להעמיד את ההתנחלויות לבחירה

המתיחות בין אובמה לישראל עשויה להגיע בקרוב לקו השבר שיוביל להתקררות ביחסים עם ארה"ב – טרם ברור עד לאיזו רמה, אך סביר שזו המגמה. על הפרק עומדת דרישה קונקרטית של אובמה, להקפיא את ההתנחלויות. סיום הכיבוש הוא חזונו, אבל הקריאה נגד הלגיטימיות של המשך ההתנחלויות היא הנקודה שהוא רואה כצעד מעשי ראשוני, ובצדק.

אובמה הוא אסטרטג המחוייב לזכויות אדם ונדמה כי הוא חש שלזכויות אדם יש גם איכויות תועלתניות בטווח הרחוק, ביכולתן לשמור על צלם אנוש וכך לאפשר יחסים ממקום של דיאלוג במקום של עימותים כוחניים. הוא מזהה כי משטר ההפרדה על בסיס דת ולאום שהתפתח בשטחים בשל הקמתה של מערכת אזרחית עניפה ליהודים בלבד פוגעת ביציבות האזור וביכולתה של ישראל, ושל ארה"ב המזוהה איתה, לגייס תמיכה בינלאומית למקומן במזרח התיכון.

העניין המפליא הוא שאנו הולכים לעימות עם ארה"ב על מדיניות משמעותית ביותר שמעולם לא הועמדה להכרעת הבוחר הישראלי בצורה צלולה, חדה וברורה. ההתנחלויות התהוו באופן מחטפי, כשהוקמו מחוץ לתחומי המתווה של תוכנית אלון וזו נפרצה לאחר המהפך של 77 שלא ההתנחלויות עמדו בו כנושא מרכזי אלא כשלונות המערך, השחיתויות שלו והעובדה ששלט במדינה שנים שלטון יחיד ועוד סיבות רבות פנים-פוליטיות. בהמשך הדרך תמיד נכרך עניין ההתנחלויות בעניינים לא קשורים כמו סוגיות ביטחון וסוגיית ההתקדמות במו"מ עם הפלסטינים. אבל הדברים לא באמת צריכים להיות מסובכים וכרוכים אחד בשני בסבך טראגי.

מבחינה ביטחונית, יכול צה"ל להמשיך לשלוט בשטחים גם לאחר פינויי כל ההתנחלויות שאינן בגושים הגדולים, עד להגעה להסדר שיניח את הדעת מבחינת הרצינות של הפרטנר הפלסטיני לשלום ויציבות. מבחינה מדינית בתיהם ומרכז חייהם של אלפי אנשים שהתיישבו בשטחים בעידוד ממשלתי ציני לא צריכים להיות קלף מיקוח במו"מ מדיני. ולמעשה ההתנחלויות מהוות קלף מיקוח ממש כמו שיריקה בפרצופו של רוכל בשוק מהווה פתיח טוב להתמקחות על מחיר. תורת המשחקים והחיים עצמם יכולים ללמד אותנו כי מידה של הוגנות מתחייבת לצורך מו"מ בונה.

באופן מפליא, גם כשלתפישת השמאל ניתן מנדט מלא מהבוחר הישראלי מעולם לא ננקטו צעדים אקטיביים על מנת להפסיק את המחטף המתמשך של מדיניות התיישבות ליהודים בלבד בשטח עם רוב פלסטיני. גם השמאל, מסיבות שונות, כרך את סוגיית ההתנחלויות בצעדי הצד הפלסטיני ובמוכנותו לשלום כנה. וייתכן גם שחשש ליציבות השלטון לנוכח פגיעה במתנחלים שלא במסגרת הסדר כולל. אלא שמשטר ההפרדה שיצרנו בשטחים חייב להיות סוגיה פנים ישראלית אמיצה, כי הוא נוגע לזהות המשטר שלנו ולאופי מדינתינו.

אפילו תוכנית ההתנתקות חזרה שוב על אותו סיבוך של דבר אחד בדבר שני וקשרה את ההתנחלויות עם נסיגת צה"ל מהרצועה. כך היא שבה וקשרה ענייני ביטחון עם המשך ההתנחלות, במקום ליצור הפרדה בין השניים – השארת צה"ל לצד פינויי היישובים שפוגעים לשיטתה באינטרס הישראלי.

מכל הסיבות הללו יש לקרוא לממשלה להעמיד את מפעל ההתנחלויות עצמו – במנותק משיקולי ביטחון ומו"מ לשלום – לשיפוטו של הבוחר הישראלי. לאור העובדה שלא קמה אף מפלגה פוליטית משמעותית ששמה זאת על סדר יומה, זה צריך להיעשות באופן צלול ובמשאל עם. העימות הקרב עם אובמה לא יכול להתקיים על דבר מה שמעולם לא נבחר באמת. זה זמנה של החברה האזרחית הישראלית לתבוע בחירות צלולות. זה כמובן קלוש, אבל זו צריכה להיות התשובה למי שמאשימים (למשל פה) כי פעילויות של ארגונים הנאבקים בהתנחלויות הן ניסיון לכפות מדיניות על דעת הרוב באופן לא דמוקרטי.

2 מחשבות על “להעמיד את ההתנחלויות לבחירה

  1. להעמיד להכרעת הציבור את שאלת גירוש המתיישבים מיישוביהם במידה שניתן גם להעמיד להכרעה את שאלת גירוש הערבים מיישוביהם בישראל. אם כבר היגיון עקום, למה שלא יהיה דו-צדדי?

  2. מאחר והרי כוונת הכותב הינה פוליטית והוא באמת מתכון לעקרונות ולערכים – אפשר להעמיד אותו למבחן

    האם הוא מוכן להעמיד לדיון עקירת ישובים שנכבשו ב 48

    וכן ישובים כמו חברון שהיהודים סולקו משם בעקבות המלחמה

    נ.ב. לגבי מידת התחיבותו של אובמה לזכויות האדם -ראה בבקשה את חוק הבריאות החדש שלו.

    ובכלל הוא כנראה פוליטיקאי קטן כמו כולם
    אמנם בעל פה גדול

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s