איך דבר כזה יכול לקרות באיזראל?

גיל טרוי מהג'רוזלם פוסט כותב פה טור שזכה לתגובות נרעשות. הטור הוא על נער יהודי-אמריקאי שהמשפחה שלו עשתה עלייה ממיאמי, ארה"ב, לצפון ארצינו הקטנה. הנער נתפס בישראל משתין במקום ציבורי, הוא הוכה על ידי השוטרים, נעצר, ועבר אונס ומסכת התעללויות בכלא. ללא ספק סיפור מזעזע. התגובה הרשמית של הרשויות: "קיבלנו את התלונות ונבחן אותן". המשפחה התקשתה להגן על בנה ששהה במעצר וסבל. היא כל כך נרעשה מהיחס הזה שהיא רוצה לעזוב את ישראל והדבר מעורר גלים בקרב יהודים אמריקאים רבים.
 
אני חושב שבזהירות וברגישות רבה, יש מקום להזכיר את השתרשותן של נורמות קלוקלות ביחס לזכויות אדם ואזרח ואת האטימות של המערכת. נטיות אלו מופנות בעיקר כלפי המיעוט הערבי, מהגרי עבודה ואוכלוסיות מוחלשות אך הן לא עוצרות שם, וזולגות למערכת כולה. יש גם מידה רבה של צביעות, אטימות ונאיביות ביחס המלא תדהימה מהאכזריות של המערכת כשהדבר נעשה על בסיס יומי כלפי ערבים ואף כלפי מהגרי עבודה (ותגובת המערכת הלאקונית, לרוב גם מהווה אינדיקציה לרצינות התחקיר שיעשה). האטימות הזו מצד אחד כשמופרים זכויות אדם של מי שאינו משלנו, לעומת השוק והתדהמה כשמקצת מהיחס הזה זולג ופוגע באחד משלנו, הם מקור הבעיה. לחימה למען זכויות אדם צריכה להיות עקיבה, ועל בסיס קריטריונים אוניברסאליים. זאת על מנת שמקרים איומים כאלו לא ישנו. אבל איך ניתן לקיים גישה כזו כשאנו עיוורים לחלוטין לנורמות הקלוקלות כל עוד הן לא פוגעות בנו?

עוד מדהים, לראות כיצד מופתעים האנשים בתגובות לכתבה שדבר כזה יכול לקרות בישראל, ובכלל החשש שלהם שזה יפגע בשמה הטוב בעולם. יותר מזה, יש המפקפקים פתאום במוסריות של ישראל בגלל המקרה הזה ורואים מחדש את דמותה – בעוד שדיכוי שיטתי של שנים וכמה מעשי ספק-טבח לא הזיזו להם. טרוי אף חושב שהמקרה הזה הוא מקרה מבחן לדמותה של ישראל – דווקא המקרה הזה? עד לכתיבת שורות אלו איש בתגובות לכתבה לא חשב לקשר את העניין לדרך בה נוהגת ישראל במיעוטים, לנטייה תמיד לתמוך במערכת נגד האזרח הקטן, ולנטייה לראות קורבנות רק כ"בכיינים" ושקרנים.

 

וחוץ מזה: סייעו למאבק בדחיקת הנשים מהמרחב הציבורי. או לפחות העבירו הלאה לחברים. זה חשוב.

24 מחשבות על “איך דבר כזה יכול לקרות באיזראל?

  1. שלא השתיקו את המשפחה וביצעו בה נוהל חניבעל. ממש התרופפות החומות של השמירה על הגטו מפני לשון הרע.
    כניראה שמשהו באמת משתנה.

    כפי שציינת, ישראל מסתדרת טוב עם הדיווחים על טבח בערבים ובמיעוטים, מה שבאמת מסתירים פה את זה ההתעללות ביהודים. אם יצא החוצה אחוז ממה שקורה, תהיה רעידת אדמה.

    היהודים בחו"ל שעליהם מחזיקה המדינה מעמד העדיפו לשים רטיה על העינים ולהאמין שכל עוד זה "מקום טוב ליהודים" וקצת רע לערבים, זה סבבה. כאילו שאפשר לייצר גיהנום רק לקבוצה אחת בלי שמשמעותו, כמו ברוסיה הסובייטית, גיהנום לכולם. חוץ מלכמה עשירים

  2. למרבה הצער מזמן כבר לא צריך זהירות ורגישות כדי לדבר על הלגיטימציה של הפרת זכויות האדם, ועל הדה לגיטימציה של ארגוני הזכויות.
    הזהירות והרגישות עדיין מניחה שישראל היא איזה אי ליבראלי במרחב ברברי שאם אומרים עליו לרגע שהוא לא כזה אז צריך לעשות זאת בדחילו ורחימו.
    אבל האמת היא שבמדינת אפרטהייד, שבה רק קצת יותר ממחצית התושבים הם גם אזרחים, כבר לא צרך זהירות ורגישות, אלא רק קול זעקה רמה.

  3. 30 טוקבקים זה תגובות נרעשות ?
    לי זה יותר נראה כמו האדישות הרגילה של יהדות ארצות הברית.

    ואולי זה דווקא בריא שיהודי ארצות הברית מתחילים להתנתק מישראל ? הרי רצינו עצמאות לא ?

  4. עוז, תקרא בגוף הטור. ואני יודע על כך גם מכיוון שאני קצת מכיר את הקהילה במיאמי – שבגדול היא מאוד פטריוטית ונוטה ימינה. לא הכול כתוב בטור.

  5. שם,(בשטחים בהם יושבים הפלסטינים חסרי הזכויות) זולגת גם לכאן.(בשטחים בהם גרים הנתינים הישראלים)

  6. המקרה, מזעזע ככל שיהיה, אינו חריג בנוף הישראלי וגם לא בנוף האמריקאי. כל מה שחסר עכשיו זו תביעת מליונים כנגד שירות בתי הסוהר וגם כנגד הנערים שביצעו את האונס. זה יסדר חלק מהעניין.

  7. הרי כבר היו דברים מעולם גם בארה"ב ואפילו במקומות "נאורים" יותר. לשוטרים שהיכו וכו' יש שם ואפשר לתבוע אותם. אני מניח שאחרי תביעה טובה ותשלום פיצויים של מליונים היד על האלה ועל תנאי הכליאה תרעד מעט…

  8. הו, אתם הוכחה אמיתי לתיאוריות מארקסיסטיות. שום דבר שתביעה אזרחית לא תוכל לסדר, אה?

    האם באמת נראה לכם שתביעה אזרחית תשנה מדיניות של אלימות משטרתית? ואולי היא תגרום לשוטרים לשאול עצמם מי מסוגל לממן ולהתעסק בתביעות אזרחיות – יהודים אמריקאים שרובם עלי ממון כלשהו, כן; ערבים, מזרחים, מהגרי עבודה ורוסים – פחות סביר. לא חשוב הפילוח האקונומי האמיתי, הסטריאוטיפ הזה יתיר את עורם של אסירים מקבוצות אלו. מעמד ואתניות יחברו יחד למדיניות בלתי פורמאלית של התנהגות משטרתית (ולא שזה לא קיים כבר במידה ניכרת, אבל זה ישועתק ויתגבר).

    כמובן, התביעה האזרחית לא תועיל בהרבה לנער שחווה טראומה קשה לכל החיים. היא תהווה פיצוי כלשהו, אבל מאוד קטן. תעמיקו קצת בכתבה ותבינו על מה מדובר.

  9. המקרה מזעזע, אבל מה פה "ישראלי"? כמה מקרים כאלו קורים מדי יום במיאמי – עשרה? עשרים?

    אני מבין לגמרי את המשפחה ואת הזעזוע, אבל לא מבין למה אתה רוצה להפוך את זה (שלא לדבר על הטרחנים-סהרורים הרגילים בתגובות) לענין ישראלי. המצב מהבחינה הזו בארה"ב לא טוב יותר, אם כי הקורבנות לא יהודים בדרך כלל.

  10. ואגב, הדווח שלך – כמו שמופיע מהמאמר שאתה בעצמך מקשר אליו – לא מדויק. התגובה הרשמית היא לא "קיבלנו את התלונות ונבחן אותן", אלא כבר הוצא כתב אישום לשלושה חשודים בהתעללות. הנער לא "השתין במקום ציבורי", אלא השתין בחצר השכן שהזעיק את המשטרה. אחר כך היה לו איזה עמות עם השוטרים ומעצר קודם (+ קצין מבחן) על החזקת חשיש. המשפחה היא משפחה ישראלית שחזרה מארה"ב לפני מספר שנים.

    כל זה במאמר שמקושר מהידיעה שאתה מביא: http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1261364467783&pagename=JPost/JPArticle/ShowFull
    וכל זה לא מקל במאום את חומרת הארוע המזעזע. כל אחד היה יכול להיות במקום הנער הזה.

    אבל הנסיון להפוך את זה לענין "ישראלי" הוא לא הוגן – ומצד שני, מובטח לו שיצליח. יש מסע עצום של השחרת ישראל בארה"ב היום, בניצוח אנשים מהסוג של "אזרח" ואיריס, והוא מצליח מאד. למעשה אני חושב שאנשים מהסוג שכותב ומגיב ב"רשימות" לא מעריכים עד כמה הוא מצליח. הרבה יותר מכפי שהמעוט השפוי כאן היה רוצה.

  11. א. אם אני הוכחה לאיזשהו משהו – גם אם מרקסיזם, כנראה שיש לשמוח על העדות החיה שאני. ביני לבין עצמי – מרקס כנראה עושה פליק פלאק בקברו אם אני ההוכחה שלו. לא חשוב.
    ב. תביעות שינו בעבר ומשנות גם היום מדיניות של משרדי ממשלה, הצבא וגם של המשטרה. זו עובדה. לגבי השכבות החלשות, אני מעדיף לתת לך דוגמא מכיוון אחר:
    בעבר, הנושא של תביעת ביטוח לאומי היה גם הוא בידי עורכי דין בלבד ורק העשירים יכלו לערער על תביעות וקביעות הביטוח הלאומי. היום ישנן שפע של חברות שיכולות לעזור גם לעני, לערבי, למזרחי, גם אם הם צולעים או הומואים, לקבל את מבוקשם וזכויותיהם מביטוח לאומי. איך זה ? ככה זה כשמי שיש לו את הכסף וגם את הרצון (ואולי נוסיף גם את השכל והיוזמה) תובע את ביטוח לאומי.
    גם כאן – מישהו אחד מראה את הדרך, שני הולך אחריו, ובסופו של דבר, גם השכבות החלשות לומדות את הפטנט. אני חושב שזה בסך הכל תהליך טבעי וסביר.

    כמובן שעדיף שדברים כאלו לא היו קורים, אבל מה עדיף ? שיזיינו את כולם בתחת ואף אחד לא יתבע ואז יהיה שיוויון ?

    הפיצוי אגב, בהחלט יכול להיות משמעותי עבור הנער וגם עבור משפחתו. אנשים יודעים להתגבר על טראומות (נכון שלא תמיד) אבל זכור שכסף טוב הוא תנאי כמעט הכרחי לכך.

  12. לניר. מעולם לא טענתי שזה מקרה ישראלי. אני לא חושב שזה מקרה ישראלי. ברור שזה יכול לקרות גם בארה"ב.

    הטענות נסובו סביב הזעזוע מדהים בתגובות שדבר כזה יכול לקרות בישראל (זה קורה בישראל על ימין ועל שמאל כשאתה לא מהמוצא האתני הנכון או הדת הנכונה).

    מה שכן אני טוען בכתבה שהידרדרות הנורמות הקשורות בזכויות אדם תורמת למקרים כאלו. נכון שהם קיימים גם בשוודיה ומדינות מתוקנות אחרות, השאלה היא יחס הרשויות. הפעם נפתחו חקירות מהר כי מישהו הבין את גודל הסקנדל שזה יעשה. אבל תאר לך מקרה שבו לא היה מדובר בכתם על מפעל העלייה הציוני מארה"ב…

  13. איטס קריסטמס טיים. והנה יריב מוהר משתלח לו. הבה נרימה וגו'

    וברצינות – אני כתבתי את מה שאתה שם בפי? אני אמרתי שתביעות יכולות לסדר הכול? אני כתבתי שהדברים הללו הם עניין רגיל בכל מקום ואתר ומה שתביעה ותשלומי פיצויים על ידי השוטרים ושולחיהם בהחלט עשויה לשנות את ההתנהגות הבזויה הזו. האם אתה טוען אחרת? על סמך מה?
    ובעניין היכולת לתבוע – מדוע אתה חושב שארגון "עדאללה" או סתם איזה עו"ד תאב פרסום ובצע לא יקחו מקרים כאלה לידיהם אחרי שיהיה כאן איזה תקדים? הדברים הללו מתרחשים מדי יום ביומו בתחומים אחרים כפי שכתב לך גיל.

    ובעניין התמיהה – נו, אז אותם ג'וז פרום דה גולה שהגיבו לכתבה הם חבורת מתחסדים ונאיבים. אז מה? או שמא גם העיוות הזה של הדברים "מוכיח" משהו?

  14. אותם ג'וז מהגולה הם התודעה הקולקטיבית שלנו – לפחות של פזורת ארה"ב. יש לכך חשיבות רבה. במיוחד לאופני הביטוי והתחושה שדמותה של ישראל בסכנה בגלל המקרה הזה.

    מתנצל על ניחוס הכוונה ביחס לתביעות ככלי שינוי מדיניות. צודק.

  15. ולא מדובר בהשחרת ישראל לעומת יפיופה. השרשור מופנה ליהודים, כפי שהגרוזלם פוסט הוא עיתון יהודי. אנחנו מדברים פה בין יהודים על יהודים. השאלה היא "אם זה לא קורה ליהודים במיאמי" ו"כן קורה ליהודים בישראל" אם היהודי זיס המסויים כדאי לו לעבור ממקום שבו זה לא יקרה לו למקום שיש סיכוי גבוה שמשהו רע מאד יקרה לו, ולא על ידי "ערבים רעים" דוקא המאיימים להשמידנו.
    זו סיבת ההשחרה, והיא מוצקה כבטון, והערבות ההדדית מחייבת לאמר אמת. כלומר, אין ליהודי ממיאמי מה לחפש פה, וגם לכיוון השני זה נכון, רצוי מאד לעבור לשם.

    השיטה של נכלולי הסוכנות שהיו מוכרים ליהודים בגולה דונם בקרקעית הכינרת הסתיימה מזמן עם עידן האינטרנט לפחות.

  16. הג'וס פרום דה גולה לא מיוצגים בתגובות הנ"ל. המדגם שם לא מייצג שום דבר חוץ מאשר את עצמו. אז באיזה כתבה בעיתון שולי יחסית היו כמה אנשים ש"הזדעזעו" כמו יהודיה אמריקנית טובה אחרת… נו, אז מה?

  17. כלומר, אם במיאמי יש סימנים מבדילים מספיק טובים למי צריך להחטיף (לפי צבע ושכונה) ובישראל זה קצת יותר מעומעם אז אנחנו צריכים לחוש נחותים מוסרית? נו באמת. יש כמה יהודים שהגיבו שם מתוך המחשבה השטחית של "יהודי לא עושה איקס ליהודי" (והציבי באיקס ככל העולה על רוחך – רוצח, מגרש, מכה וכו'). אז יש כמה יהודים כאלה. מדוע זה משנה?

  18. תקרא את הטוקבק של ניר, השבתי לו.

    וגם לא קראת את שלי. אין פה שום עניין מוסרי, יש עניין פרקטי. ישראל אינה מקום בטוח ליהודים, להיפך. בין אם זה יהודי עושה ליהודי ובין משהו אחר.

    אחרי שתשב בגיהנום של הבחור הצעיר הזה תוכל להשיב על השאלות ביתר דיוק, אם בכלל זו שאלה מופשטת. החשש של "ניר המשחיר" הוא שהיהודים בחול ידעו לאן הם באים, ולא יבואו, וגם לא יתמכו במקלט הלא בטוח הזה.

    איפה ראית שאלות מוסריות אצלי ?

  19. דוגמהנגדית, אתה יודע עם מי אתה מתווכח כאן, כן? אין לי חרוז ל"איריס", אז לצערי לא אוכל להמשיך את סגנון הגנון, אבל די לקרוא את התגובה הראשונה שלה, עם "נוהל חניבעל" ושאר הירקות.

    אחרי קריאת פרטי הספור, והתגובות בג'רוסלם פוסט, מתברר שהזוית שהרשימה הזו מדברת עליה לא קיימת כלל. לבחור היה לפחות אותו סכוי להכנס למעצר בארה"ב בסיטואציה כזו, ובתי המעצר שם לא נעימים יותר – והמגיבים באתר הפוסט גם מודעים לזה, חוץ מקומץ די הזוי שחושב שישראל היא סוג של אוטופיה. (וכמובן הקומץ ההזוי ב"רשימות" שחושב שישראל היא סוג של דיסטופיה.)

  20. אם דעתך היא כזו מדוע אתה מטריח.

    נוהל חניבעל בהקשר זה הוא לבלום את הנפגע מלצאת ולספר מה קרה לו לקהילת המוצא שלו, והיו דברים מעולם.
    למעשה אתה מנסה לעשות אותו דבר, פה בשרשור, מתוך אדנות והרגלים ארוכים של משטר שעודד זאת.

    הפוקוס שלך מראש הוא "המדינה" בתור ישות שמעל לפגיעה האישית של אותו נער ואחרים שנפגעים פה.

    אל תייחס לי אוטופיה או דיסטופיה, ולא לכל העולם גם כן שמתרשם כמוני שמדינה זו זורה הרס וסבל בכל מקום אפשרי. אני משערת שהטונים שלך ישתנו לגמרי כאשר האוטופיה תהיה על חשבון החיים של הילדים שלך. תהיה בטוח שאתה תזכור את מה שקרה אפילו בשרשור הקטן הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s