפור עם הרבה קווי השקה וסימטריה, וסיפור כזה קשה לאנשים להבין. הם צריכים טובים נגד רעים.

לכן חביבה עלי סיסמת ההפגנות: יהודים וערבים יחד נגד קיצונים\גזענים. בכל זאת – טובים נגד רעים. והפעם יש תאימות הרבה יותר גדולה בין הנראטיב למציאות הנתפשת בחושים.

 

20 מחשבות על “למה קשה לנו להבין את הסכסוך הישראלי פלסטיני

  1. בכלל בסיפור של רעים נגד רעים [אם כי יש בהחלט אנשי שמאל שמשוכנעים שאנחנו הרעים ולהיפך] המטרות של התנועה הציונית [שאיני מצפה מהפלשתינאים לקבלן]היו בהכרח חייבות להתנגש עם האינטרסים של האוכלוסיה המקומית-לא היה מכך מנוס. כששני עמים אוחזים באותה ארץ בתחילה שופטת החרב לעתים גם בהמשך-השאלה האם הם מוצאים דרך לפשרה סבירה.
    לא רק שלא מדובר ברעים מול רעים גם העימות הקשה הזה לא היה צריך להתעצם לממדים כה טרגיים. רובם המכריע של היהודים שבנו את הארץ הם פליטים-כן גם הורי וגם יהודי ארצות ערב. הם שוקמו בישראל. ניתן היה לשקם את הפליטים הפלשתינאים ולהוריד את המימד הטרגי של הסכסוך-ניתן אבל זה לא קרה וכנראה גם לא הולך לקרות בקרוב.
    מה שהסכם אוסלו הוכיח הוא שהיחשראלים למרות החשדנות היו נכונים ללכת לפיתרון של שתי מדינות לרבות חילופי שטחים ולרבות פשרה בירושלים. התגובה הפלשתינאית שכנעה אותם שהסכסוך הוא עמוק בהרבה ואינו בעצם סכסוך גבולות ויש לו מימד דתי מרכזי.כל עם עושה את בחירותיו ואחראי לתוצאות.

  2. איך תסביר, משה, את:
    עסק הביש,
    המחתרת היהודית,
    עונשי המאסר והאלימות כלפי מניפי דגל פלסטין עוד לפני האינתיפדה הראשונה,

    ועוד ועוד מקרים שחורגים מהסיפור של שני עמים נרדפים ,חסרי כל הנאבקים על פיסת ארץ אחת (הפלסטינים והיהודים – אם בכלל מוכנים להכי בהם כקבוצה שהערבים מסביב לא מסמפטים, ולכן אין להם קיום גאה אלא במדינה עצמאית, ממש כמונו)

  3. אם אחד מהצדדים בלבד, רק אחד, היה הגון, רציונלי, אפילו סתם פרגמטי, הכל היה נגמר מזמן. אבל שני הצדדים תקועים עם ראש בקיר.

  4. קיביניימט, במדינה הזו כולם נגד. אין אפילו אחד שהוא בעד משהו?
    לא חשוב מה, אבל בעד…

  5. היו כאן באיזור המון עסקי ביש מאז ימי התנ"ך. אבל ה עסק ה ביש היה בין ישראל למצרים מה לזה ולפלשתין.

    איזה מחתרת יהודית? גם כאלו היו המון. כנראה הכוונה לכך שהיה גוף טרוריסטי יהודי שפגע בחברים בעילית הפלשתינית וגם קצת ביהודים מדוע משה גולדבלט או מישהו אחר צריך להסביר דווקה עניין זה במסכת של שפך דמים בן יותר ממאה שנים כאן בארץ. מה בדיוק הייחוד בדבר זה.

    כנ"ל הנפת דגלי פלסתין אלו לידיעתי היו דגלי אויב וטיפלו במניפים כפי שארץ במלחמה מטפלת במניפי דגלי אוייב. פחות בחומרה מכפי שמטפלים במניפי דגלי ישראל בארצות ערב. בכל מקרה מה מיוחד בכך? ולמה צריך להסביר זאת כאילו יתר התופעות והמעשים כאן באיזור, מאה שנים וכ"ו כבר הוסברו והובהרו לשביעת רצון הכלל..

  6. לרני,
    אלו היו רק כמה דוגמאות לשימוש בכוח שלדעתי חורג לחלוטין מהנראטיב של: זה היה מקרה של אין ברירה, או אנחנו או הם, אז נתנו לחרב לשפוט.

    לטעמי אלו היו מקרים של כוחנות ודיכוי לשמו. בלי שום קשר לצורך בהישרדות או לאין ברירה. כמובן שתמיד אפשר בצורה פתלתלה לקשר הכל למאבק הקיומי להוציא את קלף שיקולי הביטחון. אבל צריך הרבה יצירתיות בשביל זה. אלו הסברים דחוקים, עקיפים ביותר, ספוקלטיביים לאללה.

    יש כמובן עוד הרבה דוגמאות, סתם שלפתי כמה.

  7. המסגרת שמסבירה באופן המוצלח ביותר את מה שקורה בין היהודים והפלסטינים בארץ ישראל היא המסגרת הקולוניאלית. "סכסוך" היא קטגוריה שמחוברת לאידיאולוגיה של הצד המתנחל, כלומר שלנו היהודים, שבסיכומו של דבר מסווה את המסגרת הקולוניאלית בכך שהיא מציגה אותה כמאבק בין שני עמים. גם אם אתה מכיר בכך שצד אחד הוא חזק יותר והאחר חלש יותר אתה משתמש במסגרת מחשבתית סימטרית, אותה מסגרת בדיוק שצריך לפרוץ כדי שיהיה אפשר בכלל להתחיל לחשוב על שינוי.

    מדינת ישראל היא מדינה קולוניאלית, מדינה מייהדת, שחלק גדול מנתיניה חיים תחת כיבוש או צורות אחרות של דיכוי על רקע לאומי ואתני. זה שבתוך האוכלוסיה הנכבשת ישנן קבוצות שמשתמשות בטרור וברצח, או זה שבתוך האוכלוסיה הכובשת פועלות קבוצות שמושיטות בכנות יד לשלום לא משנה את המסגרת הכללית. בכל צד יש אנשים טובים ואנשים רעים, אבל המסגרת הכללית היא של כיבוש, קולוניאליזם ואפרטהייד. זאת המסגרת הרלוונטית למחאה, ובמיוחד למחאה משותפת.

  8. נדמה לי שאתה מערב בין אפיזודות להבנת המאורעות העיקריים והתהליכים החשובים. נכון שרצויה קצת יותר התמצאות היסטורית -איני מתכוון לפגוע אבל זה חסר לי בכתיבה שלך. עסק הביש בכל לא שייך לעניין-נוגע לרצו הישראלי להותיר את בריטניה במצרים. לפני האינתיפאדה הראשונה וגם לאחריה דגל פלסתין היה דגל אש"פ-ארגון טרור בהגדרה בחוק.המדיניות כיודע גרסה שעם ארגון זה לא מנהלים מו"מ אלא מלחמה המחתרת היהודית נוצרה כתגובה לפעולות הוועדה להכוונה לאומית-גוף של ראשי ערים שנבחרו ב76 וברובם השתייכו לארגוני השמאל הפלסטינים [חבש ושות'] לא ממש לאש"פ והיו קיצוניים ביותר. עדין מדובר במאורעות ולא בליבה של הסכסוך.

  9. תודה יריב.
    אחרי הקריאה של דבריך חשבתי שחבל ששכחת לחבר את הפוסט הזה למשהו אחר שכבר כתבת אבל התגובות מעלי מראות לי שגם כפי שהוא הפוסט הזה בכלל לא מובן מאליו.

    אם אתה מחפש דוגמאות ל"רוע" ישראלי אז באמת לא צריך לחפש "אפיזודות": האופי שמפעל ההתנחלויות לבש: החל מאסטרטגיה למניעת עצמאות פלסטינית, דרך הפקעה וגזילה של קרקעות ועד לאלימות הנוראה של חלר מהמתנחלים הם דוגמא הרבה יותר קולעת. דוגמא אחרת היא ניצול ה"כורח הבטחוני" בהקמת חומת ההפרדה לגזל של עוד אדמות.

    מצד שני דיבורים כמו של ינאי על הציונות כקולוניאלי תמיד נראים לי כמו התעקשות להסתכל על מה שקורה כאן דרך פרדיגמה אינטלקטואלית שלא לגמרי מדוייקת בהקשר של מה שמתרחש כאן. כלומר איזו התעקשות של השמאל כן לדבר במונחים של רעים נגד טובים.

    ובאשר לפוסט האחר שלך: כתבת בזמנו על הצורך להפריד בין מעשים רעים לבין תיוג של אדם או קבוצה כרעים. נדמה לי שלחלקים רחבים בציבור היה יותר קל להזדהות עם המחאה נגד מעשי העוול שאנחנו עושים אלמלא התחושה (הדי מוצדקת לטעמי) שהמחאה הזו גם אומרת "ישראל רעה".

    בבקשה תמשיך לנסח לנו דרכים חדשות להסתכל על מה שקורה כאן.

    אביב

  10. אשמח לשמוע מדוע אתה טוען שהסתכלות על הציונות כעל קולוניאליזם היא הסתכלות לא מדוייקת בהקשר של מה שמתרחש כאן, וכן מדוע אתה פוטר אותה כ"פרדיגמה אינטלקטואלית" (מה יותר אינטלקטואלי בה מפרדיגמות אחרות שאנחנו חושבים דרכן, ואם היא אכן "אינטלקטואלית" למה זה נקודה לרעתה? אני מניח שזה לא על אותו משקל של "יפה-נפש" ככינוי גנאי. אז מה כן אומרת הנוסחה קולוניאליזם = אינטלקטואליזם? שבמדינה שבה יש תנופת בנייה עצומה בהתנחלויות בשטח כבוש ומאמצים גדולים "לייהד" את הגליל, את הנגב וכו' על חשבון אוכלוסיות אחרות – במדינה כזו לדבר על קולוניאליזם זה תיאורטי? זה מנותק מהמציאות?? למציאות של המשפחות הפלסטיניות שגורשו מבתיהם בארבעים ושמונה ויושבו בשייח גראח בירושלים וכעת גורשו שוב מבתיהם במסגרת מאמץ התנחלותי יהודי בשכונה שמגובה על ידי פסיקה של בית המשפט העליון – האם גם למציאות כזו קולוניאליזם = המשגה תיאורטית שמנותקת מהמציאות?)

    ובאשר לכל הדיבור של "הטובים" נגד "הרעים": אני ממש לא מתעקש לדבר ולחשוב במונחים כאלו. הפתרון הפשוט הוא להפסיק לזהות את האנשים עם המדינה. לשם הדיון, נניח שאנחנו מסכימים לגמרי על ההגדרות של "טוב" מול "רע" וכן שאנשים יכולים להיות "טובים" או "רעים" (למרות שבכל מקרה עדיף לדעתי לחשוב על מעשים טובים או נטרלים מול מעשים רעים). בכל מקרה, מדינות הן לא רעות או טובות. מדינות עושות דברים בעולם, והרבה פעמים חלק גדול מהדברים הללו הם רעים. מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, היא מדינה שעושה הרבה מאוד רע. במקרה הישראלי,מנגנוני המדינה פועלים לדיכוי אכזרי של חלק גדול מנתיני המדינה. העמדה של הרבה אנשים בשמאל – חלקם אנשים טובים וחלקם אנשים רעים – וגם העמדה האישית שלי, היא עמדה רפורמיסטית: עמדה ששואפת לחיות במדינה שעושה פחות רע. מהבחינה הזו, מדובר בעמדה פטריוטית. בעיניי, לומר על העמדה הזו שהיא חושבת במונחים של טובים מול רעים זה לא להבין אותה.

    ונקודה נוספת: הניסיון לשכנע את הציבור הישראלי-יהודי שחשיפה וביקורת על, למשל, פשעי מלחמה שצה"ל ביצע אינה אומרת "ישראל רעה" או "הישראלים רעים" הוא כנראה ניסיון עקר. היום "שונא ישראל" היא קטגוריה קלה במיוחד לתיוג, במיוחד כשמנגנוני המדינה מתגייסים למבצע התיוג. המצב היום הוא שמי שמבקר באופן אמיתי הופך תוך רגע לשונא ולגורם מסוכן שיש להצר את צעדיו. זה תהליך מפחיד שמונהג על ידי מנגנוני המדינה והתקשורת, שנחלו ניצחון מוחץ בהיבט של דעת הקהל. העובדה שאפילו אתה חושב שהמחאה נגד מעשי העוול מקפלת בתוכה את השפה המשיחית של בני אור מול בני חושך (ואז – או שאתה איתנו או שאתה נגדנו) מראה אולי עד כמה הקמפיין המדינתי נגד הביקורת אפקטיבי.

  11. למשה,
    חבל לי שאני שומע בטון שלך משהו מתנשא. מדוע אתה חושב שחסרה פה ידיעת ההיסטוריה? האם יש איזשהו פרט שגוי? אתה יכול להלין על המסגור – לטעון שמקרה X לא קשור לתופעה Y, ועל זה אפשר להתווכח.
    לטעמי לטעון שעסק הביש אינו קשור ליחסינו הכולל למדינות ערב זו היתממות. ולטעון, במישתמע, שהיחס למדינות ערב לא קשור ליחס כלפי הערבים בשטחים ולסכסוך הספציפי הזה זו גם היתממות. העובדה היו מעורבות כאן גם כמה מעצמות אירפואיות לא מפחיתה את הקשר, היא מעלה אותו. הסכסוך מתחילתו היה קשור למעצמות קולוניאליות אירופאיות – ע"ע הצהרת בלפור, ניל"י, גדודי הפרדות ועוד שיתופי פעולה וצ'יפורים הדדיים בין הבריטים ליישוב היהודי החדש בא"י.

    ינאי, ציינתי שיש לישראל לסכסוך זיקה לקולוניאליזם וש"הרע" שישראל עושה הוא יותר ממוסד, שיטתי ופרי-מדיניות (למשל משטר האפלייה בשטחים). אבל, הסכסוך לא יכול כל הזמן להיחוות מתוך ההקשר ההיסטורי הרחב ביותר. כשיש פיגוע, או להבדיל כריטת עצי זית על די מתנחלים, אנשים לא חושבים על מאורעות תרפ"ט או על הצהרת בלפור, הם חווים את התנהלות הסכסוך. נכון או לא, ההתנהלות הזאת דורשת מסגור יותר מיידי. מסגור כזה חייב לציין את הסימטיה המסויימת הקיימת באלימות, בגזענות ובשנאת האחר, אך לא לשכוח לצין גם את האפלייה הממוסדת והקבועה שמחיל הצד הישראלי.
    אגב, אני לא חושב שהסכסוך הזה הוא מקרה קלאסי ל קולוניאליזם. יש זיקה. יש גם אפיונים שמתאימים יותר להמשגה של סכסוך לאומי, דתי וואט אבר.

  12. ינאי,
    עם רוב דבריך אני בהחלט מסכים. במיוחד עם האמירה שהמחאה על מעשי העוול שהמדינה שלנו עושה והמאבק הפעיל נגדם היא מעשה פטריוטי. אבל אני כן חושב שיש התלהמות ומגוון רגשות שליליים (של אנשי שמאל ומוסדות שמאל כלפי ישראל) שהיה עדיף לו לא היו.

    לגבי הקולוניאליזם: התיוג הקולוניאליסטי מכיל בתוכו את העובדה שצד אחד לא שייך לכאן, אין לו כאן זכויות וכל עניינו הוא ניצול המשאבים ששייכים לצד השני, הילידי שלו יש את כל הזכויות. בלי האלמנט הזה כל מעשי האפליה שציינת (והם אכן קיימים) אינם קולוניאליזם. להגיד שישראל/הציונות הן תופעות קולוניאליסטיות זה לומר שאין לגיטימציה למדינת לאום יהודית בישראל ושההתעקשות על קיומה היא שורש הסכסוך.
    מצד אחד התיוג הקולוניאליסטי עושה חיים קלים למי שמבקר את המדיניות הישראלית: לישראל אין הצדקה ולכן כל העוולות הפלסטיניות יכולות להימחק (אין סימטריה בלשונך). אבל מצד שני הטיעון הזה כל כך מאיים וגם כל כך מופרך באוזני הישראלי המצוי עד שהוא מונע כל אפשרות לשכנע את אותו ישראלי שהצד שלו גורם עוול.

    מעבר לכך, הטיעון הקולוניאליסטי מתעלם הן מהזיקה הרגשית של יהודים לחבל הארץ הזה, הן מהצורך שקיומי שלהם במדינה והן מהעובדה שניצול והתעשרות אינם המניעים המקוריים של המפעל הציוני (למרות שהיום זה אולי שונה).
    בהחלט אפשר לטעון טענות טובות בדבר הבעייתיות של ישראל כמדינה יהודית ולהציע פתרון צודק של מדינת כל אזרחיה אך לומר שאין לגיטימציה לישראל כמדינת העם היהודי לא נראה לי תואם את המציאות.

    אביב

  13. אין לי מושג למה אתה חושב שהתיוג הקולוניאלי פירושו חוסר לגיטמציה לקיומה של מדינת ישראל או שהוא מניח חוסר שייכות. אני חושב שאני שייך לנוף הישראלי לא פחות מכל פלסטיני, זאת למרות שאני צאצא למתיישבים במסגרת פרוייקט קולוניאלי ולמרות שאני חי כחלק מהאליטה השלטת במדינה קולוניאלית. ואגב, אני לא מכיר אף אחד שחושב דרך המונחים הקולוניאלים שחושב שאין הצדקה לקיומה של מדינת ישראל או של זכות היהודים לחיות בה. שוב, מי שכורך את שני הדברים זו בדרך כלל התעמולה השלטונית.

    ישראל קמה כמדינה קולוניאלית, במובן זה שהיו מתיישבים יהודים שהגיעו לכאן ומה שקרה בסופו של דבר הוא שהם דחקו את האוכלוסיה המקומית והשתלטו על אדמותיה. וזה לא משנה אם היה להם קשר רגשי או לא היה להם קשר רגשי. להבין את העוול שבעצם הקמת המדינה הוא לדעתי צעד חשוב לקראת היכולת לחשוב על שינוי המצב ובטח שלקראת פיוס עם פלסטינים.

    זאת כמובן לא אומר שלישראל אין זכות קיום (וכאן אנחנו נכנסים לשיח מוסרי). לדעתי, גם מבחינה מוסרית לישראל יש זכות קיום בתור מדינה קיימת בדיוק כמו שלארצות הברית יש הצדקה בתור מדינה קיימת למרות הקולוניאליזם ודחיקת האוכלוסיה האינדיאנית. כשם שזה עוול לגרש את פליטי ארבעים ושמונה שהתיישבו בבתים של יהודים בשייח ג'ראח, כך יהיה זה עוול לגרש פליטים יהודים שהתיישבו בבתים של פלסטינים שגורשו או לפרק חלקים מרמת אביב כדי להקים מחדש את שייח מוניס.

    מה שאין לו הצדקה הוא המשך המפעל הקולוניאלי הישראלי, שלמרבה הצער מעולם לא הסתיים ובשנים האחרונות צובר תאוצה. וכן אין הצדקה הוא לקבוע שהמדינה תהיה יהודית ולא ישראלית.

    אז למה בכל זאת צריך את התיוג של הקולוניאליזם? כי זה מה שמסביר באופן הכי מוצלח איך עובדים כאן הדברים. לומר שישראל היא מדינה קולוניאלית הוא לומר שמה שעומד בבסיס ההתנהלות של מנגנוני המדינה הוא ייהוד השטח, התנחלות, שמירה על רוב יהודי וכו'. כל השיח הדמוגרפי למשל נגזר מכך, וכן כל מדיניות ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל, תוך כדי הצרת זכויתיהם של הלא-יהודי ועוד ועוד. לדעתי אי אפשר להבין עד הסוף את מה שקורה כאן בלי לחשוב דרך המסגרת ההתיישבותית-יהודית (ואמרת התיישבותית-יהודית אמרת קולוניאליזם). זה היה וזה עדיין העקרון המארגן של הפוליטיקה וזה מפתיע עד כמה זה מה שמסביר פרקטיקות פוליטיות רבות עד היום.

  14. אם הערבים היו רוצים שלום – היה כאן שלום כבר מחר בבוקר, וזה לא משנה עד כמה תתפלפל על טובים ורעים. העובדה שהציונות הפכה את המקום הזה מארץ מוזנחת ונחשלת למדינה משגשגת, דמוקרטית ומתקדמת שמה אותה במקום אחר לגמרי מהמשטרים הערבים שבסביבה. עובדה נוספת – מבחינה דתית האסלאם הערבי לא ישלים עם קיומינו כאן וישאף לחסלנו בחרב או בהסכמים שירדימו ויחלישו אותנו. כן, לרדוף שלום זה טוב, אבל לרדוף אותו תוך התעלמות בוטה מעובדות היסוד הללו – זה בוודאי רע.
    וכמו שכתב בוב דילן ף SOMETIMES SATAN, HE COMES AS MAN OF PEACE

  15. או קיי ינאי. קודם כל, מניסיון, רוב האנשים בעולם אשר קוראים לישראל מדינה קולוניאליסטית כן מתכוונים שאין לה זכות קיום וטוב יהיה אם תימחק מעל פני האדמה.

    אתה מדבר על מתיישבים, אבל המילה "קולוניאליזם" מתייחסת לתופעה יותר ספציפית. מדובר במדינות *ריבוניות* אשר היתה להם את העוצמה הכללית לשלוח את אזרחיהן למדינות ניכר, בהם לא היו בעבר, על מנת להקים התיישבויות שמטרתן הייתה הרווח הכספי למדינה השולחת (ולרוב גם פיתרון בעיות סוציאליות).
    כיצד עונה הפרוייקט הציוני על הגדרה זו?

  16. ינאי,
    אני לא אחזור על דבריה של נעמי.
    יכול להיות שמבחינה מעשית אתה ואני די מסכימים אבל מבחינת השפה – לא רק שאני מכיר (אישית וגם דרך קריאה) אנשים שמבחינתם קולוניאליזם=העדר לגיטימציה אלא שנדמה לי שהפרשנות שלי למושג היא הנכונה.
    .
    יכול להיות שמחלוקת סביב שפה היא לא כל כך חשובה אבל מצד שני, דווקא יריב באכסניה שלו כאן מיטיב להראות את הכוח והערך של השפה בה משתמשים.

    אביב

  17. לשלל התופעות שכונו קולוניאליזם היו כמה תכונות יסוד משותפות שמתאימות התאמה לא רעה לפרויקט שניסתה להנחיל פה האליטה האשכנזית-חילונית שהקימה את המדינה (במיוחד לנוכח העובדה שהיא תמכה וקיבלה רוח גבית מהמעצמה הבריטית, ולאורך השנים לאחר הקמת מדינת ישראל קיבלה תמיכה גם מזו הצרפתית ומהכוחות הניאו-קולוניאלים בארה"ב – ע"ע קולוניאליזם כלכלי, מלחמות נפט וכו' שמי שתמך בהם תמך גם בנו).

    מאידך היו גלי הגירה\עליה רבים לישראל (בעיקר מארצות ערב והאיסלם) שהאלמנט הדתי היה בולט בהם בהרבה מהאלמנט הלאומי. נכון שהן התרחשו לרוב תחת חסותה של האליטה הציונית-אשכנזית-חילונית, אבל יש מקום לשקלל גם את המוטיבציה של המהגרים, ולו רק את זו של הפרויקט שעודד אותם, לעיתים באגרסיביות, להגר לארץ.

    באותה מידה, במערך ההנמקות של ישראלים רבים, הכנימוק זה שלנו, לא פעם חזק יותר מהנימוק "הערבים ברברים". אבל, ראו פיסקה הבאה להבין שגם בנימוקי ה"זה שלנו", מובלעת התנשאות…

    נחזור לאליטה האשכנזית-חילונית. גם המוטיבציה הראשונית שלה לא הייתה קולוניאלית פר-אקסלנס: היא ביקשה להקים מדינה נפרדת לעם היהודי, לא קולוניה של מדינת אם. אבל ההתעלמות הבוטה מדרי המקום, מתרבותם ומצרכיהם, הזכירה תפישות אירופאיות חשוכות. הרצון לעשות אירופה במזה"ת גם היא מעידה על כך. גם המתיחת בין היישוב היהודי הישן לזה החדש יכולה לרמז על כך שהייתה בעייה תרבותית המזכירה יחס קולוניאלי.

    אם כי אני מסכים עם ינאי, שאימוץ הנראטיב הקולוניאלי אינו מחייב כלל אי-הכרה בלגיטימיות של ישראל.

  18. ועוד הערה לנושא הקולניאליזם,
    במידה רבה מושג מתאים יותר הוא "ניאו-קולניאליזם", שמתייחס למאפיינים קולוניאלים כמו התנשאות תרבותית, ניצול ודחיקה, ללא גרעין המהות של הקולוניאליזם – יצירת קולוניות.

    כרגע, בכל אופן, אם מתנתקים מעט מההיסטוריה, המושג המתאים ביותר לתיאור המצב הנוכחי הוא משטר אפליה ישראלי. ומנגד ריאקציה לאומנית-פונדמנטליסטית מהצד הפלסטיני. יש גם לא מעט פונדמנטליזם יהודי שהוא ק בחלקו קשור לנטיות קולוניאליות. בסלט הזה דווקא המתנחלים פחות קולוניאליים

  19. לנעמי ואביב: למיטב ידיעתי לפחות, קולוניאליזם לא מחייב מדינת אם כתופעה מרכזית. לפחות לא באופנים שחושבים היום על המושג הזה, ולא בהיסטוריות הקולוניאליות שכותבים היום. קולוניאליזם כן קשור לכיבוש, כוח והתנחלות. הוא קשור למתיישבים "זרים" ששולטים באוכלוסיה ילידית, ובדרך כלל הוא נקשר גם לפרוייקטים של "מודרניזציה", "קידמה" והתיישבות. בכל הפרמטרים הללו הציונות הייתה תנועה קולוניאלית וישראל היא מדינה קולוניאלית.

    למרות ההבדלים בקונטקסט – ובעצם כל מקום נבדל מכל מקום אחר – ברגע שמתחילים להסתכל על פרוייקטים קולוניאלים במקומות אחרים מזהים פרקטיקות וצורות התנהלות שאנחנו מכירים היטב ממקומותינו. מה שיכול אולי להיות קצת מתסכל אם חשבנו שהמצב אצלנו הוא נורא מיוחד. האופנים והאסטרטגיות שבהם ישראל כמדינה דיכאה ועודנה מדכאת את נתיניה הלא-יהודים דומים להפליא להרבה מקומות אחרים. או לפחות יותר דומים מאשר שונים.

    כדי להבין את מה שקורה בגדה המערבית, כדי להבין את מה שקורה בנגב ובגליל, כדי להבין את מה שקורה בלוד, כדי להבין את מה שקורה ביפו, לדעתי לפחות צריך את המסגרת הקולוניאלית. משטר אפלייה זה תיאור נכון של חלקים רחבים מהמציאות. אבל אני לפחות לא חושב שהוא מספק. כך גם "ניאו-קולוניאליזם". כשמדינת ישראל גונבת מים ואדמות ובונה כמו מטורפת בשטח הכבוש (או נוטעת עצים במקרה של ביבי היום) – זה יותר מדי קלאסי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s